קיץ 2011 ייזכר כקיץ ששינה את מפת הכדורגל בישראל. הדלתות נפתחו ונציגינו הבכירים (והפחות בכירים) נהרו החוצה לטובת חוזים אטרקטיביים בגרמניה, צרפת, בלגיה ופולין. למעלה מ-30 כדורגלנים ישראלים משחקים העונה באירופה, מספר חסר תקדים שימים יגידו אם ימשיך לגדול בשנים הבאות. בינתיים, למי שמתגעגע ולמי שמתקשה לעקוב ולשנן באיזו קבוצה משחק כל שחקן, וואלה! ספורט גאה להשיק מדור חדש, שבו בכל שבוע נדרג את חמשת השגרירים המצטיינים של סוף השבוע. הצטרפו אלינו למסע שבסיומו נכתיר את השגריר המצטיין שלנו באירופה.
סוף השבוע האחרון לא האיר פנים לישראלים. 14 שחקנים לא ראו ולו דקת משחק בגלל פציעות, מנוחה או סיבות מקצועיות. השחקנים שכן שיחקו לא היו שותפים לניצחונות קבוצותיהם ואפילו רוני לוי ספג הפסד ראשון עם סטיאווה בוקרשט אחרי שלושה ניצחונות רצופים. למרות זאת, הרכבנו רשימה של חמישה בולטים. לתשומת לבו של הקורא לואיס פרננדז.
בשבת: נאתכו בישל, ברדה ומליקסון נחו
ליאור רפאלוב הרגיז את ההתאחדות הבלגית
כריסטיאן טיפרט מחזיק מאיתי שכטר
יוסי בניון מפזר רמזי עזיבה עבים
1. ביברס נאתכו (רובין קאזאן)
כשמדברים של שגרירים, הנטייה האוטומטית בארץ של אנשי הכדורגל היא להאדיר שחקנים שיוצאים לבונדסליגה ולפרמיירליג ולהשמיץ ליגות כמו הבלגית או הפולנית. רוסיה נופלת איפשהו באמצע. ברור שמדובר בליגה עתירת משאבים וחזקה בהרבה מליגת העל, אך היא עדיין לא סקסית, נוצצת ומעוררת מספיק עניין בקרב אוהד הכדורגל הישראלי. אולי בגלל זה, נאתכו הוא אחד השגרירים הפחות מסוקרים. זה לא ממעיט מההישג המדהים וההתקדמות הפנטסטית שלו העונה.
14 משחקים בלבד רשם הקשר במהלך עונת 2010 (ששוחקה ברוסיה ממרץ עד נובמבר). תהליך ההסתגלות וההתאקלמות לא היה פשוט, אבל מאז נאתכו שדרג עצמו למעמד של שחקן הרכב מוביל באחת הקבוצות החזקות בליגה. השנה היא שנת מעבר ברוסיה והעונה הנוכחית, שנפתחה במרץ, תכלול 44 משחקים שיתפרשו על פני שנה וחצי. מתוך 21 המחזורים ששוחקו, נאתכו פתח בהרכב ב-20 וב-19 מתוכם השלים 90 דקות מלאות.
ההישג של נאתכו רק מתעצם כשבוחנים את הסגל של קאזאן. רק בשנה האחרונה רכשה הקבוצה את קרלוס אדוארדו מהופנהיים (20 מיליון יורו), מגן נבחרת איטליה סלבטורה בוקטי (15 מיליון) והחלוץ הניגרי אובפמי מרטינס (17 מיליון וכרגע מושאל לבירמינגהאם). כלומר, המשאבים עצומים והתחרות אדירה. בליגה קשה, ארוכה וקרה, נאתכו סלל תוך זמן קצר ובדרך מרשימה את דרכו להרכב של קבוצה שבשנתיים האחרונות שיחקה בשלב הבתים של ליגת האלופות. ואם זה לא הבטיח לו מקום בהרכב הנבחרת, זה רק מלמד על העומק והעושר לישראל בעמדת הקשר האחורי.
השיפור במעמדו של נאתכו בא לידי ביטוי גם במספרים. הקשר סיים בשבת שבוע מצוין מבחינה אישית, אבל קצת פחות מבחינה קבוצתית. זה נפתח עם שער ב-1:1 עם צסק"א מוסקבה, המשיך עם בישול בהפסד 3:1 מול ליון בפלייאוף האלופות והסתיים עם עוד בישול ב-1:1 עם אמקאר פרם. קאזאן ירדה למקום השישי, התרחקה 10 נקודות מהפסגה וגם מהופעה בצ'מפיונס. לעומת זאת, כאב הראש של פרננדס לקראת יוון רק הולך וגדל.
2. טל בן חיים (פורטסמות)
מה לא עבר על הבלם הישראלי הבכיר בשנה האחרונה? חצי שנת השאלה בינונית בווסטהאם שהפכה למאבק משפטי מתמשך. פומפי לא רצתה אותו, או יותר נכון לא רצתה לשלם לו, והשחקן ישב בחוץ חצי שנה. המאבק הגיע לסיומו בקיץ. הקבוצה נרכשה, לסכסוך נמצא פתרון והמנג'ר סטיב קוטריל שמח לקבל לסגל שלו שחקן עתיר ניסיון. בן חיים עצמו, שמניותיו בפרמיירליג בהחלט נמצאות בירידה, קיבל אחרי כמה עונות רעות הזדמנות להיות שחקן הרכב מוביל. נכון, פומפי של ימינו היא קבצה צנועה עם שאיפות צנועות. בסגל שלה היא כנראה לא תיאבק על העלייה לפרמיירליג, אבל מבחינת בן חיים, בהחלט מדובר במקום הנכון.
בארבעת מחזורים הראשונים בצ'מפיונשיפ, בן חיים לא החמיץ ולו דקת משחק (בחצי העונה שעברה בווסטהאם שיחק שמונה משחקים בסך הכל). קוטריל משתמש בו גם כמגן ימני ובשבת, בן חיים עשה עבודה נהדרת דווקא כמגן שמאלי ב-0:0 של קבוצתו מול בריסטול סיטי. התפקיד המרכזי שמקבל הישראלי בפורטסמות מהווה בשורות נהדרות לנבחרת ישראל. פרננדס ספג לא מעט ביקורות על כך שנתן לבלם את המפתחות גם כשישב בחוץ. "לניסיון שלו אין תחליף", אמר הצרפתי לא אחת. גם לדקות משחק אין תחליף.
3. איתי שכטר (קייזרסלאוטרן)
ויכוח מרכזי בשיח השגרירים נע סביב השאלה: האם עדיף לשחקן לצאת אחרי שהבשיל וזכה בתארים בישראל או דווקא לנסות לגדול, לצמוח ולהתפתח באירופה? שכטר שייך לאסכולה הראשונה. השיג הכל בכדורגל הישראלי, הגיע לנבחרת, הצליח במפעלים האירופיים ויצא לליגה בכירה. אחרי שלושה שבועות אפשר כבר לומר בפה מלא שכטר הגיע בדיוק למקום הנכון. למקום שהכי רצה אותו, לקבוצה שמאמינה בו, שבנתה עצמה סביבו, שמייעדת לו תפקיד מרכזי ולליגה שאוהבת ומטפחת שחקנים טכניים ויצירתיים מסוגו.
אחרי השער בשבוע שעבר, שכטר רשם עוד משחק טוב בו היה פעיל ומסוכן ב-1:1 של לאוטרן בקלן. הוא מרגיש נוח, בטוח בעצמו והפעולות שלו מזכירות את היכולת הנפלאה מעונת הדאבל של הפועל תל אביב. לא פשוט להתאקלם ולתפוס מקום גם בקבוצת תחתית מהבונדסליגה (עיין ערך קולאוטי ואלברמן), אבל שכטר עשה את זה במהירות ראויה לציון. עוד נכונו לו ימים קשים ומאבקי הישרדות בקבוצה שממש לא משופעת בכוכבים, אבל אם הוא יצליח לסיים את העונה עם 10 שערים ולהשאיר את הקבוצה בליגה, שכטר לא יישאר זמן רב בקיירסלאטורן. זו בעצם המטרה של שני הצדדים.
4. בן שהר (אוקזר)
כבר שנים ששהר מחפש בכדורגל דבר אחד בית חם. צ'לסי לא האמינה בו ושלחה אותו לתקופות השאלה מתסכלות ולא מועילות, אספניול לא נתנה הזדמנות אמיתית ועשתה את אותו הדבר. עכשיו הוא באוקזר, קבוצתו השמינית בקריירה, והוא רק בן 22. עבור שהר אין ספק שהמטרה האמיתית העונה היא אחת, לגרום לצרפתים לממש את האופציה. למצוא בית חם ומטפח שיגרום לו לממש את הפוטנציאל. שהר בהחלט פתח ברגל ימין. הוא אמנם עדיין לא מצא את הרשת, אבל בשלושת מחזורי הפתיחה הוא עלה בהרכב והיה פעיל מאוד. לאוקזר מנבאים הפרשנים בצרפת עונה קשה בתחתית, אבל בינתיים היא נראית בכלל לא רע עם תוצאות תיקו מול מארסיי ובורדו בשבת האחרונה. במחזור הקרוב מחכה לשהר משחק ביתי מול אז'קסיו. אנחנו מריחים שער בכורה.
5. דור מלול (בירסחוט)
דור מלול לא ממש מצא את מקומו בקיץ בסגל של מוטי איוניר במכבי תל אביב. הדקות המעטות שקיבל במשחקי טרום העונה הדליקו אצלו נורה אדומה, ההצעה מבירסחוט (שהתרשמה ממנו במהלך משחק בין הקבוצות במחנה האימונים) הגיעה בדיוק בזמן מבחינתו, אבל גרמה להרמת גבה כוללנית כיצד שחקן שלא מימש עצמו בישראל יוצא לבלגיה? בינתיים, מלול עונה מצוין למבקרים על המגרש. בשישי, מלול נראה טוב ב-1:1 בליארסה והשלים 90 דקות בפעם הרביעית העונה. זה הופך אותו לשגריר ששיחק עד כה הכי הרבה דקות בבלגיה ולמעשה, לשגריר המוביל מבחינת דקות משחק יחד עם בן חיים. מישהו עדיין חושב שנראה אותו כאן חזרה בינואר?
נורה אדומה: שלומי ארבייטמן (גנט)
יותר מדי ישראלים לא ראו דשא במהלך סוף השבוע ממגוון סיבות, אבל מצבו של ארבייטמן בגנט נראה על פניו כמדאיג ביותר. חמש דקות בלבד רשם החלוץ העונה. זה קרה במחזור הראשון ובשלושת המחזורים הבאים השאיר אותו המאמן הנורבגי טרונד סולייד (שבקדנציה הקודמת שלו במועדון לא החזיק במיוחד גם מגילי ורמוט) על הספסל. זאת, למרות שהסגל של גנט מלא בחלוצים בינוניים למדי שארבייטמן הוכיח שמעט ההזדמנויות שקיבל אשתקד שהוא עולה עליהם ביכולתו. בשבוע שעבר אמר החלוץ כי "דברים לא כשרים" במועדון מונעים ממנו לשחק וטען כי הוא מקווה לעזוב לפני סגירת חלון ההעברות בסוף החודש. כרגע, ארבייטמן לא נמצא כלל בתוכניות המקצועיות ומאחר והקבוצה השיגה שבע נקודות משלושת משחקיה האחרונים נראה כי אכן הפתרון הנכון עבורו הוא לחפש קבוצה חדשה.