השתן עלה למכבי תל אביב לראש

מהראן ראדי הוא המנהיג שסכנין חיכתה לו כל כך הרבה שנים. היו לה כבר מנהיגים לפני כן, בשנים האחרונות הם הסתכמו בגיבורים זמניים שהשאירו אותה בליגה ונעלמו, אבל לראדי יש כל האיכות הנדרשת כדי לעמוד במשימה של להוביל קבוצה שהיא הרבה יותר מקבוצה. לעבאס סואן לא היה מספיק כשרון כדי לעשות זאת לאורך זמן, אחרי עונת פריצה בלתי נשכחת. אצל חאלד חלאיילה הבעיה הייתה דומה, וכך אצל שאר השחקנים הערבים אותם אספה סכנין בשקדנות במשך השנים.

ראדי הוא איכות אחרת. אותו דבר כמו האחרים, רק עם הרבה יותר יכולת. עם הרבה יותר כלים שיגבו את המעמד ויוכלו לאתגר. חוכמת המסע הארוך שעבר עד עתה בקריירה ניכרת עליו, ובגיל 29 הוא יכול להבטיח לסכנין עידן חדש של שפע ושגשוג אם רק תדע לנצל זאת נכון. כי למה בעצם הקבוצה הזו שיוועה תמיד? למנהיג. לפנים. לדמות. למשענת בסערה שבאה והולכת. אלא שעכשיו זו לא כסחנות, זה לא ראש העירייה, זה שחקן כדורגל משובח.

ליגת העל: מחזור 5:

צפו בשערים ובדרמות ממחזור אמצע השבוע

במכבי חיפה מאוכזבים מהרכש ומהרוטציה המוזרה

במכבי תל אביב לא מרחמים על ניבאלדו אחרי ההפסד

המתיחות בין קשטן לשחקנים מתפוגגת בהפועל תל אביב

חשוב שכל הגורמים המעורבים, מתקשורת ועד קבוצות, ייקחו בפרופורציות את מחזור אמצע השבוע. אלו מחזורים מועדים לפורענות והפתעות, בטח בליגה שלא רגילה אליהם. אלו מחזורים שמנצלים מצבים מנטליים של קבוצות לא מעטות, ונדמה שמכבי תל אביב הגיעה הכי לא מוכנה למחזור כזה אתמול (רביעי). כדי להבין זאת יותר לעומק חשוב לחזור למסיבת העיתונאים של הקבוצה ערב המשחק מול רמת השרון. מוטי איוניר הילל שם את מוסר העבודה של שחקניו, ואמר בצורה מעט מקוממת שבניגוד לקבוצות אחרות, במכבי תל אביב לא מתלוננים על עייפות בגלל עומס המשחקים והמסגרות. להזכירכם, מדובר במאמן שזו ההתנסות האירופית הראשונה שלו עם קבוצה כלשהי, וקבוצה שכרטיס הביקור האירופי שלה לא דומה בשום צורה לזה של הפועל תל אביב או מכבי חיפה.

הדברים האלה הצטרפו לדברים לא מעטים שאיוניר אמר בסיום המשחקים האחרונים של מכבי תל אביב. למרות שכמות הדקות הטובות של הקבוצה הלכה והתמעטה ממשחק למשחק, איוניר סירב להכיר בכך והמשיך לרמוז על חבורה של גברים שיכולה לזכות העונה באליפות. בדיוק כשם שגלגל את האחריות להפסד לרמת השרון לשופט, אבל שכח לדבר על הצורה האיטית שבה השחקנים שלו שיחקו. הסיבה לכך, לצערנו, היא פשוטה: קצת שתן שעשה את דרכו לכיוון הראש של מכבי תל אביב כולה. קצת, לא יותר מדי, וזאת למרות המאמץ הכביר להימנע מכך, אבל מספיק כדי להזיע מול יותר מדי קבוצות בליגה. המערכת כולה, לא רק איוניר, משדרת מעט זחיחות, וביטחון מוגזם בהצלחת הדרך החדשה של המועדון, דרך שכזכור רק התחילה.

הכוונה היא באמת לא רק לאיוניר. מכבי תל אביב משחקת ומתנהלת כאילו היא לא מבינה כמה היא הולכת להזיע, ליפול, לקום, להתמודד, בדרך להחזרת התואר. תיזכרו שנייה בקבוצת המיליונרים הראשונה של ארקדי גאידמק, וכמה תקלות כאלה כמו זו של מכבי תל אביב מול רמת השרון קרו לה עד שהחזירה בדרך לא דרך את האליפות לירושלים. במכבי תל אביב, כך זה נראה מהצד, לא מבינים לעומק כמה דם הם צריכים לירוק עד מאי 2012. הקבוצה לא מזיעה מספיק בהגנה וחוטפת שערים מצחיקים לא רק בגלל ניבאלדו. מכבי רוצה לעשות זאת עם כדורגל מפואר ומאמינה יותר מדי שהכל תלוי בה. זו התנהגות שמתאימה יותר לקבוצה שרוצה לזכות באליפות שנייה ברציפות, לא לכזו שמסוגלת לזכות סופסוף באליפות ראשונה אחרי הרבה מאוד זמן. אם מכבי תל אביב תיצמד יותר ליסודות האלה, ניבאלדו כבר יהיה בעיה קטנה יותר וקבוצות כמו רמת השרון ינצחו אותה בתדירות נמוכה יותר.

1. השער העצום של ערן זהבי לא יכול היה לבוא בטיימינג טוב יותר, קצת אחרי שהקבוצה שלו לשעבר מרמת השרון עקצה באלגנטיות זהבית את מכבי תל אביב. בדרך כלל, כאשר מזכירים את הנתון ההזוי שפעם זהבי שיחק בליגה הלאומית עם רמת השרון הזעירה, סיפור הסינדרלה מיועד להלל את שחקן הקלאץ' שמסרב להיעצר על רף מסוים. היום מותר וצריך לספר את הסיפור הזה מהכיוון ההפוך. מהכיוון של רמת השרון. מועדון שמושך אליו שחקנים שרוצים לפרוץ או להשתקם הרבה בזכות הסיפור של ערן זהבי. מועדון שבמקרים אחרים אין לו זכות קיום לא רק בגלל מיעוט האוהדים, אלא גם בגלל ההישענות הלא בריאה על שכירי חרב, חלקם מעבר לשיאם, אפילו ששיחקו בעבר באותה מכבי תל אביב. אלא שיש משהו ברמת השרון, משהו חם, משהו משפחתי, משהו מחויב, שמוציא את העוקץ מהחיסרון הזה והופך אותו ליתרון. כנראה שלא סתם ערן זהבי הצליח להציל את עצמו שם.

2. צריך להצדיע לערוץ הראשון על בחירת המשחק המרכזי במחזור אמצע השבוע, בין מכבי נתניה לבית"ר ירושלים. האופן שבו הם מפזרים מדי פעם את השידורים, ולא חוזרים כל הזמן אל שלוש הגדולות, הוא לא מהשפה אל החוץ. הם עשו את זה בעונה שעברה והם מוכיחים זאת גם העונה. בערוץ הראשון מבינים שזכויות שידור של ליגה זו גם אחריות ובטח מחויבות כלפי קהלים שונים ומשונים. אז כמו שאומר בוני: שאפו.

3. אין מה להרחיב לגבי הצלחת המחזור הלא השגרתי באמצע השבוע, נכון?

מכל הבעיות שמתגלות במכבי חיפה מאז מפלת גנק, המחסור בדרייב הוא לא פחות קריטי. מכבי חיפה כבר חטפה סטירות דומות בקיץ בעבר ונזרקה ממש בשער הכניסה לליגת האלופות, אבל תמיד ידעה לתרגם זאת למוטיבציה מחודשת להוכיח. כך, למשל, עשתה אחרי מפלת רוזנבורג וכך עשתה אחרי מפלת בני יהודה בעונה שעברה, שהוקדשה כולה לתיקון אירועי הקיזוז. אלא שבגנק מכבי חיפה לא רק הבליטה את הבעיות המקצועיות שלה, אלא שמטה את הקרקע מתחת למטרה היחידה שהיתה לה עד כה. מאז מכבי חיפה משחקת, לא משנה מה התוצאה הסופית, כאילו היא לא יודעת מהו האתגר שלה, מהי המטרה שלה: כולם משחקים רק כדי לא לגרום עוגמת נפש לנשיא, אבל לא הרבה מעבר לכך. אליפות נוספת פחות מושכת אותם כעת, ניצחונות בליגה לא ממש עושים להם את זה נכון לעכשיו, חוץ מלשכך כאבים לרגע. האם בונים שם קבוצה? האם מדובר בעונת חילופי משמרות? האם רוצים לזכות באליפות שנייה ברציפות? לא ממש ברור.

נדמה שלשחקני מכבי חיפה איכפת יותר מהמשחק הבא לא כדי שיהיה להם טוב, אלא כדי שלא ימשיך להיות רע. זו גישה של קבוצה שעדיין לא מצאה את האתגר האמיתי שלה בעונה הזו. בואו נהיה כנים, גם מכבי חיפה של השנים האחרונות לא ממש הרשימה, אבל היה שם את כוח הרצון שהסתיר את הבעיות וקבע תוצאה סופית אחרת. עד שמכבי חיפה לא תמצא את העניין שלה מחדש, משחקים מול רמת השרון ימשיכו להיות מסוכנים עבורה.