מחממים את הפרקט - עונת 2011/12

מיאמי היט: הפעם זה חייב להיגמר אחרת

וואלה! ספורט גאה לפתוח את פרויקט מחממים את הפרקט: אחרי שלמדה את לקחי ההתפרקות בגמר מול דאלאס, מיאמי יודעת שכל דבר מלבד טבעת ללברון יהווה כישלון עצום

עידן ויניצקי
אחרי ההתפרקות מול דאלאס, השביתה נוצלה להפקת לקחים. וויד ולברון (צילום: רויטרס)

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 24:58

סיימה את העונה: מקום ראשון בבית, שני במזרח. הפסד 4:2 בגמר ה-NBA מול דאלאס. בדרך לשם גברו 1:4 על פילדלפיה (סיבוב ראשון), בוסטון (חצי גמר המזרח) ושיקגו (גמר המזרח, בלי הביתיות).

עונה מוזרה עברה על הקבוצה ב-2010/11. ההיט, לצד קבוצת הכדורגל של ברצלונה, היו כנראה ארגון הספורט המדובר והמסוקר בעולם. למי שהספיק לשכוח, או במקרה בילה את יולי 2010 על המאדים, ההיט צירפו שני שחקנים חופשיים לא רעים, לברון ג'יימס וכריס בוש, שחברו לחברם דווין וויד, שהיה גם הוא שחקן חופשי וחידש את חוזהו בקבוצה. השלושה התחברו כששיחקו בנבחרת ארצות הברית באולימפיאדת 2008 והובילו אותה למדליית הזהב ולאחר מכן החליטו לשחק יחד, במטרה להשיג אליפות.

תחילה נדמה היה שההיט מתקשים לעמוד בגודל המעמד והציפיות. הפסד בבוסטון במשחק הפתיחה סימן שהדרך לא תהיה קלה ועד סוף נובמבר המאזן עמד על 8:10 בינוני ביותר ובוודאי שלא תאם את הציפיות. דצמבר היה החודש החזק של מיאמי. הקבוצה התחברה, גברה על הלייקרס בחוץ, על יוסטון ופעמיים על הניקס. למעשה, הקבוצה ניצחה 15 מתוך 16 משחקים באותו חודש, אלא שההפסד היחיד, בבית מול דאלאס, אולי היה סימן לבאות.

התקופה הנהדרת ההיא של מיאמי אומנם נעצרה בארבעה הפסדים רצופים, כשבהמשך הגיעו גם חמישה הפסדים רצופים, אבל בסך הכל נראה היה שהטריו הגדול בליגה מתחיל להתחבר לאיטו וההיררכיה נבנית בדרום מזרח פלורידה, תחת שרביטו של המאמן אריק ספולסטרה, שעמד כל הזמן תחת זכוכית המגדלת של התקשורת, כמו גם של פאט ריילי, נשיא הקבוצה. ההיט סיימו במקום הראשון בבית הדרום מזרחי, אולם הפסידו את ראשות המזרח לשיקגו המפתיעה.

ואז הגיע הפלייאוף. ההיט לא התקשו מול פילדלפיה והצליחו להדיח בצורה נהדרת גם את בוסטון הזקנה, שזרקה אותם כמו גם את לברון (כשהיה בקליבלנד) מהפלייאוף עונה אחת לפני כן. לגמר המזרח הם הגיעו ללא הביתיות, מול הבולס, ולאחר שהמשחק הראשון נגמר בהשפלה ונראה היה שהעונה תרד לטמיון, מיאמי התאוששה, כשלברון נותן סדרה גדולה וההיט ניצחו ארבעה משחקים ברצף והעפילו לגמר NBA שני בהיסטוריה, כשממול עמדה אותה דאלאס עליה גברו וויד וההיט ב-2006 אחרי מהפך מדהים.

מיאמי ניצחה במשחק הראשון בבית ובשני כבר הובילה ב-15 נקודות, שבע דקות לסיום. זה לא הספיק וההיט הצליחו להפסיד במשחק. הם התאוששו עם ניצחון בשיניים במשחק הבא בדאלאס, אבל אז התפרקו שוב, הפסידו שלושה משחקים רצופים ואיבדו באופן סנסציוני את האליפות. ההפסד הוביל לחרושת שמועות סביב ספולסטרה ומעמדו, כמו גם הבנה כי כוח העזר של השלישייה הגדולה לא מספיק טוב. במיאמי הפנימו ופנו לחזק את הקבוצה במקומות הנכונים.

עוד בוואלה! NEWS

כל הדרך למדליה היסטורית באולימפיאדה: האימון של חנה מיננקו

לכתבה המלאה

אני יודע מה עשיתם בחורף האחרון

באו: שיין באטייה, אדי קרי, נוריס קול (רוקי, בחירה 28)

עזבו: אריק דמפייר, זירונאס אילגוסקאס, ג'מאל מגלור, מייק ביבי

מה בעצם יש למיאמי להציע השנה? ובכן, הרבה. הרבה מאוד אפילו. כמובן ששוב לברון-וויד-בוש ימשיכו לספק את מרבית העניין, כל אחד מסיבותיו שלו. מעל כולם ניצב קינג ג'יימס, שמתחיל את עונתו התשיעית בליגה כבר, אבל היד עדיין ריקה מטבעות. אם הוא לא רוצה להתחיל ולהיזכר כשחקן גדול ולוזר גדול עוד יותר, הוא חייב לסיים את העונה הזו עם אליפות. למעשה, אין שחקן בליגה היום שחייב את האליפות סותמת הפיות הזו יותר מלברון. הוא יודע את זה, הקבוצה שלו יודעת את זה ולצערו גם היריבים שלו יודעים את זה וינצלו זאת נגדו לא מעט.

בוש חטף הרבה על הראש בעונה שעברה. נטען עליו שהוא לא ברמה, משחק כינור שלישי ולא שווה את ההשקעה. דווקא בפלייאוף ובעיקר בגמר, בוש היה מהיותר טובים, אבל ההפסד של ההיט מול דאלאס לא תרם הרבה למוניטין שלו. וויד היה במיאמי לפני שכל הטירוף התחיל, זו הייתה הקבוצה שלו והוא גם הוביל אותה לאליפות ההיא. בשנה שעברה עלו שאלות לגבי המהלך שלו, שהביא את שני החברים הטובים למיאמי וגרם לו להפוך מסולן לחלק מלהקה.

מסביב לטריו, ההיט ניסו לשמור על רוב הסגל הקיים ובעיקר התחזקו בפורוורד הנפלא שיין באטייה שהגיע מממפיס בחיפוש אחר טבעת. ספולסטרה ממשיך לעונה רביעית, נוריס קול הוא השחקן היחידי שהגיע בדראפט והוא שחקן לא רע בכלל, עם פוטנציאל גדול, אבל הוא יישב הרבה על הספסל העונה, כשמאחור יחפו האסלם, ג'ונס והאוס עתירי הניסיון.

אם בעונה שעברה היו נסיבות מקלות כמו יצירת כימיה, מאמן לא מנוסה או קושי בהתמודדות עם התואר "פייבוריטית", הרי שהשנה אין תירוצים. הסיפור היה ונשאר עמידה בלחץ. הטריו אמור לתפקד כמו מכונה, ספולסרה כבר מספיק משופשף, והצוות המסייע הוא בגדר הסביר. מיאמי בשלה לקטוף את תואר האליפות, היא רק צריכה לא ליפול מהסולם.

מה מי מו

חמישייה: דווין וויד, לברון ג'יימס, מריו צ'למרס, כריס בוש, ג'ואל אנתוני.

ספסל: אדי קרי, שיין באטייה, נוריס קול, אדי האוס, יודוניס האסלם, דקסטר פיטמן, ג'יימס ג'ונס, מייק מילר, ג'ואן הווארד

מאמן: אריק ספולסטרה (עונה רביעית)

מועמד לפריצה:

דקסטר פיטמן הוא שחקן טוב, על זה אין ויכוח. האם הוא מתאים ל-NBA? זו כבר שאלה אחרת לגמרי. אחרי שנבחר בדראפט שעבר בתחילת הסיבוב השני, הוא בילה את רוב העונה החולפת בליגת הפיתוח וקיבל רק 11 דקות במדי ההיט. פיטמן, שסיפור הרזייתו במדי אוניברסיטת טקסס לונגהורנס יצא למרחקים, מתנשא לגובה 2.11 ובסגל מדולל הסנטרים של ההיט בהחלט יכול למצוא את עצמו מקבל הזדמנות להוכיח את יכולותיו ומקומו בליגה.

מועמד לדעיכה:

כריס בוש. האמת, קצת מצחיק להגיד על שחקן שעמד בעונה שעברה על 18.7 נקודות ו-8.3 ריבאונדים למשחק שהוא עומד לדעוך, אבל מכיוון שכרגע יש במיאמי רק שלושה שחקנים שיש להם באמת לאן לדעוך, נלך על בוש. הממוצעים שלו אומנם היו לא רעים בעונה החולפת, אבל הם גם היו הכי נמוכים מאז השנה השנייה שלו בליגה. מבין שלושת כוכבי העל, נדמה היה שבוש נשאר מעט בצל של וויד ולברון, ובפלייאוף הוא היה מאוד לא יציב כשלצד תצוגות גדולות הוא יותר מדי פעמים זז הצידה, מה שהפך את המשחק של מיאמי לחד מימדי וללא איום בצבע. מלכתחילה, המעבר של בוש למיאמי נחשב למעט "טרמפיסטי" ואם עכשיו, כשהוא אוטוטו בן 28, הוא לא יתחיל להיות רע יותר, הוא עלול למצוא את עצמו מוחלף בגבוה אחר, הרבה יותר מהר משהוא חושב.

אקס-פאקטור:

שיין באטייה. אחד המעברים החשובים של שנעשו מיד עם סיומה הרשמי של השביתה היה זה של באטייה. בתוך סוללת הכוכבים האדירה במיאמי, היה צורך גדול באול אראונד פלייר כזה כמו באטייה, שיביא ניסיון לצד חוסר אגו. באטייה יודע היטב שזו ההזדמנות הגדולה שלו לסיים קריירה עם טבעת ואם החליט להגיע להיט, הוא גם כנראה מבין את מקומו בהיררכיה. נכון שהמספרים שלו בירידה מסוימת כבר כמה שנים, אבל הוא מביא המון גוף ומלחמה והוא יכול להיות זה שיוציא את מיאמי מסלאמפים פתאומיים כמו אלו שהיו לה לעיתים בעונה שעברה.

ולכדור הבדולח

תסריט אופטימי: אליפות כמובן. אם בשנה שעברה עוד היה למיאמי את תירוץ ההתחברות, השנה לא יקבלו בקבוצה ובתקשורת שום דבר חוץ מטבעת. לכאורה, אין סיבה שזה לא יקרה, אבל מיאמי תצטרך להיזהר מהתפרקויות סטייל העונה שעברה ולא בטוח שספולסטרה הוא האדם הנכון למנוע אותן במידה שיגיעו.

תסריט פסימי: כל סיום שאינו אליפות. כפי שאמרנו לפני רגע, שום דבר לא יעבור בשתיקה ובמידה שמיאמי תיקלע לרצף הפסדים או כל דבר קטן שיערער את מצבה ויפריע לדרך, ספולסטרה עלול לשלם את המחיר.

תחזית: קשה מאוד שלא ללכת עם ההיט. הרי אם בשנה שעברה הם היו כל כך קרובים, למרות כל הקשיים, הרי שהשנה עם ההזדקנות הנוספת של בוסטון, ההיחלשות של מספר קבוצות במזרח ואפילו העזיבה של פיל ג'קסון, אמורה להיות השנה בה הכל יתחבר, והם ידרסו כל מה שיעמוד מולם. אז התחזית היא מקום ראשון במזרח ואליפות ראשונה לקינג ג'יימס.

בשעה טובה: סטרן איפשר לכריס פול לעבור לקליפרס

ניו ג'רזי הגישה הצעה על הווארד, אורלנדו סירבה

וותיקי הליגה נגד הלחץ להוציא את העונה לדרך במהירות

מחממים את הפרקט: הבית הפסיפי

מחממים את הפרקט: הבית הדרום-מזרחי

מחממים את הפרקט: הבית האטלנטי

מחממים את הפרקט: הבית המרכזי

אזור ה-NBA בוואלה! ספורט

הגיע הזמן להמר על אלופה:

  • דאלאס5%
  • מיאמי44%
  • ל.א לייקרס15%
  • בוסטון4%
  • שיקגו14%
  • סן אנטוניו3%
  • אוקלהומה סיטי10%
  • ניו יורק5%

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully