היפה בנשים

התייחסות למראה החיצוני של ספורטאים או ספורטאיות הוא בדרך כלל נחלתן של נשים, והיא עומדת בסתירה לכל העקרונות של החוויה הספורטיבית. בחורה שצופה במשחק כדורגל איכותי ומעירה הערה בנוגע לישבנו המוצק של כדורגלן זה או אחר, לא פולטת סתם עוד קלישאה, היא חושפת שטחיות בלתי נסבלת. למי אכפת איך הוא נראה? קשה להעלות על הדעת דבר יותר מקומם ומרתיח שמנוגד לכל החוקים הבסיסיים בעולמנו הקסום, עולם שבו גם פיטר בירדסלי וראובן עובד הם כוכבי על אהובים ומוערכים.

צפייה בטניס נשים, לעומת זאת, עלולה לדרדר אותנו לאותה רדידות מחשבתית. היא מזכירה לנו שהרבה לפני היותנו חובבי ספורט, אנחנו זכרים בעלי תשוקות ודחפים. קשה להביט במשחק טניס ולהתייחס רק לאלמנטים המקצועיים שבו, כשלפנינו מוצגות לראווה נשים צעירות וספורטיביות, הנמצאות בשיא אונן, מתרוצצות מיוזעות בחצאיות קטנטנות ולעתים אף גונחות במלוא הכוח. העובדה שרבים ממשחקי אליפות ארה"ב נערכים בשעת לילה מאוחרת, ברגעים הנדירים בהם חובב הספורט הממוצע זוכה למעט רגעי שקט ורפיון מחשבתי, רק מגבירה את ההתמקדות באלמנטים שאינם קשורים לספורט.

ההפסד בחצי הגמר של קרוליין ווזניאקי, למשל, הסב צער גדול לחובבי הענף. זה לאו דווקא בגלל שהיא טניסאית מצוינת (הלא ישנן בסבב עשרות טניסאיות נהדרות), אלא בעיקר בזכות היותה נעימת מראה, עם פנים חייכניות ושיער בלונדיני ארוך וגולש, שאסוף בקוקו תחת מגבעת שמש ספורטיבית. במהלך הטורניר האחרון היא סיפקה כמה משחקים איכותיים, אבל ברוב הזמן מה שבעיקר בלט בדנית הצעירה היו מכנסוניה הצהובים, שבצבצו בכל פעם שהיא כופפה את ברכיה לעוד פורהנד מדויק.

כל הצצה מבורכת מתחת לחצאיתה הקצרצרה חשפה אחוריים מוצקים וחטובים (על אף שהמנוסים שבינינו מעריכים שאחרי הפרישה הם רק יתפחו ויתרחבו) וביטלה כל אפשרות לניתוחים מקצועיים. רבים יזקפו לחובתה את רגליה הקצרות והעבות, אך עדיין יסכימו שהיא מלאת חן וקסם נעורים משובב, וקשה לדמיין גבר שיכול להישאר אדיש לחיוכה המקסים או לתנועותיה האצילות.

על המעקב אחר מעלליה של מריה שראפובה באמת שאין צורך להרחיב את הדיבור. גם ההערצה העיוורת לאנה איבנוביץ' היא מובנת מאליה, על אף הידרדרותה בדירוג. אפילו צפייה באחיות וויליאמס לעתים נודדת למחוזות ארוטיים מסקרנים ומאתגרים, כשהצופה מביט בעניין בצמד המצליחניות הללו שולטות בענף, אך לא פעם מדמיין דווקא את ביצועיהן מחוץ למגרש.

חמור מזה, נדמה שגם בינן לבין עצמן יש ליופי החיצוני חשיבות לא קטנה, וקל לזהות את האיבה שיש כלפי שראפובה בסבב (כפי שהיה כלפי קורניקובה בימיה הטובים), כשכל טניסאית שניצבת מולה מתמלאת במוטיבציה מיוחדת, ולו רק בעיקר בגלל היותה דוגמנית מצליחה ומדושנת עונג.

לא במקרה המבט הסקסיסטי הזה מאפיין מאוד את טניס הנשים: מדובר בענף היחיד בעולם הספורט הנשי שזוכה למעקב קבוע על ידי גברים. הרי כדורגל נשים הוא רק קוריוז, כדורסל נשים הוא חוויה מביכה לצפייה, ואולי אפשר לציין לחיוב את תחרויות האתלטיקה, אבל גם שם המשתתפות מתהדרות בלבוש מינימלי. האם זה מה שיש לטניס הנשים להציע לגברים, רק בחורות צעירות במיני?

לשמחתנו, קים קלייסטרס מוכיחה לעולם שאפשר גם אחרת. יש לה לקימי פנים מלאות חן, שמשדרות אופטימיות וסימפטיה, אך קשה להגיד שהיא היפהפייה הקלאסית. אין לה גם גוף יוצא דופן, היא דשנה ושופעת, לא יפתיע אף אחד לגלות שמתחת לחולצתה מסתתרת בטן לבנה ורכה, אך למרות הנתונים הפיזיים הלא מרשימים, קלייסטרס היא אהובת הקהל.

על אף זעקות הקרב שהיא פולטת בזמן שהיא מכה בעוצמה בכדור, היא מצליחה לשדר רוך ועדינות. היא תחרותית ונחושה, אך מעבירה תחושה אימהית, שאפיינה אותה הרבה לפני שפרשה מטניס לטובת הולדת בתה. מבלי להכיר אותה, קלייסטרס מסתמנת כאמא מסורה ורעיה אוהבת, במקביל להיותה קרייריסטית ופמיניסטית מודרנית בעל כורחה, ובכלל, אדם נפלא ומוסרי וחברה אמיתית ותומכת. בעולם שסוגד לדוגמניות רזות ומרוטשות, בענף שמעריץ כל ספורטאית צעירה עם מכנסונים צהובים הדוקים, קלייסטרס היא הבשורה השפויה, התקווה הגדולה לענף, וככזו נאחל לה בהצלחה בגמר מול ורה זבונרבה, הרוסייה היפהפייה.