1. טעויות שיפוט
שופטי הכדורסל מוצאים את עצמם בשנים האחרונות בלא מעט מקרים שבהם הם מכריעים משחקים. לאחר מכן, הם נמצאים תחת התקפות של קבוצות, כששני השופטים שאליהם הופנו הכי הרבה אצבעות מאשימות נמנים עם הבכירים בכדורסל שלנו ספי שמש, שהואשם על ידי אפי בירנבוים יותר מפעם אחת, ומשה ביטון, שכלפיו הועלו טענות הן על ידי אנשי מכבי חיפה לאחר גמר הגביע ב-2009 והן על ידי אנשי בני השרון באמצע סדרת הפלייאוף אשתקד מול מכבי ראשון לציון.
שופטי הכדורסל שלנו אינם נקיים מטעויות, אבל אין להטיל בהם דופי. כשקורה משהו שנראה תמוה, איגוד השופטים צריך לבדוק את התנהלותם, וכך גם במקרה בין שמש למכבי חיפה. בעקבות דו"ח השיפוט של שמש תועמד מכבי חיפה לדין, לאחר שאוהדי הקבוצה השליכו לעברו חפצים בסיום ההפסד להפועל חולון. הטענה היא כי שפט נגד הקבוצה לכל אורך המשחק. שמש ושני השופטים האחרים, כפיר מועלם ויאיר מיכאלי, שרקו במהלך המשחק ל-30 עבירות כנגד חיפה, כמעט שיא בליגת העל העונה, כשרק אותה חולון ספגה יותר שריקות. זה קרה במחזור הראשון. ומי שפט במשחק ההוא? שמש ומיכאלי. השופט השלישי היה עמית בלק.
עד כאן אין שום סיפור מיוחד. על פי נוכחים במקום, בסיום המשחק ניגשו לשמש מנהל האירוע, מנהל האבטחה וארבעה מאבטחים וביקשו ממנו ומהשופטים לצאת מהפרקט דרך היציאה הרחוקה מיציע אוהדי חיפה. שמש קרא אליו את השופטים האחרים, סרב להוראת המאבטחים ואמר להם: "אתם מפריעים לי, אני יודע מה אני עושה". לאחר מכן החל בצעידה לעבר היציאה הסמוכה ליציע אוהדי חיפה, ובעוד מנהל האירוע מבקש ממנו בתנועת יד לסור לעבר היציאה השנייה, הזיז השופט את ידו והתקרב אל היציאה. אז הושלכו החפצים.
אלא שהאירוע היה צריך להיגמר אחרת. כל שופט אחר ששפט העונה בנשר קיבל את המלצת המאבטחים ויצא דרך היציאה הרחוקה מהיציע, וכך גם השחקנים של הקבוצות היריבות. שמש בחר להתעלם, וכעת חיפה עומדת לדין. יש לגנות את ההתנהגות של אוהדי חיפה שלא היו צריכים לנהוג באלימות, אבל כדאי לבדוק גם את ההחלטה של שמש ומדוע היה נחוש בדעתו לפעול בניגוד לדעת המאבטחים.
2. הלך הילד הבעייתי, הלכה גם הקבוצה?
כששון וויליאמס חתם במכבי חיפה ההערכות היו שעד לחגי תשרי הוא כבר יהיה בבית. אחרי זה הגיעה ההצלחה, ובחיפה התחילו לדבר על הגניבה הגדולה שנעשתה, וגם במדור זה הוא קיבל לייק גדול. אלא שעם חזרת ה-NBA קיבל וויליאמס הצעה לעבור לדאלאס, ככל הנראה לקבוצה שלה בליגת הפיתוח. הוא לא עמד בפיתוי, ביקש לעזוב את המועדון ולאחר שיחות ודיונים בחיפה החליטו לא לעמוד בדרכו, כמובן שתמורת פיצוי כספי.
אלא שכעת חיפה חשופה לבעיה שכולם חזו מראש: מה יקרה ביום שוויליאמס ילך. השאלה הזו גדולה עוד יותר בשלב מאוד מכריע בעונה, כשהקבוצה מתחילה שוב להיראות רע, גביע המדינה מעבר לפינה ושלבי המפתח בליגה מתחילים גם הם להגיע. במשחק מול הפועל חולון ניתן היה לראות עד כמה החיסרון שלו משמעותי. ההגנה של חיפה, שגם ככה לא הייתה מהמרשימות בארץ, התפרקה וחולון חגגה ניצחון קליל בנשר.
מכבי חיפה חייבת להגיב מהר. החתמת סנטר זר בעל נוכחות היא המשימה העיקרית של הקבוצה, בנוסף להכנה ראויה לקראת משחקי הליגה הקריטיים הבאים מול ראשון לציון ומ.כ הבקעה. הבעיה של מיקי גורקה היא שהיצע השחקנים בעמדה הזאת נמוך ביותר, במיוחד כשחיפה לא הולכת להשתולל ולא תחתים שחקן בעלות דמיונית. אחרי מספר טעויות שעשו בקבוצה בשנים האחרונות, מה שקורה הפעם הוא לא טעות, אלא יותר חוסר מזל. השאלה היא מתי הירוקים יתאוששו ויחזרו להיות קבוצה מלהיבה.
3. כישרון
בתחילת העונה, כשבהפועל חולון הודיעו במפתיע על החתמתו של רון לואיס, לא מעט גבות הורמו. מצד אחד, מדובר בשחקן עם קליעה מצוינת, חדירה טובה והגנה סבירה שכבר הוכחו בעונתו הפנטסטית בעירוני נהריה. מצד שני, זהו שחקן שבשנתיים תחת מאמנים ישראלים מולי קצורין בנימבורק ואריק שיבק במונס - הציג מספרים בינוניים בליגות שלא נמנות עם הגדולות באירופה. הדיבורים סביבו היו שקשה לו להתחבר לכל קבוצה והוא צריך שיטה מסוימת שתתאים לו.
דן שמיר ידע את כל הדברים הללו לפני שלקח את לואיס בסכום נמוך יחסית ליכולת שלו. למי שהספיק לשכוח, לואיס היה חבר במכללת אוהיו סטייט של הבחירה הראשונה בדראפט גרג אודן ושחקן מכללות לא רע כשלעצמו. היכולת שלו הובילה את יוסטון לבחון אותו בליגת הקיץ לפני עונת 2007/8, ושנתיים לאחר מכן הוא הצטיין גם בלובן הבלגית וגם בעירוני נהריה עמוסת הבעיות הכלכליות.
השבוע שוב הוכיח לואיס כי את היכולת לצבור נקודות הוא כנראה לעולם לא יאבד. 38 נקודות הוא תפר על ראשה של מכבי חיפה המסכנה מכל מקום על המגרש, ובעיקר מקו העונשין, שם קלע 19 מתוך 20 זריקות. בסיום המשחק הוא דיבר על החיבור שלו לחולון ועל הסיכוי של הקבוצה להצליח, כשהוא לא מסתיר מתחילת העונה את האמונה שלו בחבריו. אם לואיס ימשיך להראות את היכולת המדהימה שלו, לעבוד חזק בשני צדי המגרש והשחקנים שלידו לא יפלו מהרגליים, ההצלחה של חולון לא תסתיים בקרוב.
4. טריפל דאבל בהליכה
חמישה טריפל דאבלים יש למאיר טפירו בליגת העל בלבד. עוד שלושה טריפל דאבלים השיג הרכז הישראלי הכל יכול במפעלים אחרים. בגיל 36, הרכז של אשדוד רשם השבוע את ההישג המדהים, שאליו לא הגיע אף שחקן ישראלי לפניו בליגת העל. הוא עשה את זה דווקא לאחר תקופה לא טובה שלו ובמשחק תחתית קריטי שהיה צפוי להפוך לצמוד. למי שלא הספיק להתעדכן, הקבוצה שלו הביסה ב-36 הפרש את בני השרון/הרצליה החלשה.
אפשר לייחס לטפירו אלמנטים מיתיים של שחקן שפשוט לא נגמר, כזה שקולע מכל מקום בפרקט, יודע למצוא את החברים שלו ברגע הנכון ובזכות הניסיון נמצא במקום הנכון כדי לקלוט ריבאונדים חשובים, אבל לאור היכולת שלו מתחילת העונה זה ייראה קצת הזוי. אז נכון שטפירו כבר רשם במשחק אחד 12 אסיסטים וקלע באחר 17 נקודות, אבל רק בשבוע שעבר הוא סיפק שורה סטטיסטית דלה שכללה שתי נקודות ושישה איבודים מול מ.כ. הבקעה. אין ספק, הגיל התחיל להשפיע גם על השחקן הכי חשוב בליגת העל בעשור האחרון.
לעתים נראה שטפירו משחק העונה בהליכה, מבקש מחבריו שרצים על הפרקט ללא סוף להאט מעט את הקצב כדי שהוא יוכל לתרום בהתקפה. כל אלו מלמדים שני דברים עיקריים קודם כל על זה שטפירו יודע את המגבלות של עצמו בגילו המתבגר. העניין השני הוא הרמה הנמוכה של הגנות ליגת העל, ואולי גם הזלזול בשחקן המבוגר והאיטי יחסית. אפי בירנבוים הודה לפני שבועיים שביקש משחקניו הישראלים לשמור על טפירו משום שהזרים נוטים לצחוק כשהם רואים אותו משחק. אם הלעג הזה יימשך, טפירו ימשיך לרשום הישגים מדהימים בגילו, גם בהליכה.
5. ההבדל בין תהילה למחמאה
זהו השבוע השני ברציפות שמכבי ראשון לציון מפסידה משחק במהלך האחרון אחרי שהיא מובילה בדקות האחרונות. בשבוע שעבר הייתה זאת מכבי תל אביב שניצלה סדרת טעויות של הכתומים, והשבוע הפועל ירושלים, שניצלה את העובדה שלראשון לציון לא היה פסק זמן במהלך האחרון לאחר ההחטאה של גיא דותן מהקו, והקבוצה הסתבכה במהלך אחרון רע. אפי בירנבוים הבטיח שילמד את הקבוצה שלו לנצח את המשחקים הקשים הללו.
בירנבוים צריך אולי להרים טלפון לאריק אלפסי, שנמצא ממש בצד השני של המתרס. אלפסי ניצח העונה בשניות האחרונות את הפועל ירושלים, מכבי חיפה ואת אותה ראשון לציון במהלכים שלא תמיד היו מתוכננים, ביניהם שלשה מחצי מגרש של טוני סקין. סביר להניח שאלפסי לא היה צריך ללמד את סקין כיצד לקלוע שלשה מהחצי עם הקרש, אלא פשוט אלילת המזל מצאה לה מקום חדש העונה: האולם באשקלון.
זה נכון שראשון לציון סובלת מחוסר מזל, ואולי גם מחוסר תשומת לב ברגעים המכריעים, אבל להתחיל לעבוד עכשיו על מה עושים במצבים הללו לא יביא את הקבוצה לשום מקום. הלחץ שמהלך כזה יפעיל על שחקני הקבוצה עלול להשפיע בצורה רעה יותר מאשר הטעויות שמבוצעות בכל מקרה. הפתרון הוא לתת לדברים לקרות כפי שהם. ראשון לציון לא תמשיך להפסיד משחקים בשנייה האחרונה כל העונה, ואולי גם תנצח אחד כזה על הבאזר. ואם לא? כנראה שזו ממש לא העונה שלה.
המדדים
המצטיינים:
1. רון לואיס (הפועל חולון( - שחקן השבוע של מנהלת ליגת העל
2. מאיר טפירו (מכבי אשדוד)
3. אדריאן בנקס (ברק נתניה)
4. ריצ'ארד הנדריקס (מכבי תל אביב)
5. ראמל בראדלי (מכבי אשדוד)
הצעירים או שחקני השנה הראשונה המצטיינים:
1. יחזקאל סקוורר (מ.כ הבקעה)
2. גלעד קרני (מכבי אשדוד)
3. רועי בוכבינדר (בני השרון/הרצליה)
ציפינו מהם ליותר:
1. לייסדריוס דאן (בני השרון/הרצליה)
2. ראשון פרימן (מ.כ הבקעה)
3. עידו קוז'יקרו (גלבוע/גליל)
4. ג'רמיין ג'קסון (מכבי חיפה)
5. דיון דאוול (מ.כ הבקעה)
