טורניר ההזדמנות האחרונה

"אני מצטער מאוד, אני לא אוכל להתראיין לכתבה. יש לי בחוזה סעיף שאוסר עליי להתראיין בנושאים שקשורים לשחר פאר, למרות שיש לי הרבה מה להגיד". במילים הללו הסביר פאבלו ג'יאקופלי, מי שהיה מאמנה של הטניסאית הישראלית עד לפני שנה, מדוע הוא לא יוכל לנתח יחד איתנו את מצבה של פאר רגע לפני שמתחילה אליפות ארצות הברית הפתוחה. החידה הכל כך בלתי פתורה של פאר נחשבת בעיני רבים כסוג של תעלומה. פאר, הטניסאית הטובה ביותר שגדלה כאן, נמצאת במשבר קשה, אבל הפיתרון המיוחל רחוק מלהיראות גם אם היא חוותה כמה כאלה בעבר. שבע פעמים היא הודחה במהלך השנה כבר במשחק הראשון בטורנירים שבהם היא השתתפה, ועם הפסדים כואבים ליריבות שנחותות משמעותית ממנה בדירוג, גם היא יודעת שהיא אולי נמצאת בנקודת אל חזור בקריירה שלה.

פאר תפתח את אליפות ארה"ב מול סניה מירזה
יוליה גלושקו הודחה בסיבוב המוקדמות האחרון

"היא מאוד פרפקציוניסטית, אולי פרפקציוניסטית מדי אם יש כזה דבר", מסביר גורם בעולם הטניס שעוקב אחריה מקרוב. "אם חלילה משהו לא מסתדר שם, אז הכל מתפרק. יש את הסבתות שמכינות מרק ושואלים אותן איך הן עשו אותו, אז הן משיבות 'זה לפי הטעם'. אצל שחר פאר והמשפחה שלה הכל מאוד הייטקי, לא סוטים מילימטר מהתוכנית המקורית, שום דבר הוא לא 'לפי הטעם'. אם המאמן אומר משהו אחד והם חושבים משהו אחר, הפיצוץ מגיע והכל חייב להיות מאה אחוז לפי המתכון הקבוע". עם סגנון עבודה נוקשה שכזה, מעיד אותו גורם, הגיעה פאר להישגים משמעותיים במהלך הקריירה שלה (רבע גמר אליפות אוסטרליה ורבע גמר בפלאשינג מדו ב-2007), אבל נדמה כי זה אולי מה שגם מונע ממנה לפרוץ מעבר ליכולות האמיתיות שלה.

שחר פאר חייבת המון למאמנים רבים שליוו אותה מאז 2005, ולא מעט פעמים נהגה התקשורת לספור פעם אחר פעם את כמות האנשים שעבדו עימה. דווקא אחרי שיתוף פעולה מוצלח שהסתיים לקראת סוף השנה שעברה עם פאבלו ג'יאקופלי, שהצליח להוציא את פאר מהמשבר ולהוביל אותה בחזרה אל הטופ 15, התחברה פאר אל קרייג קרדון האמריקאי, ואיתו היא אף השיגה את דירוג השיא שלה (11), אבל בחרה לסיים את דרכם המשותפת במרץ האחרון, כשכיום מאמן אותה הרולד סולומון, טניסאי עבר שדורג בשיאו במקום החמישי בעולם. שיתוף הפעולה הזה מחזיק בינתיים מעמד, אבל לא מביא עימו תוצאות, לאכזבת כולם.

"קשה מאוד להסתגל למאמן", מספר עודד טייג, שהדריך את פאר וליווה אותה למעלה משנה עד למקום ה-17 בעולם. "העובדה שמדובר במין שונה יחד עם העובדה שהמאמן והשחקנית שוהים יחד 24 שעות גורמת לשחיקת השגרה כמו כל זוג שנמצא ביחד. השגרה מחוץ למגרש קשה מאוד. בכל העולם רואים חילופי מאמנים, וזו לא תופעה ייחודית, אבל לוקח זמן ללמוד את השחקנית. אני מכיר את שחר, וכשאין לה את הקליק הראשוני עם המאמן, זה לא ישרוד הרבה זמן. היא חייבת את הקליק הזה כדי להצליח". גם עודד יעקב, מאמנה הראשון של פאר בסבב, מסכים: "כל המאמנים שעבדו עם שחר, אם זה פאבלו ג'יאקפולי, קרייג קרדון או המאמן הנוכחי הרולד סולומון, הם מאמנים מצוינים. הבעיה היא שלכל אחד יש נקודת מבט שונה וכל אחד מנסה לעבור איתה איזו שהיא דרך, אבל צריך להתחיל תמיד הכל מחדש וזה בעייתי ופוגע במשחק שלה".

גם אם מדובר במהלך טבעי, לכל שחקן יש תקופת הסתגלות למאמן, ולהיפך. כך למשל גורמים רבים ששוחחנו איתם התקשו להבין את אותה פרידה מג'יאקופלי. "לא פלא שיש לו בטן מלאה עליה", הסביר גורם בכיר בטניס הישראלי. "הוא מאמן בחסד עליון, שהצליח לעלות על כל הנקודות הבעייתיות במשחק שלה ועבד איתה מצוין, כשיום אחד הוא עזב בלי שום סיבה הגיונית. תחת פאבלו שחר פאר הגיעה לשיאה ושיחקה מצוין ואני לא מבין למה הוא עזב. ברגע שהיא עזבה את פאבלו, הטניס שלה הלך לכיוונים מאוד לא ברורים. ראיתי בלבול בסגנון שלה ואני חושב שברגע שהיא נפרדה ממנו, הטניס שלה הלך אחורה. מה שחבל שזהו דפוס קבוע אצל פאר. כך גם קרייג קרדון פוטר רגע לפני המשחק מול יוליה גרגס, שהיה יכול להעלות אותה לטופ 10 העולמי. מישהו חייב לשאול למה תמיד מאמנים מתחלפים אצל פאר בנקודות השיא. זה פשוט לא ברור".

מי שליווה את פאר מקרוב הוא מאמן נבחרת ישראל תומר דנק, שמנסה להסביר: "לשחר לוקח זמן כדי להתרגל למאמן, באופן טבעי, וגם המאמן צריך להתרגל אליה. זה הפך להיות ספורט לאומי לספור לה את כמות המאמנים, נראה שכולם נהנים מזה. שחר חווה עכשיו ירידה קטנה לצורך עלייה עוד יותר גדולה, ולאו דווקא צריך לשפוט את זה לפי הדירוג שבו היא נמצאת. גם כשהיא דורגה 11 בעולם, היא לא הייתה בשיא שלה. גם פדרר ונדאל לא נמצאים בשיא הכושר שלהם".

העובדה שפאר הייתה קרובה פסע מהעפלה חלומית לטופ 10 גרמה לה כדרך הטבע לאכזבה רבה. כלי התקשורת כבר חגגו את ההישג, הפכו אותה לגיבורה לאומית, אבל מכאן רק החלה ההידרדרות. ההזדמנויות הרבות של פאר להיכנס לעשירייה הראשונה הוחמצו, ובמהרה היא נפרדה גם מהעשירייה השנייה בסבב, תוך שהיא מגלה יכולת בינונית ומשחקת בצורה הגנתית וזהירה בהרבה מבעבר.

"המשחק הקריטי שהיה מעלה אותה לטופ 10 היה כשהיא הפסידה ליוליה גרגס וכולם שאלו איך זה קרה, אבל צריך לזכור שזה לא פשוט להגיע שבוע אחר שבוע כדי להוכיח את עצמך", מסביר דנק. "אתה לא יכול שלא להתייחס לכל הפסטיבל הזה של הטופ 10 כשכל היום מפמפמים את זה, אבל אני חושב שההתעסקות של האנשים מסביב הייתה רבה יותר ממה שהיא עצמה התעסקה. הרי אם היא הייתה מנצחת עוד משחק אחד ונכנסת, היא הייתה הופכת לטניסאית טובה יותר?".

יעקב משוכנע שהמיקום של פאר משקף את הרמה הנוכחית שלה: "כרגע שחר שווה 24 בעולם. כשהיא הייתה 11 בעולם, זה מה שהיא הייתה שווה. הדירוג לא משקר והיא גם ניצחה בעבר שחקניות מהטופ 10 ושיחקה הרבה יותר טוב ממה שהיא משחקת היום". גם עודד טייג לא אופטימי כרגע. "שחר אמנם נחשבת לשחקנית צעירה, אבל בסבב היא נחשבת לשחקנית ותיקה, ובכל שנה מגיעות בנות טובות שרעבות מאוד. כמובן שגם היא רעבה, אבל אני לא יודע אם יהיה לה סיכוי להגיע לעשירייה הראשונה, הייתה לה הזדמנות. מבחינת הרמה, היא לא בטופ 10. שחר מאוד יציבה לאורך הזמן מבחינת גרף הדירוג שלה, אבל היא שחקנית טופ 20 וקצת. כמובן שבשבועיים-שלושה טובים היא יכולה לעשות קפיצה, אבל קשה לי לראות אותה משתלבת בעשירייה הראשונה. כדי לעשות את זה, היא חייבת להגיע לחצאי גמר ורבעי גמר בטורנירים גדולים, וכרגע היא פשוט לא שם".

עם או בלי קשר, נדמה כי מה שאפיין בעיקר את פאר בשנים המוצלחות שלה היה המשחק הבלתי מתפשר על כל כדור, העובדה כי נהגה להתקיף את היריבות שלה, ובעיקר הסתייעה בכוח הרצון הבלתי נגמר שיכול להקנות דלק לדור שלם של טניסאים צעירים שחולמים להגיע לטופ. האלמנטים הללו לא נראים במשחק של פאר בשבועות האחרונים, ונדמה שבלעדיהם יהיה לה קשה מאוד להגיע בחזרה לטופ.

"היו לה הפסדים של סיבובים ראשונים מול שחקניות שמדורגות במקום ה-100 וה-150, וזה פגע לה בביטחון העצמי", מנתח שלמה צורף את מצבה. "אני מכיר את המאמן שלה הרולד סולומון. הוא מאמן גדול ואדם גדול, אבל כל החיים שלו הוא היה שחקן הגנתי, ואני מרגיש שזה מקרין גם עליה. כך הוא שיחק וזה מה שהוא יודע. אני עוקב אחריה, ורואה אותה הולכת אחורה ורק מחכה שהיריבות יעשו טעויות. בשנה שעברה היא שיחקה אגרסיבי, כולנו התפעלנו מאיך שהיא יוזמת ולא מפחדת, ובזכות זה היא הגיעה לאן שהגיעה. זה השינוי המרכזי בצורת המשחק שלה. בטניס של היום היא חייבת להביא את האקסטרה, חייבת להיכנס פנימה ולקחת נקודות. לפני שנה היא שיחקה קרוב לקו הבסיס, וכשאתה משחק ככה, יוצאים לך ווינרים, אתה רואה את עצמך יוזם ותוקף. שחר חייבת לעצום את העיניים ולהיזכר במה שהיא עשתה רק לפני שנה ומה שהצליח לה כשהיא הייתה קרובה לעשירייה הראשונה".

יעקב מודה שגם הוא חש בנסיגה מסוימת במשחק שלה, ומסביר: "אני חושב שהשינויים שהיא מנסה להכניס למשחק שלה מסיטים אותה מקו הישר. לשחקן לא צריך שיקרה הרבה כדי לאבד ביטחון. מספיק שיהיה לו תכנון לא טוב של טורנירים או משהו בסגנון וחילופי המאמנים הרבים פגעו בפאר, שתמיד ביססה את המשחק שלה פחות על כישרון ויותר על אופי ודברים טכניים. בשבועות האחרונים אפשר לראות שהיא משחקת הגנתי יותר מבעבר ואין ספק שזה חלק מאובדן הביטחון שלה".

דנק, לעומתם, לא מסכים: "אם שופטים על סמך התוצאות נטו, התוצאות הן פחות טובות מבשנה שעברה, אבל לפי מה שאני מבין ממנה, היא מרוצה מאוד מהעבודה עם סולומון. הוא עובד איתה על הדברים הנכונים, וההרגשה שלה היא משתפרת. כשאתה עובד עם מאמן, זה לא מתורגם באופן מידי לתוצאות, אלא לוקח זמן לדברים להתחבר. דווקא במשחקים האחרונים שראיתי אותה, כן זיהיתי אלמנטים חיוביים, הסרב נראה יותר טוב והשתפר קצת, גם הפורהנד מתחיל להיות טוב יותר. נעשה שינוי וזה הולך לדעתי לכיוון חיובי. אני מאמין שברגע שהיא תצליח לייצר כמה ניצחונות טובים ברציפות ותנצח כמה שחקניות טובות, היא תחזור לעצמה".

אלא שלמרות שהיא נמצאת במשבר מוצהר, פאר ממשיכה לנהל את חייה באופן רגיל ולא נכנסת ללחץ. בניגוד לשנים קודמות, נדמה שפאר מסתגלת בצורה טובה יותר להפסדים, מנסה לשתף את קהל המעריצים בתחושות שלה אחרי משחקים באמצעות הטוויטר, אבל בעיקר משדרת עסקים כרגיל. אלא שאי אפשר להתעלם מהעובדה כי פאר נותרה במשך השנים סגורה בכל מה שקשור להתנהלותה מול התקשורת. בניגוד לדודי סלע, למשל, שמתנהל ללא דובר צמוד, הקשר בין פאר לעיתונאים הוא אפסי וכמעט ולא קיים.

גם בסבב מרגישים את זה. יש שטוענים שהיא לא נחמדה. "תמיד כשאני רואה אותה בטורנירי גרנד סלאם, אני מדבר איתה והיא בקושי עונה", מספר אחד העיתונאים האירופאים שמסקר את הסבב מקרוב. "היא פשוט לא נחמדה ותמיד נראית חמוצה". גם הוא מכיר את חוסר שיתוף הפעולה של המשפחה עם התקשורת, ומוסיף: "אני יודע שלפני כמה שנים רצו לעשות עליה כתבה גדולה בלאקיפ ולשם כך ביקשו להתלוות אל ההורים שלה לאורך משחק שלם ולשבת לידם, אבל הם פשוט סירבו".

על אף חוסר הפתיחות הזו, נדמה שהאתגר הגדול של פאר עוד לפניה. בשבוע הבא היא תעלה לטורניר הגדול שינעל את 2011 ובאותו מגרש היא כבר הוכיחה כמה פעמים שהיא מסוגלת ליהנות מעדנה, כשפעמיים היא הגיעה לשמינית הגמר ופעם אחת לרבע (ב-2007). "שחר פאר היא מקצוענית", מפרגן צורף. "היא כבר חזרה מ-70 בעולם. היא אחת שעובדת ומשקיעה, ולא מחפשת לבכות אחרי הפסדים, אלא חושבת מה הלאה. אם יגידו לה להיות עשר שעות על המגרש, היא תהיה שם. שחר זו לא בחורה שנשברת".

כתב הטניס הצרפתי איליי וינשטיין משוכנע שפאר צריכה לעבור תהליך מסוים על מנת להיות חברת קבע בטופ 10 העולמי. "אני בהחלט מאמין שהיא יכולה להיות שחקנית טופ 10", הוא אומר, "אבל אני גם חושב שהיא צריכה לשנות את הגישה שלה מעט. היא חייבת להפסיק להיות הגנתית כל כך וצריכה להירגע כדי להפוך לשחקנית טובה יותר. מפני שהיא פשוט אף פעם לא נראית שמחה. תשווה את שפת הגוף שלה לזו של קרוליין ווזניאקי או קים קלייסטרס ותמצא הבדלים בולטים. היא תמיד נראית כאילו היא נלחמת באיזה שהוא קונפליקט פנימי. היא שחקנית מוכשרת מאוד, שעובדת קשה תמיד, אבל נראה שמשהו בה לא מספיק רגוע".

מאמנה של יוליה גלושקו אסף אינגבר משוכנע שפאר מסוגלת לעלות על דרך המלך: "אני בכלל לא חושב שהיא נמצאת במשבר. היא נמצאת בתהליך ויש לה כיוון ודרך. יש לה מוטיבציה גבוהה והיא סומכת על הצוות שלה. מההיכרות שלי איתה, היא מאוד מכוונת ונמצאת בשליטה. גם לסרינה וויליאמס יש תקופות פחות טובות, אבל היא יכולה להצליח באליפות ארצות הברית עם הגרלה טובה. אני לא חושב שיש משהו שיכול למנוע ממנה להגיע לרמות הגבוהות, אבל גם היא יודעת שהיא צריכה להשתפר כדי שזה יקרה".

גם דנק משוכנע שפאר עוד לא אמרה את המילה האחרונה: "אני בטוח שהיא עוד יכולה להגיע למקומות שאף אחד מאיתנו לא חולם, אפילו מעבר לחצי גמר טורניר גרנד סלאם. מההיכרות שלי עם שחר, היא מתרכזת בלהיות שחקנית הכי טובה ולא מתרכזת במספר שמופיע ליד השם שלה, שזה רק משהו שהוא יפה וטוב כדי לספר לנכדים. יש מעט שחקניות בסבב עם ראש טוב יותר מזה של שחר, והעובדה שהיא כבר נמצאת בטופ כמה שנים מדברת בפני עצמה".