שבוע וחצי אחרי שהמשא ומתן התפוצץ, ושני הצדדים התפנו לעשות שרירים, הבעלים והשחקנים של ה-NBA הגיעו להסכם. עדיין לא ניתן לברך על המוגמר, אבל כלי התקשורת בארה"ב פחות או יותר עושים את זה, ומודיעים שאין שום סיכוי שההסכם החדש לא יעבור בהצבעות של שני הצדדים. אז נאמין להם ונכריז גם אנחנו על סיום השביתה. כלי התקשורת גם ממהרים להכתיר מנצחים, אבל כאן אני חולק עליהם. הסיפור הזה היה צריך להיגמר מזמן, עמוק בקיץ, השחקנים לא היו צריכים להפסיד חמישית מהמשכורת שלהם עבורו, והליגה לא הייתה צריכה לירות לעצמה ברגל כדי להשיג אותו.
מה שכן, לפחות הם הצילו את הכריסמס. אחרי שפתיחת העונה נדחתה והנזק הראשוני נגרם, נקודת הציון המשמעותית הבאה הייתה משחקי חג המולד. שילוב בין חג למשחקים אטרקטיביים, כולל שחזור הגמר בין דאלאס למיאמי (במידה שלא יהיו שינויי לו"ז), זה מתכון נהדר לפתיחת עונה. גם עבורנו זה יתרון, כי חלק מהמשחקים ייערכו בשעות נוחות לאירופה.
אז על מה הייתה כל המהומה? מה בהסכם החדש? הוא עדיין לא פורסם רשמית, ככל הנראה יהיו גם כמה סעיפים קטנים שייסגרו רק בשלב מאוחר יותר. אבל בעזרת שמועות, מ?זכר שבילי האנטר שלח לשחקנים וההסכם מלפני שבועיים שנציגי השחקנים הגדירו כקץ האנושות אבל מעט מאוד ממנו השתנה בהסכם החדש, ניתן להגיע לתמונה די ברורה של השינויים שההסכם הזה מכיל.
החלק המדובר ביותר לכל אורך התקופה הזו הוא גם החלק שהכי פחות צריך לעניין את האוהדים - חלוקת ההכנסות בין הבעלים לשחקנים. בהסכם הקודם השחקנים קיבלו 57 אחוזים, הפעם החלוקה תהיה באזור ה-50/50. ליתר דיוק, בין 49 ל-51 אחוזים, כך שככל שההכנסות הכלליות גדלות השחקנים מקבלים יותר מהן. לא ניכנס לשאר תתי הסעיפים של חלוקת השלל בין המיליונרים למיליארדרים.
מבין החלקים שישפיעו על האופן בו הליגה תיראה, החשוב ביותר הוא הגדלה משמעותית של מס המותרות. למי שלא עקב - דווקא הבעלים הם אלה שרצו בכך במטרה להגדיל את השוויוניות ולאפשר גם לקבוצות שלא מהשווקים הגדולים להתחרות בצמרת. הקיצוניים שבהם שאפו לתקרת שכר קשיחה, רעיון לא ריאלי ב-NBA. חוקי המיסוי החדשים, שייכנסו לתוקף בעוד שנתיים, יגדילו את כמות המס שקבוצה משלמת, כך שככל שהחריגה מתקרת המס תהיה גבוהה יותר המס יוכפל בסכום גדול יותר. בהסכם הקודם, על כל דולר של חריגה שולם דולר של מס. בהסכם החדש זה יתחיל מדולר וחצי על כל דולר חריגה, ויגיע לשלושה וארבעה דולרים על כל דולר בחריגות משמעותיות.
דוגמה תמחיש את השינוי - תקרת המס היא בדרך כלל באזור ה-70 מיליון דולר. בעונה הקרובה הלייקרס צפויים לשלם משכורות של כ-90 מיליון דולר. בחוק הנוכחי זה אומר שהקבוצה תשלם מס של 20 מיליון דולר וביחד 110 מיליון, אך בחוק שייכנס לתוקף בעוד שתי עונות חריגה של 20 מיליון דולר מהתקרה תגרור קנס של לא פחות מ-65 מיליון ותשלום כולל של 155 מיליון דולר. חריגה של 11 מיליון דולר תגרור קנס של 27 מיליון, חריגה של 4 מיליון תגרור קנס של 6 מיליון. קבוצה כמו הניקס בתקופת השפל, שהגיעה לסך משכורות של יותר מ-120 מיליון דולר, תצטרך כדי לשחזר את זה לשלם קנס של 337.5 מיליון דולר לעונה, או במילים אחרות - אל תבנו על שחזור של תקופת הניקס. בנוסף לכל זה, קבוצה שתהיה ארבע מתוך חמש שנים מעל לתקרה תשלם קנס רציני נוסף.
הטענה שמבחינה מעשית זו תקרה קשיחה, אינה נכונה. המיסוי הפרוגרסיבי גורם לכך שחריגה של עד 10 מיליון דולר עוד נסבלת, מעל זו כבר פגיעה משמעותית. יהיה מעניין לבדוק איך זה יעבוד בפועל. בזמן שעושה רושם שהסכומים יצליחו להרתיע אפילו את המיליארדרים וקבוצות הערים הגדולות מלהשתולל לגמרי עם משכורות, השיטה החדשה עלולה גם להעמיק את הפער בין קבוצות שמוכנות להרשות לעצמן לשלם מס מותרות כדי לבצע חיזוק נוסף בדרך לאליפות בעונה נתונה, לאלה שלא יכולות להרשות לעצמן.
גם חלק מהשינויים הנוספים נועדו בעיקר כדי להגדיל את השוויוניות בליגה על ידי הגבלת קבוצות שנמצאות מעל לתקרת השכר. בלי להיכנס יותר מדי לפרטים, שתיים מהדרכים המרכזיות של קבוצות כאלה להתחזק נפגעו משמעותית. הן לא יוכלו לבצע סיין אנד טרייד - לסכם עם קבוצה מתחת לתקרה שהיא תחתים שחקן על חוזה גבוה, ומיד תעביר אותו אליה בטרייד (גם זה ייכנס לתוקף בעוד שנתיים), והן יוכלו להציע מיד לוול אקספשן - החריגה שמאפשרת לקבוצות מעל לתקרה להחתים שחקנים שלא על חוזי מינימום, נמוך יותר מקבוצות שמתחת לתקרה ונמוך באופן כללי (פחות מ-10 מיליון דולר ל-3 שנים, בהסכם הקודם זה היה כ-30 מיליון ל-5 שנים).
שאר השינויים המרכזיים הם ניסיון של הבעלים למזער את נזקי הניהול הכושל של הג'נרל מנג'רים שלהם ושל האווירה שהתפתחה בליגה - כדי להחתים שחקן ראוי צריך לשלם לו הרבה יותר ממה שהוא שווה. לשם כך אורכי החוזים קטנו בשנה: ארבע שנים לחוזה רגיל, וחמש לחוזה במסגרת חוק לארי בירד המאפשר לקבוצה לשמור על שחקני המפתח שלה. חלק מהחוקים החדשים מנסים ליצור הבחנה בין סופרסטארים לשחקני משנה ולעזור לקבוצות לשמור על שחקני המפתח שלהן. בולט בכך חוזה מפתה מאוד לשחקנים צעירים שעמדו בסטנדרט הצטיינות מחמיר (אולסטארים וכדומה), שיכולה לתת לו רק קבוצת המקור שלו.
חוק משמעותי ומוכר שאמור לעזור לקבוצות להתגבר על חלק מנזקי העבר הוא חוק אמנסטי - לכל קבוצה יש הזדמנות להיפטר מחוזה של שחקן אחד. היא תמשיך לשלם לו, אך הוא לא ייכנס לחישובי השכר והמס, יפנה מקום בתקרה ולא יהיה חלק מהקבוצה. בפעם הקודמת השם הלא רשמי היה "חוק אלן יוסטון", הפעם גילברט ארינאס ורשאד לואיס נאבקים על השם עם יתרון בנקודות ללואיס. כל קבוצה תוכל להשתמש בחוק אמנסטי פעם אחת במהלך השנים הקרובות, אך רק עבור חוזים שכבר קיימים, מה שאומר שכדאי להן לעשות זאת עכשיו.
יהיה מעניין לבדוק אילו קבוצות ישתמשו בחוק הזה ועל מי וגם לאן השחקנים המשוחררים יגיעו. למשל, אחת השאלות הבוערות של השבועות הקרובים תהיה האם שיקגו תשתמש בחוק כדי להיפטר מקרלוס בוזר (אני בעד, אבל מהמר שזה לא יקרה). חוק אמנסטי יעזור לרוב הקבוצות, אך חוק שמאפשר לקבוצה להתחרט על טעות ניהולית אמור לעצבן קבוצות שהתנהלו נכון בשנים האחרונות, כמו אוקלהומה סיטי ו...טוב, רק אוקלהומה סיטי.
עוד כמה חוקים מתקנים טעויות וסותמים פרצות מההסכם הקודם. המעניינים שבהם - קבוצה שוויתרה על שחקן בטרייד לא תוכל להחתים אותו באותה עונה, זה בא כדי להילחם בתופעת השחקנים שעוברים בטרייד, משתחררים מהקבוצה החדשה וחוזרים לקודמת. שחקנים בשנתיים הראשונות יקבלו מעמד של "שחקן פותח" אם יעמדו בסטנדרטים של דקות או משחקים ובהתאם לכך יזכו לשדרוג בחוזה, המטרה היא לתגמל שחקנים שנבחרו נמוך, תורמים לקבוצה שלהם ותקועים עם חוזה שלא הולם אותם. לקבוצה יהיו שלושה ימים במקום שבוע להשוות הצעה על שחקן חופשי מוגבל שלה, ההחלטה הזו נובעת משיפור בביצועים של יונת הדואר של הליגה.
בזמן שאתם מעכלים את עומס הפרטים, כמה מילים על מה שיקרה בשבועות הקרובים - אם לא יהיו תקלות בזמן שהבעלים מצביעים והשחקנים מודיעים על ביטול הביטול של הביטול של האיגוד (או משהו כזה), החלק המעניין של העונה יתחיל ב-9 בדצמבר. זה התאריך בו ניתן יהיה להתחיל להחתים שחקנים חופשיים ואני מניח שגם לבצע טריידים ולהפעיל את חוק אמנסטי. עד אז בוודאי יהיו סיכומים לא רשמיים והמון שמועות, אבל מה-9 בדצמבר ניכנס לשבועיים שיכניסו לתוכם קיץ שלם של החתמות, העברות, אימונים ומשחקי הכנה. ניתן לצפות לשינויים משמעותיים וכותרות מרעישות על בסיס יומי בתקופה הזאת. השוק החופשי לא מדהים הפעם, אבל יש כמה שמות מעניינים כמו טייסון צ'נדלר, ננה ודיוויד ווסט, שיחד עם משוחררי אמנסטי יכולים לשנות לחלוטין את תמונת העונה.
המשחקים עצמם יתחילו ב-25 בדצמבר והעונה הרגילה תימשך עד לקראת סוף אפריל. כדי לדחוס 66 משחקים בתקופה הזאת, כל קבוצה תשחק כ-4 משחקים בשבוע ויהיו גם מצבים של שלושה משחקים בשלושה ימים, מה שלא קורה בעונה רגילה ולא קרה אפילו למכבי תל אביב השנה. רק 18 משחקים יהיו מול קבוצות מהקונפרנס השני, מה שאומר שמול רוב הקבוצות מהקונפרנס השני כל קבוצה תשחק רק פעם אחת. גם הפלייאוף יידחס קצת וכנראה יכלול משחקים של לילה אחרי לילה. האלופה עשויה לזכות בכוכבית.
גם אנחנו ב-"וואלה!" מתכוננים לעונה מקוצרת. בתקופה הקרובה יחזור פרויקט "מחממים את הפרקט" המסורתי, בגרסה מעט מקוצרת, כשהאצבע על הדופק נוכח הטירוף שיתחולל ברחבי הליגה. כדי להתחיל להיכנס לאווירה, הנה כמה תזכורות למי ששכח במה מדובר - דאלאס היא האלופה, השחקן הטוב בעולם הוא גרמני, למיאמי יש הרבה כוכבים, שיקאגו ואוקלהומה סיטי הן הכוחות העולים, הלייקרס ובוסטון בירידה, ניו יורק מנסה לבנות קבוצת כוכבים, לניו ג'רזי יש מיליארדר רוסי, לקליפרס יש אחלה קבוצה, רשימת השחקנים החופשיים של 2012 עשויה לכלול את דוויט הווארד, כריס פול ודרון וויליאמס ועמרי כספי בקליבלנד.
