נכנסו לריכוז: סיכום המחזור בליגת העל בכדורסל

לפני כשלושה חודשים, כשבהפועל חולון חלמו על עונה בה תחזור הקבוצה לאיים על האליפות ומיקי דורסמן החל להחתים שחקנים, נחת באולם הפחים ג'יימי ארנולד, אחרי שלוש עונות בחוץ לישראל. ההחתמה של ארנולד נראתה בתחילה כמהלך גאוני של דורסמן. קשה למצוא שחקן בעמדה של ארנולד עם המספרים שהוא מייצר לאורך זמן, ובמיוחד כשמדובר בישראלי. למרות ההברקה, שבועות ספורים בלבד התפוצץ הכל בפניהם של אנשי חולון: הכסף נעלם, דורסמן עזב, וחוסר הוודאות חגגה, גם לגבי היכולת לעמוד בחוזה של ארנולד.

בשלושת המחזורים הראשונים היה ארנולד סביר, לא יותר מזה, עשה מה שמצופה ממנו פחות או יותר, אך לא מעבר. בחולון החלו המחשבות כיצד לפנות כסף לחיזוק, כשאחת האופציות שעלו היו שחרור של שחקן ישראלי. שחרורו של ארנולד, בעל השכר הגבוה בקבוצה, דווקא לא עלה על הפרק. בקבוצה ידעו שאם יהיה מישהו שיהיה מסוגל להוציא את העגלה מהבוץ שאליה נקלעה, זה ארנולד, שגם בגיל 35 הוא שחקן שביום נתון כמעט בלתי אפשרי לעצור אותו.

כבר במשחק באשדוד ביום ראשון קיבלה חולון מארנולד את מה שהיא הייתה צריכה. עם פתיחת המשחק השתלט שחקן נבחרת ישראל לשעבר על איזור הצבע, חגג על ווין וואלאס וג'וש דאנקן והראה נוכחות. במחצית השנייה ארנולד לא הצטיין, קלע 2 נקודות בלבד מתוך ה-21 שלו, אבל יותר מכך לא כפה את עצמו על המשחק כפי שהיה נוהג בעבר. בגיל 35, נראה כי ארנולד מתחבר יותר לצד הקבוצתי, ורשום יותר מכל על הניצחון הראשון של חולוניה העונה.

ארבעה מחזורים חלפו מאז חלו החוקים החדשים על ליגת העל, כששניים מהם מרכזיים ומשפיעים על המשחק. השינוי הראשון הוא הרחקת קשת השלוש בחצי מטר, וכצפוי, האחוזים ירדו בצורה תלולה. בעונה שעברה רשמו 11 קבוצות בליגת העל ממוצע של למעלה מ-30 אחוז מהקשת. העונה, אחרי ארבעה מחזורים, חמש קבוצות עושות זאת, כשרק הפועל ירושלים ואשקלון קולעות למעלה מ-35 אחוז מהשלוש. לעומת זאת, הקלעים הטבעיים בליגה לא נפגעו. גיא פניני, שרון ששון, דגן יבזורי ומורן רוט, ארבעה קלעים מצוינים, עדיין עומדים על יותר מ-40 אחוז מחוץ לקשת.

לאחר המשחק בין ברק נתניה לבני השרון ציין מאמן בני השרון דן שמיר כי השינויים בקשת השלוש והירידה באחוזים גרמו לקבוצות לשנות את סגנון המשחק שלהן. מה שרואה שמיר לנגד עיניו הוא החלטה של כל מאמני הליגה כמעט לצופף את אזור הצבע ולהכריח את הקבוצות לזרוק מבחוץ. הקבוצות זורקות הרבה יותר חוץ לקשת, קולעות הרבה פחות, ולרוב רואים משחקים בעלי סכום נקודות נמוך מאוד.

שינוי נוסף שנערך בחוקה, ואליו מתכוננים המאמנים פחות טוב הוא איפוס השעון ל-14 שניות במקרה של הפרה. עד כה, ארסנל תרגילי הוצאת הכדור של מאמני ליגת העל היה מכוון ל-24 שניות, אך מהעונה הנוכחית המאמנים צריכים לקצר את התרגילים, כשהקבוצה היריבה לוחצת על השחקן שמקבל את הכדור עם ההוצאה. קבוצות החלו לבצע תרגילים שישחררו שחקנים לליי אפ מהיר ולא לסידור התקפה. מי שלא מצליח להפנים את זה, לוקח לרוב זריקה קשה קרוב לסוף שעון, באחוזים נמוכים.

הפועל ירושלים עסקה במהלך השבוע שעבר בניסיון למזער נזקים מפרשת יובל נעימי והמובילים. מעל לפני השטח, נראה כי הפרשה נסגרה עם התנצלותו של השחקן והמשחק הטוב שרשם מול גלבוע/גליל, אך רק ימים יגידו מה הספיחים של אותה פרשה. בינתיים, בירושלים צריכים להסתכל מעבר לכתף של נעימי ולראות עוד רכז של נבחרת ישראל, יוגב אוחיון, שבצילה של הפרשה נשכחה פתיחת עונה חלשה שלו. אוחיון של שלושת המשחקים הראשונים של העונה היה נראה כמו השחקן שהגיע למלחה, ולא השחקן שעשה את קפיצת המדרגה הגדולה במהלך העונה שעברה.

במשחק מול גלבוע/גליל, אוחיון כבר נראה אחרת, יותר בטוח בעצמו, לוקח זריקות טובות יותר וגם קולע אותן באחוזים גבוהים. העונה הנוכחית היא מבחן גדול עבור אוחיון, לא פחות מאשר זאת של חברו לקבוצה. הילד שגדל אצל עודד קטש בגליל עליון מסיים הקיץ את חוזהו בבירה, וירצה ככל הנראה בעונה הבאה לעשות את המעבר לאירופה, או לחילופין למכבי תל אביב. אוחיון חייב להמשיך לעבוד, לשפר את המשחק שלו גם בסביבה הלוחצת של הפועל ירושלים ולהוכיח כי הוא מסוגל לשמור על יציבות. בירושלים חייבים להבין כי התעסקות מיותרת מחוץ למגרש עם שחקן אחד תפגע גם בשחקנים אחרים, וכשמדובר בשחקן כמו אוחיון, הם צריכים לשמור עליו שלא יבזבז עונה חשובה כמו זאת.

אף על פי שפתיחת העונה זימנה להם רק קבוצה גדולה אחת בחמשת משחקי הפתיחה ורק משחק חוץ אחד מחמשת המשחקים הראשונים, לא היו מרוצים במכבי אשדוד מההגרלה. בקבוצה ידעו כי עליהם להגיע בכושר שיא ובתיאום מרבי לפתיחת העונה, משימה לא פשוטה, במיוחד כשהקבוצה החלה את ההכנות לעונה מאוחר. אחרי הניצחון הראשון על עירוני אשקלון, נראה היה כי התחזיות הפסימיות שכללו קריסה מוקדמת היו מופרזות, ובקבוצה יוכלו להתמודד על מקום בפלייאוף העליון. שלושה מחזורים לאחר מכן, והתחזיות מתגשמות.

באשדוד עשו שגיאה אחת בולטת בבניית הקבוצה, והיא היעדר שחקן יוצר. הקבוצה מסתמכת רבות על מאיר טפירו, בידיעה שאינו חד כמו פעם, ולצדו נמצא ראמל בראדלי, השחקן היחיד שמסוגל לחדור הגנה באחד על אחד. במצב העניינים הנוכחי, ועם הפציעה של ג'וש דאנקן שמגבילה את משחק הפנים שלהם לריבאונד התקפה כמעט בלבד, נתקע המשחק של אשדוד לא מעט במהלך המשחקים. במשחק מול חולון לא הצליחו באשדוד לייצר נקודות ברגעים המכריעים והחלו לזרוק שלשות לא טובות, שנתנו לחולון מרווח נשימה וניצחון קל בסיום.

באשדוד חייבים לקבל החלטה חכמה ובמקום לצרף זר גבוה כפי שמסתמן שיעשו בתקופה הקרובה, להביא שחקן יוצר, מישהו שמסוגל לחדור הגנות. ג'וש קרטר, מי שהיה אמור להיות השחקן הזה, מסתמן יותר כקלעי, שון דניאל מסופסל לדקות רבות מדי ואור איתן נראה עדיין מבולבל. בלי עוד גארד, מכבי אשדוד היא קבוצה שיהיה קל להתמודד איתה. מכאן הדרך למטה סלולה.

המחזור החמישי יעמוד בסימן שבירת הצפיפות של מרכז הטבלה. לפני המחזור, עומדות לא פחות מ-5 קבוצות על מאזן של 2:2, ורק שתי קבוצות מאותו אמצע צפוף ייפגשו. הפועל גלבוע/גליל עליון הוכיחה עד כה כי היא לא מספיק טובה כדי להתמודד עם מכבי תל אביב והפועל ירושלים, שתי קבוצות עם תקציב גבוה בהרבה משלה. מול הקבוצות עם תקציב זהה, הוכיחו שחקניו של ליאור ליובין שהם מסוגלים להתמודד ואף לנצח. המבחן הגדול של ליובין מתחיל בשבוע הבא, כשיצטרך להראות יכולת להתמודד בשתי מסגרות. שלושה ימים לאחר ראשון לציון תשחק הקבוצה בזאגרב מול סדוויטה. מעניין יהיה לראות האם המאמן יחלק את הדקות יותר בין השחקנים שמקבלים פחות הזדמנויות.

מנגד, ראשון לציון היא ככל הנראה הקבוצה המפתיעה ביותר עד כה, לפחות לפי מיקומה בטבלה. שחקניו של אפי בירנבוים לא הצליחו לעשות יותר מדי עד כה מול הקבוצות הגדולות, ממש כמו גלבוע/גליל, ומול היריבות הפוטנציאליות לתחתית הציגו משחק הגנה ולחימה שלא היה מבייש אף קבוצה. מאז שגלבוע/גליל עברה לגן נר, ראשון לציון לא הצליחה לנצח אותה, לא בבית ולא בחוץ, והפעם אין יתרונות מצ' אפ בולטים לקבוצה של ליאור ליובין. ראשון לציון יודעת שניצחון על גלבוע/גליל יוכל לסלול לה את הדרך לעונה שקטה ומפתיעה, בעוד הפסד יחזיר אותה סופית למציאות שצפו לה.