וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אליפות ארה"ב 2011: סיכום היום השמיני

6.9.2011 / 7:58

גם ביום בינוני, דג'קוביץ' מנצח והוא עוד יכול להשתפר. בלוג אליפות ארה"ב מסכם ותוהה מדוע סרינה לא זוכה לחיבוק מהקהל

ווינר שוט: נובאק דג'וקוביץ'

על פניו, היו לנובאק דג'וקוביץ' את כל הסיבות שבעולם להפסיד את המערכה הראשונה מול אלכסנדר דולגופולוב. הסרבי שיחק אולי את הטניס החלש ביותר שהציג בחודשים האחרונים, נראה הגנתי ומהוסס ונתקל ביריב הכי לא צפוי ומסוכן שיש בתנאי מזג אוויר קשים ורוח חזקה (נכון ששני השחקנים שיחקו תחת אותה רוח, אבל בשחקן העדיף זה תמיד פוגע יותר). בנוסף לכך, נולה גם נגרר לשובר שוויון בלתי נגמר (14:16) ולא כל כך מצא את ההגשות שלו. לאחר שהשלים את הניצחון 6:7, 4:6, 2:6, הוא גם הודה בפני מאטס וילאנדר ביורוספורט שזו הייתה מערכה מכוערת.

נובאק דג'וקוביץ' טניסאי סרבי. רויטרס
הודה בפני מאטס וילאנדר שזו הייתה מערכה מכוערת. נובאק דג'וקוביץ'/רויטרס

אבל גם כך, הצליח הג'וקר לזכות במערכה הזו, לא בעזרת טניס גדול או אפילו בינוני בקנה המידה שלו, אבל עם הרבה ביטחון עצמי ושקט נפשי, שהפכו את שאר המשחק לטיול קל מבחינתו. סביר להניח שהסרבי היה מנצח גם אם היה מפסיד את המערכה הראשונה בטורניר מבחינתו, אבל זה היה הופך את ההתמודדות למשהו אחר לחלוטין. ברגע שהוא זכה במערכה הראשונה במשחק מהסוג הזה, היה ברור שהוא יטייל לרבע הגמר. ודג'וקוביץ' עשה את זה בזכות העובדה שהדבר היחיד שלא נעלם אצלו גם כשהוא שיחק רע במערכה הראשונה, היה הביטחון העצמי והאמונה בכך שלא משנה מה יקרה, הוא ינצח כי הוא השחקן הטוב בעולם. אותה שפת גוף שכל כך קל לשדר אותה כשאתה מנצח ונעלמת כל כך מהר כשאתה בפיגור. כנראה שעם מאזן של 2:62 מתחילת השנה, קשה לערער לך את הביטחון העצמי.

נקודת אור שבכל זאת ניתן לקחת מהמשחק של נולה ואפילו מהמערכה הראשונה היא העליות התכופות לרשת (26 עליות במשחק, מתוכן זכה ב-15 נקודות). דג'וקוביץ' הוא אחד משחקני הרשת הטובים בעולם. יש לו רגש וטאץ' שאי אפשר ללמד ובאים לידי ביטוי בעיקר בדרופ שוט שהוא כל כך אוהב להכות, וגם אינסטינקטים של חתול. לא ברור למה הוא כמעט ולא פוקד את האזור הזה יותר. צריך רק לקוות שהמשחק מול דולגופולוב, שדייק באחוזים איומים בהגשות הראשונות (41) והכה סלייסים חתוכים שלא ראינו בסבב כבר שנים, היה איזה שהוא בניית תהליך הדרגתי של דג'וקוביץ'. עליות תכופות יותר לרשת וניצול היתרונות שלו משם, רק יוסיף למשחק שלו ויהפוך אותו לקטלני יותר ממה שהוא עכשיו. אם יש משהו כזה.

sheen-shitof

עוד בוואלה

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סו

בשיתוף סאנופי

סרינה עדיין לא זוכה לאהדת הקהל האמריקאי

נתחיל באמירה נחרצת: סרינה וויליאמס היא עדיין לא סרינה וויליאמס. כן, האמריקנית מנצחת די בקלות ואולי אפילו תזכה בתואר בצורה הכי מרגשת שיש, אבל זו ממש לא השחקנית שדרסה כל מה שזז בווימבלדון אשתקד. אולי הטורניר עם פערי האיכות הכי גדולים שנראו בשנים האחרונות.

במשחק מול אנה איבנוביץ' למשל, סרינה לא הרשימה במיוחד, נדחקה למשחק די הגנתי בהרבה נקודות ונדמה היה שמה שמבדיל בין השתיים זה הסרב וכמות השגיאות. וויליאמס היכתה תשעה אייסים ושגיאה כפולה אחת, בעוד איבנוביץ' הסתפקה בשלושה אייסים לעומת שמונה שגיאות כפולות. בנוסף, הסרבית ביצעה 29 שגיאות לא מחויבות לעומת 14 בלבד של האמריקנית.

הטניסאית האמריקאית, סרינה וויליאמס. רויטרס
משדרת מסר ליריבה. סרינה וויליאמס/רויטרס

אפשר וצריך להסביר את ההבדלים המשמעותיים בשינוי העצום והדי מבורך שביצעה הסרבית במשחק שלה, ובא לידי ביטוי בעיקר בסרב (הפסיקה לזרוק את הכדור לצד ימין) ובאחיזה וסגנון הפורהנד, שהפך לקטלני במיוחד, אך גם הוליד לא מעט טעויות. סרינה די נגררה למשחק של איבנוביץ' במשחקונים רבים ושיחקה בסגנון שלא מתאים לה, אך גם כך היא עדיין עדיפה על רוב השחקניות בסבב, שעמוס בכישרון ויכולת אבל דל בהמשכיות ויציבות של שחקניות (פטרה קביטובה? נה לי?).

בכל זאת, יש שני דברים מעניינים שהתרחשו במשחק מול איבנוביץ' ושווה לשים אליהם לב. הראשון בא לידי ביטוי בהחלפת הצדדים בין השחקניות במצב של 0:1 במערכה. וויליאמס היא כנראה השחקנית היחידה בעולם שעוברת דרך הצד הרחוק מהספסלים ולא עוצרת להתרעננות בדרך. סביר להניח שהיא רוצה לשדר ליריבה: "המשחקון הזה שהיה בינינו עכשיו? הוא לא באמת הזיז לי". הדבר השני שקשה להתעלם ממנו הוא הקהל האמריקני, שאחרי כל כך הרבה שנים והצלחות עדיין לא מעניק לאחת הטניסאיות הגדולות בהיסטוריה את העידוד בו הוא עוטף כל שחקן אמריקני אחר. לפחות זה הרושם שמתקבל דרך הטלוויזיה, וזה בהחלט מעניין.

האיום הגדול? תלוי על מי

עוד לפני יום המשחקים, היה ברור שהקרב בין ג'ו ווילפריד צונגה (11) למרדי פיש (8) יהיה המרתק מכולם וכך גם היה. השניים סיפקו טניס נהדר, שכלל שני מהפכים, דרמה גדולה וניצחון של המדורג הנחות (להלן: מיני הפתעה). פיש, שנמצא בכושר הכי טוב בקריירה שלו, היה התקווה הגדולה ביותר של האמריקנים להישג משמעותי בטורניר הגברים ובצדק.
הרי מדובר באחד מהשחקנים הכי טובים בעולם, אך רק כשמדובר במשחקים של הטוב משלוש מערכות. אך נדמה שיש לטניסאי הנהדר הזה איזו שהיא בעיה במשחקים של הטוב מחמש מערכות. מי שראה את רבע גמר גביע הדייויס בין ארצות הברית לספרד לפני חודשיים, בו הפסיד האמריקני הבכיר בשני המשחקים שלו, יכול היה לראות את זה בבירור. פיש פשוט מתקשה לשמור על ריכוז לאורך משחקים של הטוב מחמש, וחווה יותר מדי עליות וירידות ביכולת שלו. כשהוא נתקל בשחקנים מנוסים ואיכותיים כמו צונגה, פליסיאנו לופז או דויד פרר, זה בדרך כלל מתחיל מצוין מבחינתו ונגמר רע. לפעמים אפילו בתוך המערכה עצמה.

מהצד השני, אין ספק שבחודשים האחרונים ובעיקר מאז גמר טורניר קווינס, צונגה הוא הטניסאי הכי טוב בעולם המקביל, זה שלא כולל את ארבעת המדורגים הראשונים. הצרפתי, אולי הטניסאי שהכי כיף לראות משחק, רשם עוד הישג משמעותי בניצחון שלו על לופז ונראה בשיאו, כשבניגוד לעבר הוא גם מצליח לשמור על יציבות לאורך כמה חודשים. צונגה הוא אולי הטניסאי היחיד שיכול לערער על הרביעייה המלכותית (דג'וקוביץ', נדאל, פדרר ומארי) וכבר עשה את זה בווימבלדון עם הניצחון הבלתי נשכח על השוויצרי, שמהווה את המאץ'-אפ הכי טוב מבחינתו בשל סגנון המשחק ההתקפי שלו. יהיה מרתק לראות איך המפגש בין השניים הללו יתפתח הפעם.

ג'ו ווילפריד צונגה טניסאי צרפתי. Charlie Riedel, AP
איזה קרב מרתק מחכה לו . ג'ו ווילפריד צונגה/AP, Charlie Riedel

לינדסי דבנפורט הבאה?

הצלחה בטורנירי נוער יכולה להוביל אותך לכמה כיוונים. יש כאלה שרוכבים על הגל ומצליחים לעשות מעבר חלק ומושלם לבוגרים, יש שלא מצליחים בכלל לעשות את המעבר ונותרים תקועים ויש כאלה שנולדים מחדש בבוגרים ועוברים תהליך התבשלות איטי עד הפיכתם לשחקנים מובילים. אחת כזאת היא אנסטסיה פאבליוצ'נקובה. הרוסיה בת ה-20 הייתה הבטחה ענקית בגילאי הנוער, כשזכתה פעמיים באליפות אוסטרליה לנוער (הזכייה הראשונה, ב-2006, אחרי ניצחון על קרוליין ווזניאקי) ובאליפות ארצות הברית הפתוחה. ההבטחה הגדולה לא ממש התממשה עד השנה, כשהצליחה להגיע לרבע הגמר ברולאן גארוס ועכשיו בארצות הברית.

נדמה שתהליך ההתבשלות של פאבליוצ'נקובה מתחיל לשאת פירות ונראה שהיא לא רחוקה מדי מהצעד הבא, שיביא אותה לשורה הראשונה בעולם. הרוסיה, שמדורגת במקום ה-16 בעולם, מתחילה להזכיר את לינדסי דבנפורט. היא קצת גמלונית, סובלת מעודף משקל ורגישה מאוד, אבל מחפה על החסרונות הללו בעזרת חבטות עוצמתיות שרוב הטניסאיות בסבב לא מצליחות למצוא להן תשובות. כך היה מול פרנצ'סקה סקיאבונה, שראתה פורהנד אדיר של פאבליוצ'נקובה שולח אותה הביתה בשמינית הגמר. מול סרינה וויליאמס ברבע הגמר כבר יהיה לה הרבה יותר קשה, אבל גם מעניין מאוד יהיה לקבל קנה מידה אמיתי על העוצמות שלה מול הטניסאית הכי עוצמתית בסבב.

טניס בוואלה! ספורט

אנסטסיה פאבליוצ'נקובה טניסאית רוסיה. רויטרס
לא רחוקה מהשורה הראשונה של הטניסאיות בעולם. אנסטסיה פאבליוצ'נקובה/רויטרס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully