"זה היה פשוט מטורף ואני לא חושב שראיתי משהו שדומה לזה בכלל בחיים שלי", תיאר פיטר קראוץ' את קבלת הפנים שחיכתה לו במתחם האימונים של סטוק סיטי 'קלייטון ווד' אחרי שחתם על החוזה שלו, "השעה הייתה כבר 1:30 בלילה ועדיין היו בחוץ אלף אוהדים שקראו בשמי. זה מאוד מחמיא. תמיד ידעתי שקשה מאוד לבוא לשחק נגד סטוק סיטי בחוץ ואני מקווה שזה ימשיך להיות כך גם בתקופה בה אני אהיה כאן".
קראוץ', שחקן הרכש היקר בתולדות סטוק סיטי שנרכש מטוטנהאם תמורת 10 מיליון ליש"ט באוגוסט, הביע הלך רוח די שכיח במועדון הצנוע, שנותר אולי כמגדלור בודד בכדורגל האנגלי. מגדלור של כדורגל שורשי, חם, מחובר לקהילה ומשפחתי או כמו שהגדיר זאת השבוע בלם הקבוצה מאתיו אפסון: "זה מועדון כדורגל פשוט מאוד בכל כך הרבה מובנים ואני מתכוון במובן הכי בסיסי של המילה. כולם יודעים מה הם עושים ומה הם אמורים לעשות. כל אחד כאן עושה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות".
נראה שכל השילוב המיוחד הזה נובע מכמה גורמים שהתחברו יחד. כמובן מהעובדה שסטוק היא עיר קטנה, שמרבית תושביה מגיעים ממעמד הפועלים, בנוסף למנג'ר מיוחד ומלא תשוקה כמו טוני פוליס ובעלים שאפתני ובעל ממון משמעותי בדמותו של טוני קואטס. כשכל אלה מתחברים, נוצרת תמונה של קבוצה מפתיעה שמצליחה לזנב בגדולות והמיליארדריות של אנגליה בשנים האחרונות, ואף להפתיע עם גמר גביע כמו אשתקד, ומגיעה כפייבוריטית ברורה לנצח את מכבי תל אביב וגם לסיים במקום הראשון בבית ה'.
המנג'ר האהוב ורוח המועדון
"טוני פוליס הוא מנג'ר שדורש 100 אחוז מחויבות מכל השחקנים שלו ולא מוכן לסבול פחות מזה", מספר לוואלה! ספורט ג'ון אדווארדס מדיילי מייל הבריטי. "פוליס תמיד מחתים שחקנים שלא מצליחים לממש את עצמם (under achievers) והופך אותם לכאלה שמוציאים מעצמם אפילו יותר ממה שיש מהם (over achievers). ג'רמיין פנאנט הוא הדוגמה הכי טובה לכך. זה שחקן שהתנדנד בליברפול בין מי שאמור להיות כוכב נבחרת אנגליה ברגע אחד לשחקן שלא מוצא מקום בסגל ליברפול בכלל. בסטוק הוא מודל להמשכיות ויציבות וממש צבר מעמד של מנהיגות בקבוצה".
פוליס הוולשי בן ה-56 פרש מכדורגל פעיל ב-1992 לאחר קריירה של 17 שנה כקשר אחורי בקבוצות כמו בריסטול רוברס, בורנמות וניופורט קאונטי. לאחר שפרש בבורנמות, מונה למג'ר הקבוצה והתקדם לאט עד שהגיע לקדנציה ראשונה בסטוק בין 2002-2005. לאחר עונה אחת בפלימות, חזר פוליס לסטוק ומאז הוא שם. אדווארדס מספר ש"פוליס היה שחקן קשוח מאוד, עם רוע בעיניים ואף פעם לא היה חושב פעמיים לפני שהיה בועט בשחקן יריב. עכשיו כמנג'ר, אני חושב שיש אלמנט של פחד אצל השחקנים שלו. מה שבטוח הוא שהקהל אוהב אותו מאוד וגם השחקנים מעריכים אותו מאוד ויודעים שאי אפשר לקחת שבויים בכל הנוגע לעבודה איתו".
למרות כל המחמאות, פוליס סופג לא מעט ביקורות על סגנון הכדורגל שהקנה לסטוק. אומרים שהסגנון שהמנג'ר הוולשי הקנה לקבוצה שלו מיושן, אפרורי, משעמם, אגרסיבי מדי ולא יצירתי, כזה שמזכיר את שנות ה-60 וה-70 באנגליה ולא במובן הטוב. אחת הביקורות הכי חריפות נשמעו מכיוונו של קשר פולהאם דני מרפי, שיצא במתקפה חזיתית בדיוק לפני שנה כשאמר: "יש באנגליה מנג'רים ששולחים את הקבוצות שלהם רק כדי להפריע ליריבות לשחק כדורגל, כמו בסטוק, בלקבורן ו-וולבס. הם יכולים להגיד שזה יעיל, אבל בפועל השחקנים שלהם מגיעים בטירוף מוגזם ותמיד נוצרות בעיות. אני לא מאמין ששחקנים מגיעים במטרה לשבור רגליים, אבל חייבת להיות להם קצת אינטליגנציה והיגיון לפני שהם נכנסים לתיקול".
מבקר נוסף של פוליס הוא מנג'ר ארסנל ארסן ונגר, שראה איך ריאן שואוקרוס שובר לארון ראמזי את הרגל במשחק בין הקבוצות בפברואר 2010. "אי אפשר כבר להגיד שמה שהם משחקים זה כדורגל. זה הרבה יותר דומה לראגבי מאשר לכדורגל", אמר הצרפתי וגרר לאחר מכן תגובה חריפה מצד טוני פוליס שלא פספס אף הזדמנות להתנגח בוונגר וללגלג על חוסר ההצלחה שלו לזכות בתארים עם התותחנים, ואף אמר: "ונגר נחשב גאון, אבל לא זכה באף תואר כבר שבע שנים. אין לי כלום נגד מנג'רים זרים, הם אנשים נחמדים מאוד. חוץ מארסן ונגר".
פרשן BBC סטיב ווילסון ניסה להסביר את סוד הקסם של פוליס והמועדון לפני כחודש. "סטוק הוא מועדון כדורגל מיושן, שמתמודד עם הכדורגל המודרני. בעונה הראשונה שלה בפרמיירליג, ב-2008, זה היה ממש מכוער לצפות בה משחקת, אבל לפחות היא לא הייתה בסכנת ירידה. היום, שלוש שנים לאחר מכן, סגנון המשחק התרכך מאוד ולקבוצה יש הרבה מה להציע חוץ מדם, יזע ודמעות".
זה כל הקסם
סטוק סיטי עברה ב-1997 מאצטדיון ויקטוריה גראונד המיושן לבריטניה המודרני, אצטדיון שנמצא מחוץ לעיר אבל שמר על התמיכה האדירה שהקבוצה זוכה לה, אולי אפילו הגדיל אותה. האצטדיון מלא באופן קבוע אפילו במשחקי הליגה האירופית, בהם האצטדיונים באנגליה בדרך כלל לא מתמלאים (כמו מול היידוק ספליט ופ.צ. ת'ון במוקדמות) והקהל נותן לקבוצה דחיפה משמעותית. בטח יחסית לאווירה הקצת מלאכותית שמייצרים אצטדיונים וקהלים של קבוצות פאר באנגליה. דוגמה למבצר שהפך אצטדיון בריטניה אפשר לראות בכך שהקבוצה הוציאה חמש נקודות בית מתוך תשע מהמפגשים מול צ'לסי, ליברפול ומנצ'סטר יונייטד השנה, ולא הפסידה לאף אחת מהן.
והקהל באצטדיון בריטניה מקבל בדיוק את מה שהוא אוהב: חבורת לוחמים אפרורית כמו מוציא כדורי החוץ החזקים בעולם רורי דלאפ, ריאן שואוקרוס ומאתיו אטרינגתון. "קשה לסמן איזה כוכב גדול בקבוצה, זו פשוט חבורה של גיבורים שקטים ולא מוכרים", אומר אדווארדס ובוודאי מתכוון לכמה מהשחקנים שצירף פוליס בקיץ ועונים בדיוק להגדרה שהוא בדרך כלל מחפש: פוטנציאל לא ממומש.
פרט לקראוץ', הצטרף לסטוק סיטי מטוטנהאם גם ווילסון פלאסיוס תמורת שמונה מיליון ליש"ט והימר על ג'ונתן וודגייט, הפצוע הסדרתי, בחוזה שמתבסס על כמות המשחקים של הבלם ועל מאתיו אפסון וקמרון ג'רום, שירדו לליגת המשנה עם קבוצותיהם (ווסטהאם ובירמינגהאם בהתאמה). שוב, אף אחד לא שם נוצץ או כוכב גדול, רובם גם טיילו באינספור קבוצות, אבל כולם מצליחים להוציא מעצמם הרבה יותר בסטוק סיטי מאשר בכל מקום אחר ואכן הקבוצה פתחה את העונה בצורה טובה ונמצאת במקום השמיני עם 12 נקודות בשמונה מחזורים.
הימר על הסוס הנכון
מה שמבדיל בין סטוק סיטי לקבוצות קטנות אחרות באנגליה הוא הבעלים פיטר קואטס בן ה-73, שמאמין בהמשכיות ובבנייה לטווח ארוך ולכן השקיע סכומי כסף משמעותיים במחלקות הנוער ובבניית מתחם אימונים מפואר בסכום של כשבעה מיליון ליש"ט. אדווארדס מספר את סיפורו של קואטס מהזווית שלו: "קואטס מגיע ממשפחה גדולה מאוד והוא הצעיר בין 14 אחים ואחיות. הוא גדל בעיירה קטנה ליד סטוק לאבא כורה פחם ואמא שמתה כשהיה בן שנתיים. הוא התחיל לעבוד בשנות ה-60 במכירת עוגות ושאר מוצרי מזון מהיר למועדוני כדורגל כמו מנצ'סטר סיטי ועוד רבים וטובים.
"כבר מהשנים הראשונות שלו בעסקים היה ברור שמדובר באיש עסקים חד ומבריק ובשנת 2000 הוא הקים חברת הימורים בשם BET365 לאחר שקיבל הלוואה בסך 15 מיליון ליש"ט. חמש שנים לאחר מכן הוא מכר את כל החנויות של הרשת ב-40 מיליון ליש"ט מפני שהוא האמין שיוכל להרוויח הרבה יותר כסף אם יהפוך את החברה לרשת הימורים באינטרנט, בעזרת פלטפורמה שייצרה בתו דניס. ההימור הזה עבד מבחינתו בצורה אדירה והפך אותו לאיש עסקים עשיר מאוד".
עבור קואטס מדובר בקדנציה שנייה כבעלים. הקודמת הייתה בין 1989-1997, כשהקבוצה התנדנדה בין ליגות, בשיפולי הכדורגל האנגלי שבין הליגה הראשונה (השלישית בהיררכיה) לשלישית (החמישית בהיררכיה). ב-1997 ואחרי שספג קיתונות של ביקורת מאוהדי הקבוצה על הכישלונות, צימצם את מעורבתו עד שמכר את המועדון ב-1999 לקבוצת אנשי עסקים איסלנדים. ב-2006, וכשהוא מעודד מהצלחת BET365, רכש קואטס את המועדון מחדש ומינה את ידידו טוני פוליס למנג'ר. שתי עונות בילתה הקבוצה בצ'מפיונשיפ לפני שעלתה לפרמיירליג ומאז היא רק פורחת.
"אני ילד סטוק ואהדתי את הקבוצה מאז שהייתי ילד קטן", הסביר קואטס את ההחלטה לחזור למועדון, "רכשתי את המועדון נגד ההיגיון שלי והרצון של המשפחה, אבל למזלי הנסיבות השתנו בזכות BET365. סטוק הייתה בבלאגן אחד גדול והיו לי הרבה עניינים לא גמורים מהקדנציה הקודמת שלי. חשבתי שזה יהיה חשוב מאוד לכל האזור אם תהיה לו קבוצה בפרמיירליג וידחוף אותו קדימה אחרי תקופה קשה מאוד שעברו האנשים מבחינה כלכלית. אני שמח וגאה שזה גם קרה". יהיה מרתק לעקוב אחרי האיש הזה והמועדון שבבעלותו גם אחרי המפגשים מול מכבי תל אביב.
טוני פוליס: "העפלת שלב תהיה ההישג הגדול בתולדותינו"
כדורגל אנגלי בוואלה! ספורט
