וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האח הלא מספיק גדול: הפספוס בקריירה של דוד רביבו

2.1.2012 / 14:00

דוד רביבו לא היה צריך לסבול מהצל של האח, חיים. כל מי שאימן אותו סבור שהיו לו מספיק איכויות כדי להפוך לשחק ענק בזכות עצמו, רק לא ניצוץ בעיניים. האם הפספוס יסתיים בפיצוי?

דוד רביבו לא ממש הבין מה המאמן שלו בהפועל באר שבע, גיא עזורי, רוצה ממנו. "היינו קבוצה עם הגנה חלשה מאוד ועזורי לא יכול היה להחזיק על הדשא שני שחקנים כמו מליקסון ורביבו שלא עושים כמעט הגנה", מספר שחקן בבאר שבע. "אז עזורי ביקש מדוד לשחק באגפים ולרוץ אחרי מגנים, אך כל פעם כעס על דוד שלא עשה זאת והיה מוציא אותו. רביבו היה צועק לו בחזרה: 'מה, כל פעם אני חילוף ראשון', ועזורי היה עונה לו: 'תעשה את מה שאני מבקש ממך ולא תצא אף פעם'. זה חזר על עצמו אולי ארבע פעמים. דוד לא היה מוכן לתפקיד הטקטי וההשפעה שלו בבאר שבע הייתה מאוד משמעותית, למרות שהיה בשנה הראשונה. הסכסוך איתו דרדר את המצב של עזורי עוד יותר".

שחקני מ.ס. אשדוד חוגגים: ישראל ראש, דוד רביבו, עופר ורטה. קובי אליהו
האם בשנים האחרונות של הקריירה רביבו יצליח לעשות את הסוויץ' ולהשאיר חותם בכדורגל הישראלי? השנה זה הצ'אנס של רביבו/קובי אליהו

האירועים האלה התרחשו לא מזמן, למעשה. דוד רביבו כבר בן 34 היום, אבל הדברים האלה שהוא מסרב עדיין להפנים גורמים להרבה מאוד אנשים להתייחס אליו בתור אחד הפספוסים הכי גדולים בכדורגל הישראלי. כן, פספוס. שפע של כישרון, שפע של טכניקה, אבל מעט מאוד רצון או יכולת להפנים את הערכים שיתנו לכל האיכויות האלה מסגרת של שחקן גדול. בגיל 34 הוא זוכה לעדנה מחודשת, עם החזרה לאשדוד, ואולי יזכה באליפות דווקא עכשיו עם יכולת טובה מאוד. הבעיה היא שכל מי שעבד איתו אומר שזה היה צריך להתרחש הרבה לפני כן. במשפחת רביבו מקווים שההתעוררות לא הגיעה מאוחר מדי, ושהאח הקטן יוכל לצאת בגאווה מהצל של האח הגדול.

"היה לו הכל, הוא ויתר לעצמו"

לפני 14 שנה, ב-1997, עת עלה דוד רביבו מקבוצת הנוער לקבוצת הבוגרים של מכבי תל אביב, נשאל אברהם גרנט על הקשר הצעיר - האם הוא יכול לעשות קריירה דומה לזאת של חיים. גרנט ענה ללא היסוס: "הם שחקנים בסגנון אחר לגמרי. אם לדוד יהיו את האופי והנחישות של חיים, הוא יוכל לעשות קריירה גדולה, אולי לא פחות מזו של חיים. כי מבחינת כישרון יש לו בכמויות והוא שחקן מאוד מגוון".

אם צריך להתמקד על משהו ספציפי מהדברים של גרנט, זה קודם כל על המילה "מגוון". לאורך השנים קבוצות לא מיהרו להחתים את רביבו בשל המגבלות שכביכול מלוות אותו, כמו חוסר היכולת לעשות תפקידים טקטיים באגפים, לרוץ אחרי מגנים והרצון להיות כמה שיותר שחקן חופשי על המגרש. רביבו רצה להיות הפליימייקר הישן, ולא שש ללמוד דברים שאין לו כדי להתקדם.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי
חיים רביבו שחקן סלטה ויגו. Getty Images, GettyImages
אברהם גרנט אמר פעם ש"אם לדוד יהיו את האופי והנחישות של חיים, הוא יוכל לעשות קריירה גדולה, אולי לא פחות מזו של אחיו הגדול". זה לא קרה/GettyImages, Getty Images

בועז סולמי, שרביבו עבר דרכו במחלקת הנוער של מכבי תל אביב, מסביר כמה זה פגע בקשר: "דוד רביבו זה פספוס. הוא היה אחד השחקנים הכי טובים שיצאו ממחלקת הנוער של מכבי בשנים שניהלתי את הנוער. הוא ויתר לעצמו לאורך הקריירה ועשה מה שנוח לו. הוא יכול היה להגיע רחוק מאוד, לא רק בכדורגל הישראלי אלא גם באירופה. איזה מגבלות יש לו? בנוער הוא היה משחק גם קשר אחורי ועושה תנועה יותר מכל שחקן אחר. הוא יכול לרוץ אחרי מגנים ולרוץ יותר מכל שחקן אחר על המגרש, הוא רק העדיף לא לעשות את זה כמו הרבה שחקנים שלא היו מוכנים לירוק דם כדי להצליח. כדורגל זה מקצוע שמי שרוצה להגיע לטופ חייב, לאכול חרא בדרך, ולא כולם מוכנים".

"אי אפשר היה לבנות עליו כשחקן מרכזי"

כשרביבו הגיע להפועל באר שבע, היה ברור שהוא יבקש את החולצה מספר 10. מאור מליקסון היה קשור מאוד לחולצה, אבל היה מוכן לתת אותה לקשר שהגיע מאשדוד. רביבו פנה למליקסון ואמר לו: "אל תדאג, אני לא נוגע לך במספר 10, הכי חשוב לי שתרגיש טוב ושנצליח ביחד". מליקסון מאוד התרגש מהדברים של רביבו, ובין השניים נוצר קשר טוב במהלך התקופה בה שיחק רביבו באדום. "דוד הוא קודם כל גבר אמיתי", אומר היום מליקסון. "לפני שהוא שחקן טוב, הוא קודם כל אחד שאכפת לו מכולם, אחד ששומע שלמישהו יש בעיה וישר נרתם לעזור. הוא דווקא מסוג השחקנים כמוני, שצריכים שמאמן יבין אותם ויתחבר אליהם בשביל שיתנו הכל בשבילו. כשקלינגר שם אותי באגף ואותו באמצע, הוא הרגיש שהוא מבין אותו ועשה הרבה מאוד הגנה בשביל הקבוצה. זה רק מוכיח כמה חשוב להתחבר אליו".

שחקני הפועל באר שבע ליאור אסולין, מאור מליקסון חוגגים שער. ברני ארדוב
מליקסון/ברני ארדוב

אולי הדברים של מליקסון תקפים לחצי הראשון של העונה שעברה, אך בכל הנוגע לחצי השני, בבאר שבע זוכרים דברים אחרת לגמרי. גורם במועדון סיפר כי "אחרי שמליקסון עזב והקבוצה החלה לדשדש, גם רביבו הוריד הילוך. הוא היה שייך כביכול לחבורה שתמיד הייתה ביחד עם ערן לוי, ליאור אסולין ויוסי תורג'מן ויצא להם שם לא טוב. לא במקרה היכולת שלו רק הלכה והידרדרה עד לתום העונה. הוא איבד את המחויבות ובגלל זה בסוף העונה לא נלחמו כדי להשאיר אותו". בבאר שבע לא היו מוכנים להציע לרביבו יותר מ-100 אלף דולר בעונה הנוכחית וגם לא האמינו שימצא קבוצה אחרת כאשר העריכו שלאשדוד הוא לא יחזור. כשרביבו חזר הביתה, בבאר שבע הופתעו: "ידענו שהוא בדם רע שם עם האוהדים ושיוסי מזרחי לא מת עליו, ולא לקחנו את אשדוד בחשבון. היה רצון שיישאר אם יהיה מוכן לשחק בסכומים שפויים. אחרי השנתיים שלו, אי אפשר היה לבנות עליו כשחקן מרכזי".

"והשאלה באוויר הייתה מי יילך הביתה, המאמן או דוד רביבו"

אם היו שואלים את אוהדי אשדוד בשנתיים האחרונות על דוד רביבו, הם היו מזכירים מקרה אחד שלא מפסיק להטריף אותם. במשחק הראשון של רביבו נגד אשדוד במדי באר שבע נפצע אחד משחקני אשדוד ונשכב על הדשא. רביבו קיבל את הכדור ולא הוציא לחוץ, אלא המשיך לשחק ומסר כדור שהפך לשער עבור באר שבע. רביבו טען לאחר מכן שלא ראה את השחקן, אך אוהדי אשדוד לא האמינו. כשרביבו חזר עם באר שבע לאשדוד, הוא התקבל בקללות ונאצות. אפילו ג'קי בן זקן היה המום. זה לא היה רק המעבר לבאר שבע והמקרה הספציפי, אלא תחושה של שנים אצל אוהדי אשדוד שרביבו מנהל את העניינים במועדון ומונע מהקבוצה להתקדם. אחד מאנשי הצוות של אשדוד סיפר כי "לדוד היו לא מעט מתיחויות עם יוסי מזרחי לאורך השנים. מזרחי היה עומד על שלו ולא מוכן לוותר לו, וג'קי וחיים ניסו כמה פעמים להתערב כדי לפשר. מזרחי לא היה מוכן לשמוע. הוא היה אומר להם: 'אתם חושבים עם הלב, אני חושב עם הראש ואך ורק על טובת הקבוצה. הוא צריך להיות דוגמה'. הרבה פעמים דיברו על המאבק של דוד עם המאמן, גם עם אלון חזן כשהיה כאן, והשאלה באויר הייתה מי יילך הביתה - המאמן או דוד רביבו".

יוסי מזרחי מאמן מ.ס. אשדוד. ברני ארדוב
לדוד היו לא מעט מתיחויות עם יוסי מזרחי לאורך השנים. מזרחי היה עומד על שלו ולא מוכן לוותר לו, וג'קי וחיים ניסו כמה פעמים להתערב כדי לפשר. מזרחי לא היה מוכן לשמוע"/ברני ארדוב

ההחלטה לוותר על רביבו לפני שנתיים לטובת הפועל באר שבע הייתה מצד אחד כלכלית, היות וג'קי בן זקן החליט לצמצם משמעותית את התקציב והיה לו למעשה מקום רק לאחד מבין השניים - דוד רביבו או משה אוחיון. יוסי מזרחי החליט שבדרך שהוא רואה את המועדון הוא מעדיף לתת את המושכות לאוחיון, שאמנם נתן שנתיים טובות באשדוד אך לא הצליח להרים אותה אל מעבר לבינוניות. בקיץ אוחיון היה מבוקש ודרש שכר של כ-170 אלף דולר, שכר אותו ג'קי בן זקן סירב לשלם והחליט לוותר על הקשר ולחפש שחקן אחר במקומו, מה שסלל את הדרך חזרה עבור רביבו למשבצת שהוא כל כך אוהב. "קשה היה להאמין שזה יקרה", סיפרו באשדוד, "יוסי לא התלהב להחזיר את דוד אחרי כל מה שהיה, ודוד היה פגוע מהצורה שעזב ומהקהל. קשה היה לראות אותו מתחבר מחדש לאשדוד. כל הסיפור איתו השנה זאת הפתעה אחת גדולה שממנה יוצאת העונה הכי גדולה בהסטוריה של מ.ס אשדוד והוא הכוכב שלה".

לאן זה יילך? באשדוד מספרים שרביבו השנה עשה שינוי לכיוון הדרישות של יוסי מזרחי, לפחות בכל נושא הלחץ על הקשרים האחוריים של היריב, אך עדיין, האם בשנים האחרונות של הקריירה רביבו יצליח לעשות את הסוויץ' ולהשאיר חותם בכדורגל הישראלי? באשדוד סקפטיים אבל שומרים על אמונה ואומרים: "שלמה שרף אמר את זה הכי נכון - רביבו יימדד כשתהיה נפילה והוא יצטרך להוציא את הקבוצה מהבוץ. הראש אומר שאשדוד זאת אשדוד והיא תחזור למקום שלה יחד עם רביבו, הלב אומר שאולי הפעם יקרה משהו שונה".

לקראת משחק העונה של ליגת העל:

באשדוד חוששים שהגשם ימנע מהאיצטדיון להתמלא

השראה לאשדוד וקרית שמונה: האליפויות הכי קסומות בכדורגל

התקשורת צבועה: הכל על היחס לקרית שמונה ואשדוד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully