פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        דה לה פניה, בלקפול, לה קורוניה: אומרים שלום, ובעיקר תודה

        דה לה פניה פרש, בלקפול הנפלאה ירדה, לה קורוניה האהובה קרסה, וצ'לסי שוב מעליבה. מיכאל יוכין על כל הפרידות בסופ"ש

        זה אמיתי 1 – איבן דה לה פניה

        לואיס ואן חאל גידל וטיפח עשרות שחקנים צעירים במהלך הקריירה המפוארת שלו, אבל כל התרומה האדירה שלו מתגמדת אל מול הפשע המזעזע שביצע בקדנציה הראשונה שלו בברצלונה – רצח הקריירה של אחד הגאונים הנדירים ביותר שדרכו אי פעם על כר הדשא. כאשר פרץ איבן דה לה פניה לתודעה בעונת 95/96', הוא נחשב בצדק לשחקן מוכשר הרבה יותר מראול, שעשה במקביל את צעדיו הראשונים בריאל מדריד. התקשורת הספרדית ניהלה אז קמפיין להכללתם של השניים בסגל הספרדי ליורו 96, אשר כשל מול עקשנותו של המאמן חאבייר קלמנטה, ובודהה הקטן עמד במרכז השיח הציבורי, בעוד ראול נמצא בצלו.

        יוהאן קרויף סדק את הביטחון העצמי של הילד עם האמירה האומללה על כך שהוא "שבוי בקונספציית המסירה המושלמת", אבל זו הרי תמצית המשחק של בארסה, במיוחד בימים אלה. לסגנון טיקי טאקה היה דה לה פניה נכנס בטבעיות, ולמעשה הוא מייצג אותו טוב יותר אפילו מצ'אבי ואנדרס אינייסטה. במובן מסוים, הוא הקדים את זמנו. אז קרויף סיפסל אותו קצת, אבל בובי רובסון החזיר את דה לה פניה להרכב, והעתיד נראה ורוד. ואז בא ואן חאל, בודהה נזרק מההרכב ונמכר ללאציו שהפכה בשנים ההן לבית קברות לשחקנים מעולים מהליגה הספרדית, ודי להזכיר את גאיסקה מנדנייטה וקלאודיו לופז. הוא מעולם לא חזר לעצמו, וכך איבדנו את השחקן עם ראיית המשחק הטובה והמיוחדת ביותר אי פעם, ששאף להפוך כל משחק ליצירת אמנות.

        העונה הראשונה של דה לה פניה בבארסה, כולל השער המטורף מול סראגוסה, בבעיטה לחיבורים מחצי מגרש, רצה בזיכרון האוהדים כאשר בודהה הקטן הודיע בבכי על פרישה. שלשום (שבת) הוא נכנס ל-11 הדקות האחרונות בקריירה, בהופעתו השנייה בלבד העונה במדי אספניול, קבוצה בה הציג לפרקים כדורגל עילאי בתשע השנים האחרונות. אבל הקבוצה השנייה של ברצלונה כלל לא היוותה במה ראויה, וזה רק מדגיש את עוצמת הפספוס. כי הרי ברצלונה הנוכחית, אולי הקבוצה הטובה בהיסטוריה, לא הצליחה להגיע לגבהים שדה לה פניה יכול היה לטפס אליהם, לו העולם היה צודק יותר.

        זה אמיתי 2 – בלקפול

        אז נכון, ההגנה שלה עלובה, ומופע האימים של איאן איבאט אתמול באולד טראפורד רק הדגיש זאת. נכון גם שהיא השיגה שני ניצחונות בלבד ב-18 המשחקים האחרונים, ובכושר הזה, יטענו רבים, אף אחת לא ראויה להישאר בפרמיירליג. ובכל זאת, בלקפול הייתה אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לפרמיירליג בשנים האחרונות, וירידתה הדרמטית שוברת לב. סוף סוף הייתה לנו קבוצה זעירה שלא מפחדת לשחק כדורגל פתוח בכל מגרש ומול כל יריבה. זו הייתה קבוצה של מנג'ר שאומר תמיד בדיוק את מה שהוא חושב, ולעזאזל הנימוסים. איאן הולוואי, בניגוד לכל חבריו לתחתית, לא ראה לנגד עיניו את מאבק ההישרדות, אלא חוויה שהוא מעניק לכולם – לשחקנים, לאוהדים ולעצמו. "זו ליגה נהדרת, ואנחנו צריכים ליהנות ממנה. המטרה היא להמשיך את החלום גם בעונה הבאה", הקפיד הולוואי להגיד מדי שבוע, ולפני המחזור האחרון הודה: "אם נרד, זה ירגיש כמו סוף העולם".

        אז זהו סוף העולם הזמני של בלקפול, הקבוצה עם ההתקפה השמינית בטיבה בליגה. קבוצה שבמשחקיה הובקעו הכי הרבה שערים. הקבוצה היחידה שכבשה עונה באולד טראפורד במחצית הראשונה, והיחידה שהובילה מול מנצ'סטר יונייטד בשני המשחקים ביניהן, אם כי הפסידה בשניהם, ומרשה לעצמה לחלק עקבים ברחבת האלופה, כמו במהלך הפנטסטי של ג'ייסון פאנצ'יון בדרך לשער של גארי טיילור פלטשר. קבוצה עם המאזן הסטטיסטי המדהים הבא – בכל משחקי הבית שלה, פרט ל 0:0 מול סטוק לפני שלושה שבועות, מצאו שתי הקבוצות את הרשת. בלקפול יורדת לא בגלל שהפסידה אתמול, אלא בשל חוסר יכולת כרונית לשמור על התוצאה בדקות הסיום. הכתומים פספסו 13 נקודות בגלל שערים שספגו החל מהדקה ה-87. בלקבורן כבשה בתוספת הזמן בשני המשחקים מול החבורה של הולוואי. טיפת מזל באחד המשחקים האלה היה משאיר בליגה את הקבוצה שהפכה לחביבת הקהל. לעומת זאת, אף אחד, פרט לאוהדיה שלה, לא מזיל דמעה על הקריסה של ברמינגהאם, היחידה שהבקיעה פחות משער למשחק בממוצע.

        זוהי סדום – היחס המחפיר של צ'לסי למאמניה

        בימים האחרונים קרלו אנצ'לוטי אפילו לא התאמץ להסתיר יתר על המידה שלא יתנגד לסיום דרכו בסטמפורד ברידג'. הסגל הנוכחי של צ'לסי מיצה את עצמו וזקוק לאוברול רציני, והאיטלקי מעולם לא אהב משימות כאלה, ולראיה ההתבססות העקבית על סגל מזדקן בתקופתו במילאן. קרלטו כבר מכין את עצמו לאתגר החדש ברומא, אהבתו הנצחית, ואת משימת ניפוי הכוכבים הוותיקים משורות הכחולים הוא שמח להשאיר למטאטא החדש. אלא שגם בנסיבות אלה, כאשר ההחלטה על סיום דרכו של המאמן הגיונית ומוצדקת, חייבת להימצא דרך מתורבתת לעשותה, ורומן אברמוביץ' אף פעם לא לומד את הלקח. ההודעה הלקונית באתר האינטרנט של המועדון, שפורסמה שעות ספורות אחרי סיום העונה, היא חרפה שאין לה מחילה. כך לא מתייחסים למנג'ר שהצעיד אשתקד את הקבוצה לדאבל מפואר. למעשה, אסור להתנהג כך אפילו כלפי עוזר האפסנאי המשני.

        מובן שאנצ'לוטי הוא לא הראשון. לקלאודיו ראניירי שתו את הדם עם קשית במשך כל העונה לפני שזרקו אותו בבושת פנים. ז'וזה מוריניו עזב את המועדון באמצע הלילה בנסיבות ביזאריות. אברהם גרנט נבעט החוצה בדרך בזויה מיד אחרי ההפסד בגמר ליגת האלופות. פליפה סקולארי אמנם נכשל, אך הועזב באופן לא מכובד. אפילו את ריי ווילקינס, המאמן שעבד באופן כה נהדר לצדו של אצנ'לוטי, פיטר אברמוביץ' ללא הודעה מוקדמת, ובניגוד מוחלט לדעתו של האיטלקי.

        הכסף והאתגר קורצים, אבל מי שחותם על החוזה עם הבוס הרוסי יודע היטב כיצד זה אמור להסתיים. הלוואי ואנדרה וילאש בואש לא יתפתה לעזוב את הפרויקט שלו בפורטו לפני הזמן. הוא לא צריך את זה בשלב זה של חייו. מתקבל הרושם שאופציה לא רעה לביצוע מהפכה בקבוצה הוא פרנק רייקארד, אבל ההולנדי מצטיין בעיקר כמוטיבטור וזקוק למאמן טקטי לצדו. שילובו עם הנק טן קאטה עבד מצוין בברצלונה, ואברמוביץ' לא היה מתנגד, אולי, להחתים את הצמד. שניהם פנויים להצעות, אבל טן קאטה הרי כבר עבד בצ'לסי עם גרנט, ונזרק יומיים אחרי הישראלי על אף שקיבל במפורש הבטחה אחרת. ספק רב אם ירצה להיכנס שוב לקן הנחשים.

        זה מרתק – הטרגדיה הכפולה של לה קורוניה

        הגישה הספורטיבית של ולנסיה הכתה בלה קורוניה פעמיים, בהפרש של 17 שנים. ב 1994 הייתה זקוקה דפורטיבו לניצחון ביתי על העטלפים במחזור הסיום כדי לזכות באליפות היסטורית ראשונה, אך האורחים לא התחשבו בה. בלילה גשום הם הצליחו לשמור על תוצאה מאופסת, והדרמה הגיעה לשיאה כאשר נשרק פנדל ללה קורוניה בתוספת הזמן. הבלם הסרבי מירוסלב דיוקיץ' ניגש לכדור, השוער חוסה גונזאלס קלט את הבעיטה החלשה וקפץ משמחה כאילו זה שינה משהו לקבוצתו. בזכותו סיימה ברצלונה כאלופה בפעם הרביעית ברציפות, האחרונה בעידן יוהאן קרויף.

        שלשום שוב נחרץ גורלה של דפורטיבו, אלא שהפעם לא אליפות עמדה על הפרק אלא הישרדות. ולנסיה, שכבר הבטיחה את המקום השלישי, שוב התארחה באיצטדיון ריאזור, ושוב הרסה לנשיא אאוגוסטו לנדוירו את התוכניות עם ניצחון 0:2. לה קורוניה החמיצה בלי סוף, והשוער הוותיק סזאר, אולי במשחקו האחרון בליגה, נתן הצגה גדולה. בזכותו, ניצלה מאיורקה שהייתה קרובה מאוד להשלים קריסה במחזורי הסיום בירידה טרגית.

        ומי האיש שהרוויח בשני המקרים? מיכאל לאודרופ צריך להודות לולנסיה פעמיים – ב-1994 היה הדני הפליימייקר בדרים טים של קרויף, והעונה קיבל מתנה כמאמנו של דודו אוואט במאיורקה. באופן אירוני במיוחד, לא רק דפורטיבו ירדה לליגה השנייה, אלא גם דיוקיץ', הגיבור הטרגי מלפני 17 שנה, הפעם כמאמן הרקולס.

        ללה קורוניה לא הגיע גורל טוב יותר. עם התקפה עלובה שכבשה 31 שערים בלבד, היא המועמדת ההגיונית ביותר לנשירה. המאמן מיגל אנחל לוטינה, שהיה שותף לירידה של סלטה ויגו ב-2004 וירד עם סוסיאדד ב- 2007, זו כבר חוויה מוכרת למדי. אברהם גרנט צריך לעבוד קשה כדי להגיע לרמה שלו.