האליפות עוברת בנאפולי: חמשת המשחקים של סוף השבוע

היתרון הגדול של יובנטוס העונה נעוץ בכך שהיא לא נוטלת חלק במפעלים האירופאים. בעונת הבכורה שלו על הקווים, יכול אנטוניו קונטה לשים את כל הביצים בסל אחד ולהתרכז בהחזרת תואר האליפות. לעומתה, מצויה נאפולי במצב הפוך. הקבוצה של וולטר מצארי, שעדיין לא מוערך כראוי על אף הישגיו המרשימים, משחקת לראשונה בתולדותיה בליגת האלופות. רבים ימהרו לזקוף את חוסר היציבות שלה בליגה האיטלקית לצורך לחלק את הכוחות בין שתי מסגרות תובעניות, אך זה לא יהיה מדויק.

תראו בעצמכם - במחזור הראשון באלופות השיגה נאפולי 1:1 מול סיטי במנצ'סטר, וכעבור ארבעה ימים בלבד פירקה את מילאן 1:3 משלושער של אדינסון קבאני. במחזור השני הגיע ניצחונה הראשון בליגת האלופות, 0:2 על ויאריאל האומללה, ומיד לאחר מכן התפוצצו הנאפוליטנים עם 0:3 בסן סירו מול אינטר. רק אחרי המחזור השלישי באירופה היא 'כשלה', אם כי תיקו במגרשה הקשה של קליארי זו עדיין תוצאה מכובדת.

למעשה, זה הדפוס שמאפיין את העונה של נאפולי גם כך. לצד ניצחונות כבירים מול קבוצות הצמרת, אליהם אפשר להוסיף גם 0:2 על אודינזה במהלכו סיפק קבאני בישול גאוני לאסקיאל לאבצי, היא מועדת מול הקטנות. שלושה ההפסדים שלה נרשמו דווקא מול קייבו, פארמה וקטאניה. כעת, אחרי משחק עוצר נשימה ומתיש באופן קיצוני שהסתיים בהפסד 3:2 לבאיירן במינכן, היא מתייצבת למשחק שעשוי לקבוע רבות לגבי המשך שאיפותיה העונה.

לקבאני יש זכרונות נהדרים מהמפגש הקודם בין השתיים באיצטדיון סן פאולו. בתחילת ינואר זה נגמר ב-0:3, המטאדור האורוגוואי סיפק עוד שלושער, כשכל השערים נכבשו לכאורה בנגיחות. רק הילוכים איטיים של השער השלישי גילו שהוא הובקע למעשה בבעיטת עקרב, אשר קבאני ככל הנראה כלל לא התכוון אליה.

התבוסה חתמה אז שבוע שחור של הגברת הזקנה שהפסידה ימים ספורים קודם לכן 4:1 לפארמה, וכך התחיל להתערער מעמדו של המאמן ג'יגי' דל נרי, אשר דווקא פתח את העונה בצורה מוצלחת ביותר. קונטה, שעדיין לא נוצח העונה, מקווה שהביקור בנאפולי לא יתחיל כדור שלג דומה מבחינתו.

רוב שחקני ברצלונה עדיין לא הפסידו העונה, אבל ליאונל מסי כן. הפיאסקו של הפרעוש הגיע במקום הכי לא צפוי מבחינתו, 1:0 מול ונצואלה בפוארטו לה קרוס במוקדמות המונדיאל, ואת השער היחיד נגח הבלם פרננדו אמורבייטה. ביום ראשון יפגוש מסי שוב את אמורבייטה כשיתארח אצל בילבאו שנכנסה לכושר נפלא בחודש האחרון. הבאסקים, שפתחו את העונה בצליעה וגרמו למרסלו ביילסה לחשוש למשרתו, השיגו באוקטובר 11 נקודות בחמישה משחקים, ועם קצת יותר מזל היו מנצחים גם בכולם.

אבל כיצד לעזאזל יכול שחקן נבחרת ונצואלה ללבוש את החולצה של בילבאו, מועדון סגור בפני כדורגלנים זרים? ראשית, בילבאו מקבלת בזרועות פתוחות כל באסקי באשר הוא, וכך שיחק בעבר במדיה במשך תקופה קצרה ביצ'נטה ליזראזו - אמנם צרפתי, אך באסקי טהור. שנית, אמורבייטה באסקי לחלוטין, ודווקא הקשר שלו ל-ונצואלה מסקרן. הוריו נסעו בשנות השמונים לשליחות בדרום אמריקה, ושם נולד פרננדו. בגיל שנתיים הוא שב עם משפחתו לעיירה הבאסקית יורטה, ושם גדל כבאסקי גאה ואוהד בילבאו.

אמורבייטה היה שותף לזכיה של ספרד באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 19 ב-2004, לצידם של דויד סילבה, סרחיו ראמוס ורוברטו סולדאדו, אך בשלב מסוים הבין שאין לו עתיד בנבחרת הבוגרת, והאזרחות של ונצואלה קרצה לו. שינוי החוקים של פיפ"א שהגמיש את אופציות המעבר בין נבחרות, פתח בפניו את הדלתות. הנבחרת של ססאר פריאס, אחת המשתפרות בעולם בשנים האחרונות, שמחה עד אין קץ. במשחק הידידות מול ארגנטינה הוא הפסיד, אבל בקרב הרשמי נרשם הניצחון ההיסטורי.

המפגש האחרון עם אמורבייטה לא זכור, אם כך, למסי לטובה, אבל זה כלום לעומת מה שקרה ביניהם לפני שנתיים. לאוהדים עם לב חלש לא מומלץ לראות את הפקקים של הבלם נכנסים הישר בפרצופו של הארגנטיני. המשחק ההוא, אגב, הסתיים ב-1:1.

מרטין יול לעולם לא ישכח את הפיטורים מטוטנהאם באוקטובר 2007. ההליך נעשה בדרך בזויה במיוחד, וכל התקשורת ידעה על כך לפניו, בעודו עומד על הקווים של הקבוצה ומנהל את המשחק מול חטאפה בגביע אופ"א. חואנדה ראמוס, שבגד בסביליה, ניהל משא ומתן חשאי עם התרנגולים, וכישלונו המחפיר בווייט הארט ליין, שהביא להרס הקריירה המבטיחה שלו, היווה עונש הולם.

העונה סוגר יול חשבונות עם המעורבים בפרשה. את ראמוס, כיום מאמן דניפרו האוקראינית, זימנה לו הגרלת השלב המוקדם בליגה האירופית, ופולהאם פירקה אותה 0:3 בקרייבן קוטג'. כעת, כשהיריב הספרדי הובס, מתפנה יול לנקמה בטוטנהאם, וזה לא עוד דרבי שגרתי מבחינתו. הבעיה היא שהאורחת דוהרת ללא מעצורים לצמרתה גבוהה, בניצוחו של רפאל ואן-דר וארט, וגם כאן יש סוג של סגירת מעגל מבחינת שני ההולנדים.

אחרי שעזב את אנגליה, חתם יול במאי 2008 כמאמן המבורג, בשורותיה כיכב ואן דר-וארט. במשך חודשי הקיץ ניסה המאמן לשכנע את הקשר להישאר בקבוצה, אך ללא הועיל. ריאל מדריד הגישה לו הצעה שאי אפשר לסרב לה, והכוכב עזב לליגה הספרדית. "אין לנו מה לעשות מול רצונו להתקדם", אמר אז יול בעצם. כאשר העניינים לא הסתדרו עבור ואן-דר וארט בברנבאו, רצה המאמן להחזירו לצפון גרמניה, והרעיף עליו שבחים: "אם ירצה לחזור, אנחנו מחכים בזרועות פתוחות. כאן הוא היה אליל, הוא יכול היה להפוך לקווין קיגן החדש". זה לא קרה, ובסופו של דבר דווקא יול עזב את המבורג בדרך לאיאקס. עכשיו הוא שוב באנגליה, ותהיה זו אירוניה מרה אם בן ארצו יקלקל לו את יומו הגדול.

סביר להניח שרוב הקוראים לא עוקבים על בסיס קבוע אחרי טבלת הליגה הצרפתית השנייה, אבל בימים אלה כדאי מאוד לעשות זאת. לראות ולא להאמין - מונאקו מדורגת בה במקום האחרון. הקבוצה שהעפילה לגמר ליגת האלופות רק לפני שבע שנים, ירדה במאי בגלל חוסר מזל קיצוני - 44 הנקודות היו משאירות אותה בליגה בכל עונה אחרת. ההקצאות לכדורגל אמנם קטנו בנסיכות, אך איש לא העלה בדעתו שהירידה תגרור בעקבותיה קריסת מערכות מוחלטת. למעשה, זה עדיין רחוק מכך, אך הסכנה מוחשית מתמיד. בתום 13 המחזורים השיגה מונאקו ניצחון אחד בלבד, ואם המצב לא ישתפר במהרה ההשלכות עלולות להיות הרות אסון.

באוגוסט נראתה מונאקו כפייבוריטית ברורה לשוב למקומה הטבעי. לודוביק זי'ולי בן ה-35 חזר לקבוצה, והחלוץ הנורבגי הוותיק טורסטן הלסטאד הגיע מלה מאן. המאמן שסיים את העונה שעברה, לורן באניד הצנוע שהדריך במשך שנים רבות את קבוצות הנוער של המועדון, הושאר על מנת לשמור על יציבות. אלא שהעניינים הסתבכו, באניד פוטר באמצע ספטמבר, ובמקומו מונה מרקו סימונה. החלוץ האיטלקי האגדי רואה במונאקו בית שני אחרי שבילה בה שנתיים נהדרות, וזכה איתה באליפות האחרונה של המועדון בשנת 2000. בינתיים הוא רחוק מלהיות מושיע, אך מקפיד לשמור על אופטימיות: "יש לי שחקנים צעירים עם המון פוטנציאל, וזה אתגר גדול בשבילי לעזור להם לפלס את דרכם למעלה".

ההיסטוריה מגלה שלוש קבוצות בלבד שהופיעו בגמר גביע האלופות וצללו בשלב מסוים לליגה השלישית - נוטינגהאם פורסט, לידס וריימס הצרפתית. מונאקו עלולה להצטרף לרשימה, אם כי היא עדיין מסוגלת לסיים את העונה בצמרת בליגה צמודה במיוחד.

ביום שני הלך לעולמו פלוריאן אלברט, אחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה, אבל אף מדור ספורט בישראל לא הקדיש לכך אפילו שורה. רבים מחובבי הכדורגל בארץ לא שמעו גם על לדיסלאו קובאלה. אך בעוד שהאגדה מברצלונה לא זכה מעולם בכדור הזהב, אלברט היה ההונגרי הראשון שסיים ראשון במשאל של פראנס פוטבול כשהקדים את בובי צ'רלטון ב-1967.

הוא היה מלך השערים של מונדיאל 1962 ואדירכל הניצחון על ברזיל במונדיאל 1966. הוא גם הצעיד את קבוצתו היחידה הקריירה, פרנצווארוש, לזכייה היחידה של מועדון הונגרי במפעל אירופי כלשהו - גביע ערי הירידים (שמו הקודם של גביע אופ"א) ב-1965, עם ניצחונות על רומא, מנצ'סטר יונייטד ויובנטוס.

פרנצווארוש, הקבוצה הפופולרית והמעוטרת ביותר בבירת הונגריה, ירדה בינתיים מנכסיה, ולאלברט שמור מקום מיוחד מאוד בלבבות האוהדים גם היום. את הקבוצה מאמן העונה השחקן ההונגרי המפורסם ביותר של שנות השמונים, לאיוש דטארי, אבל אפילו הוא לא התקרב לרמתו של אלברט. האיצטדיון הביתי של הקבוצה נקרא מאז 2007 על שמו של האיש שהבקיע במדיה 255 שערים ב-351 משחקים, לפני שפרש ב-1973. הידיעה על מותו בגיל 70, כתוצאה מסיבוך ניתוח לב שגרתי לכאורה, היכתה את המדינה כולה בהלם. עשרות אלפי אוהדים הדליקו נרות זיכרון ליד האיצטדיון, והמשחק הביתי הקרוב מול פאקש יוקדש לזכרו.

כדורגל עולמי בוואלה! ספורט