בית"ר ירושלים: מה עומד כעת בפני הקבוצה?

לפני קצת יותר מעשור, כשגד זאבי הגיע לבית"ר ירושלים, הוא שוחח עם המנהל המיתולוגי אברהם לוי. "חבל על כל הכסף שאתה זורק כאן. לא צריך לשפוך פה 50 מיליון שקל", אמר לוי, "מספיק 10 מיליון בכל שנה לטווח הארוך וזו תהיה קבוצה שיהיה קשה מאוד נגדה. הפחד הכי גדול של מכבי חיפה והתל אביביות הוא שיבוא מישהו יציב וישים באופן קבוע סכומים כאלה. הם יודעים שאי אפשר יהיה על בית"ר".

הדברים של לוי בהחלט היו תקפים לאותם הימים, אבל היום מפת הכדורגל קצת שונה. ועדיין, בית"ר ירושלים תחת יציבות כלכלית ובעלים רציניים שרוצים להישאר לטווח הארוך היא באמת מותג חזק מאוד שיש לו מה להציע בנוף הכדורגל הישראלי. בית"ר הגיעה בשנים האחרונות למשבר גדול מאוד, מקצועית כמובן וגם מול האוהדים שמגיעים למשחקים ואלה שהפסיקו להגיע. הקבוצה של 122011 יוצאת לדרך חדשה, שמבחינה מסוימת עשויה להיות גם ההזדמנות האחרונה שלה להתנהל כמועדון ראוי ובריא בצמרת הכדורגל הישראלי.

אלי אוחנה, האיש שהיה הפנים של בית"ר במשך שני עשורים וגם היום מכיר כל רחש בקבוצה, מסתכל על הבעלים החדשים אדם לוין ודן אדלר. מילת המפתח שלו היא סבלנות: "צריך לחכות ולראות לאן הרוח תנשוב. כרגע אנחנו יודעים רק ששני אמריקאים רכשו את בית"ר ואנחנו שמחים שהקבוצה ניצלה מפירוק, כי זה מה שרצה כל מי שאוהב את בית"ר. מצד אחד, מאוד שמחתי לשמוע שהם באים מתוך ידיעה שלא ניתן להרוויח בכדורגל, אך יחד עם זאת, לי אישית קשה להבין מה האינטרס של שני אנשי עסקים מצליחים לבוא לכאן מארצות הברית ללא מטרות רווח. הרי ברור שהתקשורת לא תיתן להם מנוחה ותחפש את המטרות והרצונות שלהם בכל פינה".

אדלר, אגב, שפך קצת יותר אור על הדברים: "רק חלק אחד של התשובה צוטט בתקשורת. לא באנו רק מתוך מטרה לעשות עסקים, אבל אנחנו יודעים שיש אפשרויות ופוטנציאל לעשות דברים בעתיד. אחרי שנבחן את המועדון ואת המשאבים שלו נהיה יותר חכמים בנושא".

דן אדלר: "אנחנו לא מתכוונים לנהל את בית"ר"

אם אוחנה מדבר על יחסי הגומלין בין הבעלים לתקשורת, האסוציאציה הראשונה שעולה בראש היא הבעלים היוצא ארקדי גאידמק. מקורבו של הבעלים ומי שהיה אחד השושבינים הגדולים של העסקה, ישראל גולדשמיט, מתאר גאידמק שונה מאוד מזה שהצטייר לאחרונה. "שמעתי לא מזמן שציטטו איפשהו שארקדי אמר שבית"ר לא מעניינת אותו וזאת שטות גמורה", אומר גולדשמיט. "הוא היה באמצע פגישה, ביקש מהעיתונאים לעזוב אותו ואמר שלא מעניין אותו מה יש להם לשאול. ארקדי ברגשות מעורבים. מצד אחד הוא שמח שיש בעלים חדשים וטובים לבית"ר, אך מנגד קשה לו להיפרד. אנשים לא מבינים כמה הוא רצה להישאר בבית"ר, למרות לחצים גדולים שלנו ושל המשפחה, אך הוא לא עשה זאת מרצון אלא בגלל סיבות שלא אפרט עכשיו".

גולדשמיט ממשיך מכאן אל הבעלים החדשים: "בית"ר זכתה בשני אנשים מדהימים. אנשים אפילו לא מבינים אפילו איזה בעלים הם קיבלו. מדברים על כך שדן אדלר שמאלן וכל מיני שטויות, ואני אומר לך בביטחון מלא שזה הדבר האחרון שמעסיק אותם בבית"ר. אני יכול לומר שהוא אחד האנשים המקושרים ביותר בתעשיית הבידור האמריקאית, ובכל פעם שניסו להחרים בישראל הופעות ודברים דומים הוא נלחם בזה עם כל מה שיש לו. הוא יושב בארוחות על בנימין נתניהו ואנשים נוספים שאינם מזוהים עם השמאל. בשנים האחרונות החלה פעילות פילנטרופית אדירה של יהודים מבחוץ, והם באופי ובטבע שלהם רק עוזרים ומסייעים לכל מיני ארגונים ועמותות ובאים עם לב רחב ורצון לתת ולעזור. בית"ר קיבלה את הטוב ביותר".

כשאדלר ולוין מצהירים על כך שהגיעו לטווח הארוך, זו עדות לכך שהם מתכוונים ליישם את המודל האמריקאי, שבו לפחות בשנים הראשונות הדרך והתהליך חשובים מהתוצאה. יחד עם זאת, אם מישהו חשב שמדובר פה באנשים שישימו כמה מיליונים בשנה אצל איציק קורנפיין ויחכו שיחבר משהו טוב מהצעצוע שלהם, יש לו טעות גדולה. בראייה הרחבה של השניים, הם מצפים להתגייסות כוללת של האוהדים, אנשי העסקים בירושלים, העירייה וכל מי שבאמת צריך לעזור. על פניו, מדובר במשהו שייקח זמן להרים אותו, אם בכלל, וקורנפיין, גאידמק ובית"ר כבר נתקלו בחוסר העניין הזה בבית"ר בשנים האחרונות. אדלר אף שטח זאת היום, כאשר בסיום ראיון ביקש לומר משהו: "הדרך היחידה להצליח כאן היא שהקהילה כולה, שזה אומר האוהדים והאוהדים הפוטנציאליים, התקשורת והסביבה העסקית והקהילתית יתגייסו למטרה של כולנו ויגרמו למועדון לשגשג. בלעדיהם, כל זה עשוי שלא להצליח".

לאחר הידיעות על כך שאדלר תומך בשתי מדינות לשני עמים ונחשב לשמאלני בדעותיו, היה חשש כי אוהדי בית"ר יגיבו בצורה מאוד לא יפה ואף קיצונית לדברים. בפועל, פרט אולי למספר אוהדים בודדים, הם חשים שמחה, הקונצנזוס גדול. אף על פי שגולדשמיט הבהיר קודם כי הדבר האחרון שהשניים יתעסקו בו הוא פוליטיקה, ברור לכולם כי גילויי גזענות ביציע יביאו לתגובה מהם. אוחנה לא כל כך מתרגש: "אז יכול להיות שהדעה הפוליטית שלהם אולי שונה מזאת של חלק גדול מהקהל, לא צריך לעשות מזה יותר מדי כי מדובר פה בספורט ולא בפוליטיקה. גם האוהדים הימניים ביותר מבינים את זה ורוצים את ההצלחה של בית"ר לפני הכל. לא צריך לעשות מזה יותר מדי ולתת משקל לתגובות של אותם אוהדים, כי לא נראה שהבעלים החדשים הולכים להתעסק בזה".

עם או בלי קשר לדעותיהם של הרוכשים, האם בכלל יהיו גילויי גזענות בטדי? לא כל כך בטוח. גיא ישראלי, מנהיג ארגון האוהדים "לה פמיליה", מבהיר כי אותם לא יכניסו למלכודת הזאת: "אתם יכולים לבדוק ולראות היטב שכבר לפני שבוע הוצאנו הודעה לכלי התקשורת, שאומרת שמעתה ואילך החלטנו להימנע מגילויי גזענות ביציעים ולהפסיק לאלתר מקרי אלימות או כל פעילות שעלולה לפגוע בקבוצה היקרה לליבנו. בגלל זה אני לא מבין על מה הרעש הגדול. אני שומע את הדברים ויכול להגיד שאף אחד לא יגרום לפילוג בין האוהדים. אנחנו נעשה את החושבים שלנו בצורה נכונה ולא מתכוונים לפגוע באף אחד. האנשים האלה באים לעזור לבית"ר ולתרום לה ונתייחס אליה בהתאם. אחד מהם כבר בארץ וכשהשני יבוא בשבוע הבא נקבל אותו בשדה התעופה עם פרחים והרבה אהבה, כמו שאנחנו יודעים לתת לאנשים שלנו. אין לי בעיה עם הדעות שלהם, רואים שזה לא מה שהם הולכים להתעסק בו. אנחנו לא טיפשים ולא ניתן לאף אחד לנסות להפיל עלינו פיצוץ. בית"ר וההצלחה שלה מעל הכל, ומי שבא לעזור ולתת לה יתקבל באהבה".

לגבי האפשרות של צירוף שחקן ערבי או שחום עור בעתיד אמר ישראלי: "כולם שואלים, זה סתם ניסיון להתססה לפני שקרה משהו. אתם שומעים את הבן אדם שנמנע מלהתעסק בזה, אבל כולם הולכים ומנסים לחמם אותו. אנחנו לא ניפול לבור הזה כי הם באים לעזור לבית"ר ולתרום לה".

בעוד כמה ימים, אחרי שהבאזז הגדול סביב הרכישה והבעלים יפוג מעט, כולם יחזרו לנושא המרכזי: קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים, שעל אף השמחה והאופק החיובי נמצאת כרגע עם סגל שחקנים שמורכב ברובו משחקני נוער וחייבת לחזק את עצמה משמעותית. לאחר שעזב את בית"ר לסטיאווה בוקרשט אמר רוני לוי בראיון לוואלה! ספורט כי "במידה שהיו משאירים את הסגל של השנה שעברה, הייתי מתחייב לפלייאוף עליון". לוי התכוון להשארת מספר שחקני מפתח, בהם כריסטיאן גונזלס, תומר בן יוסף, עידן טל וסמואל יבואה. בן יוסף יישאר, ככל הנראה, גונזאלס עדיין עשוי להגיע, הקבוצה תצרף חלוץ במקום יבואה, שלא התרומם בשנה שעברה, וכרגע רק לטל אין מחליף במשבצת השחקן הוותיק והמנוסה בקישור. בסך הכל, לבית"ר יש בסיס מקומי טוב שנותן תקווה למשהו חיובי שיכול להיבנות כבר השנה.

דבריו של לוי מחזירים אותנו למה שיעבור על בית"ר בשבועות הבאים: מציאת החיזוק הנכון הנכון. בשוק הישראלי כמעט שאין אפשרויות משמעותיות של שחקנים מובילים או כאלה שיכולים לעשות שינוי, והמקסימום שבית"ר תקבל ממנו היא שחקנים משלימים שיכולים לעזור. כל זה יצריך את הקבוצה לפגוע היטב בגזרת הזרים. כפי שכל מאמן ישראלי יודע, מדובר במשימה קשה מאוד, מה עוד שבית"ר מתחילה לחפש מאוחר והרבה מאוד אפשרויות כבר נסגרו בפניה. אוחנה מסתכל בצורה ריאלית על הדברים: "אנשים לא מבינים כמה קשה להביא לכאן אפילו זר אחד איכותי גם בסכומים יפים. צריך כמובן להיות אופטימיים, אבל לא לחיות בפנטזיות. חשוב לציין שבית"ר נמצאת באיחור גדול מבחינה מקצועית והיא לא יכולה לפתח יותר מדי ציפיות מהעונה הנוכחית. צריך להיות סבלניים גם בשביל המאמן והשחקנים ולעשות דברים באופן מסודר ובשקט מקצועי. גם לפני שרכשו את הקבוצה אמרתי שלא יקרה כלום אם שנתיים-שלוש היא לא תהיה למעלה. עכשיו אני אולי לא יכול לומר זאת, אבל צריך לעשות דברים בשקט ולא בלחץ, אחרת אותן הבעיות יחזרו".

ומה עם הסגל הקיים של בית"ר? כרגע מדובר בחבורה שמחה. לפני כמה ימים קיבלו משכורות, אתמול קיבלו את הבשורה להביא דרכונים, כי בשבוע הבא יש מחנה אימונים. אחד השחקנים סיכם: "בדרך כלל כשבאים בעלים יש חשש שאולי יבוא אחד כמו ארקדי שיביא מיליונים ושחקנים אחרים על חשבון שחקני בית. היום אנחנו רואים שהגיעו בעלים שמבינים מה צריך לעשות ונותנים לאיציק גב. לתקשורת זה נראה אולי כלום, אבל לקבל משכורות ולקבל בשורה שמחנה האימון שכל כך חיכינו לו בשביל הגיבוש יוצא לפועל, אלה דברים גדולים בשבילנו. בתוך כל הבלגן הזה אפשר להסתגל על הסגל ולראות שכמעט כולם כאן שחקנים בית. בית"ר בלב שלהם, ואם באמת יבנו פה משהו מסודר, זה יהיה הקלף הכי גדול שלה בשנים הבאות".

איך יגיבו אוהדי בית"ר ירושלים לרכישה של דן אדלר?

גאידמק בחוץ, אדלר ולוין בפנים: סיקור מיוחד