מקום עשירי דניס הופסון
הבחירה השלישית בדראפט 1987 לפני סקוטי פיפן ורג'י מילר הפך לשחקן NBA לא רע. עונת השיא שלו הייתה ב-1989/90, כשהיה מלך הסלים של ניו ג'רזי נטס, עם 15.8 נקודות בממוצע למשחק. עונה לאחר מכן זכה הופסון באליפות כמחליף של מייקל ג'ורדן בשיקגו, וסיים עם ממוצע קריירה של 10.9 נקודות ב-334 משחקים ב-NBA. לישראל הגיע ב-1996/7 לגבעת שמואל בה הצטיין. לאחר מכן רשם עונה טובה בראשון לציון, אך הקבוצה לא הצליחה למרות תרומה של 18.7 נקודות ו-6.2 ריבאונדים. לאחר מכן המשיך לתקופות קצרות בגבעת שמואל וקרית מוצקין
מקום תשיעי פול תומפסון
תומפסון נבחר נמוך מאוד בדראפט ב-1983, אבל זה לא מנע ממנו לרשום עונת בכורה של תשע נקודות ו-3.8 ריבאונדים בקליבלנד. שתי העונות האחרות שלו בליגה היו סבירות, והוא סיים עם ממוצע קריירה של 8.9 נקודות ו-3.5 ריבאונדים. לישראל הגיע אחרי שכבר זכה בגביע קוראץ' עם לימוז', שיחק בארץ 6.5 שנים, שלוש מהן בבני הרצליה, עימה זכה בגביע המדינה וסיים עם ממוצע של 20 נקודות ו-7.7 ריבאונדים. לאחר מכן נתן שלוש עונות נוספות טובות עם מכבי רעננה, שהסתיימו עם כרטיס לאירופה, וחתם לעונה ברמת גן אך נפצע
מקום שמיני לי ניילון
ניילון מעולם לא סומן ככוכב NBA ואף בחר ללכת לאירופה אחרי שנבחר בדראפט. אך כשחזר ממילאנו בגלל בעיות משמעת החל בקריירה מצוינת בארצות הברית. אחרי שנתיים בשארלוט, עונה בניו יורק ועוד עונה בה עבר באטלנטה, אורלנדו וקליבלנד, התפוצץ ניילון בעונת 2004/5 במדי ניו אורלינס עם 14.2 נקודות ו-4.4 ריבאונדים. תקרית משפחתית אלימה הובילה אותו מחוץ ל-NBA ולבני השרון, בה בעונתו הראשונה הוביל את הקבוצה לגמר הגביע אחרי ניצחון על מכבי תל אביב ולחצי הגמר בפיינל פור. בעונתו השנייה כבר היה פחות גדול, אך עדיין בלט בהרבה מעל לממוצע בליגה
מקום שביעי באק ג'ונסון
הבחירה ה-20 בדראפט 1986 הידוע לשמצה היה אחד השחקנים הסולידיים ב-NBA, עם שש עונות ביוסטון ועוד עונה בוושינגטון. עונתו הטובה ביותר הייתה 1989/90, אז רשם 14.8 נקודות ו-4.6 ריבאונדים בממוצע. ממוצעי הקריירה שלו לא מרשימים במיוחד - 9.1 נקודות ו-3.5 ריבאונדים. לאחר שג'ונסון עזב את וושינגטון ב-1993 נחת דווקא באוסישקין דרך טורקיה, ורשם עונה נפלאה שכללה ניצחון בדרבי ו-41 נקודות על פאוק סלוניקי במוקדמות גביע אירופה לאלופות. שנתיים לאחר מכן חזר למכבי תל אביב והיה סולידי, אך בעיקר ייזכר בשל תקרית האגרוף בגמר הפלייאוף במלחה
מקום שישי ריצ'י דומאס
היחיד ברשימה זו שנהיה כוכב NBA אחרי תקופתו בארץ ולא לפניה. דומאס היה כוכב באוקלהומה סטייט, אך הסתבך עם סמים, הושעה מה-NBA, ונחת דווקא בהפועל חולון בימי מלחמת המפרץ, שם הפך מיד לאהוב השחקנים באולם הפחים. בזמן המלחמה לא עזב את הארץ, ואף ניצח בתחרות הטבעות מיוחדת. דומאס רשם 20.8 נקודות ו-8 ריבאונדים בעונה, ולאחר מכן כבר הגיע לפיניקס הגדולה. דומאס שותף ב-48 משחקים בפיניקס בעונת 1992/3 והגיע איתה עד לגמר ה-NBA, בו הפסידה לשיקגו. אחרי שנתיים נוספות עם בעיות סמים בפיניקס עזב את ה-NBA והחל לשחק בליגות שונות בעולם
מקום חמישי אלברט קינג
הבחירה העשירית בדראפט 1981 נלקח על ידי ניו ג'רזי ורשם קריירה לא רעה בכלל, במקביל לאחיו האגדי ברנרד קינג. אלברט שיחק תשע עונות לא רצופות ב-NBA, רובן בניו ג'רזי, כשבעונת השיא שלו, 1982/3, קלע בממוצע 17 נקודות והוסיף 5.8 ריבאונדים. באמצע עונת 1989/90 הגיע להפועל חולון, אחרי שכבר היה חצי עונה באירופה, ולהט במסגרתה כשלשיאו הגיע במשחק בלתי נשכח מול ס.ק.אלמא הסובייטית של ואלרי טיכוננקו, בו קלע 41 נקודות והוביל את חולון לניצחון. קינג רשם 12.1 נקודות ו-4.2 ריבאונדים כממוצעי קריירה ב-NBA
מקום רביעי בילי תומפסון
תומפסון נבחר 19 בדראפט 1986, אחרי שזכה באליפות המכללות עם לואיוויל, ובשנתיים הראשונות היה בעיקר שחקן ספסל בלייקרס הגדולה של מג'יק, קארים, וורת'י וביירון סקוט, שם היה שותף לשתי אליפויות. לאחר מכן פרח במדי מיאמי עם שנתיים נהדרות, אך בשנה השלישית נחלש וברביעית נחתך מגולדן סטייט. תומפסון קלע בממוצע 8.6 נקודות והוסיף 5.4 ריבאונדים. להפועל ירושלים הגיע בעונת 1994/5 והפך לאגדה מיידית. תומפסון זכור עד היום כגדול הזרים ששיחקו בירושלים, וזכה עם הקבוצה בשני הגביעים בשנות התשעים, כשבגמר ב-1996 הוא מצטיין עם 21 נקודות
מקום שלישי ניל וולק
בדראפט 1969 נבחר וולק במקום השני, כשבמקום הראשון נבחר קארים עבדול ג'אבר. שמונה עונות שיחק הסנטר היהודי ב-NBA, רובן בפיניקס, כשבעונת השיא הוא רושם 20.2 נקודות ו-12.2 ריבאונדים בממוצע. אחרי שהקריירה החלה לדעוך יצא וולק לעונה בוונציה, וב-1978/9 נחת בהפועל רמת גן, שם ביחד עם אור גורן, סטיב קפלן ואביגדור מוסקוביץ' נלחם שלוש עונות ברציפות במכבי תל אביב ללא הצלחה. וולק היה אחד המצטיינים בקבוצה, כשקלע 842 נקודות בשלוש עונות. בסופו של דבר קיבל בקיץ 1981 צו גיוס לצה"ל, ועזב במהרה בחזרה לארצות הברית.
מקום שני ג'ינו בנקס
בנקס נבחר רק בסיבוב השני בדראפט ה-NBA על ידי סן אנטוניו ב-1981, אבל היה לשחקן משמעותי בכל ארבע עונותיו בספרס, כשבשיא רשם 14.9 נקודות ו-7.6 ריבאונדים בממוצע למשחק. לאחר מכן עבר לשתף פעולה בשיקגו עם מייקל ג'ורדן הצעיר ואף שיחק במשחק השיא של הגדול מכולם מול בוסטון, בו קלע 63 נקודות. בנקס רשם ב-NBA 11.3 נקודות ו-5.8 ריבאונדים בממוצע, ובישראל נחת בשנת 1990/91 במכבי ראשון לציון, כשהוא מוביל את הקבוצה לגמר הגביע ולגמר הפלייאוף כ-MVP בליגה. בנקס עוד עבר בהרצליה וגבת לפני הפרישה, וזכור כאחד הגדולים ששיחקו בישראל.
מקום ראשון פרוויס שורט
גם בימינו, קשה להבין איך שחקן ברמתו של שורט הגיע לארץ. שורט היה כוכב NBA לכל עניין, כשרשם 12 עונות ב-NBA, מתוכן תשע בגולדן סטייט ובהן אחת בלתי נשכחת, בה קלע 28 נקודות בממוצע למשחק והוסיף 5.1 ריבאונדים. בשנת 1990 הודיע שורט כי יעזוב את הליגה עם ממוצע קריירה של 17.3 נקודות ו-4.3 ריבאונדים, ובעונת 1991/2 החליף את ווין קמפבל בהפועל תל אביב. שורט היה למלך של אוסישקין ביחד עם דיוויד ת'רדקיל (שלא נכנס לכתבה זו בגלל קריירת NBA זניחה), אך דווקא במשחק המכריע החמישי בגמר הפלייאוף הבלתי נשכח מול מכבי תל אביב לא בלט.