5. אברהם גרנט
למה נכנס לרשימה: אף מאמן כדורגל ישראלי לא הגיע (וכנראה לא יגיע) למקומות או למעמד של גרנט בכדורגל האירופי. שחקנים ישראלים שהגיעו למעמדים כאלה, כמו יוסי בניון למשל, הפכו למושאי כבוד והערצה. גרנט, מנגד, מעורר לא מעט בוז בקרב חובב הכדורגל הממוצע. יש לכך כמה סיבות. הדרך שבה הגיע לאנגליה, קשריו עם אוליגרכים ושייחים ובעיקר הדיווחים החוזרים ונשנים לגבי התחנה הבאה בה יאמן. מהצד נראה שגרנט מוקף בפמליה רחבה של אנשים שדואגת לכל צרכיו מכל הבחינות. הבעיה היא שלצד כל הדיבורים, גרנט לא סיפק יותר מדי תוצאות לבסס את מעמדו מאז אותה עונה עם צ'לסי. הוא נעלם לתקופות ארוכות, חזר, שוב נעלם והנה הוא בבלגרד. הכל, כרגיל אצלו, עטוף במעטה מסתורין ונודף ריח חזק של קשרים. כאן בדיוק נעוצה הבעיה. בישראל לא אוהבים או מעריכים את גרנט כי כל מהלך שלו מעורר מיד חשדנות ולא יכול להיתפס כלגיטימי או מובן. ציון: 8
בוטות: הבעיה אצל גרנט קשורה במסתורין שאופף את מהלכיו בתקופה האחרונה. שום דבר בהקשר שלו כבר לא מפתיע. לא דיווח על מועמדותו למשרה כזאת או אחרת ולא הופעה לצד פיל ג'קסון לפני גמר ה-NBA או ארוחת צהריים עם קרולין ווזינאקי. כאשר גרנט נמצא מחוץ לקווים, הוא ממעט לדבר, אבל שמו תמיד נשאר באוויר ונזרק ברגע הנכון. גרנט עבר מהפך תקשורתי ענק באנגליה. מטיפוס מרובע ומקובע שלא מחייך ולא מראה רגש, הוא הפך לאדם מחושב תקשורתית. העניין הוא שיש משהו מעצבן בלשמוע אותו מדבר. מן הרגשה שעובדים עליך בעיניים, שלא מספרים לך את הסיפור המלא. אתה רוצה לדעת יותר, להתוודע על האיש, להבין מה עובר עליו ואיך הגיע לאן שהגיע, אבל מקבל חצאי תשובות פוליטיות שמשאירות הרבה מקום לדמיון ושמועות. ציון: 3
הסטטוס ליחס השנוא: דעת הקהל בישראל הפסיקה לעניין את גרנט אי שם כשתמה הקדנציה שלו כמאמן הנבחרת. הוא כבר לא משחק במגרש של הקטנים יותר, אלא נמצא בליגה אחרת. במקום אחר וחשוב לו מה האנשים הגדולים באמת חושבים. מבחינתו, את השם שלו כמאמן בכדורגל האירופי הוא עשה ושום ביקורת מבית לא תשנה את התמונה ולכן לא מזיזה לו. תקראו לו מאוס וחתרן, תלגלגו ותצחקו כמה שתרצו, אבל הוא סופר את הכסף במדרגות עם החיוך המפורסם מרוח על פניו. ציון: 10
ציון כללי: 21
4. יוסי אבוקסיס
למה נכנס לרשימה: אבוקסיס מעולם לא נהנה מתדמית נקייה. נכון, הוא היה וייזכר כשחקן גדול, אבל גם ככזה שאי אפשר להישאר אדיש אליו ולא מסיבות חיוביות. כשאתה קשר אחורי אגרסיבי, קל לאוהדי היריבה להציב אותך כמטרה. כשהקריירה שלך מלאה במעברים סוערים, המצב הולך ונהיה רע יותר. הוא גדול בצד האדום של תל אביב, עלה לגדולה כסמל בית"רי, והפך לשנוא הקהל הצהוב כשחזר ללבוש אדום. העובדה שאוהדי הפועל תל אביב לא נשכבו על הגדרות כשאבוקסיס הועזב בקיץ והעובדה שאוהדי בני יהודה מיהרו לקללו כבר לאחר מספר חודשים בתפקיד המאמן, רק ממחישה את הסיטואציה הבעייתית בתדמיתו. ציון: 7
בוטות: כשחקן וכמאמן, אבוקסיס מונע מרגש ואמוציות. חי את המשחק ואת חדר ההלבשה ולא מפחד לומר את שעל ליבו. לא טיפוס בוטה, אבל לא אחד ששומר בבטן ובהחלט ניתן להגדירו כטיפוס חזק וכוחני. גילי לנדאו וגיא לוזון הלכו הביתה לא מעט בזכותו. כשעבד עם אלי גוטמן, השתמש בו לא אחת המאמן כאיש הרע באימונים ובחדר ההלבשה. השיא היה המתקפה ההדדית המתוקשרת בינו לבין קשטן הקיץ. כלומר, כמו מאבוקסיס השחקן, גם מאבוקסיס המאמן צריך להיזהר. ציון: 7
היחס לסטטוס השנוא: מתוקף היותו טיפוס אמוציונאלי ואמיתי, אבוקסיס מעולם לא ניסה לשדר או למכור את עצמו בצורה אחרת. כשחקן וכמאמן הוא עשה את הדברים שראה לנכון לקדם את הקריירה שלו בלי להתחשב יותר מדי בתדמית. מדובר באדם שאפתן שיודע לאן הוא רוצה להגיע ומבין שבדרך לשם צריך לפעמים לדעת להיות האיש הרע. ציון:7
ציון כללי: 21
3. דני נוימן
למה נכנס לרשימה: כדורגלן העבר של בית"ר ירושלים מחזיק בתפקיד נחשק מבחינה תקשורתית: פרשן המשחק המרכזי בליגת העל, הבעיה היא שנוימן הוא מעבר לפרשן. הוא אוהד, עסקן ודמות מעורבת פוליטית, ולכן הפרשנות שלו לא תמיד מתקבלת כאובייקטיבית, במיוחד כאשר מדובר במשחק של בית"ר. מעבר לזה, נוימן נתפס כפרשן יבש, שלא מביא עניין או ערך מוסף לשידור ולכן לא פופולארי בקרב הציבור. אפשר לנחש כי אם נוימן היה מועסק בערוץ מסחרי, ייתכן והיה משלם את מחיר הרייטינג. האבסורד הוא שדווקא עובדת הימצאותו בערוץ הממלכתי מהווה עבור תדמיתו בעיה גדולה יותר. ציון: 8
בוטות: נוימן רחוק מלהיות בוטה. ההיפך הוא הנכון. דווקא דברים שהוא לא אומר במהלך השידור הם אלה שעיצבו אותו כפרשן בינוני. גם ההתבטאות לכאורה נגד אוהדי הפועל תל אביב לפני שנה לא החמירה את מצבו. במובן מסוים, קל לסנוט בנוימן גם כי התקשורת נהנית לחבוט בו ולמען האמת יוצרת עליהום נגדו, אבל הוא לא עשה ולו ניסיון לשנות או לשדרג את מעמדו הציבורי. ציון: 5
היחס לסטטוס השנוא: גם נוימן נמצא במגננה תמידית על סף הכחשה. מצד אחד, הוא מעולם לא ניסה להסתיר את נטיותיו הפוליטיות או קרבתו לאנשי מפתח בליכוד ובבית"ר, אבל מצד שני, הוא מסרב לקבל כל ביקורת מקצועית על איכויותיו כפרשן. בראיונות איתו הוא מקפיד לטעון כמה מחמאות הוא מקבל מאנשים על הבנתו בכדורגל וכמה הוא בז לביקורת נגדו. בשורה התחתונה, נוימן לא רואה שום בעיה בתפקיד שהוא מחזיק, בדברי הפרשנות שלו או אפילו באהדתו המופגנת לבית"ר. והוא כאן כדי להישאר. ציון: 9
ציון כללי: 22
2. אלי טביב
למה נכנס לרשימה: בעלי הפועל תל אביב מעולם לא נהנה מתדמית נקייה. עברו הפלילי, הדרך בה ניהל ובמיוחד עזב את הפועל כפר סבא, ההשתלטות המוזרה על הפועל תל אביב והמלחמות הבלתי פוסקות עם כל גורם הקשור במועדון: חברי הנהלה, מאמן, שחקנים, אנשי צוות ואוהדים. אצל טביב אין רגע דל. הוא מושך עצמו שוב ושוב לעין הסערה, לסכסוכים ועימותים ולא רואה אף אחד ממטר. מבחינתו, זו הדרך שלו או הביתה. גם אם קוראים לך דרור קשטן או שי אבוטבול. ציון: 8
בוטות: מכיוון שטביב עסוק תמידית במלחמות, לעיתים נראה שהוא מרגיש כל הזמן את הצורך להגן על עצמו ולהצדיק את החלטותיו. דרך הניהול האגרסיבית שלו משתקפת היטב בהתבטאויות ומעשים. כששחקנים ואנשי צוות בהפועל תל אביב מתלוננים על יחס חשדני ופוגע מצד הבעלים, הוא מצידו טוען כי מדובר בממורמרים שמנסים להדליק את השאר. והקהל שמקלל? בסך הכל קומץ. ציון: 7
היחס לסטטוס השנוא: אבי נמני אמר השבוע בערוץ 1 שטביב הוא בעלים מהסוג החדש שחושב קודם כל על האינטרס הכלכלי של המועדון. "כמו גולדהאר ושחר". ההגדרה הזו נכונה בחלקה. טביב הוא איש עסקים מצליח, אבל קבוצת כדורגל היא לא עסק טיפוסי ואתה לא יכול לנתק אותה מהצרכן הגדול ביותר שלה האוהדים. אלא שלטביב לא ממש אכפת מה חושבים עליו. כבר למעלה משנה נראה שהוא עסוק בתהליך ניקוי אורוות והחדרת אנשיו למערכת מתפקיד היו"ר, דרך המאמן ועד אחרון השחקנים. בדרך הוא מקפיד לחזק את הסטיגמה ולהפוך עצמו לאחד הבעלים השערורייתיים בכדורגל הישראלי. ציון: 10
ציון כללי: 25
1. אבי לוזון
למה נכנס לרשימה: שנים שלוזון הוא חלק בלתי נפרד מנוף הכדורגל הישראלי ובכל התקופה הארוכה הזו הוא הקפיד לטפח תדמית של אדם שמעורר אנטגוניזם. העניין הזה רק התחזק עם מינויו לתפקיד יו"ר ההתאחדות. לוזון, מה לעשות, הוא הכל חוץ מטיפוס ממלכתי ויש משהו מאוד לא נעים בלראות אותו צועק ומשתולל ביציע במשחקים של מכבי פתח תקוה או לשמוע אותו מבקר בפומבי את דקל קינן. הבעיה היא שלוזון הרגיל אותנו שאצלו הכל הולך. שליפות מהמותן, הצהרות בומבסטיות וגם מעורבות בפרשות לא נעימות. הרי תחשבו על זה, גם אם היו"ר חף מכל חשד בפרשת הכדור המרכזי, באמת הופתעתם לקרוא על זימונו לחקירה? ועוד שאלה: האם תשמחו במידה וייפול? ציון: 9
בוטות: החבילה השלמה. לוזון הוא מכונת ירייה של ציטוטים. הוא מעולם לא פחד להשתמש בתקשורת כאמצעי להלל את פועלו (על אירוח יורו 2013: "קצת חיוך, קצת כריזמה והכל מסתדר"), לתקוף את מתחריו ("מכבי פתח תקוה נשארה על אפם וחמתם של הרשעים והקנאים"), או סתם לצאת בהצהרות חסרות שחר ("הליגה השישית בטיבה באירופה"). תנו ללוזון מיקרופון והוא יגיע חד, מוכן ויספק את הסחורה. ציון: 7
היחס לסטטוס השנוא: אחד הדברים שהופכים אדם לשנוא הוא הפער בין הסטיגמה, הדעה הרווחת, לתפיסה העצמית של אותו אדם. במילים אחרות, כמה אכפת לאדם ששונאים אותו. ובכן, ללוזון ממש לא אכפת. כשלוזון יצא מהחקירה השבוע, הוא חייך לעיתונאים ואמר: "אני חזק לעמוד מול הקשקושים שלכם". הוא כאן כדי להישאר וימשיך בשלו. יגדיל את הליגה, יקטין אותה שוב, יחליף מאמן נבחרת. תכתבו עליו, תבקרו אותו, תתקפו את פועלו, רק תאייתו את שמו כמו שצריך. הרי אם נעצבן אותו, הוא יישאר עד 2022. ציון: 10
ציון כללי: 26