אם צריכים לשים את האצבע על הרגע שבו הכל החל להידרדר עבור הפועל ירושלים, כנראה שיהיה מדובר במשחק החוץ מול ריגה במסגרת המחזור החמישי של היורוקאפ בעונה שעברה. ירושלים הפסידה את המשחק ההוא 71:74, אבל במהלכו התרחש אירוע יש שיאמרו מינורי יחסית שנותן את אותותיו עד היום.
מצלמות הטלוויזיה לא קלטו אז את הסטירה שנתן ג'ייסון ריץ' לוויל סולומון בשיא המשחק. שם החל הדם הרע לזרום בין שני הכוכבים של ירושלים, שבהמשך כמעט הטביע את העונה של המועדון. המשבר החברתי הלך והחמיר, פירק את ירושלים והביא לכך שהקבוצה מהבירה סימנה ביומן עוד עונת נפל: הדחה בחצי גמר פיינל פור הליגה, הדחה ברבע גמר גביע המדינה, הדחה מביכה לאחר שלב הבתים ביורוקאפ.
לכבוד פתיחת העונה, מצאנו 10 שחקנים ששווה לתת להם צ'אנס
ירושלים פותחת עונה בגביע צ'אנס נגד מכבי אשדוד
מיהו אייברי בראדלי, הזר החדש של הפועל ירושלים?
הפועל ירושלים בקבוצת הדירוג השנייה ביורוקאפ
"אנחנו לא משחקים יחד, הפילוג הזה גומר אותנו", הודה בריאן רנדל בחודש אפריל. "מה העתיד של ירושלים אם יש לך תרנגולת בלי ראש?", צייץ וויל סולומון בטוויטר אחרי שנזרק בידי קטש מאחד האימונים בתחילת מאי. "שחקנים חיפפו באימונים ושיחקו בצורה אגואיסטית", חשף סם קלנסי בסיום העונה.
לא בכל הייתה אשמה אותה סטירת לחי, אבל תוצאותיה עזרו לראשי הפועל ירושלים להפיק מספר לקחים שליוו אותם לאורך הקיץ: הם הבינו שעודד קטש מתקשה להתנהל עם כוכבים ("טעיתי כשלא העפתי את אחד השחקנים במהלך העונה", הודה גם קטש בשיחת הסיכום לעונה שערך עם הנהלת הפועל ירושלים"); שקטש לא מצליח לעצור משברים חברתיים בזמן; וכפועל יוצא למדו בירושלים מה שבמכבי תל אביב הבינו כבר מזמן: לפני שאתה מחתים כדורסלן, אתה מחתים בן אדם. האופי אלמנט שבירושלים נטו להתעלם ממנו לאורך שנים בעת ביצוע רכש הפך לגורם משמעותי, אולי המשמעותי ביותר.
במבט מהצד נראה הסגל שבנתה הקיץ ירושלים כאפור ביותר זה שנים. חמישה זרים (וויל סולומון, דיון דאוול, ג'ייסון ריץ', סם קלנסי וג'וואד וויליאמס) עזבו, ואת מקומם תפסו שמות יחסית אנונימיים כמו ג'רוויס ורנאדו, די.ג'יי סטרוברי, ג'ון תומאס, לוק ג'קסון ואייברי בראדלי. הסגל הישראלי, שספג מכה קשה עם עזיבתו של יוגב אוחיון (וגם ליאור חכמון, עמית תמיר ורם אליאספור) חוזק בגוני יזרעאלי ובאלישי כדיר. ריאן רנדל, אורי קוקיה, יובל נעימי ומשה מזרחי נשארו.
"הפקנו לקחים מהעונה שעברה", משוכנע גורם בכיר בירושלים. "הבנו שקודם כל צריך להחתים שחקנים בעלי אופי נוח. לפני הכל הסתכלנו הפעם על הפרסונה, ורק אחר כך להסתכל על הממוצעים".
שינוי משמעותי נוסף באסטרטגיית הרכש של ירושלים העונה היה בהחלטה להחתים שחקנים שהם עדיין בגדר פוטנציאל לא ממומש. "כל השחקנים החדשים הם בעלי הרבה כישרון ופוטנציאל, אבל מה שמחבר אותם זה שמדובר בשחקנים שנמצאים לפני הפריצה הגדולה", מוסיף אותו גורם במועדון. "ורנאדו הוא פוטנציאל גדול, גם בראדלי. סטרוברי צעיר. זה רחוק מלהיות סגל אפור. אם הם יתנו את מה שמצפים מהם, בעוד שנה או שתיים הם ישחקו עבור משכורות אחרות לגמרי". במילים אחרות הכי רחוק מוויל סולומון.
לא לכל ההחתמות הללו היה קטש אחראי. "עודד לא חזק בבחירת שחקנים, זאת אחת הבעיות הגדולות שלו", מסביר גורם אחר בירושלים, ומתאר את מעורבותו של קטש בבניית הקבוצה כ"פאסיבית": "ההנהלה מקיימת את הקשר העיקרי עם הסוכנים והסקאוטרים, וקטש בוחר את מי שהכי נראה לו. זה לא שהוא נוקב בשם ספציפי ומנסה להביא אותו, כמו דיוויד בלאט או דן שמיר".
בהתחשב ביכולת הסקאוטינג הדלה של קטש, בירושלים מכים על חטא על שלא פיתחו מערכת עצמאית למעקב אחרי שחקנים. "אין היום במועדון מישהו שיכול לעשות סקאוטינג ולברור שחקנים", אומר גורם אחר בירושלים. "קטש מוגבל בכל מה שקשור בעבודות סיזיפיות כמו לשבת מול המסך ולאתר שחקנים. זה הופך אותו לתלוי בהתייעצויות עם סוכנים וגורם להרבה בעיות".
מאמן ישראלי בכיר מחזק: "חסר עוד איש מקצוע בהפועל ירושלים, מישהו שידע לשים את האצבע על השחקן שמתאים לפאזל".
"לא נחזור על הטעויות מהעונה הזאת שבה הסכמנו להחתים כל שחקן שקטש ביקש", אמר בכיר בהפועל ירושלים באותה ישיבת סיכום לעונת 2010/11, רגע אחרי שהמאמן עזב את החדר.
הבטיח וקיים: קטש רצה שדאוול וריץ' ימשיכו, אבל קיבל מההנהלה תשובה שלילית. לאחרונה ביקש להחתים את טימי באוורס, ובהנהלה הטילו וטו. חוזהו של אורי קוקיה הוארך מבלי להתייעץ יותר מדי בקטש.
גם סטרוברי, בנו של אגדת הבייסבול דריל סטרוברי ומההחתמות המעניינות שביצעה ירושלים בקיץ, צורף למרות שקטש בתחילה לא התהלב. "סטרוברי הגיע לחודשיים של ניסיון הרבה בזכות הסוכן שלו, שהתעקש והתעקש עד שקטש לקח אותו", אומרים בירושלים.
אבל למרות הכל, קטש היה הגורם המכריע בעיצוב זהות הסגל הקיים. גם המאמן עצמו עבר מהפך: הוירטואוז ההתקפי לשעבר ומי שדבקה בו הסטיגמה של מאמן התקפה בלבד חיפש הקיץ שחקנים בעלי אופי הגנתי.
"אני רוצה גארדים עם גוף גדול שמסוגלים לעשות הגנה", הפתיע קטש באחת מישיבות הדירקטוריון אליהן זומן, "מה שחשוב לי הפעם זה להחתים שחקנים שאוהבים לשמור". הגנה זה עניין של אופי. ירושלים איבדה את יוגב אוחיון, שחקן הגנה וחוטף נהדר, אבל מצאה את התחליף הקרוב ביותר בשוק המקומי גוני יזרעאלי. סטרוברי הוא גארד בעל רגליים חזקות שיודע לשמור. גם ורנאדו נחשב לאס הגנתי (אבל מצד שני גם יכול לשחק פיק אנד רול ולצאת להתקפות מעבר מהירות כמו שקטש אוהב). יחד עם שחקנים כמו רנדל, קוקיה ואחרים, ירושלים של העונה הקרובה צפויה לנשוך חזק את יריבותיה. זו לא תהיה הקבוצה הרכה שהתרגלנו לראות במלחה.
קטש רצה לראות השנה בירושלים קבוצה צעירה. זה התחבר לחשש של ההנהלה מפני ההתנהלות של קטש מול כוכבים.
"למה אתה לא צועק על השחקנים?", נזפו ראשי ירושלים במאמנם באותה ישיבת קיץ דרמטית. סם קלנסי סיפר לאחר העונה ש"עודד הוא לא טיפוס שצועק, וזה גרם לשחקנים שצריכים שיצעקו עליהם לעשות מה שהם רוצים. יש שחקנים שצריכים שיצעקו עליהם כי רק ככה הם מגיבים. אבל עודד לא צעק, והם היו נטולי רסן".
"עודד מתקשה מאז ומתמיד להתמודד עם שחקנים גדולים", טוען גורם בירושלים. "ראינו את זה עוד בהתנהלות שלו מול מרכוס פייזר במכבי, ולאור מה שקרה בעונה שעברה עם סולומון כולם הבינו שעדיף שלא יגיעו כוכבים עם אגו נפוח. קטש העדיף להחתים את השחקנים שהכי מתאימים לשיטה שלו, גם אם לא מדובר בשמות גדולים". אולי זאת הסיבה לכך שכאשר עלתה האפשרות להחתים שם גדול כמו רוג'ר מייסון, קטש היה רחוק מלהתלהב.
העניין האחרון נוגע לתקציב הקבוצה: גם העונה תעמיד ירושלים תקציב של כחמישה מיליון דולר, ו"בכסף הזה קשה להחתים שחקנים נוצצים יותר מאלה שהחתמנו", אומרים בירושלים. עם זאת יש לציין שגם בשנים האחרונות העמידה ירושלים תקציב בגובה דומה, ולמרות זאת הצליחה לאתר שמות גדולים יותר.
"בסך הכל הסגל נראה טוב. יש הרבה פוטנציאל ותקווה שזו תהיה עונת הפריצה של הרבה שחקנים", מסכם בכיר בירושלים. "הבאנו את הישראלים הכי טובים שיכולנו. הבאנו את הזרים שהכי התאימו לפאזל". הערב נראה האם השינוי המחשבתי שעברה ירושלים הקיץ מחלחל גם לפרקט.
כדורסל בוואלה! ספורט