אם נבחרת צרפת אתלטית, מהירה וחזקה כמו קבוצת NBA, נבחרת ישראל היא בקושי קבוצת יורוצ'אלנג'. אין הרבה תובנות מקצועיות שאפשר לשאוב ממשחק כזה, כי צרפת גדולה על ישראל בכמה מספרים וממילא הנבחרת שלנו לא בנויה להתמודד מול חבורה חזקה כל כך שמחזיקה ביתרון בכל עמדה ובכל מאץ'-אפ. דבר אחד כן אפשר לציין: שוב ראינו עד כמה חמורות הבעיות של הנבחרת בהתקפה בעיות אינהרנטיות, שאינן תלויות יריבה, והן היו משמעויות מול צרפת כפי שיהיו משמעותיות מול סרביה ולטביה.
הבעיות הללו הן תוצאה של מחסור חמור בכישרון בעמדות החשובות ביותר בכדורסל המודרני עמדת הרכז ועמדת הסנטר. אריק שיבק ציין בסיום את הבעיה האובייקטיבית של היעדר שחקני פנים. זה נכון היום כפי שהיה נכון לפני עשר, עשרים ושלושים שנה. ההבדל הוא שפעם התהדרה ישראל בגארדים מצוינים, מהעילית של הכדורסל האירופאי, שהצליחו לטשטש במעט את החיסרון הזה. היום נבחרת ישראל צריכה להסתדר עם יותם הלפרין וטל בורשטיין.
לישראל אין רכז. למעשה, כבר שנים שאין לה גארד ברמה גבוהה. זה מוזר, כי תמיד אמרו שאנחנו "קטנים וממזרים", וזה אפילו נשמע הגיוני עם כל הברודים והלייבובוצ'ים והברקוביצ'ים והארואסטים והג'מצ'ים והגודסים והגורדונים והשפרים והקטשים שלבשו את מדי הנבחרת. אבל האמת היא שמאז נעלם הדור הגדול האחרון של שנות ה-90', או בעצם מאז פרישתו של עודד קטש, לא נתקלנו בגארד כחול-לבן שהצית את הדמיון שלנו (עם כל הכבוד למאיר טפירו). כך שעכשיו אנחנו סתם קטנים ומשעממים.
צפו בנבחרת צרפת מביסה את נבחרת ישראל
שיבק לא אשם בכך, כמובן. אולם בינתיים הוא לא מצליח להפיק את המקסימום מהחומר שעומד לרשותו. העובדה שלישראל אין שחקני פנים מחייבת אותה לאמץ סגנון משחק ייחודי. בלי איום באזור הצבע, וכשמולה יריבות גבוהות ואתלטיות, ישראל לא יכולה לקנות סל בסט-אופנס. הסיכוי היחיד שלה הוא לרוץ. זאת אומרת שהנבחרת צריכה להשיג את הכדור בזמן שהיריבה עדיין לא מאורגנת בהגנה ולתקוף מהר את הטבעת.
אפשר לעשות את זה בשתי דרכים: א. לחטוף כדורים. ב. לשמור חזק בהגנה, להתאבד על הריבאונד ולעוף קדימה.
מול צרפת ישראל חטפה שבעה כדורים, והובסה בריבאונד 40:20. אם זה עוד יכול להישמע הגיוני לאור היתרון הפיזי האדיר של הצרפתים, קשה להבין איך ישראל חטפה רק שני כדורים והפסידה 39:24 בריבאונד מול גרמניה. ריבאונדים וחטיפות לא תלויים רק במאסה. הם בעיקר פונקציה של מאבק ומאמץ. שיבק יכול לדבר עד מחר על הסגל הבעייתי שעומד לרשותו, אבל בשני המשחקים הראשונים השחקנים שלו נראו רוב הזמן אפאתים וחסרי מוטיבציה.
אם שיבק לא הגיע עם רעיונות טקטיים מבריקים, הייתי לפחות מצפה שיהיה מוטיבטור. לצביקה שרף זה לא היה קורה.
שיבק הודה: "אין לנו יכולות במשחק הפנים"
***
הלפרין ובורשטיין רשמו עוד משחק נפל. הלפרין שיחק 32 דקות וקלע 15 נקודות 9 מתוכן בגארבג' טיים הארוך של הרבע האחרון; בורשטיין שיחק 20 דקות והוסיף שלוש נקודות (1 מ-5 מהשדה). מצד שני, מקל הוקפץ כשהמצב היה אבוד ונעימי בכלל לא ראה פארקט.
מי אמר שלשיבק אין חוש הומור?
