פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מכת פתיחה

        האגו של ווסטברוק מפריע לאוקלהומה, ההסתגלות של אודום הורסת לדאלאס, היכולת של ביינום בלייקרס פנטסטית, אבל הסיכוי ששוב ייפצע גדול מתמיד. אסף רביץ על פתיחת העונה ב-NBA. חלק א'

        השבועיים הראשונים של עונת ה-NBA היו מרתקים ועמוסים, בדיוק כפי שהובטח לנו. יש כל כך הרבה סיפורים שקשה לדעת מאיפה להתחיל. מכיוון שבסופו של דבר נתעניין בקבוצות שמסוגלות לקחת אליפות, נתחיל משם. מחר נתמקד בסיפורים הפחות צפויים שמספקת לנו פתיחת העונה. הנה ארבעה שחקנים שנראים כבר עכשיו כמו ברומטרים מעניינים במיוחד של חלק מהקבוצות שעשויות להיאבק על התואר.

        ראסל ווסטברוק

        שחקני אוקלהומה סיטי ת'אנדר, קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק (GettyImages , Ronald Martinez)
        הראש של ווסטברוק נראה כמו המכשול המרכזי בדרך הכמעט בטוחה של אוקלהומה סיטי למעלה (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        שאר חתיכות הפאזל של אוקלהומה סיטי פחות או יותר במקום. דוראנט התחיל את העונה כמו MVP, ג'יימס הארדן ביצע את קפיצת המדרגה שכולם ציפו ממנו - הוא משחק עם ביטחון של סופרסטאר ומופיע לכל משחק. הגבוהים והמחליפים עושים את שלהם בשני צדי המגרש. נשארה הכוכבית המעיקה הזאת, סימן השאלה שמסוגל להרוס הכל ומציק עוד מהפלייאוף הקודם - האם ווסטברוק הוא המספר 2 הנכון ליד דוראנט?

        קודם כל, האם הוא מסוגל לקבל את מקומו כמספר 2. ביותר מדי מקרים נראה שלא, זה מגיע למצב שסקוט ברוקס לא סומך עליו במאני טיים כי הוא לוקח זריקות גם בימים שכלום לא נכנס. ומעבר לכך - האם לא עדיף ליד דוראנט מנהל משחק אמיתי. אותי החלק הזה פחות מטריד, אם ווסטברוק יסדר לעצמו את הראש הת'אנדר יוכלו ללכת עד הסוף גם איתו. אבל אחרי ריב עם דוראנט במהלך משחק וכמה תצוגות נפל, הראש של ווסטברוק נראה כמו המכשול המרכזי בדרך הכמעט בטוחה של אוקלהומה סיטי למעלה. רק בפלייאוף נדע אם הם מצאו פתרון לסוגיה, או שאירועי השבועיים האלה הם האקדח מהמערכה הראשונה.

        למאר אודום

        למאר אודום, דאלאס מאבריקס, מול סרג' איבקה, אוקלהומה סיטי ת'אנדר (AP , LM Otero)
        בינתיים הוא רק מפריע. למאר אודום (צילום: LM Otero, AP)

        דאלאס מקרטעת. היא לא רק הפסידה 5 מ-8 המשחקים הראשונים, בשלושה מהם היא ספגה תבוסות במשחקים בהם המחצית השנייה הייתה גארבג' טיים. עד כה, אין ספק מיהו המאכזב המרכזי. הרכש הטרי מהלייקרס היה אמור להיות השדרוג המשמעותי של העונה הזאת, האופציה ההתקפית הנוספת. בינתיים הוא רק מפריע - 6 נקודות למשחק ב-26 אחוזים מהשדה, יותר איבודים מאסיסטים, חור בהגנה. נכון לעכשיו הוא בעיקר השחקן שנותן לנוביצקי ושון מריון דקות מנוחה, לא הרבה יותר. האם סאגת כריס פול עדיין יושבת לו בראש? האם אודום של העונה שעברה מתכוון להופיע בדאלאס? אם התשובה לשאלה השנייה היא "לא", אפשר להזדכות על שאיפות הריפיט כבר עכשיו.

        אנדרו ביינום

        אנדרו ביינום שחקן לוס אנג'לס לייקרס (רויטרס)
        אנדרו ביינום (צילום: רויטרס)

        עושה רושם שזה השחקן היחיד שהמעבר של אודום תרם לו. ביינום אמנם הפסיד את ארבעת המשחקים הראשונים של העונה, אבל מאז שחזר הוא מספק הצגות מרשימות על בסיס קבוע. בזמן שגאסול משחק בהילוך שני וכל השאר בינוניים בדיוק כפי שציפו מהם, היכולת של ביינום לשחק כמו סופרסטאר, כמו הסנטר השני הכי טוב בליגה בלי תחרות, קריטית לסיכויי הלייקרס להישאר קרובים לצמרת השנה. יחד עם קובי, שכרגיל מוציא מעצמו את המקסימום, הוא מאפשר לנו לדמיין את הלייקרס מגיעים רחוק השנה. סימן השאלה הוא, כמובן, הבריאותי. ביינום עדיין לא הוכיח יכולת לעבור עונה שלמה בלי פציעה, בעונה מקוצרת עם כמות דקות גדולה מתמיד (מייק בראון כנראה מגזים גם בדקות שלו וגם של קובי) הסכנה גדולה הרבה יותר.

        נוריס קול

        שחקן מיאמי היט נוריס קול (GettyImages , Mike Ehrmann)
        וויד? לברון? כשהוא משחק הוא בעל הבית. נוריס קול (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        כמו כל דבר אחר בעונה הזאת, גם מחזור הרוקיס מתנהג מוזר. בזמן שרוב הבחירות הגבוהות לא מצליחות להטביע חותם ראשוני, השחקנים שמייצרים תפוקה מיידית מגיעים מהעשירייה השנייה (מרקיף מוריס, אימן שומפרט) והשלישית (מרשון ברוקס, נוריס קול). מה שעוד פחות ברור זה איך קול, שנראה כמו הגניבה הגדולה של הדראפט, הגיע דווקא למיאמי. כאילו חסר להם כישרון. הפוינט גארד הזריז נכנס לעניינים מהשנייה הראשונה שלו על הפרקט. לא מטרידה אותו העובדה שהוא משחק ליד שחקנים כמו לברון ג'יימס ודווין וויד, כאשר הוא משחק הוא בעל הבית. הוא קולע, מוסר, חוטף ומכניס אנרגיה. יחד עם מריו צ'למרס המשתפר, יש למיאמי 48 דקות טובות וזולות בעמדת הפוינט גארד לשנים הקרובות. קול כבר נוגס בדקות של צ'למרס, ואף אחד לא יופתע אם בפלייאוף הוא יהיה שם במאני טיים בחלק גדול מהזמן.