עירוני קרית שמונה ומ.ס אשדוד הגיעו למשחק ביניהן הערב קודם כל במטרה לא להפסיד. ככה זה גם נראה וממה שכביכול היה משחק העונה, קיבלנו התמודדות מאוד פושרת. המיקום של שתיהן בטבלה הצדיק את התואר "משחק עונה", אבל היכולת על המגרש ממש לא.
צריך להגיד מילה טובה לקרית שמונה, שבשבילה להגיע למשחק חוץ כל כך קשה בלי שני השחקנים המובילים שלה בחוד, שמעון אבוחצירא וברק בדש, זה לוקסוס גדול מדי. ובכל זאת היא הייתה פרוסה נכון על המגרש, הפעילה לחץ וניסתה להניע כדור בחלק האחורי ולצאת להתקפות מסודרות. הקבוצה של רן שמעון עשתה את מה שהיא עושה כל העונה, אבל 30 מטר מהשער של אשדוד היא נתקלה בבעיה של חשיבה יצירתית ויכולת טכנית לתרגם את המהלכים שלה להבקעת שערים.
אשדוד לעומת זאת, הייתה מאוד הססנית. החשש להפסיד ולהתרחק תשע נקודות מהיריבה מנע מהשחקנים להציג את היכולת הרגילה שלהם במשחקי הבית וגם העמידה הטקטית של שחקני קרית שמונה הכבידה על השחקנים היצירתיים של אשדוד.
יש לי כבוד גדול להתקדמות והרצון של הקבוצות הללו העונה. מגיע להן כל הכבוד על ההמשכיות מתחילת השנה, על שיתוף הצעירים, אבל למרות הניסיון של התקשורת להתעניין ולהפוך את ההתמודדות הערב ל"גדולה", קשה לומר שהייתה בה יכולת של משחק עונה. אלי גוטמן ישב היום ביציע ואני בספק אם הוא רשם שחקנים לזמן לנבחרת ישראל.
אני חושב שנעים לראות משהו אחר, כיף שיש משחק עונה קצת שונה בין קבוצות כאלו, אבל המשחק היום הוכיח שמקצועית הליגה מאוד לא טובה וחסרה את היכולות הגבוהות של מכבי חיפה ושל הפועל תל אביב ומכבי תל אביב. זה לא עושה טוב לכדורגל הישראלי שהקבוצות הללו לא נמצאות במאבק האליפות וזה לא יעשה טוב גם לנבחרת ישראל שהליגה נראית כך. אולי אנחנו נהנים, אבל לא התקדמנו, אלא הלכנו אחורה.
משחק עונה רק על פי הטבלה
2.1.2012 / 23:30