פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        שגריר על הסכין: מאור מליקסון נכנס לנעלי עצמו

        כשפרשת הנבחרת הפולנית והפציעה מאחוריו, קשר ויסלה עומד בפני אתגר קשה: לעמוד בסטנדרטים המטורפים שהוא עצמו קבע

        ספטמבר 2011. מאור מליקסון עמד לסיים את השבוע הגרוע בחייו. בתחילה החליט לייצג את נבחרת פולין, אך לא העז להתייצב בפני העיתונאים ולומר זאת במפורש. 24 שעות מאוחר יותר חזר בו ובין לבין, ספג ביקורות והשמצות, לא ישן ולא אכל. ביום שישי, הכל כבר היה אמור להיות מאחוריו, כשהקשר התייצב לאימון המסכם של ויסלה קרקוב לקראת המשחק מול רוך חוז'וב. המאמן דאז רוברט מסקאנט קיבל את פני העיתונאים הרבים שרצו לשמוע את קולו של הישראלי. "הבאתי לו צעיף בצבעי אדום-לבן (דגל פולין), אבל הוא לא לבש אותו", צחק ההולנדי בדרכו האופיינית. אחר כך הוא עבר למחמאות. הבטיח שמליקסון ידבר במגרש ויחזור להוכיח את עצמו. רק כשאחד העיתונאים שאל לגבי השמועה שבמועדון דחו הצעה ממאיורקה לגבי הקשר, מסקאנט השתתק, עבר לטון רציני וסירב להגיב.

        אלא שרצה הגורל ואת אותו משחק סתימת הפיות מול חוז'וב מליקסון גמר בדקה ה-27 עם פציעה טורדנית בכף הרגל שהשביתה אותו לחודשיים. בין לילה הדיבורים סביבו נרגעו והוא חזר לפינה השקטה האהובה עליו כל כך. הרבה דברים השתנו מאז. ויסלה דעכה מבחינה מקצועית ומסקאנט, איש סודו של מליקסון בתקופה הקשה ומאמן שטיפח אותו, כבר נמצא מחוץ למועדון. עכשיו, הקשר בן ה-27 חוזר לסיטואציה חדשה. חצי שנת מבחן. מצפים ממנו לעשות בדיוק את מה שעשה אשתקד. לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהוא עצמו הציב ובהחלט מדובר באתגר לא פשוט.

        מאור מליקסון שחקן ויסלה קרקוב (GettyImages)
        חוזר לנקודת ההתחלה. מליקסון (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        במובן מסוים, מליקסון סובל מסינדרום העונה השנייה. יציבות והמשכיות ביכולת לאורך כמה עונות ברציפות הם מה שמפרידים בין שחקנים טובים ומוכשרים לשחקנים גדולים באמת. קחו לדוגמה את גילי ורמוט שאחרי שנבחר לשחקן העונה, נעלם אשתקד בהפועל תל אביב, או את מה שקורה לאלמוג כהן בשנה השנייה בנירנברג. עונה טובה - ובמקרה של מליקסון נכון יהיה לומר גם עונת פריצה - יוצרת רף מטורף של ציפיות ולכל שחקן קל להיכנס לנעליים הגדולות של עצמו.

        המקרה של מליקסון הוא אפילו קיצוני יותר. הקשר הגיע אשתקד לקבוצה שהייתה במקום השני עם מספר נקודות זהה לזה של המוליכה וסחף אותה לאליפות קלילה שהוכרעה שלושה מחזורים לסיום העונה. מעבר לאהדה האדירה, הבאזז ומעמד הסופרסטאר, מליקסון הפך לאיש המרכזי ולמעשה, ויסלה היא הקבוצה שלו, היא בנויה סביבו ותלויה בו. שימו לב למספרים: הקבוצה כבשה אשתקד 25 מתוך 44 שעריה בחלק השני של העונה לאחר הגעתו של מליקסון.

        הנתון הזה בא היטב לידי ביטוי גם העונה. מליקסון הוביל את ויסלה מרחק שלוש דקות משלב הבתים של ליגת האלופות עם קונצרטים במפגשים עם סקונטו ריגה וליטקס לובץ'. בששת המחזורים הראשונים עד הפציעה השיגה הקבוצה 11 נקודות (61 אחוזי הצלחה) ועד שחזר צברה 16 מ-30 בלבד (53 אחוזים). בליגה, ויסלה כבשה 16 שערים בלבד ב-17 משחקים (מקום 10 בליגה בהבקעות).

        - חלוץ ויסלה קראקוב דודו ביטון (AP)
        הוא מפציץ, אבל ויסלה תלויה לחלוטין במליקסון. ביטון (צילום: AP)

        סינדרום העונה השנייה בא לידי ביטוי גם ביחס לו זוכה הקשר משחקנים יריבים. אחרי חצי עונה בה הדהים את הליגה עם היכולות הטכניות שלו, בפולין למדו להתמודד איתו והפנימו שמדובר באיש המסוכן של ויסלה ולכן אין לבחול באמצעים כדי לעוצרו. מליקסון זוכה לשמירות אישיות ועבירות גסות שמטרתן להצר את צעדיו ולהוציא אותו מהמשחק. מה שהופך את המשימה לשחזר את הישגי אשתקד לקשה יותר.

        משחק הליגה שנערך אתמול (שישי) בו הפסידה ויסלה 1:0 לפולוניה ורשה המחיש את הסיפור היטב. מליקסון שב להרכב לאחר למעלה מחודשיים ונראה טוב. הוא שיחק עם ביטחון, לא חשש מעימותים והיה פעיל מאוד. ניכר עליו שהוא רוצה שוב לקחת מנהיגות ולהוביל את ויסלה, אבל מצד שני, שחקני פולוניה באו מוכנים. מליקסון נזרק שוב ושוב אל הדשא, חטף מכות, בעיטות ומרפקים והרבה להתלונן לשופט. אל תטעו, פולוניה היא קבוצת צמרת עם שאיפות גבוהות ונותר רק לדמיין איזה יחס יקבל הקשר מול יריבות נחותות שנלחמות על החיים בליגה.

        אספקט נוסף ברף הציפיות קשור במצבה העגום של ויסלה בטבלה. ההפסד לפולוניה עשוי להרחיק את האלופה 10 נקודות מהמקום הראשון בסיום משחקי המחזור ה-17. התוצאות הרעות מגבירות את הלחץ שכן במועדון גדול כמו ויסלה הציפייה היא להיאבק כל שנה על התואר. בשבוע שעבר נשמעו בקרקוב לא מעט קולות, ביניהם זה של דודו ביטון, שטענו כי החזרה של מליקסון אמורה לעזור לקבוצה לחזור לעצמה ולמרוץ לתואר. מליקסון כבר הביא אליפות אשתקד והאוהדים רואים בו כמושיע. הבעיה היא שבפער כזה, המשימה שניצבת בפניו קשה שבעתיים.

        מאור מליקסון שחקן ויסלה קראקוב מול הליו פינטו שחקן אפואל ניקוסיה (GettyImages)
        תתחיל להתרגל. מליקסון על הארץ (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        גם מליקסון לא חף מטעויות. הוא שקע בלבטים והתעסקות יתר בפרשת הנבחרת הפולנית ונתן ליותר מדי אנשים בסביבתו להשפיע עליו. דווקא בתקופת השיא, אולי לפני מעבר לליגה גדולה יותר, מליקסון נעלם במחשבות שלא ידע כיצד להתמודד איתן. הפציעה, למרות שעזרה להחזיר את השקט לחייו, לקחה אותו צעד אחורה מבחינה מקצועית. עכשיו הוא חוזר. לבנות את עצמו מחדש, להחזיר את הקריירה למסלול. לנסות להציל לוויסלה את העונה.

        מעכשיו, כל העיניים יהיו נשואות אליו וחובת ההוכחה תהיה עליו. האם מליקסון יכול להיכנס לנעליו של מליקסון? את זה נדע בשבועות הקרובים שייתנו מענה גם לשאלה הגדולה יותר והמעניינת יותר: האם מעבר לכישרון שלא עומד בספק, מליקסון שייך לליגה של הגדולים באמת?

        עוד בנושא:

        מליקסון חזר, ויסלה הפסידה לפולוניה

        בירם כיאל חולם על מעבר לאנגליה

        נאסרי ופברגאס לא חסרים לבניון בארסנל

        דקל קינן סיים את דרכו בקריסטל פאלאס?

        מה עוד צפוי לשגרירים בסוף השבוע?