פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יצאתם קטנים: סיכום המחזור בליגת העל בכדורסל

        חלק מאוהדי ירושלים מכתימים באופן עקבי את שם כולם, דן שמיר לא למד לנצח משחקים "קטנים". שקדי סוגר מחזור

        1. המחזור היה צריך להתקיים

        השריפה שהשתוללה בכרמל במהלך סוף השבוע האחרון העלתה לא מעט סוגיות על סדר היום של הציבור הישראלי. סדר היום הספורטיבי העלה בעיקר את השאלה האם היו צריכים מחזורי הכדורגל והכדורסל להיערך כרגיל. הטענה העיקרית שהועלתה על ידי אלו שחשבו כי לא היה צריך לקיים את המחזור כסדרו, נגעה לעובדה שלא ניתן באמת לשמוח וליהנות ממשחק כדורסל בעוד אנשים נלחמים בלהבות, והראש נתון במחשבות על התמונות הקשות שנראו מעל מרקע הטלוויזיה. חלק משחקני הכדורגל, בהם איתי שכטר, סברו לאחר המשחקים שלא היה צריך לקיים את המחזור.

        למעשה, הספורט משמש לא מעט פעמים כמפלט של האנשים מהחיים האמיתיים, ובמובן מסוים הוא עשה זאת גם הפעם. מחזור ליגת העל בכדורסל שהתקיים השבוע הוקדש לקורבנות האסון הנורא, דקת דומייה הושמעה באולמות, אוהדי כל הקבוצות תלו שלטים שבהם הם מביעים סולידריות עם ההרוגים ובמנהלת דאגו להצניע את החגיגה הרגילה של כל מחזור. אמנם, השחקנים, הישראלים והזרים כאחד, היו נתונים לאורך רוב היום למבט על המתרחש בצפון, אך בפועל לא מעט אנשים חיפשו סיבות לא לשקוע בדיכאון לנוכח המחדל הגדול שקרה.

        במנהלת הליגה קיבלו החלטה נכונה לכבד את האסון, אך גם לתת לאנשים את המפלט ואת השעות של ההנאה בתוך הבלגן. העובדה כי נדחה משחק שהיה באזור האש מעיד גם הוא על חשיבה רגשית. בסופו של דבר, טוב היה לקיים את המחזור, גם אם לא במלואו.

        2. עשה את המחזור – גל מקל

        במשחק בין בני השרון לגלבוע/גליל, בו הראה גל מקל שהוא יכול להיות אותו שחקן שפרץ לפני שנה וחצי לתודעת הכלל, הוא בעצם הוכיח שהפנים את הביקורת שנכתבה עליו כאן, גם אם לא בהכרח קרא אותה. מקל החל לקיים את מה שמבקשים ממנו בגלבוע/גליל לאורך זמן רב - לדעת לשחרר את עצמו מהדעה הכללית של הציבור ומהרצון להוכיח עד כמה הוא טוב. לאיש לא היה ספק עד כמה מקל הוא שחקן חשוב וכשרוני בכדורסל הישראלי, אך היכולת שלו לא תמיד התאימה את עצמה למידת הציפיות.

        אם מסתכלים בצורה מקצועית על התצוגה של מקל, אפשר לתת לא מעט קרדיט למהלך שנקט בו ליאור ליובין במהלך המחצית הראשונה של המשחק. אחרי הפתיחה הרעה של הקבוצה ושל מקל, החליט ליובין, לראשונה העונה, לספסל את מקל לכמעט 10 דקות רצופות. מי שקיבל את המושכות כגארד הישראלי של גלבוע/גליל היה אבישי גורדון הוותיק, שהראה שבגיל 33 הוא לא שכח כדורסל. מקל חזר רענן, שלא כמו במשחקים הקודמים שבהם היה צריך להגיע לדקות האחרונות מותש ולאחר שנקלע לחוסר ביטחון בעקבות דקות רעות על המגרש.

        ההמשך היה כולו שלו. מהלכים וירטואוזיים על חשבונה של ההגנה הרעועה של בני השרון, שלשות על ראשו של לי ניילון ומהלך קליעה תוך כדי זינוק לאחור ליד קשת השלוש, שהזכיר כמה שחקני NBA הראו את גודל הפוטנציאל שיש לילד הזה בידיים. אם מקל, בשיתוף הצוות המקצועי שלו, ימשיכו לדעת להוציא את המרב מהשחקן, אין ספק שהמקום של גלבוע/גליל בצמרת לא יפתיע איש.

        3. נוקמים בפחים, וגם האוהדים

        הניצחון של הפועל חולון על הפועל ירושלים יכול להיות מיוחס לשלושה גורמים עיקריים: הפציעה של בריאן רנדל, שמנעה ממנו לשחק והוכיחה שבלעדיו ההגנה וההתקפה של הקבוצה לא מתפקדת, הרצון העז של אנשי חולון להוכיח את יכולתם, בהם מורן רוט, שעל פי מקורביו לעודד קטש היו יד ורגל באי זימונו לסגל הנבחרת, ודני פרנקו, שהיחסים בינו לבין קטש אינם טובים, לאחר שהאחרון החליף אותו בתפקיד בגליל עליון. רוט הציג עוד משחק גדול, פרנקו ניצח על החבורה מהספסל ואולם הפחים געש. הגורם השלישי ואולי העיקרי לניצחון היה הקהל, או יותר נכון, ההבדל בין הקהלים.

        נתחיל בקהל של הפועל ירושלים. בעיני הציבור מתואר הקהל האדום כאלטרנטיבה של מכבי תל אביב, אוהדים ללא גבולות, כאלה שמרימים את הקבוצה שלהם. בפועל, רק בעונה שעברה קיללו האוהדים את גיא גודס, והלחץ במלחה כבר הפך לסימפטום ידוע. רוב אוהדי הפועל ירושלים הם אוהדים טובים, אך קומץ מכוער הופך אותו לכמעט בלתי נסבל. מתחילת העונה הספיק אותו קומץ לריב עם אוהדי בני השרון, להדליק אבוקות בטורניר אוסישקין וביום ראשון, בגלל תקרית בין אוהד למאבטח, עזבו אוהדי הקבוצה את האולם. אז אולי היה כוח מוגזם מצד המאבטחים ואנשי היס"מ, אבל העובדה שיותר מדי תקריות לא חיוביות נקשרות לקהל האדום, מדליקה נורה אדומה על התדמית שמנסים ליצור לו.

        מנגד, "הילדים הרעים" של הכדורסל הישראלי, נתנו תצוגת עידוד שחשמלה את אולם הפחים. שחקני הפועל חולון הודו אחרי המשחק שאף על פי שמדובר במשחק ביתי שלישי רצוף שהם מקיימים בפחים, הפעם האנרגיות היו שונות, וההרגשה שמדובר במשחק חשוב שודרה דרך האוהדים. אז נכון שאוהדי הפועל חולון הפריחו לאוויר בובה שאין מקומה באולמות הכדורסל, אבל התרומה שלהם לקבוצה, יחד עם העובדה שבלי הקהל הזה כנראה שגם לא הייתה קבוצה, היא דבר שאי אפשר להתעלם ממנו. לירושלים יש ממי לקחת דוגמה.

        4. שמיר נופל בקטנות

        עונת 2006/7. הפועל ירושלים יוצאת למשחק חוץ מול סיינה, מוליכת בית ג' של היורוקאפ, ומכה אותה באיטליה. יומיים לאחר מכן חוזרת הקבוצה למשחק חוץ בנהריה הסולידית ומפסידה ב-35 הפרש. עוד באותה עונה רושמת הקבוצה ניצחון ביתי ענק על מכבי תל אביב, ומפסידה בהמשך העונה במלחה ב-22 הפרש לעירוני אשקלון. עונת 2007/8. הפועל ירושלים נכנסת לסחרור בתחילת הסיבוב השלישי שכולל שני הפסדים רצופים לעירוני אשקלון, נותנת פייט גדול למכבי תל אביב ביד אליהו ובשבוע לאחר מכן מפסידה בבית למכבי ראשון לציון. עונת 2009/10. בני השרון, שכמעט מדיחה בסוף העונה את מכבי תל אביב ביד אליהו, מפסידה לחולון של עמיר עוזי, מובסת בעפולה ומחלקת מתנה גם לעירוני נהריה.


        בשלוש העונות שלו כמאמן ראשי עד העונה הנוכחית, הוכיח דן שמיר שהוא מאמן גדול שיודע לספק את הסחורה במאני טיים. שני גביעים בארון, רשימה מכובדת של ניצחונות גדולים וכמה פסקי זמן בלתי נשכחים. מנגד, הספיק שמיר כמאמן ראשי לרשום כמה הפסדים מביכים, כאלה שמאמנים היו מקבלים עליהם בראש כסוג של זלזול. שמיר גם שילם על הפסד שכזה בתפקיד שלו כמאמן הפועל ירושלים, כשלאחר ההפסד המתואר לראשון לציון החליט להתפטר בעקבות הלחץ.

        סגל השחקנים בכל אחת מהעונות של שמיר בליגה היה מרשים וכשרוני. בתור מאמן כדורסל, אם בורכת בסגל כשרוני וחזק, אתה צריך לדעת לשמור אותו בפוקוס גם במשחקים שבהם מצפים ממך לנצח עוד בחדר ההלבשה. במשימה הזאת שמיר נכשל בגדול, וגם העונה הספיק לרשום שני הפסדים לקבוצות חלשות ממנו בהרבה. במשחקים גדולים השחקנים הטובים יופיעו, על כך מתבסס שמיר, אבל כדי להגיע במצב טוב למשחקים הגדולים, הוא חייב לדעת להפסיק ליפול בקטנות.

        5. התסריט: מצוין. המשחק: נורא

        אולם ישורון בנתניה קיבל בראשון את אחד המשחקים היותר מעניינים על הנייר מבחינת מתח. האחרונה, עירוני אשקלון, אחת הקבוצות הכי לא יציבות בליגת העל, מתארחת אצל ברק נתניה שנמצאת מקום מעליה, ומציגה לראשונה את הרכש החדש, טוני וושהאם. הצפי של התסריטאי שכתב את המחזה על המשחק הזה היה לכדורסל של הגנות וסקור נמוך, מלחמה עקובה מדם ביציעים ועל הפרקט, מאמנים שמזיעים בלי סוף וסל ניצחון וירטואוזי שנותן ניצחון לאחת הקבוצות.

        השחקנים קראו את התסריט, אך החליטו להעניק לו פירוש משלהם. במקום הגנות מצוינות הם הציגו משחק התקפי מביך בכיכובם של אלטון בראון וכמעט כל הישראלים של עירוני אשקלון. במקום מלחמה עקובה ביציעים קיבלנו שלושה רבעים ללא נוכחות אוהדי נתניה, ורק ברבע האחרון הגיע האוטובוס של אוהדי אשקלון, שביצע תאונת דרכים, בדרך לאולם. במקום מאמנים שמזיעים מהלחץ קיבלנו שניים שתופסים את הראש כלא מאמינים למה שהיה אמור להיות משחק כדורסל.

        אך כמו בכל הצגה טובה, הסוף הוא מה שהקהל זוכר. והסוף משקף יותר מכל את המשחק הזה ואת הרמה הכללית בליגת העל. בדקה האחרונה איבדה אשקלון כדור בשלומיאליות לאחר שלא שמה לב לשעון, נתניה נכנסה לסל ואדריאן בנקס החטיא. את הכדור האחרון לקח הגיבור הטראגי דרור חג'ג', אותו שחקן ותיק שכבר שבע כנראה משחקנים חוגגים בקבוצה שלו. חג'ג' החליט לבצע פירואט על הפרקט, לקח זריקה שבימיו בהפועל תל אביב היו נכנסים באחוזים גבוהים, קיבל חסימה על הראש ונתן לאדריאן בנקס לרוץ לסל קל, לא לפני שגור פורת תפס מקום טוב כדי שיוכל לצלם אותו קולע. רציתם סרט מתח? קיבלתם קומדיה של טעויות.