פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מכבי תל אביב 2011/12 פותחת עונה: סימנים של אלופה?

        אחת התופעות הכי מרתקות וחשובות בחייה של מכבי תל אביב היא פתיחת העונה. שם, בדרך כלל, מצויים הסודות הגדולים להמשך הליגה. שם, לרוב, מגלים האם לניצחונות הראשונים יש משמעות. פה, כנראה, תמצאו את התשובה האם הקבוצה של איוניר תלך עד הסוף

        הניצחון של מכבי תל אביב 0:2 בבוסניה על זלז'ניצ'ייאר בשלב השני של מוקדמות הליגה האירופית התקבל בשוויון נפש. בגלל היריבה החלשה, לא רבים ייחסו חשיבות לכך שזה היה ניצחון החוץ הראשון של הצהובים ביבשת לאחר שש שנים. "כל ניצחון באירופה חשוב, גם אם הוא מושג על יריבה חלשה", מסביר ארז מסיקה, שהעפיל עם מכבי תל אביב לליגת האלופות ב-2004 ולאחר מכן היה שותף למספר הפסדים מביכים, בהם ה-1:0 לסנטה קולומה ב-2007.

        מוסא קונאטה שחקן מכבי תל אביב חוגג שער (ברני ארדוב)
        אל תפרידו בין ההישגים באירופה לפתיחת הליגה, הם חשובים מאוד, במיוחד בקבוצה כמו מכבי תל אביב (צילום: ברני ארדוב)

        מסיקה, כמו כל מי ששיחק במסגרת האירופית ובמיוחד במכבי תל אביב, מבין שכישלונות ביולי-אוגוסט מחלחלים רחוק יותר בלוח השנה. "הייתה לנו הרגשה לא טובה. מההתחלה ידענו שאנחנו הולכים לעונה חלשה וההפסד לא הוסיף לנו ביטחון. אם עד היום מדברים על המשחק הזה, תבין מה הוא עשה לנו". ועכשיו אולי אתם גם מבינים מדוע לניצחון על זלז'ניצ'ייאר יש קשר גם ל-0:3 על פנאתינייקוס.

        אל המפגש הערב מול הפועל פתח תקוה (20:00, ספורט1), מכבי תל אביב תתייצב אחרי סדרת הופעות טובות באירופה שכוללת, כמובן, את ההצגה העצומה בבלומפילד ביום חמישי. עם זאת, מכבי תל אביב הרגילה אותנו להיות ספקניים, למרות הסימפטומים החיוביים. הפסד אחד יכול ליצור את אפקט השרשרת המוכר של התפרקות כללית. פתח תקוה אינה סנטה קולומה, אבל היא עדיין קבוצה פגיעה, שבאה מעמדת נחיתות ברורה לאחר שעברה קיץ קשה וניצלה מירידה ללאומית רק בזכות חסדי בית המשפט. אם היא בכל זאת תצליח להפתיע, איך יגיבו לכך הצהובים?

        מוטי איוניר מאמן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        האתגר שלו: לדעת כיצד להמשיך את המומנטום ולמנוע מהלחץ לחלחל לקבוצה. איוניר (צילום: ברני ארדוב)

        תסריט 1: פתיחה רעה, סיום רע

        דוגמאות: 1997/8, 2007/8

        האפקט: בצורת הבקעות וניצחונות ממושכת, הסתבכות בתחתית

        התסמינים: מחנה אימונים גרוע, רכש כושל, חוסר אמון במאמן, תוצאות גרועות בפתיחת העונה

        הסיפור: לאחר שנות השושלת שהקנו למכבי תל אביב שלושה תארי אליפות ושני גביעים, הגיעה הקדנציה השנייה של אברהם גרנט בקבוצה. עונת 1996/7 הייתה בינונית וזו שאחריה כבר הידרדרה לקטסטרופה של ממש ולמאבקים נגד הירידה, לאחר שבעה משחקים ללא ניצחון בפתיחת העונה. חוסר האמון גבר והסבלנות של האוהדים כלפי גרנט אזלה, הזרים אלק נילאש ודומאגוי קוסיץ' היו בינוניים ושחקנים ששימשו עמודי תווך בקבוצה הגדולה של המחצית הראשונה של העשור כבר היו בקו מתמיד של ירידה.

        אחד מהשחקנים הללו היה גדי ברומר, מעוז ההגנה בתחילת שנות התשעים שנכנע לפציעות חוזרות ונשנות. "בעונת הדאבל הגענו לשיא", משחזר ברומר, "ואז התחילה הירידה. באיזשהו שלב דברים היו צריכים להשתנות, היינו צריכים רענון וזה לא קרה. כשחקן, אתה מרגיש כבר במחנה האימונים כמה הקבוצה חזקה. היינו חלשים מאוד מנטאלית וידענו את זה, לא יכולנו להתמודד עם מצבים קשים".

        מסיקה חוזר לעונת 2007/8, שהייתה בעלת אופי דומה וגם בה ניצלו הצהובים מירידה רק סמוך לסיום העונה. הם פתחו עם תיקו ביתי מול מ.ס. אשדוד, שאחריו באו שישה הפסדים רצופים. "היה חוסר ודאות גדול מאוד בקבוצה", מתאר מסיקה, "לא ממש ידענו מי הבעלים, ההכנה שלנו הייתה גרועה והיה עלינו המון לחץ. שחקן כדורגל צריך שקט, ומכבי תל אביב היא מועדון שבו כל דבר קטן יוצא לתקשורת. בדיעבד, זו גם הייתה טעות לפטר את אלי כהן, כי אני מאמין שהתמונה הייתה מתאזנת והיינו משיגים תוצאות טובות יותר אם היה נשאר".

        רוני מאנה לוני הרציקוביץ' מכבי תל אביב (עמי שומן)
        כשלא יודעים מי הבעלים וסביב הקבוצה שורר אי ודאות, התוצאות בהתאם. רוני מאנה ולוני הרציקוביץ' בתקופת הבלגאן (צילום: עמי שומן)

        תסריט 2: פתיחה טובה, סיום רע

        דוגמאות: 2005/6, 2009/10

        האפקט: אחרי תוצאות טובות במשחקים הראשונים מגיע הפסד שמתחיל הידרדרות החושפת את הבלוף – תחילת העונה הטובה היא רק תוצאה של התלהבות ראשונית של קיץ, מה שנקרא לענות למבקרים. ההמשך: עונה סתמית נטולת שאיפות ותארים

        התסמינים: רכש מפואר ונוצץ אך לא תמיד מתאים, ציפיות גבוהות, פציעות מרובות של שחקני מפתח, חוסר שליטה של המאמן בקבוצה, עודף אגו

        הסיפור: את עונת 2005/6 דווקא פתחה מכבי תל אביב עם שני ניצחונות על יריבות קשות, בית"ר ירושלים בחוץ והפועל תל אביב בדרבי. פרויקט הגלקטיקוס נראה בכיוון הנכון, ואז הגיע המשחק בכפר סבא, בו נכנעו הצהובים 1:0 לעולה החדשה. הפסד זה החל לזעזע את המערכת, ניר קלינגר התפטר ומכבי תל אביב מצאה את עצמה עם טון קאנן, אוסף של זרים תימהוניים ועוד עונה בינונית.

        אחרי ההפסד 1:0 למכבי חיפה אשתקד הגיעו ארבעה ניצחונות רצופים – בין היתר בטדי, באשדוד ואחרי מהפך מול הפועל פתח תקוה – ומכבי תל אביב נראתה בדרך הנכונה. אבל אז בא ההפסד בדרבי והצהובים חזרו לתסמונת 2006 – בינוניות, איבוד מיותר של נקודות ונשירה מוקדמת ממאבק האליפות. האם יש סיבה לחשוב שזה יהיה שונה העונה? ברומר מנסה להשיב: "הדבר הכי חשוב שעשה מוטי איוניר השנה הוא להוריד את כמות האגו בקבוצה. הוא מבין ששחקנים שמזוהים עם המועדון הם אלה שמביאים את החיבור. הוא החליט לבנות מחדש ולהיפטר מאלה שחושבים בעיקר על עצמם. זה דבר טוב לקבוצה כמו מכבי תל אביב".

        שחקן פנאתינייקוס סוטיריס ניניס מעל שחקני מכבי תל אביב משה לוגסי ודור מיכה (ברני ארדוב)
        דור מיכה ומשה לוגסי מייצגים את המחויבות למועדון, והתוצאות כבר ניכרות (צילום: ברני ארדוב)

        תסריט 3: פתיחה רעה/טובה, סיום טוב

        דוגמאות: 1991-1996

        האפקט: משבר במחזורים הראשונים, התאוששות וקו עלייה עקבי. התוצאה: אליפות, גביע או שניהם

        התסמינים: שקט תעשייתי, התגברות על משברים, סגל יציב וחזק מנטלית, מאמן כריזמטי

        הסיפור: כל עונות האליפות של מכבי תל אביב בשנות התשעים נפתחו בהפסדים טראומתיים. ב-1991/2 היא הפסידה 3:2 לבית"ר תל אביב במחזור הפתיחה לאחר שספגה שלושה שערים בשתי הדקות האחרונות במשחק. ב-1994/5 היא נוצחה באשדוד 1:0, גם כן משער בזמן פציעות. ב-1995/6 היא הייתה אמורה לעשות היסטוריה ולהעפיל לליגת האלופות, אבל שער אומלל של אלכסנדר קומיסטי מגראסהופרס השוויצרית הדיח אותה מהמפעל. העונה הזו הסתיימה בדאבל.

        "הרגשתי שהייתה לנו אז קבוצה של גברים", נזכר ברומר בעונות ההן, "אברהם גרנט בנה תלכיד שמשך את עצמו במשך כמה עונות. היינו מאוד מאוחדים, ידענו שאנחנו מסוגלים לצאת מכל משבר בכל פעם שנעמוד עם הגב לקיר. זו הייתה שאלה של זמן עד שהדברים יתחברו, תמיד הרגשנו שיש לנו קבוצה טובה. אולי הפסדנו בהתחלה, אבל מנטאלית היינו מאוד חזקים".

        אבי נמני חוגג בעונת 1995/96 (ברני ארדוב)
        עם תלכיד שרץ הרבה שנים, לא פלא שנמני ומכבי תל אביב היו על הגל תקופה ארוכה (צילום: ברני ארדוב)

        והשנה?

        מתוך שלושת התסריטים, האפשרות הראשונה היא בעלת הסבירות הנמוכה ביותר, במיוחד אחרי המאזן באירופה, הכולל בינתיים ארבעה ניצחונות ותוצאת תיקו אחת, עם יחס שערים מרשים של 1:14. יש הסכמה די גורפת שעל פני השטח, איוניר עשה עבודה טובה בקיץ האחרון. "במכבי נמצאים היום כאלה שמבינים שזה הבית ולא שחקנים שרואים בה תחנת מעבר לחו"ל. זו מגמה נכונה", אומר ברומר, "כי הרושם שנוצר היום, לא רק במכבי תל אביב אלא בכלל בליגה, הוא ששחקנים רואים בקבוצות ישראליות מקפצה לאירופה ולא מרגישים שייכות. רואים שלאלה שנמצאים שם היום יש יותר מחויבות". מסיקה מוסיף: "אפשר לראות שהשילוב של הצעירים בקבוצה מצליח, כשבנוסף היה למכבי תל אביב קיץ מאוד שקט. זה תמיד סימן טוב".

        אז הקמפיין האירופי נפתח בהצלחה, אבל, כאמור, מכבי תל אביב הייתה קבוצה שבירה מאוד בעשור וחצי האחרונים. רק בעוד מספר מחזורים נדע האם אכן מדובר בסגל מלוכד ואמיץ או בקבוצה רכה ששוב, כמו בכל השנים הללו, תישבר כשיהיה קצת קשה. ניצחון על הפועל פתח תקווה ידחה את התשובה במספר שבועות. דווקא תיקו או הפסד יזרזו מהר יותר את הפיתרון לשאלה הגדולה: האם הפעם את על אמת, מכבי תל אביב?

        עוד בנושא:

        כל הכתבות על מכבי תל אביב
        צפו בתקצירי המחזור הראשון
        ליגת העל בוואלה! ספורט

        שחקני מכבי תל אביב מודים לקהל אחרי הניצחון מול פנאתינייקוס (ברני ארדוב)
        סימן ראשון טוב, אבל חכו להמשך (צילום: ברני ארדוב)