שוער
דלה איינוגבה בני יהודה
בעונתו הרביעית בישראל, הניגרי עשה קפיצת מדרגה במיוחד בכל הקשור ליציבות ודומיננטיות בכדורי הגובה. הזהובים משחקים רוב עונה בלי הבלם הבכיר (גארידו הפצוע), אך השקט והביטחון של איינוגבה עושים את ההבדל. רק מכבי חיפה ספגה העונה פחות שערים מבני יהודה וזה אומר הכל. איינוגבה? הוא עוד עשוי ללכת בעונה הבאה בדרכו של אניימה.
מחליף ראשון: וינסנט אניימה (הפועל תל אביב)
הגנה
מגן ימני: דני בונדר הפועל תל אביב
מעט מאוד מגנים ימניים בלטו העונה, מה שיצר לא מעט בעיות גם ללואיס פרננדז. מי שבכל זאת עשה התקדמות ראויה לציון הוא מגן האלופה. בתחילת העונה הנוכחית הוא התנדנד בין ההרכב לספסל, אבל ככל שחלפו המחזורים בונדר דחק הצידה את עמרי קנדה בעיקר בזכות משחק חכם שיפור ניכר בתרומה להתקפה. העונה הטובה של בונדר הפכה גם למגן הבכיר בנבחרת, כמעט ללא תחרות, וסידרה התעניינות מרוסיה לקראת העונה הבאה.
מחליף ראשון: אייל משומר (מכבי חיפה)
בלם: אריק בנאדו מכבי חיפה
בקיץ, כשהקפטן לשעבר חזר לקרית אליעזר, לא מעט חשבו שמדובר בגימיק או מחווה לעונת פרישה. מי היה מאמין שבגיל 37, בנאדו יהיה אי של יציבות במרכז ההגנה של הטוענת המרכזית לכתר. את העונה התחיל בנאדו על הספסל וספג קללות מיציע ג', הוא מסיים אותה כבאנקר וחביב הקהל ושולח מסר ברור: אין תחליף לניסיון.
מחליף ראשון: אביב חדד (בני יהודה)
בלם: איציק כהן הפועל עכו
בזמן שבנאדו הוביל את מכבי חיפה לאליפויות בתחילת העשור הקודם, איציק כהן היה שחקן נוער שחיכה להזדמנות שלא הגיעה מהירוקים. הוא יצא למסע בנייה בליגות נמוכות, התייצב ובגיל 27 הגיעה עונת הפריצה. כהן הוכיח עצמו העונה כבלם ליגה טוב וקיבל בצדק את מקומו בסגל המורחב של הנבחרת לצד שלושה בלמים שמשחקים באירופה. כדי לבצע עוד קפיצת מדרגה, כהן צריך לעבור בעונה הבאה לקבוצה גדולה יותר.
מחליף ראשון: אנדריי פיליאבסקי (מכבי חיפה)
מגן שמאלי: טאלב טואטחה מכבי חיפה
הילד בן ה-18 הוזעק להרכב בעקבות הפציעה של פיטר מסיללה וכבש את העמדה בסערה. טואטחה לא היה זקוק לזמן התאקלמות והתגלה כמגן מהיר, טכני, מסוכן ובעיקר חסר פחד. היכולת הנפלאה שלו אפשרה לירוקים לתת לדרום אפריקאי מנוחה ארוכה. בעונה הבאה כשמסיללה יימכר, טואטחה יהפוך להיות המגן הראשון. עם עוד קצת ניסיון ועבודה על הצד ההגנתי והפיזי, גדל כאן שחקן גדול בעמדה בה הכדורגל שלנו לא משופע בשחקנים.
מחליף ראשון: אורי שטרית (עירוני קרית שמונה)
אל תפספס
קישור
קובי דג'אני מכבי נתניה
הקריירה של דג'אני נראתה בדרך לשום מקום בעונה שעברה, אחרי שהוא נזרק מהפועל פתח תקוה בגלל תקרית אלימה והגיע עד הפועל אשקלון בלאומית. למרות זאת, ראובן עטר האמין בו ונתן לקשר את המפתחות והתוצאה היא עונה מדהימה מבחינה אישית וקבוצתית. דג'אני הוא המנוע של נתניה. הוא מחלץ כדורים, עובד ללא הפסקה בשני צידי המגרש וכל ההתקפות עוברות דרכו. נחום, ימפולסקי וסבע אחראים על הצד הביצועי בנתניה, אבל דג'אני הוא האיש המרכזי שעומד מאחורי סיפור ההצלחה.
מחליף ראשון: בריאן חרסיסיץ' (עירוני קרית שמונה)
ערן זהבי הפועל תל אביב
כשאיתי שכטר פצוע וגילי ורמוט בחזקת נעלם, זהבי הפך העונה למנהיג של הפועל תל אביב. מה לא נאמר על הווינר הגדול של האדומים? שמונה שערי ליגה ובעיקר 12 בישולים בהחלט מדברים העונה בעד עצמם. וזה בלי לדבר הגולים המכריעים בליגת האלופות. חבל שההתקדמות המקצועית לא באה לידי ביטוי גם מחוץ למגרש. על היכולת הנהדרת העיבה תקרית הנבחרת והראיונות הבלתי פוסקים עם התקשורת הפורטוגלית לגבי מעבר אפשרי לספורטינג ליסבון.
מחליף ראשון: אדריאן רוצ'ט (עירוני קרית שמונה)
פדרו גלבאן בני יהודה
יש ספק בכלל מיהו הזר הטוב בישראל כיום? 15 שערים (מהם שמונה בשמונת המחזורים האחרונים של העונה הסדירה) היו מנת חלקו של הארגנטינאי. בקיץ, כשמו"מ להעברתו התעכב, בני יהודה כשלה בלעדיו והודחה מאירופה על ידי קבוצת חובבים אירית. כשגלבאן התעורר, הוא סחף את הזהובים לסיום עונה מבריק כל הדרך אל הפלייאוף העליון. לא יהיה זה יומרני לנחש מי יהיה אחד המלפפונים החמים של הקיץ.
מחליף ראשון: מאור בוזגלו (מכבי תל אביב)
ליאור רפאלוב מכבי חיפה
אחרי התבוסה במשחק העונה והפציעה של יניב קטן, רבים ציפו לקריסתה של מכבי חיפה. לרפאלוב היו תוכניות אחרות. זו הייתה השנה שלו. שנה בא הוריד את כל סימני השאלה. לא עוד הבטחה שמחכה להתממש, לא עוד שנת פריצה שבפתח. רפאלוב לוקח מנהיגות, לא מתחבא, לא מפחד ולא מחפש תירוצים לקח את הקבוצה עליו ברגעים המכריעים וגם תרם שמונה שערים. מבחינתו, זה הזמן להתחיל לחשוב על אירופה.
מחליף ראשון: אלרואי כהן (הפועל תל אביב)
אל תפספס
התקפה
ויאם עמאשה עירוני קרית שמונה
זו הייתה השנה של החלוץ הישראלי. עדן בן בסט, רועי דיין, אלירן עטר, עומר דמארי, דודו ביטון ותומר חמד כולם היו מועמדים ראויים, אבל הבחירה בעמאשה באה בגלל שממנו רמת הציפיות הייתה הנמוכה ביותר. לא רבים האמינו שאחרי הפציעות וההתבשלות הארוכה בלאומית, עמאשה בשל להוביל את חוד ההתקפה של העולה החדשה. הוא ענה עם 11 שערים (ב-20 משחקים) ועל הדרך הראה יכולות טכניות של חלוץ אמיתי. גם אחרי העזיבה של אלרואי כהן, קרית שמונה לא נפגעה וזאת הרבה לזכותו של עמאשה.
מחליף ראשון: עדן בן בסט (הפועל חיפה)
טוטו תמוז הפועל תל אביב
שני החלוצים של האלופה, תמוז ובן שהר, התחרו ראש בראש על המקום האחרון בסגל. ההתלבטות הייתה קשה, הבחירה לא קלה, אבל את חולצת ההרכב מקבל תמוז בעיקר בגלל היציבות. בעוד לשהר לקח חודשים ארוכים להיכנס לעניינים, הגולים של תמוז (17 בסך הכל) החזיקו את האדומים גם בתקופות פחות טובות. הרבה נאמר על תמוז בשנים האחרונות. שהוא כבד, חלש מנטאלית, לא מממש את הפוטנציאל, לא ממושמע טקטית. העונה, דווקא אחרי המעבר המתוקשר, הוא שם הכל בצד והוכיח שמדובר בגולר ענק ויציב.
מחליף ראשון: בן שהר (הפועל תל אביב)
אל תפספס
המאכזבים
לירן שטראובר (מכבי תל אביב) זה הזמן להיפרד
קלמי סבן (מכבי תל אביב) בלט בחולשתו על רקע החולשה הכללית
גילי ורמוט (הפועל תל אביב) הנעלם הגדול של העונה
אבירם ברוכיאן (בית"ר ירושלים) מתחבא באגף
יניב קטן (מכבי חיפה) הגב גומר אותו
רוברטו קולאוטי (מכבי תל אביב) חסר תועלת
דימיטאר מקרייב (מ.ס אשדוד) מיצה את עצמו