אליפות, אירופה: סיכום אליפות העולם בכדורסל

חודשיים לפני אליפות העולם התייצב סינאן גולר מול המצלמות במסיבת העיתונאים השלישית שקיימה הנבחרת הטורקית מאז החלה את ההכנות. "יש הרבה לחץ על הועדה המארגנת לקראת הטורניר", אמר גולר, "אנחנו כנבחרת לא לחוצים כי אנחנו יודעים שנעמוד בציפיות שלנו". מעטים הפרשנים שחזו טורניר נקי מהפסדים של הטורקים עד המפגש עם האמריקאים במשחק הגמר, אך כבר עם כניסתם לטורניר היה ברור שהנבחרת הנוכחית היא טובה בהרבה מזו שטורקיה הציגה בשנים האחרונות. הסגל כמעט זהה לזה שלא הצליח מעל ביורובאסקט לפני שנה, כשרק קארם גונלום מצטרף, אבל הפעם הרוח שונה.

הפעם האחרונה שהטורקים הצליחו בטורניר גדול הייתה באליפות אירופה 2001 אותה הם אירחו, וגם שם נעצרו רק בגמר. מאז, הכדורסל הטורקי הסתמך ברמות הגבוהות בעיקר על הידו טורקוגלו. מתחת לפני השטח צמחו להם ארסן אילייסובה, לאחר שכבר הגיע ל-NBA, סמיח ארדן ועומאר אסיק שיגיעו בקיץ הקרוב ואוגוז סבאס הענק. בין ההצלחות של הנבחרת הבוגרת הגיעה נבחרת הקדטים הטורקית חמש פעמים לפודיום באליפות אירופה, נבחרת הנוער עשתה זאת עוד פעמיים והעתודה עוד פעם אחת. גם כשעל פני השטח נראה כי הכדורסל הטורקי בנסיגה העבודה היסודית נמשכה.

הטורקים הפכו למעצמה והגיעו לשיא ברגע הנכון משום שלא חששו ללמוד ממדינות אחרות. את הנבחרת הטורקית מדריך מאמן מונטנגרי, בוגדן טנייביץ', ולצידו ניתן למצוא על הספסל את רולנדו בלקמן הפנמי. הליגה הטורקית מלאה במאמנים זרים, כשהאחרון שהגיע לשם הוא נוון ספאחיה, שאחרי שלוש עונות מוצלחות בספרד לא מצא בליגה הטורקית סוג של פחיתות כבוד. כשהכדורסל הטורקי פתוח לדעות ממדינות שונות, הסיכוי להצלחה גדל. פירות ההצלחה בשלו בטורניר הנוכחי.

את הסגל הטורקי באליפות אירופה 2001 עיטרו בין היתר חמישה שחקנים שנמנים גם היום עם הסגל. שני כוכבים שכבר פרשו הם הקלע הגדול איברהים קוטלואיי והארון ארדניי, שהתראיינו במהלך הטורניר ולא הביעו תמיהה על ההצלחה. קוטלואיי אמר בשבוע שעבר: "החכמה תהיה להמשיך את הבנייה ואת העבודה הקשה, הפוטנציאל של הנבחרת הטורקית הוא להיות נבחרת של חצי גמר בכל טורניר גדול". כבר באליפות אירופה הבאה תהיה לטורקים את ההזדמנות להוכיח שהם גדולים גם מחוץ לגבולות ארצם, ולשים חותמת סופית על הנבחרת המדהימה שהוצגה הקיץ.

את אליפות העולם זכינו לראות בארץ רק משלב שמינית הגמר בטלוויזיה ולפני כן באינטרנט בתנאים לא אידיאלים, אך למרות זאת אפשר לקבוע כי היא עמדה בציפיות. כמעט כל המשחקים בשלבים המאוחרים, אולי מלבד הגמר עצמו, היו ברמה גבוהה של כדורסל, כשהכוכבים הגדולים שהופיעו לטורניר ידעו להראות את היכולת הגדולה שלהם במשחקים המכריעים. המותחן בין ברזיל לארגנטינה ייכנס להיסטוריה בזכות תצוגת השיא של סקולה, השלשה של תיאודוסיץ' יכולה להתחרות על חמשת הסלים הגדולים בתולדות אליפויות העולם והתצוגות של קווין דוראנט לאורך כל הטורניר הופכות אותו לאחד מהכוכבים הגדולים ששיחקו באליפות עצמה.

מה שגרם לאליפות הנוכחית להיות כה מהנה וברמה גבוהה היא העובדה שהשחקנים המוכשרים, שברמת הקבוצות מוכנעים לשיטה הנוקשה ולדקות משחק קצובות, קיבלו יד חופשית. לינאס קלייזה, חואן קרלוס נבארו ומילוש תיאודוסיץ' משחקים בליגות המקומיות וביורוליג כ-25 דקות למשחק שמחולקות בין הרבעים, על מנת שיוכלו לנוח על עונה שלמה. בכדורסל נבחרות, השחקנים הללו לא יורדים לרגע ובאינטנסיביות של טורניר כשמקבלים כוכב אחרי כוכב יש הרגשה של עוד. אליפות העולם הזאת הוכיחה שכדורסל הנבחרות הוא מהנה הרבה יותר, כי היא נתנה לכוכבים הגדולים את הבמה, מה שהם לא תמיד מקבלים ברמת הקבוצות.

הכישלון הסרבי באליפות אירופה 2007 הוביל את האיגוד המקומי למנות את דושאן איבקוביץ' למאמן הנבחרת לקראת מוקדמות אליפות אירופה 2008. הצעד המשמעותי הראשון עליו החליט המאמן הוא לפנות את הדרך לשחקנים הצעירים, ומלבד ננאד קרסטיץ', להעיף את כל הותיקים (רובם משחקים ב-NBA) מהנבחרת. עם נבחרת אלמונית וחסרת ניסיון הגיע איבקוביץ' עד למשחק הגמר, כולל ניצחון מפתיע על ספרד, וקנה לעצמו את הכרטיס לאליפות הנוכחית.

באליפות הזאת אף אחד כבר לא זלזל בסרבים, והצפי של הנבחרת היה להגיע לאזור רבע הגמר. איבקוביץ' שכלל את הסגל, הפך את מרקו קסל ודושקו סבנוביץ' לשחקני מפתח ברוטציה, שם את המפתחות בידיים של מילוש תיאודוסיץ' ושלט בנבחרת ביד רמה. המקום של הסרבים היה צריך להיות בגמר, לאחר ששלטו לאורך כל חצי הגמר מול טורקיה, אך האולם הביתי השפיע והטורקים ניצלו זאת כדי לקחת את המשחק. השחקנים הסרבים, שחלקם עוד עשו טעויות של חוסר ניסיון במשחק מול טורקיה, ישתפרו בעונות הקרובות ואפשר להגיד ששנתיים לפני אולימפיאדת לונדון ושנה לפני אליפות אירופה בליטא, נראה כי סרביה החדשה ונטולת האגו יכולה לסמן לעצמה מטרה ריאלית של מדליה אולימפית וזכייה באליפות אירופה.

אמש נפרד הכדורסל מקשת השלוש שכולנו מכירים, והחל מהבוקר הקשת הורחקה רשמית בחצי מטר, מה שאמור להוריד את אחוזי הקליעה של רוב השחקנים במעט. אליפות העולם הנוכחית הוכיחה שהמהלך של פיב"א, גוף שלא מצטיין בהחלטות רציונאליות, היה הכרחי ובזמן. 12 מקבוצות האליפות קלעו במהלך הטורניר האחרון מעל 35 אחוז משלוש, נתון מרשים ביותר, במיוחד כשארבע הנבחרות שהגיעו לחצי הגמר קלעו מעל 38 אחוז. נבחרת טורקיה הגדילה לעשות עם 42.9 אחוז משלוש (9.7 שלשות מ-22.6 ניסיונות בממוצע למשחק). לשם השוואה, רק שבע מקבוצות הפלייאוף ב-NBA קלעו מעל 35 אחוז מהשלוש, בעוד הקשת נמצאת חצי מטר יותר רחוק מהקשת שתוצב.

בחלק מהמשחקים העדיפו הקבוצות להמטיר שלשות מכל כיוון במקום לשחק כדורסל קלאסי. הליטאים ניצלו את הקשת הקרובה ל-7 מ-7 במחצית הראשונה מול ארגנטינה ולכרטיס לחצי הגמר, בעוד הנבחרת הדרום אמריקאית התייצבה על 0 מ-9. לא מעט שחקנים באליפות העיפו שלשות התקפה אחרי התקפה, במה שנראה לעיתים כמו פרודיה למשחק כדורסל, וכשקשת השלוש נמצאת במרחק הנוכחי, גם שחקנים ללא יכולת אבסולוטית יכלו להעמיד מספרים יפים. מייקל גלבאל הצרפתי עלה מ-42 אחוז מהשלוש בשיא הקריירה שלו ל-56 באליפות, ומרקו קסל הסרבי עלה מ-32 אחוז ל-60 (!). באליפות אירופה הבאה, התמונה אמורה כבר מעט להשתנות.

לא מעט נכתב ודובר לפני הטורניר על חסרונם של הכוכבים באליפות הנוכחית, אך שתי הנבחרות היחידות שיכולות להצביע ולתרץ את היכולת שלהן באי הגעת השחקנים המובילים הן ספרד וארגנטינה. הספרדים, שהציגו יכולת לא טובה לאורך כל הטורניר, חסרו את הנוכחות של פאו גאסול, שמשחרר את השחקנים האחרים. היחיד שידע לתפקד עם הלחץ ללא פאו היה חואן קרלוס נבארו הותיק. מארק גאסול היה טוב באליפות, אך להשוות את תרומתו למה שאחיו תרם בשנים האחרונות לנבחרת יהיה בגדר כפירה. אמנם, את גמר אליפות העולם לפני ארבע שנים ניצחה ספרד ללא גאסול, אך לאורך טורניר שלם זה היה פשוט יותר מדי.

הנבחרת שסבלה יותר מכל היא ארגנטינה הדלה. אם ספרד הציגה שחקנים שמדגדגים את יכולתו של גאסול, בארגנטינה אין ולא נראה באופק מחליף ראוי למנו ג'ינובילי. בהיעדרו ובלי אנדרס נוצ'יוני שיחקו הארגנטינאים עם רוטציה של שישה שחקנים וחצי, שמתוכם רק ארבעה מסוגלים לאיים על הסל. התיק נפל על לואיס סקולה שנתן את טורניר חייו. העובדה שארגנטינה הגיעה עד לרבע הגמר היא בגדר נס, שכן בשלבים המוקדמים בכל משחק היא לא רשמה יכולת גבוהה מדי. בסופו של דבר גם הארגנטינאים נפלו מהרגליים, ובמשחק מול ליטא הם כבר שמשו כתפאורה. אם באליפות אמריקה הקרובה שוב יחסר מנו, הבכורה ביבשת תעבור לברזיל ודור הזהב של ארגנטינה יאמר שלום באופן סופי.