פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סם החיים: על חשיבותו הגדולה של סם קלנסי להפועל ירושלים

        הצטיינות סם קלנסי חופפת במדויק לשינוי שמתחולל בירושלים. אור שקדי מסכם מחזור ומבכה את גורל רות'בארט ואשקלון

        1. נקודת האור של המחזור – רומאו טראוויס

        רומאו טראוויס יירשם בספר של עונת 2010/11 ככל הנראה דווקא בשל אירוע שהיה שמח למחוק מהרזומה שלו. גמר גביע המדינה היה אמור להיות רגע השיא של הפורוורד שהקריירה האירופית שלו כללה קבוצות בליגה השנייה בספרד ועונה סבירה באולם הגרמנית. אלא שטראוויס נקלע לפרובוקציה מצידו של דיוויד בלו, והמזג החם שלו הוביל לקטטה שגרמה למבוכה גדולה במעמד השיא של הכדורסל הישראלי. טראוויס פחד שאותה תקרית תגרום לו להיעדר לתקופה ארוכה מהפרקט, אך באיגוד הכדורסל הלכו על הגישה הסלחנית, ולפורוורד האמריקאי ניתנה האפשרות לכפות על אותו יום שחור ביד אליהו.

        כדי להבין את התסכול של טראוויס מספיק לראות את ההיסטוריה שלו. הוא גדל בקבוצת התיכון של אקרון, לצד אחד, לברון ג'יימס, ומלבד המלך ג'יימס הראשון הוא היחיד שיצא לקריירת כדורסל מקצוענית. את ההתפתחות של טראוויס אפשר לראות אף בסרט שעשו על אותה קבוצה באקרון, שזכתה כמעט בכל תואר אפשרי ברמת התיכונים. את התווית של השחקן ששיחק לצד לברון נושא איתו טראוויס לכל מקום בקריירה, כשבספרד ובגרמניה הספיק לענות על ראיונות ארוכים בהם נשאל בעיקר על חברו הטוב.

        וכך, כשיש לו מה להוכיח בכל ערב כמעט, הפך טראוויס לכינור שני בהתקפה גם של ברק נתניה, אם כי הפעם לאדריאן בנקס. במשחק מול מכבי חיפה, החשוב ביותר של ברק נתניה העונה, הוא היה גדול מתמיד והוכיח שגם כינורות שניים יכולים להתברר כגניבות אמיתיות. 27 נקודות ו-15 ריבאונדים ב-27 דקות סיפקו לנתניה את הניצחון ואת המקום בפלייאוף העליון, ולטראוויס את הצעד הנוסף כדי לחמוק סופית מהתווית – ההוא ששיחק ליד לברון.

        2. פרוייקט רות'בארט – כישלון 2010/11?

        בשלב מסוים של כל עונה עולה השאלה המסורתית: לאן נעלם רוברט רות'בארט, ואיך זה שגם השנה הוא לא מצליח לפרוץ? במדי עירוני נהריה הסנטר הדקיק נחשב לשחקן חידתי שלא ממש ברור כיצד להוציא ממנו את המיטב; בברק נתניה היו אלה העדפותיו של אריק אלפסי שנתנו לליאור חכמון את הבמה ולרות'בארט את המקום בספסל; ואחרי קיץ בו צבר ניסיון של נער פוסטר בנבחרת ישראל, הוא היה אמור לעשות את קפיצת המדרגה האמיתית במכבי חיפה העונה. במשחקי טרום העונה נראה הסנטר הענק חד מתמיד, וחיפה, בו בזמן, ידעה כיצד להשתמש בו. הכל ורוד, אה?

        אלא שכמו בכל דבר העונה במכבי חיפה, גם התכניות שהוכנו מבעוד מועד לרוברט רות'בארט לא התממשו. גם במשחקים שהצליח לפתוח היטב הוא נשכח על הספסל, או שנכנע לבעיית עבירות טיפוסית. במכבי חיפה מספרים על בחור שבא לעבוד קשה, אבל ב-13 דקות בממוצע למשחק - הרבה פחות מההזדמנות שמקבל ליאור חכמון בהפועל ירושלים הלחוצה, למשל - בלתי אפשרי לבוא לידי ביטוי. בהפסד האכזרי לברק נתניה ראינו שוב את הכישרון של רות'בארט שעשה הכל במחצית הראשונה (כולל 100 אחוזי קליעה מכל הטווחים), אבל במחצית השנייה נעלם, סופסל, ונתקע. כמו שזה נראה כרגע גם העונה הנוכחית תקוטלג תחת מגירת 'אכזבה' בקריירה של אחד השחקנים המשמעותיים והחשובים בנוף הכדורסל הישראלי, ובקצב הזה אנחנו בדרך לתייג את הקריירה כולה של הפוטנציאל הענק הזה ככישלון עצוב.

        3. קבוצה בפוטנציאל פירוק – הפועל חולון

        אמצע הרבע הראשון בתבוסה הקשה של הפועל חולון למכבי אשדוד. אחרי פתיחה גרועה מחליט דני פרנקו לעשות שינוי, מסתכל לקצה הספסל ומחליט לשלוף את עידו סטולרו במקום שון דניאל. מבט נוסף לספסל במהלך הרבע השני מוציא ממנו גם את טמיר אריאלי, שהופך פתאום לבורג מרכזי בקבוצה בליגת העל. כששני שחקנים טובים ברמה של הליגה הלאומית הופכים פתאום לאופציה הראשונה של המאמן מהספסל, אי אפשר לבוא לאף אחד בטענות, ולהבין שהפועל חולון הגיעה ככל הנראה למיצוי הפוטנציאל המפתיע שגילתה פתאום.

        ההרגשה בתוך הפועל חולון היא שנפילה גדולה עד לסיום העונה עשויה לגרום לאנשים לשכוח את ההישג הגדול שרשמה העונה הקבוצה, הישג שנכפה עליה, חשוב לציין. דני פרנקו טען כבר אחרי הניצחון הגדול על הפועל ירושלים, וגם לפני הנפילה הנוכחית, שהקבוצה שלו תיפול בגלל חוסר תחרות באימונים ובעיות בניהול חיי הקבוצה ביומיום. כשריץ' מלצר נפצע, וג'יימי ארנולד עדיין לא בריא לגמרי, הסגל של הפועל חולון מתאים יותר לרוץ בצמרת הליגה הלאומית במקרה הטוב. המשימה של פרנקו, שהוכיח שהוא יודע להתמודד במצבים הללו בצורה מופתית, היא קשה מתמיד. הצלחה עכשיו תהפוך את העונה של הפועל חולון מטובה, להיסטורית.

        4. קבוצה בפירוק – עירוני אשקלון

        בסיום התבוסה לגלבוע/גליל החליטו מספר אוהדי עירוני אשקלון למחות וניסו לקרוא להנהלה לבצע זעזוע ושישאיר את המועדון בליגת העל כבדרך נס. הקול של האוהדים בקושי נמצא, והצעדים של האחרים לכיוון היציאה היה הרבה יותר רועש. כדי לסיים את היום החמוץ של אשקלון, בזמן שמספר אוהדים משוחחים עם השחקנים ואחרים מתלוצצים עם עידו קוז'יקרו ברוח פורימית בחדר התקשורת, החל רעש האזעקות להרעיד את העיר, ושחקני הקבוצה רצו בפאניקה לכיוון החדר המוגן. היחיד שעוד נשאר רגוע, והשתדל להרגיע את הסובבים הוא קוז'יקרו עצמו, שידע בעברו כבר טילים לא מעטים.

        בחזרה לפרקט. עירוני אשקלון היא הקבוצה הגרועה ביותר בליגת העל העונה, ועל זה אין לאיש מאנשי הליגה, וככל הנראה גם מאנשי אשקלון, ספק. הקבוצה נבנתה רע, ביצעה שינויים בצורה מעליבה, איבדה משחקים שהייתה צריכה לנצח ובסיום שלחה מאמן הביתה והחליפה אותו בכזה שלא ידוע כמחלץ קבוצות מהתחתית. הפנים של אלי רבי ועוזרו דני גוט במהלך המשחק לא משדרות את מה שהן צריכות במצב הקבוצה, השחקנים חסרי אנרגיות, והיחיד שנראה כאילו יכול למנוע בשלב זה של העונה מאנשי העיר לשכוח מצרות הקסאמים בעזרת כדורסל הוא אבנר קופל. רק הקפאת ירידות תמנע מאשקלון ירידת ליגה.

        5. קטש צריך את קלנסי

        רק לפני שבועיים הייתה הפועל ירושלים הקבוצה הכי מושמצת בישראל אחרי שקיבלה מכה כואבת ממכבי תל אביב. ההרגשה הייתה שירושלים נמצאת שוב על סף פרשת דרכים, מהסוג שהקבוצה לא ידעה לטפל בו בעבר. מי שעמד במרכז פרשת הדרכים הזו היה סם קלנסי, ולא דווקא בצד האינדיבידואלי של המשחק, אלא יותר בפן הקבוצתי. קלנסי הודה לאחר אותו משחק שהפועל ירושלים לא חושבת בתור קבוצה, והוא בתור השחקן המשמעותי ביותר בסגל מתחת לסלים, נפגע מכך בצורה הקשה ביותר. אמר, וצדק: ירושלים פשוט לא עובדת בשביל שחקנים.

        המשחק מול בני השרון היה בדיוק ההזדמנות של הפועל ירושלים להראות לקבוצה היחידה בליגה שמאיימת על מכבי תל אביב, שהיא כאן ובגדול. ובכל זאת, למרות משחק מצוין של האדומים, הם היו רחוקים מלהרשים. 14 מ-24 ל-3 נקודות זה נתון שעודד קטש יקח בכל יום, אך אם נהיה ריאליים ידוע שבמאני טיים האחוזים יורדים וירושלים צריכה לחפש את הנשק השני הטוב ביותר, במיוחד כשהמשחקים נערכים מחוץ למלחה. הנשק הזה הוא סם קלנסי, שהיה נפלא מול בני השרון, סחב את ירושלים למחצית ראשונה טובה מתחת לסלים, שיתק כמעט לחלוטין את שון ג'יימס ובריאנט דאנסטון, וסוף סוף יצא ממלחה עם חיוך.

        כבר בשבוע הבא יוצאת ירושלים לאולם שקיבלה בו בראש בפעם הקודמת, גם אם ההפסד היה רק בשתי נקודות, בראשון לציון. משחקי חוץ לא מנצחים בקליעה מבחוץ, כך אומרת הקלישאה, ובירושלים יצטרכו לדעת לשנות את סגנון המשחק. אם עודד קטש חשב שהמשחק מול בני השרון מהווה בשבילו מבחן, אז הוא צריך לדעת שעד סוף העונה כל משחק יהיה סוג של בוחן, עד למבחן הגדול באמת, המפגש מול בני השרון ומכבי תל אביב בפיינל פור. אם קטש יבוא מוכן רק לצד אחד, אל תתפלאו אם הקבוצה שהסתמנה כאכזבה הגדולה של ליגת העל עד לא מזמן, תחזור ותתגלה במערומיה.