הבאזר המסיים מצא על הפרקט שתי קבוצות מרוצות: מכבי תל אביב, שהפגינה את משחקה הטוב ביותר העונה והצליחה לשמור על הבית מול יריבה מסוכנת; וריאל מדריד, שנקלעה לפיגור עמוק במחצית השנייה אבל חזרה למשחק והפסידה רק בשש נקודות, הפרש שתוכל למחוק במפגש הבא בספרד.
אחרי כל המחמאות והחיוכים, מכבי יצאה מהמשחק הזה עם שתי בשורות מעודדות: ג'ורדן פארמר התנער מהפאסיביות שאפיינה את משחקו והתחיל לקחת אחריות; ודיוויד בלאט זנח את הרוטציה הבלתי-נגמרת שבלבלה אפילו את שחקניו שלו, שכח את התוכניות המוקדמות והתחיל לזרום עם המשחק.
צפו במכבי תל אביב מנצחת את ריאל מדריד 82:88
עם פארמר ושחורציאניטיס בשיאם, מכבי תל אביב קטלנית
הצהובים רוצים להשאיל את שייר, השחקן מסרב
אפילו ניקולה וויצ'יץ' התרשם ממכבי תל אביב
דיוויד בלאט: "זה היה מפגן אופי מדהים"
ראוי להתחיל מפארמר. ההופעות האחרונות שלו תסכלו את אנשי מכבי: הוא השחקן המוכשר בקבוצה ומהיחידים שמסוגלים לנער בקלות את המגנים ולהגיע לטבעת אבל הוא ויתר מהר מדי על הכדור ומיעט לאיים על הסל.
חדירה היא האלמנט החשוב ביותר במשחק ההתקפה: היא שוברת את קו ההגנה הראשון ויוצרת תגובת שרשרת, שבסיומה כמעט תמיד יימצא שחקן תוקף פנוי.
הפאסיביות של פארמר הביאה לכך שמכבי כמעט ולא חדרה, מה שהותיר לה בהתקפה שלוש אפשרויות: 1. דחיפת הכדור פנימה לשחורציאניטיס. 2. פיק אנד רול. 3. מסירות רוחביות מסביב לקשת, מיד ליד, עד שיימצא השחקן שייקח אחריות. במקרה הזה, בדרך כלל נאלצה מכבי לקחת זריקות קשות תחת לחץ השעון.
כשסופו לא נמצא על הפרקט (זה המצב ברוב שלבי המשחק בשני המשחקים הראשונים שיחק רק 13 דקות בממוצע), וללא חדירות לסל, גם הקלעים סובלים: ההגנה נשארת מאורגנת ולא נאלצת להצטופף פנימה, והקלעים לא מקבלים מבט פנוי לסל. בשני משחקי היורוליג הראשונים עמדה מכבי במצטבר על 7 מ-30 מבחוץ (23.3%); אתמול השתפרה עם 6 מ-18 (33.3%), אבל החטיאה לא מעט זריקות חופשיות.
מעולם לא חשבנו שפארמר שחקן רע. מה שכן נכתב כאן הוא שמדובר בשחקן שתפקיד הגו-טו-גאי זר לו לחלוטין. זו בדיוק הייתה אחת הסיבות להחתמה הבהולה של קית' לנגפורד אחרי ההפסד המביך במילאנו. כשפארמר מתפקד כשחקן מטרה, הצורך בלנגפורד פוחת: אתמול שיחק בקושי 4 דקות. מול ריאל פארמר לקח על עצמו בפעם הראשונה את משחק ההתקפה של מכבי. כעת נצטרך לראות האם הוא אכן ביצע סוויץ' מחשבתי, או שמא הבליח לערב אחד גם בזכות ההגנה המבולבלת של ריאל והרגליים האיטיות של יול ורודריגז, שנשארו מאחור בכל פעם שפארמר המהיר והאתלטי פתח מבערים.
נחמד היה לראות את בלאט משתמש, בפעם הראשונה העונה, ברוטציה מצומצמת. רק חמישה שחקנים של מכבי היו אמש על הפרקט 20 דקות ומעלה פארמר, סמית', בלו, אוחיון ושחורציאניטיס; יחד עם הנדריקס (19 דקות) ופניני (17 דקות) התקצרה הרוטציה לשבעה שחקנים.
ריבוי החילופים תוקע את שטף המשחק של מכבי. ברבע הראשון ביצעה מכבי כמה מהלכים טובים ופתחה יתרון 13:19, אבל אז, משום מה, עלה לגנפורד לשחק ועשה עבירה מטופשת ששלחה את ריאל לקו ועצרה את המומנטום של מכבי. בלאט החליט לוותר על אליהו, פפאלוקאס, ג'יימס, לנגפורד ובורשטיין, אבל קיבל שביעייה חדה ונחושה, שסיפקה יחד 92 נקודות מדד ובעיקר הניבה יכולת טובה ורציפה, נטולת נפילות מתח (למעט כמה דקות של רפיון התקפי ברבע האחרון).
אם לבלאט יש לכאורה הצדקה מקצועית לשלב הרבה שחקנים מידי ערב בכל זאת, הוא משחק בשלושה מפעלים מה הייתה ההצדקה של פאבלו לאסו, מאמן ריאל, לשתף אתמול תשעה שחקנים לפרק זמן של בין 11 ל-21 דקות ולשחק עם רודי פרננדז, בלי ספק שחקנו המוכשר ביותר, רק 27 דקות? מדוע ג'ייסי קארול וסרג' איבקה המצוינים שיחקו רק 20 דקות? ומה לעזאזל עשה אנטה טומיץ' הרכרוכי על המגרש 9 דקות שלמות?
המאמנים הספרדים רואים אחרת את היררכיית המפעלים: הליגה הספרדית נמצאת עבורם לפני היורוליג. יול וקארול משחקים בממוצע יותר דקות ב-ACB מאשר ביורוליג. רודי פרננדז משחק זמן כמעט זהה בשתי התחרויות. מחרתיים מצפה לריאל משחק בית קשה מול סביליה. לאסו רוצה את שחקני המפתח שלו על הרגליים.
לאסו יכול היה לנצח אתמול, אם היה סוחט את הרוטציה שלו בחוכמה. לפני שפרננדז ואיבקה עוזבים, הוא קיבל הזדמנות לגרוף ניצחון חוץ בתל אביב ולעשות צעד אדיר אל עבר המקום הראשון ולא ניצל אותה. ריאל קלעה אומנם 82 נקודות, אבל משחק ההתקפה שלה היה איום וההגנה שלה הייתה חדירה ומבולבלת; היא ירדה לאט להגנה, יצאה רע להתקפות המעבר והשליכה 27 שלשות. מכבי הייתה בשיאה ועדיין הצליחה לנצח רק בהפרש נמוך ללמד על הכישרון העצום שממלא את הסגל של ריאל.
הגומלין במדריד ייערך בעוד חודש מהיום, וסביר להניח ששם תיראה ריאל אחרת. אם לאסו יתאפס על עצמו ואם השביתה תימשך עד אז, מכבי תהיה בצרות.
ואולי לאור חזרתו לחיים של פארמר ושינוי הכיוון של בלאט דווקא לא.
ohad@walla.net.il
