איתות חיובי מהשגרירים. אחרי שבועיים קשים ויבשים עם אפס שערים ואפס בישולים, נציגינו בתפוצות חזרו לדפי הסטטיסטיקה עם מאזן כולל של שלושה שערים ושני בישולים. דווקא בדקות המשחק לא חל שינוי משמעותי, גם בגלל מכת הפציעות (זהבי וקינן הצטרפו לארבייטמן, בוזגלו ודיין) ובסך הכל 11 שחקנים בלבד פתחו בהרכב קבוצותיהם. ובכל זאת, הפעם היה לנו קל יותר לבחור את חמשת השגרירים המצטיינים של סוף השבוע ובפינת הנורה האדומה נקפוץ שוב לבקר את טל בן חיים.
1. אליניב ברדה (גנק)
אלופת בלגיה חוזרת להיות הקבוצה של אליניב ברדה. השגריר הבכיר בבלגיה לא פתח טוב את העונה, מצא עצמו לא מעט על הספסל, אבל בשבועות האחרונים הכל מתחיל להתאזן. העזיבה של מרווין אוגונג'ימי החזירה את ברדה להרכב והוא מחזיר על המגרש. בשבת הוא נראה נהדר, סחט פנדל (שהוחמץ על ידי יילה ווסן) וכבש פעמיים ב-0:4 החשוב על ליארסה, שעצר רצף של שני הפסדי ליגה רצופים. החלוץ הישראלי כבר עומד על חמישה שערים העונה (לצד ארבעה בישולים) ואלה בהחלט מספרים להם התרגלנו ממנו בעונותיו הנפלאות בבלגיה.
עונה לא פשוטה עוברת על גנק. הקמפיין באלופות הסתיים עם שלוש תוצאות תיקו ביתיות, לצד הפסדי חוץ בתוצאה כוללת של 14:0 מול לברקוזן, צ'לסי ו-ולנסיה. הקמפיין האירופי משפיע גם על התוצאות בליגה ושנה אחרי האליפות המפתיעה, גנק מוצאת עצמה נאבקת על הכרטיס לפלייאוף העליון ובונה על הקיזוז על מנת לחזור למאבק הצמרת. הנתונים הללו מקשים גם על ברדה, אבל לא גורעים מהתמונה הכוללת.
מדובר בעונתו החמישית ברציפות של הישראלי בגנק והקריירה האירופית היציבה שלו בהחלט לא זוכה למספיק הערכה. 49 שערי ליגה, 34 בישולים, גביע, אליפות, השתתפות בליגת האלופות. ברדה נהנה ממעמד של אחד מכוכבי הליגה הבלגית והשם הטוב שלו השאיר את הדלת פתוחה לכניסת ישראלים נוספים. גם בתקופות פחות טובות הוא לא הרים ידיים, לא התמרמר ולא רדף אחרי חוזים והצעות. השבוע חוגג ברדה 30 ואין זמן מתאים מזה מלהסיר בפניו את הכובע.
2. בן שהר (אוקזר)
ברוכים הבאים לליג 1. אחרי שני משחקים בהם לא שותף וראה מהספסל את חבריו יורדים מנוצחים, שהר שב להרכב של לורן פורנייה ורשם ביום ראשון את משחקו הטוב ביותר העונה. הישראלי פתח בעמדה הלא כל כך אהובה עליו באגף השמאלי, אבל סיפק פריצה סוחפת ובישול לדניס אולייש, הטריד ללא הרף את הגנת ניס, הגיע למצבי כיבוש ובסופו של דבר הבקיע את שער הניצחון בנגיחה (1:2). אוקזר, שהגיעה למשחק עם ניצחון אחד בשמונת המשחקים האחרונים, קיבלה לא מעט אוויר בתחתית.
גם שהר שחרר לא מעט אוויר. שהר רעב. רעב להצלחה. רעב לפריצה. רעב להוכיח שהוא מסוגל לממש את הפוטנציאל. עבור כדורגלן, רעב היא תכונה חיובית, אבל שהר חייב גם להיות סבלני. אם הוא ילמד לקבל על עצמו רוטציה ולקחת כל הזדמנות שהוא מקבל, הזמן שלו יגיע. אסור לו לפחד להילחם על מקומו, אסור לו להתרגש גם אם יירד לספסל כבר במחזור הבא ולא להרים ידיים כשהמצב המקצועי לא לרוחו. קריירה אירופית נבנית לאט ועל שהר, למרות כל מה שעבר עד כה, להפנים ולקבל שהוא בסך הכל נמצא בשלבים ראשוניים של בנייה.
3. לירן כהן (פודבסקידז'ה)
לאור הכישלון הצורם של משה אוחיון, תמיר כחלון ועידן שריקי (שחזר לאחר חמישה משחקי ליגה בהם לא שותף) בליגה הפולנית, בולטת לטובה ההצלחה של לירן כהן. נכון, פודבסקידז'ה היא קבוצה שלא גדולה יותר מקבוצות ליגת העל בהן שיחק הקשר בשנים האחרונות, אבל אין בכך מלהמעיט בהישג. מדובר בליגה קשוחה ואגרסיבית וכנראה טובה מהליגה הישראלית. וכהן עזר לפודבסקידז'ה, בעונתה הראשונה בליגה הבכירה, לתפוס מקום טוב במרכז הטבלה. הקשר הפך לשחקן קבוע בהרכב, הוא מנהל את משחק הקבוצה וזוכה ללא מעט הערכה. ביום שישי רשם כהן גם בישול ראשון העונה ב-0:1 של קבוצתו על בלחאטוב ואם ימשיך כך, לא מן הנמנע שבקיץ יזרמו הצעות מקבוצות בכירות יותר בפולין. אוחיון וכחלון? הם אפילו לא ישבו על הספסל במשחק בין קבוצותיהם ובינואר כנראה שנראה אותם שבים למחוזותינו.
4. רוני לוי (אנורתוזיס)
המאמן הישראלי נכנס לחמישייה משתי סיבות: הצלחות מקצועיות במדי קבוצתו הקפריסאית וסירובו לעזוב לטובת הכאוס שנקרא מכבי תל אביב. נתחיל מהתחלה. בשבת, השיג לוי את ניצחונו המשמעותי ביותר במדי אנורתוזיס, 0:2 על אפולון לימסול ועכשיו הפער מהמוליכה אפואל עומד על ארבע נקודות בלבד. בתקופה קצרה מאוד, לוי ייצב את השורות והוא זוכה להערכה עצומה בקפריסין. הקבוצה שלו ממעטת לספוג ועומדת היטב על המגרש כשגם הסדר והמשמעת שבו לחדר ההלבשה. לפיכך, ללוי לא הייתה שום סיבה לזרוק הכל ולחזור ארצה וטוב שלא התפתה לעשות כן. אחרי שעזב את בית"ר בקיץ לטובת כישלון ידוע מראש בסטיאווה הבלתי אפשרית, לוי חשב על התדמית שלו. הוא לא רוצה ולא צריך סטיגמה של טיפוס לא יציב שמחפש לעזוב. ובינינו, הצלחה באנורתוזיס תביא את לוי הרבה יותר רחוק מכל הישג בישראל. ושוב בינינו, מה באמת ההבדל בין סטיאווה למכבי?
5. דור מלול (בירסחוט)
הנה עוד דוגמה לאחד שלא נמצא במכבי תל אביב ונהנה מכל רגע. מלול הבין בקיץ שאין לו מה לחפש בסגל העצום שבנה מוטי איוניר ועזב במהלך בזק לקבוצה הבלגית. מאז, קורים לו רק דברים טובים. שימו לב לנתון הבא: בדירוג דקות המשחק של השגרירים, רק דודו אוואט וביברס נאתכו שיחקו יותר ממלול. הוא פתח ב-16 מתוך 17 המשחקים ושמר על יציבות מרשימה ביכולת. בירסחוט, בניגוד למאמני מכבי תל אביב לדורותיהם, מאמינה בכישרון של מלול ולשחקן עצמו קל יותר להציג את יכולתו כאשר הוא משחק בקביעות. בשבת, מלול היה מצוין ב-0:1 המרשים של הקבוצה מול גנט וכעת גם בבירסחוט מפנטזים על הפלייאוף העליון. מלול יסיים בקיץ את תקפות ההשאלה, אבל גם לו נמליץ בחום: אל תחזור לישראל.
נורה אדומה: טל בן חיים (פורטסמות)
הבלם הישראלי הבכיר שב להופעה שנייה ברציפות בפינת הנורה האדומה לאחר שמצבו הולך ומידרדר ולמעשה, נראה שהוא סיים את דרכו בפומפי. בנוסף לכך שהמנג'ר החדש מייקל אפלטון לא בונה עליו מקצועית, בפומפי עמוסת הקשיים הכלכליים מנסים שוב להיפטר מחוזה העתק שלו על מנת לאזן את התקציב. באנגליה משוכנעים שבן חיים יעזוב בינואר, אך השאלה הגדולה היא: האם תימצא קבוצה שתסכים לשלם לבן חיים 36 אלף ליש"ט לשבוע או שהבלם יתפשר משמעותית? הישראלי התעסק בעונות האחרונות ביותר מדי דברים מסביב לכדורגל. הוא לא אשם שיש לו חוזה כבד ובטח לא אחראי להתמוטטות הכלכלית של פורטסמות, אבל כן נוצר לו שם של שחקן חמדן. למען המשך הקריירה, ולבן חיים בהחלט יש מה למכור בצ'מפיונשיפ, הוא חייב להתפשר, לרדת לקרקע ולמצוא בית חדש לשנתיים-שלוש הקרובות. ובטח שהוא חייב להפסיק להיות קשור לפורטסמות שהפכה לשם נרדף לשחיתות, ניהול גרוע וכל מה שרע בכדורגל.
בן שהר כיכב בניצחון אוקזר
סוף שבוע מצוין לנציגינו בבלגיה
מאור מליקסון עומד בפני אתגר גדול
שפונגין הפסיד בדרבי, רפאלוב ניצח