לאורך ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי לא מעט שחקנים ישראלים עשו את הדרך מהליגה השנייה לליגה הראשונה והפכו לכוכבים. מורן רוט, דרור חג'ג', אבי סוכר עשו את הקפיצה בתחילת שנות ה-2000 ובימים אלו מתחילים את העלייה שלומי הרוש ויחזקאל סקוורר. אלא שבעוד הדלת לישראלים נשארת תמיד פתוחה, הזרים שמגיעים לליגה השנייה מקבלים תווית של זרים פחות טובים, ומעטים מאוד מהם מגיעים לליגת העל, ומעטים עוד יותר הופכים לשחקנים מובילים. החלטנו לבחור את חמשת הזרים שעשו את המעבר הטוב ביותר מהליגה השנייה לליגה הראשונה, כשלרשימה נכנסו רק שחקנים ששיחקו כזרים הן בליגה השנייה והן בליגה הראשונה, מה שמשאיר בחוץ שמות כמו דרק שארפ.
מקום חמישי טוני וושהאם
לא הרבה שחקנים מגיעים מליגת ה-NAIA לישראל, ועוד פחות מגיעים מליגת ה-NAIA2. טוני וושהאם הגיע לברק נתניה באמצע עונת 2005/6 ורשם מספרים נפלאים בלאומית. את העונה העוקבת אמור היה וושהאם לפתוח גם בנתניה, אלא שהפועל חולון שויתרה על העלייה שנה קודם לכן, החליטה לקחת אותו איתה. וושהאם נתן את עונת חייו עם 28.3 נקודות ו-10.3 ריבאונדים, כשבאולם הפחים הוא הופך לאחד מיקירי הקהל.
חולון עלתה לליגת העל, ומיקי דורסמן החליט לצרף את וושהאם בתור שחקן ספסל שעולה ומשנה משחקים, והאמריקאי לא אכזב. אלא שלמרות האליפות בחולון וושהאם הרגיש שהוא צריך להיות חלק משמעותי יותר מקבוצה, ונדד לעירוני נהריה שם הפך לשחקן חמישייה יציב. כשנהריה התפרקה, איש לא קפץ על המציאה, ו-וושהאם מצא את עצמו נודד שוב לליגה השנייה, שוב לנתניה, הפעם כדי להוביל אותה לליגת העל.
הקדנציה השנייה שלו בליגת העל, עם נתניה, הייתה מוצלחת בהרבה. וושהאם סיים רביעי בטבלת מלך הסלים עם 18.7 נקודות ו-5.8 ריבאונדים, וזיכה את עצמו בחוזה בליגה הצרפתית הראשונה בעונה לאחר מכן. באמצע העונה חזר לנתניה, הפעם רחוק מכושרו, וסיים לבינתיים קריירה מכובדת בשתי הליגות הראשונות בישראל.
מקום רביעי אדריאן יוטר
השחקן ששיחק הכי הרבה שנים בליגה שנייה לפני שקיבל את הצ'אנס האמיתי בליגה הראשונה. יוטר הגיע לישראל בעונת 2008/9 אחרי שהרשים בחצי עונה בליגה הפורטוגלית, ונחת בהפועל לב השרון הקטנה. לתודעה הוא נכנס אחרי שכמעט והעלה את לב השרון עד ליגת העל, כשהדיח את מכבי אשדוד החזקה ברבע הגמר וכמעט והדהים את הפועל עפולה בחצי הגמר, כשבדרך הוא רושם מספרים מדהימים.
הנתונים הללו גרמו לעפולה לחשוב עליו בעונה לאחר מכן בליגת העל, אך הפחד של כל הקבוצות היו המימדים היחסית קטנים שלו. לבסוף מ.כ הבקעה, שרצתה את הכרטיס לליגת העל, לקחה אותו וקיבלה שחקן בגרסא פחות דומיננטית אך מספיק יעילה כדי לעלות ליגה. הבקעה ויתרה על העלייה, ושוב יוטר היה קרוב לעלות ליגה, אך נשאר בלאומית עם הפועל תל אביב. מי שכבר בחר להתעלם מיוטר עד כה, לא יכול היה להמשיך אחרי היכולת המדהימה של הג'מייקני במדי האדומים, שלמרות שלא עלו ליגה הגיעו עד לחצי גמר גביע המדינה.
בקיץ הנוכחי כבר אף אחד לא התעלם מיוטר, שהפך לאחד השחקנים המבוקשים, כשמכבי ראשון לציון נותנת לו את הבמה. ב-11 משחקים עד כה בליגת העל רשם יוטר 14.3 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-2.1 חסימות, כשהוא נחשב לאחד משחקני הפנים היעילים בליגה למרות גובהו (2.01).
מקום שלישי קרטיס מקנטס
אולי הפספוס הגדול ביותר מבין הזרים שהגיעו לארץ. מקנטס היה כוכב במכללת ג'ורג' מייסון, ודורג שנתיים במקום השני בכל ה-NCAA1 באסיסטים למשחק. עם הרקורד המרשים הזה הוא נחת דווקא בהפועל תל אביב ששיחקה בליגה הלאומית בעונת 1998/9, וקיבל סכום כסף נכבד כדי להגיע לשם. המספרים של מקנטס היו נפלאים, הפועל הגיעה עד לחצי גמר גביע המדינה ועלתה לליגת העל, ולכולם היה ברור שלליגה השנייה הוא לא יחזור.
האדומים כבר סיכמו עם מקנטס לעונה נוספת, אך השחקן החליט ללכת לליגות החצי מקצועניות בארצות הברית לתקופה מסויימת. אלא שהתחלת עונה רעה הובילה את הפועל תל אביב להגדיל את ההצעה ומקנטס נחת בליגת העל. כבר באימון הראשון שלו הוא נפצע, חזר אחרי חודש ורשם חודשיים מדהימים שכללו 19.9 נקודות ו-4.6 אסיסטים בממוצע. הבעיות הכלכליות של הפועל צצו, מקנטס לא קיבל את שכרו, עלה על המטוס הראשון ועזב.
בשנים שלאחר מכן כיכב מקנטס בבי סי קייב, אנטיב ומונפלייה הצרפתיות ואפילו בצסק"א מוסקבה וסיינה ביורוליג, אך בעונת 2004/5 נחת בהפועל תל אביב של אפי בירנבוים כדי להעלות אותה לגבהים חדשים. השערוריות עם מקנטס לא נגמרו, ובשל בעיית משמעת הוא נחתך מהקבוצה באמצע העונה כשעל הפרקט הוא רושם 13.9 נקודות ו-7.8 אסיסטים. את הקריירה הוא סיים בגיל 32, בעירוני רמת גן, בעונת 2006/7, שם היה כבר רחוק משיאו עם 8 משחקים מאכזבים מאוד.
מקום שני ג'סי סולטרס
אחד הזרים הטובים שנחתו בליגת העל בתחילת שנות ה-2000. בגיל 26, אחרי קריירת מכללות סבירה בדרום פלורידה ושנתיים נחמדות בליגה השבדית, צירפה הפועל חיפה את ג'סי סולטרס במטרה שיעזור לה לעלות ליגה. סולטרס היה גדול בכמה מידות על הליגה השנייה והראה כבר במהלך העונה, כמו מקנטס לפניו ויוטר אחריו, שמקומו בליגת העל, כשהדיח עם קבוצתו שלוש קבוצות מהליגה הראשונה בגביע המדינה. הפועל חיפה עלתה ליגה, סולטרס עלה גם, אבל לא איתה.
מכבי רעננה, אז קבוצה שחלמה להיות מעצמה בכדורסל הישראלי, החליטה ללכת על סולטרס. רבים טענו שמה שמספיק לליגה שנייה לא יספיק לראשונה, אבל יחד עם שרון דרוקר על הקווים רשמה את העונה הגדולה בתולדותיה, כשרק מכבי תל אביב בגמר הפלייאוף מונעת ממנה אליפות. במהלך העונה שינו כולם את דעתם ועלתה התהייה כיצד סולטרס הגיע בכלל לליגה השנייה, והוא הפך לאחת המניות החמות בליגה הראשונה.
ברעננה מיהרו להחתימו לעונה שנייה על חוזה גדול במונחים של אז, כמעט 100 אלף דולר, כשהקבוצה משתתפת לראשונה בתולדותיה בסופרוליג. סולטרס, לא קלע גדול אלא יותר שחקן משלים מצוין שיודע לתת מעצמו הרבה עבור הקבוצה, המשיך להבריק לשנתיים נוספות, כשבשיאו רושם 13.7 נקודות ו-7.9 ריבאונדים בממוצע. בעונת 2002/3 חתם באוברנסה הפורטוגלית ששיחקה ביול"ב קאפ, אך אחרי שני משחקים בלבד נפצע בצורה קשה בברכו וגמר את הקריירה, כשהוא משאיר טעם של עוד בישראל.
מקום ראשון אריק קמפבל
התמונה של אריק קמפבל בדפי היסטוריה של הכדורסל הישראלי תהיה כנראה מריחוף בלתי נשכח שלו להאלי הופ ביד אליהו בעונת הבכורה בליגת העל. קשה אולי לתפוס את זה, אבל אחד הזרים היציבים והטובים ששיחקו בליגת העל בעשור האחרון, זה שהספיק להוביל את עירוני נהריה פעמיים לרבע גמר היורוקאפ ואת הפועל חולון לאליפות ביד אליהו, החל את דרכו אי שם בסוף שנות ה-90 באליצור קרית אתא בליגה הלאומית.
השמועות בעונת 1999/2000 דיברו על שחקן שעף גבוה, אבל לא הרבה מאמנים הטריחו עצמם כדי ללכת לראות את קמפבל מקפיץ את קרית אתא ליגה, ביחד עם ג'רמיין ג'אייס. שי מינסטר, מאמן קרית אתא דאז, החליט להאמין במה שהעלה אותו, השאיר את קמפבל וג'אייס, ובמחזור החמישי ביד אליהו לא היה אוהד ספורט בארץ שלא הכיר את קמפבל. מכבי תל אביב, זאת שתזכה בסופרוליג בהמשך אותה עונה, ראתה את שרון אברהמי מרים את האמריקאי ל-4 האלי אופים בדרך ל-24 נקודות ולאחד הניצחונות הזכורים בספורט הישראלי.
קמפבל המשיך לעונה נוספת בקרית אתא, הצטיין, וכשעירוני נהריה שודרגה לליגת העל, היא צירפה אותו לאדריאן פלדג'ר שעלה איתה ליגה (אחרי ששיחק קודם לכן בצפת בליגה הראשונה). השניים הפכו לצמד הזרים היציב ביותר מחוץ למכבי תל אביב באמצע שנות ה-2000. אחרי 3 עונות בנהריה, עבר קמפבל לשנתיים ביורוליג בלה מאן הצרפתית וחזר להפועל חולון שם הראה שגם בגיל 32 הוא לא שכח לשחק כדורסל, ורשם ניצחון שני בקריירה ביד אליהו, הפעם בגמר הפיינל פור על מכבי תל אביב, עם משחק סולידי שלו, רק 4 נקודות.
בהמשך עוד רשם קמפבל קדנציה קצרה נוספת בחולוניה, וכיום חתם בברק נתניה, כשהוא מדורג במקום ה-162 בקלעי כל הזמנים בליגה הראשונה, כשרק 16 שחקנים זרים בתולדות הליגה הראשונה קלעו יותר נקודות ממנו.
ליגה לאומית בוואלה! ספורט