10. חאלד חלאיילה
למה נכנס לרשימה: לא מעט מועמדים "נאבקו" על המקום האחרון ברשימה, אבל הפור נפל על קפטן בני סכנין. הסיבה: לחלאיילה יצא שם של שחקן מלוכלך על גבול הברוטאלי ולא מעט אוהדים רואים בו הכסחן הגדול בליגה. המשחק האגרסיבי והקשוח שלו גובל לא אחת בחוסר ספורטיביות וכולל עבירות גסות, תפיסות בחולצה ותגובות שמוציאות את היריב והקהל מהכלים. למשל, רק לאחרונה טען יואב זיו כי חלאיילה ירק עליו. השחקן עמו הכחיש, אבל מתדמית הכסחן הוא לעולם לא יוכל לברוח. ציון: 8
בוטות: הבוטות של חלאיילה באה לידי ביטוי אך ורק על כר הדשא. בניגוד לעבאס סואן, לדוגמה, חלאיילה לא ניסה להפוך לדמות ציבורית שמובילה דעת קהל במגזר הערבי. כמעט ולא נשמעו ממנו ציטוטים פוליטיים או התייחסות שהיא מעבר למקצועית. אולי בגלל תדמית הכסחן, חלאיילה שומר על עצמו מהסתבכויות נוספות. ציון: 3
היחס לסטטוס השנוא: כיצד ואם נזכור את חלאיילה בעוד 10-15 שנים? האם מדובר בשחקן שעבר את הגבול ויהפוך לכסחן מיתולוגי או אפיזודה חולפת שתפוג כאשר קריירת המשחק שלו תגיע לסיומה? קשה לשפוט. בשורה התחתונה, גם אם הוא מגזים על המגרש, חלאיילה הוא שחקן ליגת העל לגיטימי וסמל גדול בסכנין, הוא לא בורח מהיותו שחקן קשוח ולא מנסה להתחבב על אף אחד אלא עושה את העבודה שלו על המגרש. ציון: 7
ציון כללי: 18
9. פרוספר אזגי
למה נכנס לרשימה: להיות בעלים של קבוצת כדורגל זה עסק למטורפים בלבד. זו אולי הסיבה שבעלים צבעוניים ושערורייתיים נפוצים כל כך בכל מקום. גם הכדורגל הישראלי כבר ידע טיפוסים כמו יובל גפני, אלי זינו ודני לוי. אזגי נבדל מהם בדרכו האגרסיבית והבוטה. הפיטורים וההשפלה שעבר גיא עזורי מהווים דוגמה מצוינת להתנהלות שכונתית ואגוצנטרית של אדם שלא צריך להחזיק קבוצת כדורגל. מה שמשחק לטובתו של אזגי הוא דווקא החיקוי הסאטירי לו זכה מאסי ישראלוף ב"בובה של לילה". למרבה האירוניה, ישראלוף שינה את תדמיתו של אזגי, בעיקר בעיני אלה שלא עוקבים אחריו באופן שוטף ולא מכירים את פועלו, לטובה ומצחיקה יותר. ציון: 5
בוטות: היריעה קצרה מלהכיל את מבחר התבטאויותיו של האיש. הוא מנע כניסת עיתונאי למגרש באשקלון, האשים את שחקניו במכירת משחק, כינה את ראשי הפועל תל אביב "קוקסינלים" ואת היו"ר דורון אוסידון "צ'יוואווה". וזה רק קצה הקרחון. כל ראיון של אזגי בתקופה האחרונה הופך להיות קטע נצפה ביוטיוב והאיש מהווה נשוא לאינספור דיונים בפייסבוק. ציון: 9
היחס לסטטוס השנוא: שנוא? הצחקתם את אזגי. בעיניו (ובמיוחד אחרי החיקוי של ישראלוף), אזגי הוא כוכב תקשורת שמספק את צרכי ההמונים לבידור ומושיע כלכלי שמשאיר את הפועל אשקלון בחיים. אפשר לראות אותו כסמל לתרבות אהבת הטראש, הרייטינג והאח הגדול. גם אם על פניו זה נשמע רע, אזגי ימשיך להתראיין, לדבר ולשעשע כל עוד הוא יקבל במה והשאלה מה חושבים על זה במדינת תל אביב או האם טיפוסים כמוהו פוגעים בתדמית הכדורגל הישראלי פשוט לא רלוונטית מבחינתו. ציון: 6
ציון כללי: 20
8. יעקב בוזגלו
למה נכנס לרשימה: בוזגלו מסמל תופעה שלילית שקיימת בעיקר בכדורגל הישראלי: התערבות מסיבית של הורה בכל הקשור לקריירת המשחק של בניו. המניע של בוזגלו ברור, אבל הדרך שלו הופכת אותו ללא לגיטימי. הוא המאיס את עצמו על הציבור בשל התבטאויות תמידיות נגד הקבוצות בהן משחק מאור, הבן. בעיני בוזגלו האב, מאור הוא כוכב וכל השאר לא בסדר. מבחינתו, כאבא, זהו קו מחשבה ברור. כשהמחשבה עוברת לפסים ציבוריים, היא פוגעת בבוזגלו ובילדיו. מאור בוזגלו הוא שחקן נהדר וטיפוס חיובי שסובל מסטיגמה שלילית וזה הכישלון הכי גדול של יעקב. ציון: 7
בוטות: הקשר בין בוזגלו לכלי התקשורת מעט חולני. מצד אחד, הוא מספק ציטוטים דרמטיים שיכולים להזין כותרות ראשיות בכל אתר או עיתון. מצד שני, הוא משקף אינטרס ברור וככל שהוא מדבר יותר, כך הוא הופך את עצמו לפחות רלוונטי. בוזגלו הספיק בשנים האחרונות לתקוף חזיתית את מכבי חיפה, יעקב שחר, מכבי תל אביב ואפילו את סטנדרד ליאז'. הוא בוטה, חריף ואגרסיבי, גם במחיר של קנס ו/או תדמית שלילית. ציון: 7
היחס לסטטוס השנוא: התהייה המרכזית בנוגע לבוזגלו היא: האם יש לו עוד מניע מעבר לאהבה ודאגה אמיתית לבניו? כמה הוא נהנה מאור הזרקורים באופן אישי? הרי בוזגלו האב לא שיחק בעידן מפותח תקשורתית ולא יכול היה להגיע לרמת כוכבות כמו מאור. כך או כך, השורה התחתונה נשארת זהה. בוזגלו לא באמת מאמין בסטטוס השנוא ולא נראה שמשהו יגרום לו לסטות מדרכו. ציון: 6
ציון כללי: 20
7. אייל ברקוביץ'
למה נכנס לרשימה: כבר בתור שחקן צעיר, ברקוביץ' נחשב לכישרון ענק (אולי הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי), עם פה גדול ואגו מנופח. הקריירה המפוארת שלו באנגליה התפתחה במקביל לכניסת השידורים הישירים. אז, לא היה ילד שלא ידע לדקלם את ההרכב של סאות'המפטון או ווסטהאם וברקוביץ' היה הכוכב הגדול בישראל. השגריר האולטימטיבי. כשברקוביץ' חזר לארץ, הפה והאגו חזרו יחד איתו. הוא החל לירות בשביל לפגוע, הסתכסך עם יעקב שחר ואברהם גרנט. הוא מדבר מהלב והדברים שלו לא תמיד קלים לעיכול. זו גם הסיבה שאפילו לאוהדי מכבי חיפה ובכלל לחובב הכדורגל הממוצע, קל לשכוח לו את ימיו הגדולים ולזכור אותו כטיפוס נרגן. ציון: 8
בוטות: על פניו, ברקוביץ' נחשב לאחד שלא דופק חשבון, אבל האם באמת כך הדבר? נכון, הוא נהנה מתפקיד "הפרשן המתלהם" בתכנית הרדיו שלו, אבל לעיתים נראה שבפועל הוא מחפש את הדבר שחסר לו מכל הכרה אמיתית וכנה. אותה מסיבת עיתונאים מפורסמת בה ניסה לדחוף עצמו לתפקיד מאמן הנבחרת רק ממחישה את הנקודה. ברקוביץ' אינו מגלומן. הוא מדבר ותוקף כי הוא רוצה שתשמעו ותסכימו והוא רוצה להיות מאמן הנבחרת כי הוא מאמין באמת ובתמים שהוא האיש המתאים, ומחפש להרגיש את דעת הקהל בנושא. ציון: 6
היחס לסטטוס השנוא: כמו איציק זוהר, ברקוביץ' רואה עצמו ככוכב ובצדק. בניגוד לזוהר, ברקוביץ' רוצה שגם אתם תראו בו ותכירו בו ככוכב. קשה לו להתרחק מהתהילה, הוא סולד מהביקורת כלפיו ולא יכול לחיות עם התחושה שדוחקים אותו הצידה. בין אם זה במכבי חיפה של יעקב שחר או בכלל בנוף הכדורגל הישראלי. הניסיון להשתמש בקיצורי דרך נובע מחוסר הסבלנות שלו. הרי כוכבי עבר בסדר גודל שלו באירופה לא צריכים לבנות את מעמדם מלמטה. ציון: 6
ציון כללי: 20
6. איציק זוהר
למה נכנס לרשימה: מה עובר לכם בראש כשאתם חושבים על איציק זוהר? שחקן עבר מפואר ומעט מפוספס או לחלופין אחד ששערוריות לא מפסיקות לדבוק בו? בהחלט קשה להתעלם משני האספקטים. גם זוהר אף פעם לא היה דמות שאפשר להישאר אדיש אליה ובמובן מסוים, מדובר בטיפוס קשה לעיכול. הוא היה שחקן ענק, אבל גם מעט עצלן ואחד שיכול היה להגיע רחוק יותר. גם אחרי הפרישה, שמו לא יורד מהכותרות בהקשרים מפוקפקים של הסתבכויות עם העולם התחתון ועם רשויות המס לצד הופעות די חינניות על הבמה המרכזית בערוץ ספורט. ציון: 7
בוטות: הדיסוננס התדמיתי של זוהר בא היטב לידי ביטוי בהקשר הבוטות. זוהר הוא טיפוס כריזמטי, כובש וחייכן. יש לו את הלוק הנכון, הוא רהוט ויודע לשכנע. למשל, באותו ערב בו נחקר בחשד להעלמות מס, הופיע באולפן ליגת האלופות, לא הסתתר ולא חשש לצחוק על הפרשה. הוא מודע היטב לעצמו ונהנה להיות באור הזרקורים התקשורתי גם אם ברקע פרשות מסתוריות מטילות צל אפל על תדמיתו. ציון: 6
היחס לסטטוס השנוא: זוהר רואה את עצמו בצורה ברורה ככוכב. בין אם הוא על המגרש, באולפן או בקמפיין דוגמנות, הוא מנסה לטפח את עצמו כסופרסטאר. להישמע נכון, להיראות נכון ולהיות במקום הנכון. להדגיש את התכונות החזקות שלו בלי קשר למה שאחרים אומרים, חושבים או כותבים עליו. זוהר היה ועודנו דיווה, גם אם אתם יכולים לקרוא לזה טיפוס נהנתן, שחצן ובליין. ציון: 8
ציון כללי: 21