העונה שעברה היתה הראשונה והאחרונה של נימבורק במסגרת הליגה האדריאטית. אין ספק שמדובר בחוויה מאתגרת ושונה, שכן הרבה קבוצות במפעל הזה משחקות כדורסל שונה מזה שמשחקים באירופה ובמערב אירופה. המון שחקנים צעירים באים להראות את עצמם, וכתוצאה מכך ברוב הקבוצות השחקנים מאוד מחויבים ומאוד אגרסיביים, גם שחקנים שהם פחות טובים מוציאים מעצמם 110 אחוז, וזה גובל במשחק מאוד אגרסיבי. הקבוצות משחקות כדורסל מאוד קבוצתי, כולם ביחד, וכל אחד מנסה להוכיח את עצמו כדי לצאת החוצה לכסף הגדול.
בניגוד למכבי תל אביב של העונה, לנו היה סגל של 12 שחקנים, 11 מתוכם מובילים, וגם זה לא היה מספיק ובעייתי, בטח כאשר משתתפים בשלוש מסגרות. יש שחקנים שיותר מתאימים ליורוקאפ וליורוליג ופחות מתאימים לליגה האדריאטית, והיו לי שחקנים כאלה בקבוצה - שחקנים שפשוט פחות מתאימים לסגנון הזה. העניין הוא שאתה מבין את זה תוך כדי העונה וצריך לעשות את ההתאמות, ולפעמים אתה מוותר על משחק או מוותר על שחקנים מסוימים במשחקים מסוימים. העונה החלטנו לא להמשיך באדריאטית, כי זה עלה לנו הרבה מאוד כסף, ובליגת ה-VTB, בה נשחק העונה, מקבלים כסף על מיקום, והקבוצות יותר אטרקטיביות. קבוצות כמו צסק"א מוסקבה, חימקי מוסקבה, ספרטק סנט פטרסבורג, קאזאן, סופוט, אלה קבוצות יורוליג.
עם זאת, ולמרות הכסף הגדול והכוכבים ב-VTB, הליגה האדריאטית הרבה יותר חזקה היום ממה שהייתה בסיבוב הקודם של מכבי. קבוצות פשוט באות לשחק כדורסל אגרסיבי, לא מוותרות ולא נותנות כבוד. אני מאמין שמכבי תקבל כבוד מהשופטים במשחקי חוץ, אבל עדיין יש הרבה עניינים של שיפוט, כי אלה שופטים קרואטים וסרבים וסלובנים, ומשהו מהמלחמה עדיין קיים שם. זאת ליגה מאוד מיוחדת.
עוד לקראת פתיחת העונה של מכבי באדריאטית:
הבלוג של אוהד גרינוולד על הסגל של מכבי
המדריך המלא: הקבוצות, האולמות והשחקנים
ג'ון שייר לא פוחד מהנעליים הגדולות של פארגו. ראיון
האם אפשר להצליח בשלוש מסגרות באירופה?
מכבי תל אביב פותחת נגד נובו מסטו בחוץ (19:00, 5)
תתחילו להתרגל להפסיד
נקודה חשובה נוספת שחשוב לזכור היא שכמעט כל הקבוצות שמשחקות בליגה האדריאטית לא משחקות בליגה המקומית שלהן עד תחילת הפלייאוף. למכבי לא יהיה פשוט עם האופרציה המסובכת הזאת. בעוד שבליגה הישראלית קבוצות לפעמים מרימות מולה ידיים, באדריאטית דבר כזה לא קיים בלקסיקון. ההבדלים בין הקבוצות לא כאלה גדולים, אז כשפרטיזן בלגרד משחקת נגד ז'לז'ניק או לובליאנה משחקת נגד הליוס דומז'אלה, אף אחת לא מרימה ידיים.
הקבוצות החזקות כמו פרטיזן ולובליאנה, והשנה גם סדויטה זאגרב וקיי קיי זאגרב, לוקחות בחשבון שיהיו להם הפסדים בליגה הזאת כי הן משחקות במקביל גם ביורוליג. ביום חמישי אתה פוגש את אחת הקבוצות הגדולות באירופה, ובשבת יש לך משחק חוץ בשירוקי, נניח, מול קבוצה ללא כוכבים אבל עם שחקנים שחולמים על החוזה הבא שלהם, והם משחקים חזק, ושורטים, והמון פעמים גם מנצחים. פרטיזן, למשל, סיימה ראשונה אשתקד אבל הפסידה שמונה משחקים. ההבדל בין המקום השני והמקום השביעי, בו סיימנו אנחנו, היה רק הפסד אחד. בסופו של דבר הליגה ארוכה, ככה שזה מתאזן ופרטיזן ולובליאנה תמיד בצמרת, אבל ממש לא מדובר בליגה קלה.
על הנייר, מכבי הקבוצה הכי טובה באדריאטית. אם הם יהיו ברמה של העונה שעברה, למשל, אין לי ספק שהם יצליחו לחלק את הכוחות בין הליגות. אני לא מעורה בפרטים ולא יודע מה הוביל את מכבי ללכת לליגה הזאת מבחינה כספית, אבל מבחינה מקצועית גם אני רואה את זה אצלי העונה כשאני משחק ב-VTB וגם בעונה שעברה: מצד אחד אתה חייב שיהיה לך סגל רחב, אבל מצד שני יותר מדי שחקנים זו סיטואציה שיוצרת בעיות. מדובר בסיכון לא קטן, ואני מניח שכל מאמן יודע את זה. בטח דיוויד בלאט.
כדורסל בוואלה! ספורט