וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המטרה הבאה: לעקוף את הליגה הספרדית

5.8.2011 / 10:30

עם 3 גביעי אירופה בעשור האחרון, באיטליה לא מבינים איך גרמניה תקבל העונה כרטיס נוסף לליגת האלופות על חשבונם. בקרוב גם בספרד יבינו את הסוד

אולי זה נראה קצת לא מציאותי אחרי האירועים בכנסת ישראל לפני יציאתה לחופשה, אבל לפעמים הצדק מנצח, גם כאשר נתוני הפתיחה לא לטובתו. תסתכלו על הכדורגל הגרמני שפותח בסוף השבוע את העונה החדשה. העם דורש צדק חברתי? זה בדיוק המקום בו הסיסמה מוכיחה את עצמה.

אוהדים מפגינים עם שלטי המחאה החברתית מעל שוטר. ברני ארדוב
העם דורש צדק חברתי? הליגה הגרמנית היא בדיוק המקום בו הסיסמה מוכיחה את עצמה./ברני ארדוב

רבותיי, ההיסטוריה משנה את פניה. במשך עשור שלם, מאז 2001, לא חל שינוי בשלישיית הליגות המובילות בדירוג אופ"א. הן החליפו מקומות בינן לבין עצמן, אבל אנגליה, ספרד ואיטליה שלטו בכדורגל האירופי ושלחו ארבע נציגות לליגת האלופות. והנה לו מהפך אדיר – החל מהעונה הקרובה יתמודדו בבונדסליגה על ארבעה כרטיסים למפעל האירופי החשוב, בעוד הליגה האיטלקית תסתפק בשלוש קבוצות בלבד. התמורה עשויה הייתה להתרחש כבר לפני שנה, אבל אינטר הצילה את הכדורגל האיטלקי בזכות הניצחון על באיירן מינכן בגמר הצ'מפיונס ליג, ששמר על סטטוס קוו על חודה על עשירית נקודת דירוג. אחרי הכישלון המהדהד של קבוצות סרייה A אשתקד, הן נשרו למקום הרביעי בפער עצום מגרמניה, והסיכוי להחזיר עטרה ליושנה נראה קלוש.

חובבי הליגה האיטלקית נחרדו אל מול חוסר הצדק המשווע לתפיסתם. כיצד זה ייתכן, תהו בארץ המגף, כי הרי בעשור האחרון הניפו האיטלקיות שלוש פעמים את גביע האלופות, בעוד הגרמניות לא עשו זאת מאז 2001, אז גברה באיירן על ולנסיה בגמר. במהלך העשור המדובר העפילו שתי קבוצות גרמניות בלבד לחצי הגמר, לעומת שבע איטלקיות. את האשמה תלו באיטליה בשיטת הניקוד הביזארית שמנהיגה אופ"א, אשר לא מבדילה בין ליגת האלופות לליגה האירופית (או גביע אופ"א בגלגול הקודם). זה לא המקום להתעמק בדקויות, אבל האבסורד אכן לא יכול להיות גדול יותר.

sheen-shitof

פתרון עוצמתי לכאב

טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי

בשיתוף Solio
באיירן מינכן זוכת ליגת האלופות שנת 2001. Alexander Hassenstein, GettyImages
הפעם האחרונה בה זכתה קבוצה מגרמניה בליגת האלופות הייתה בשנת 2001, אז גברה באיירן על ולנסיה בגמר בכל העשור מאז העפילו שתי קבוצות גרמניות בלבד לחצי הגמר/GettyImages, Alexander Hassenstein

10 ההעברות היקרות בבונדסליגה בקיץ האחרון

אופ"א מעניקה ניקוד זהה לניצחונות בשני המפעלים, ולכן מבחינת הדירוג גרידא כדאי לעתים לסיים במקום השלישי בשלב הבתים בצ'מפיונס ליג, לעבור לליגה האירופית ולצבור ניצחונות, מאשר להצליח בשלב הבתים ולקבל בראש בשמינית הגמר. הקבוצות האיטלקיות מזלזלות כבר תקופה ארוכה בגביע אופ"א, המאמנים בוחרים לא פעם לעלות עם הרכבים חסרים, וזכור במיוחד המסע המוזר של פארמה שהעפילה ב-2005 לחצי הגמר, כמעט בניגוד לרצונה, עם קבוצת המילואים, בעוד ההרכב החזק נלחם על חייו בליגה האיטלקית. בדרך כלל ניסיונות מסוג זה עולים לאיטלקיות בהדחה מוקדמת, ולראיה הפיאסקו ההמוני אשתקד, כאשר יובנטוס, פאלרמו וסמפדוריה הודחו בשלב הבתים, בעוד נאפולי שורדת סיבוב אחד נוסף.

קבוצות גרמניות משקיעות את המאמץ המירבי בליגה האירופית, והנכונות להיאבק גם במפעל שיוקרתו מוטלת בספק והתגמולים הכספיים בו דלים נשאה פרי. זה לא אומר שנציגות הבונדסליגה השתלטו על האחות הקטנה של ליגת האלופות – נהפוך הוא. לא נרשמה אף זכיה גרמנית במפעל מאז 1997, ובתשע השנים האחרונות רק ברמן העפילה לגמר, שם הפסידה לשחטיור דונצק ב-2009. גם בעונה שעברה עפה הנציגה האחרונה של בונדסליגה, לברקוזן, כבר בשמינית הגמר. לאורך חמש השנים האחרונות, אשר נלקחות בחשבון לצורך דירוג אופ"א, הצליחו הגרמניות ללקט נקודות זכות רבות, אך זה לא בא לידי ביטוי בתארים.

מירוסלב קלוזה שחקן נבחרת גרמניה. Cameron Spencer, GettyImages
הקיץ נפרדה גרמניה ממירוסלאב קלוזה שהעדיף לצאת להרפתקה מרגשת בלאציו, שחקן שבכל מקרה איבד את מקומם בהרכב קבוצותיהם/GettyImages, Cameron Spencer

10 הסיפורים שיעשו את השנה בבונדסליגה

מבקריה של הבונדסליגה יכולים לטעון שהיא לא חזקה מספיק כלכלית על מנת להחזיק את כוכביה הגדולים. במונדיאל בדרום אפריקה ייצגו את גרמניה 23 שחקנים מהליגה המקומית, אבל מיד אחריו נמכרו מסוט אוזיל וסמי חדירה לריאל מדריד במחירים מצחיקים למדי. ג'רום בואטנג עשה אף הוא את דרכו למנצ'סטר סיטי, אם כי הבלם כבר חזר לבונדסליגה והצטרף לבאיירן מינכן. הקיץ נפרדה גרמניה ממירוסלאב קלוזה שהעדיף לצאת להרפתקה מרגשת בלאציו, ומפיוטר טרוכובסקי שנדד לסביליה – אם כי בשני המקרים מדובר בשחקנים שאיבדו את מקומם בהרכב קבוצותיהם, באיירן והמבורג. גם הזרים הבולטים ביותר בבונדסליגה נוטים לעזוב אותה. אדין דז'קו, החלוץ הבוסני שהצעיד את וולפסבורג לאליפות לפני שנתיים, נמכר בינואר למנצ'סטר סיטי. נורי שאהין, המנהיג של דורטמונד בקישור, הגשים את חלומו כשחתם הקיץ בריאל, וגם הוא במחיר מגוחך של 10 מיליון יורו. אפילו ארטורו וידאל, המנוע הצ'יליאני של לברקוזן, נטש לטובת יובנטוס שכלל לא תשחק העונה באירופה, על אף שקיבל הצעה מפתה מבאיירן. "הוא לא עמד במילתו", האשים אותו קרל היינץ רומניגה.

נורי שאהין שחקן דורטמונד. Christof Koepsel, GettyImages
נורי שאהין, המנהיג של דורטמונד בקישור, הגשים את חלומו כשחתם הקיץ בריאל, וגם הוא במחיר מגוחך של 10 מיליון יורו/GettyImages, Christof Koepsel

ורמוט ושכטר, תבינו: זה מה שמצפה לכם בקייזרסלאוטרן

כל זה נכון, אבל בונדסליגה נמצאת בדרך הנכונה בכל המדדים, ולכן התקדמותה בדירוג מוצדקת ביותר, על אף כל ההסתייגויות. זו הליגה הראשונה באירופה שהשכילה להעמיד את האוהדים במרכז סדר העדיפויות. לא בעלי ההון חשובים בגרמניה, אלא מאכלסי היציעים הפשוטים – המעמד הנמוך ומעמד הביניים. מחירי הכרטיסים נמוכים להפליא, ולראיה תוכלו לרכוש כרטיס לאיצטדיון המפוצץ של דורטמונד תמורת כ-12 יורו בלבד. הליגה שוברת שיאי צופים מדי עונה, וב-2010/11 עמד הממוצע על יותר מ-42 אלף אוהדים למשחק. לשם השוואה, עומד הנתון בפרמיירליג על כ-35 אלף, בספרד מבקרים כ-28 אלף אוהדים במשחק, ובאיטליה נערכים משחקים רבים מאוד אל מול יציעים ריקים, כאשר הממוצע צנח ל-25 אלף. הציבור מצביע ברגליים. בעוד בגרמניה משווק הכדורגל כחוויה לכל המשפחה, עם אוירה מחשמלת וקשר הדוק בין הקבוצות לקהל, הרי שבאנגליה רוב האוהדים לא יכולים להרשות לעצמם כרטיסים, ואילו באיטליה זורעים החוליגנים פחד באצטדיונים המיושנים שלא מתאימים למאה ה-21. המונדיאל שנערך בגרמניה ב-2006 תרם רבות לשדרוג תשתיות הכדורגל, אבל זה רק חלק מההסבר.

איצטדיון סיגנל אידונה פארק בעיר דורטמונד, גרמניה. Martin Rose, GettyImages
לא בעלי ההון חשובים בגרמניה, אלא מאכלסי היציעים הפשוטים – המעמד הנמוך ומעמד הביניים. מחירי הכרטיסים נמוכים להפליא, ולראיה תוכלו לרכוש כרטיס לאיצטדיון המפוצץ של דורטמונד תמורת כ-12 יורו בלבד/GettyImages, Martin Rose

הקבוצות הגרמניות שייכות לעם, תרתי משמע. החוק הידוע בשם "50+1" קובע כי אסור לאדם או ארגון כלשהו להשתלט על המועדון, והוא נותר תמיד דמוקרטי. לאחרונה מנסה נשיא האנובר, מרטין קינד, לשנות את הגזרה, תוך שהוא טוען: "החוק פוגע בתחרותיות של הקבוצות הגרמניות, ומונע מהן להתפתח, במיוחד כאשר מדובר במועדונים קטנים". יש צדק בדבריו, כי רומן אברמוביץ' או שייח' מנסור בן זייד לא יכולים להזרים את הונם לאף קבוצת בונדסליגה ולהפוך אותה לצעצוע. אלא שתהליך ההבראה שעברה הליגה הגרמנית בעשור האחרון, אחרי שקבוצות רבות כגון דורטמונד עמדו על סף פשיטת רגל, מגלה כי ניתן להצליח כשההוצאות מותאמות להכנסות. זהו בדיוק העקרון המנחה מאחורי ה"פייר פליי" שמקדם נשיא אופ"א מישל פלאטיני, והגרמניות לא צריכות להיערך לשינוי המהפכני. המחאה הצהובה ירוקה של אוהדי מנצ'סטר יונייטד נגד משפחת גלייזר מזכירה לא מעט את מחאת האוהלים – הם דורשים להחזיר את המועדון לעם. בגרמניה אין בכך צורך, ומעודד לראות כי 35 הקבוצות הנוספות בשתי הליגות הבכירות, פרט להאנובר, דחו את ההצעה של קינד על הסף.

שחקני קבוצת פ.צ. קלן הגרמנית מודים לאוהדים שלהם. Lars Baron, GettyImages
הקבוצות הגרמניות שייכות לעם, תרתי משמע. החוק הידוע בשם "50+1" קובע כי אסור לאדם או ארגון כלשהו להשתלט על המועדון, והוא נותר תמיד דמוקרטי/GettyImages, Lars Baron

מה ההבדל בין גרמניה לישראל? אלמוג כהן מסביר

בבונדסליגה לא מפזרים כספים סתם. מתוך מחזור של 1.7 מיליארד יורו בעונה החולפת, פחות מ-50 אחוזים שולמו לשחקנים. לשם השוואה, הליגה הצרפתית קורסת, כש-71 אחוזים מהכנסות קבוצותיה משולמות לכוכבים שמתרוצצים על הדשא. כיצד חוסכים בעלויות? לא שוברים את הבנק כדי להשאיר את דז'קו ואת אוזיל, ובעיקר מגדלים את דור העתיד, כפי שמסביר יו"ר הליגה כריסטיאן זייפרט: "לפני עשר שנים קיבלנו החלטה שרק קבוצות שינהלו אקדמיות לכדורגל יקבלו אישור להתקיים. כיום משקיעים המועדונים בשתי הליגות הבכירות שלנו 75 מיליון יורו בהשבחת שחקני נוער. בתחילת שנות ה-2000 עמד אחוז השחקנים הצעירים עד גיל 23 בבונדסליגה על שישה אחוזים בלבד. היום הוא האמיר ל-15 אחוזים".

אדין דז'קו שחקן מנצ'סטר סיטי. GettyImages
כיצד חוסכים בעלויות בבונדסליגה? לא שוברים את הבנק כדי להשאיר שחקנים כמו אדין דז'קו/GettyImages

ועוד לא דיברנו על איכות הכדורגל עצמו. אמנם זה לא תמיד הולך במפעלים האירופיים, אבל קשה להתווכח עם כך שהבונדסליגה מספקת על בסיס קבוע את ממוצע השערים הרב ביותר מבין הליגות הבכירות באירופה – וגם הוא נמצא בעליה מתמדת. בעונה שעברה הובקעו 2.93 בממוצע במשחק בגרמניה. בפרמיירליג נשבר שיא היסטורי עם 2.8 שערים, אך האנגלים בכל זאת נמצאים בפיגור ניכר, וכך גם הספרדים (2.74). על איטליה (2.51) וצרפת (2.32) מיותר להרחיב את הדיבור. האוהדים שנוהרים לאצטדיונים בגרמניה יודעים שמובטחת להם הצגה בליגה לא צפויה. באיירן אמנם זכתה בארבע אליפויות בשמונה השנים האחרונות, אך ארבע הנותרות התחלקו בין ברמן, שטוטגרט, וולפסבורג ודורטמונד. בתקופה המקבילה היו באיטליה שלוש אלופות שונות בלבד, וכך גם באנגליה. בספרד הייתה פעם ליגה תחרותית ומרתקת, אך עכשיו עצם המחשבה על כך מעלה חיוך נוסטלגי מריר.

שחקני באיירן מינכן חוגגים, בסטיאן שווינשטייגר (ימין). Alexandra Beier, GettyImages
באיירן אמנם זכתה בארבע אליפויות בשמונה השנים האחרונות, אך ארבע הנותרות התחלקו בין ברמן, שטוטגרט, וולפסבורג ודורטמונד/GettyImages, Alexandra Beier

זייפרט צנוע למדי בשאיפותיו: "בהתחשב ביכולות הפיננסיות שלנו וביציבות המודל העסקי, אנחנו רוצים להפוך לליגה השניה בחוזקה באירופה אחרי אנגליה". בפועל, עם החלת ההגבלות הכלכליות החדשות, הבונדסליגה בהחלט יכולה ליטול את ההובלה בעתיד הנראה לעין. מדובר בליגה הבריאה היחידה באירופה, מכל הבחינות. אוליבר בירהוף, חלוץ העבר המפורסם שעשה את רוב הקריירה באיטליה בשנות ה-90', לא מתבייש להכריז כי טענות האיטלקים על קיפוח בדירוג תלושות מהמציאות: "תסתכלו על התשתיות, על השווי הכלכלי של המותג ועל רמת המשחק. הליגה הגרמנית הרבה יותר טובה מהאיטלקית, והפערים רק ימשיכו לגדול".

ליגת הצדק החברתי, עם האלופה הכריזמטית ביותר בעולם בצהוב שחור, יוצאת לדרך, והחגיגה מתחילה.

הליגה הגרמנית נפתחת, וואלה! ספורט בסיקור מיוחד

שחקני דורטמונד חוגגים עם מאמנם יורגן קלופ. רויטרס
ליגת הצדק החברתי, עם האלופה הכריזמטית ביותר בעולם בצהוב שחור, יוצאת לדרך, והחגיגה מתחילה./רויטרס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully