פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אל תעשי לעצמך הנחות

        החוזק המנטלי של שחר פאר אמנם ראוי להערכה, אבל האם לא ניתן לצפות ממנה ליותר דומיננטיות ברגעי האמת? אורן קורנפלד מסכם את יום הפדרציה השלישי

        1. שחר פאר ללא ספק התבגרה בכל מה שקשור לקבלת ביקורות, אבל העובדה שהיא משדרת ביטחון רב גם אחרי משחקים בינוניים שלה ובטח שאחרי הפסדים גורמת לתהות האם היא לא עושה לעצמה הנחות גדולות מדי. איך שלא נסתכל על זה, שחר פאר עדיין לא הצליחה להכריע התמודדות גביע פדרציה בבית. ניצחונות חשובים היא השיגה גם השיגה וגם במפגשי החוץ במסגרת הבית העליון היא רשמה כמה הישגים נפלאים, אבל האם כחוד החנית של הנבחרת אי אפשר לצפות ממנה להיות דומיננטית יותר ברגע האמת? עם כל הכבוד ליוליה גלושקו, שהסתדרה היטב עם הקהל הביתי, נבחרת שרוצה להעפיל לבית עליון חייבת את שתי הטניסאיות שלה בשיא הכושר, ולא להסתפק באחת בגלל שהשנייה מרגישה משוחררת מלחץ.

        2. המבחן החשוב של גלושקו מתחיל ממש ברגע זה. היה היה פעם טניסאי שחשבו כולם שהוא מוכשר, אבל הוא הצליח להביא את עצמו רק למשחקי גביע הדייויס. נועם אוקון הוגדר אפילו כ"חיית דייויס", אבל בדיוק שבוע אחרי ההצגות הנפלאות שלו ברמת השרון, הוא רשם הפסדים לא מחויבי המציאות, צנח בדירוג ובעיקר העביר שבועות רעים בסבב מבלי שיכול היה ליהנות מהמקפצה האדירה הזו שנקראת גביע הדייויס. כדי שגלושקו לא תחווה את אותן חוויות בדיוק, זה הזמן שלה לממש את הביטחון שהיא כל כך נהנתה ממנו בארץ גם בהמשך העונה שלה. כעת היא תעבור להתמודד בטורנירי WTA וכשהיא עוצמת עיניים בין נקודה לנקודה, היא פשוט צריכה לדמיין את הקהל המטורף שהריע לה. עד אליפות ישראל הבאה היא לא תזכה לראות אותו,

        לא חבל, קרוליין?

        3. שמעתי טענה על כך שאלמלא הטורניר היה נערך באילת והיה משוחק ברמת השרון, לישראל היה סיכוי ממשי להעפיל לבית העליון. האמנם? האם איצטדיון קטן וגדוש בלמעלה מאלף צופים פחות יעיל מאיצטדיון גדול מימדים עבור שתי הטניסאיות שלנו? והאם אנחנו בכלל רשאים לחשוב שמגיע לנו להיות חלק מ-16 הנבחרות הטובות בעולם? גם שחר פאר יודעת שהמקום שלנו הוא לא ממש שם והודתה שיש הרבה נבחרות שהן יותר טובות מאיתנו. אז אם היא חושבת כך, מי אנחנו שנחשוב אחרת?

        4. כל הכבוד לקרוליין ווזניאקי שהטריחה את עצמה עד לאילת החמימה כדי להיות חלק מנבחרת דנמרק שבסך הכל ביקשה להישאר בבית האירופאי אפריקאי 1. עד כמה שזה נשמע תלוש, המדורגת ראשונה בעולם יכולה למצוא את עצמה ביום שבת נושרת לבית האירופאי אפריקאי 2 אחרי שהיא הוכיחה השבוע שמידת ההשפעה שלה על הנבחרת היא קטנה עד מזערית. אז נכון שלצידה שיחקה במשחק הזוגות טניסאית שהרבה קשר בינה לבין הענף אין, אך האם ווזניאקי, שעמלה קשה מאוד כדי להשיג לעצמה מעמד מכובד בסבב, לא מתבזה בעצם ההשתתפות במפעל כזה? הרי הדנית חייכת הגדירה לעצמה מטרה אחת ברורה ב-2011: זכייה בתואר גרנד סלאם. העובדה שהיא מתרוצצת במשך ארבעה ימים ומשחקת שמונה משחקים לא ממש תורמת לה ברמה האישית, וכדי שלדנמרק יהיו סיבות לגאווה, טוב יהיה אם לפחות את השנה הקרובה ווזניאקי תקדיש להתקדמות האינדיבידואלית שלה, גם אם זה אומר שהנבחרת שלה תיפגע מזה.

        5. יש לי הרבה מילים טובות להגיד על טורניר גביע הפדרציה, אבל אחרי שהתלוננו כאן על השיטה המסורבלת, צריך להגיד גם כמה מילים ביקורתיות על כמה חוקים שטוב יהיה אם יבוטלו. כמה דקות אחרי ששחר פאר סיימה את משחקה, נערך משחק לפרוטוקול בלבד בין קרן שלמה וולריה פטיוק למול שתי טניסאיות בולגריות. פרט להורי השחקניות שזכו לראות את הבנות הצעירות עושות את צעדיהן הראשונים בנבחרת ישראל, אף אחד לא ממש התעניין במשחק. אז נכון שבטורנירי כדורגל גדולים מתקיימים משחקים על מקומות 3-4, וגם בכדורסל מתעקשים באליפות אירופה לקבוע דירוג מדויק לנבחרות במשחקים חסרי חשיבות, אך האם לא הגיע הזמן למנוע את הסבל הזה מכולם?