פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "כשחזרתי לארץ רציתי להתאבד": דגלאס דה סילבה מדבר על הכל

        אם עדיין לא הבנתם מהיכן נובעת גדולתו של דגלאס דה סילבה, תקראו את ראיון פתיחת העונה איתו ותלמדו איך מקצוען שם בצד אירוע שבגללו "רצה למות". וגם: למה הפועל ת"א חייבת להתבגר ולשחרר שחקנים, למה הקהל של מכבי יפריע לה ולמה האליפות תישאר אדומה

        עם שריקת הסיום בזלצבורג, מוני הראל, מבעלי הפועל תל אביב, החל לחבק את כולם. את השחקנים, את הצוות המקצועי, אפילו את העיתונאים. ההתרגשות הגדולה ניכרה עליו, אבל באותם רגעים הוא חיכה בעיקר לאדם אחד – דאגלס דה סילבה. ברגע שזה התקרב, הראל הצביע לכיוונו וצעק: "אתה המלך". הסיבה לא היתה רק היכולת, אלא האופן שבו דה סילבה (26) ידע להפריד בין הרצון שלו לעזוב את הפועל תל אביב בקיץ לבין הסיטואציה אליה נגרר בסופו של דבר. אם תרצו, שם טמון סוד כוחו של אחד הבלמים שעשו את ההתקדמות הכי גדולה בישראל. "עכשיו אני ממש לא מצטער שלא עזבתי", אמר.

        דגלאס דה סילבה שחקן הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        אהוב ומוערך, גם על ידי ההנהלה. דה סילבה (צילום: ברני ארדוב)

        היחסים בין הבלם לקבוצה לא היו קלים בקיץ. דה סילבה שהיה מבוקש בליל הצרפתית, עשה הכל בכדי לעזוב את האדומים ולהתקדם לליגה הצרפתית. גם מקצועית וגם כלכלית. אך משהבין שלא ישחק שם קיבל את הדברים בצורה מאוד קשה: "רציתי להתאבד כשחזרתי. היו לי שבועיים שלא תפקדתי. שבועיים מאוד קשים, היה בא לי למות. חשבתי כבר שאני בחוץ, ואז הייתי צריך לחזור. לא היה לי חשק לעשות כלום".

        "הייתי חייב לקחת את עצמי בידיים. בשבוע הראשון בכלל לא הייתי שם, בקושי הצלחתי לרוץ, בשבוע השני זה כבר היה יותר טוב. בשבוע השלישי כבר הבנתי שאם זה לא קרה אולי זה יקרה בינואר. מה שחיזק אותי זה התגובות ברחוב. אפילו אוהדים של קבוצות אחרות אמרו לי ש"מגיע לך, אתה צריך ללכת", אבל כמה שרציתי ללכת, ידעתי שאם אני חוזר לארץ זה רק להפועל תל אביב. הייתי מת ללכת ולשחק באירופה ולהתקדם, אבל זה לא יצא. עכשיו אני צריך להוכיח שאני יותר טוב ממה שהייתי. אני מאמין שאני אגיע למקום הרבה יותר רחוק מהפועל תל אביב".

        כולם אהבו והתלהבו

        - בקיץ אמרו שאתה לא רוצה לחזור לישראל, מה קרה?

        "קודם כול זה ממש לא נכון, אף פעם לא אמרתי כזה דבר. זה הופיע בתקשורת, אבל אף אחד לא דיבר איתי. אחרי שזה הופיע גבי קצרה התקשר אלי ושאל אותי למה אני אומר כאלה דברים. רק כשהגעתי למחנה האימונים הצלחתי להסביר לו שהוא טעה".

        - איך התחילה ההתקשרות עם ליל?

        "באמצע העונה התחילו כמה קבוצות לעקוב אחריי, ליל, ראן, ולנסיין ועוד כמה, כולם אהבו והתלהבו ממה שהם ראו ומהמשחקים שלי באירופה. אחרי כן, התחיל המשא ומתן עם ליל. בהתחלה הפועל עשו לי בלגאן כי הם רצו 4 מיליון יורו עלי. זה עיצבן אותי באותו השלב אבל היה כל כך כיף בקבוצה שאפילו לא היה לי זמן לחשוב על זה. אחרי זה הגיע הפקס מליל שבו הם הסכימו לשלם 2.75 מיליון יורו עלי בשני תשלומים וחשבתי שכל העניין סגור. אבל כשדיברתי עם המנג'ר המקצועי של ליל, הוא אמר לי שהם צריכים למכור את אחד הבלמים ואז אני אגיע לשם ושזה ייקח כמה ימים. זה מה שבסופו של דבר טרפד את העסקה. אני חושב שהם עדיין רוצים אותי ויכול להיות שאני אהיה בליל בינואר או בשנה הבאה, למרות שאם נהיה בליגת האלופות יהיו קבוצות אחרות שירצו אותי".

        - אתה חושב שהפועל טעו בגישה שלהם?

        "איתי אני חושב שבהתחלה הם טעו, אבל אחר כך הם הבינו שאני לא מתכוון להישאר ונתנו לי ללכת. בגלל זה הביאו גם את ביוואן פרנסמן במקומי. חשוב לי שאנשים יבינו שרק רציתי להתקדם. אם היו נותנים לי את אותו שכר בהפועל תל אביב בטוח שהייתי נשאר. גם לאניימה היה מאוד קשה לחזור והוא אפילו רצה ללכת יותר ממני, אז מה זה אומר? שהוא יעשה בכוונה על המגרש? לי זה לא יעזור לחשוב על מה שהיה בקיץ. אני לא יכול להיות תקוע מאוחר".

        - מכבי חיפה, שיחררה ארבעה שחקנים לאירופה ונתנו להם להתקדם.

        "יכול להיות שהפועל עדיין לא התבגרה בעניין הזה. היו מלחמות קשות עם שחקנים בקיץ. אבל אני יכול להבין אותם כי הם רצו לעשות היסטוריה ולהגיע לליגת האלופות. אפילו וינסנט אניימה, שגם רוצה ללכת, מבין את המועדון. אני בטוח אחרי שנגיע לליגת האלופות ושזה יסתיים, הם ישחררו את כל מי שירצה לעזוב".

        כולם מקנאים בהפועל תל אביב

        יכולת ההפרדה של דה סילבה לא נפגעת גם כאשר מזכירים לו שבלמים פחות מוצלחים ממנו כמו דקל קינן וג'ורג' טישיירה כבר לא משחקים בארץ ("זו הבעיה עם הישראלים. ברזילאים לא חושבים בצורה כזאת. ככה זה רק בארץ, כל הזמן אני שומע "ההוא הלך לשם", "ההוא מרוויח ככה"). החינוך שלו, כמו אצל רבים, מגיע מהמקום בו נולד. "אני בא ממקום קטן על אי שיש בו גשר אחד, ממנו אתה יוצא ודרכו אתה נכנס", הוא מספר. "אין שם יותר מידי, כולם עניים. אבא שלי דייג וגדלנו כמעט בלי כסף. החיים היו קשים מאוד".

        - איך ילד עני מתמודד עם מהפך בו הוא מרוויח מאות אלפי יורו.

        "קודם כל, הגשמתי חלום. דבר שני, כשבאתי להפועל מהליגה השנייה, לאף אחד לא היה ציפיות ממני. אמרו 'זה ירד ליגה בכפר סבא, מה אנחנו צריכים אותו פה'. שמעתי שאפילו גוטמן חשש שאני אבוא, כי אמר שאני לא בלם בכלל. לשמחתי, כשהגעתי הוא עשה את הדברים בדיוק ההיפך וישב לי כל היום על הראש והסביר איך אני אמור לשחק ואיך לראות המשחק. אסור לשכוח שבעונה הראשונה לא שיחקתי בלם בכלל, שיחקתי קשר, מגן וחלוץ ובקושי בלם. ידעתי אז שאם אני ארצה להתקדם, אז אני אהיה חייב לשחק בלם. והנה, בשנה שעברה שיחקתי כל העונה בתפקיד הזה וראו שאני טוב, ואז הגיעו גם ההצעות מליל ומראן. אחרי זה היה לי מאוד קשה לחזור, אנשים לא יודעים כמה זה קשה לחזור כשאתה עם רגל וחצי בחוץ".

        - איך התרשמת ממכבי תל אביב החדשה בדרבי?

        "מכבי בנתה קבוצה מאוד חזקה, אבל בדרבי זה לא משנה כמה כסף אתה משקיע אלא מי רוצה יותר לנצח על הדשא, מי נותן את כל הנשמה. יש קבוצות כמו ריאל מדריד שגם עשו את אותם דברים, אבל לוקח זמן להתחבר. השנה אני חושב שריאל מדריד תהיה טובה יותר מברצלונה, אבל במכבי זה לא אותו דבר בגלל שהקהל לוחץ. קבוצה כזו צריכה סבלנות, אבל הקהל של מכבי לוחץ ומרגישים את זה כשהם מפסידים דרבי. אני, אגב, עוד לא הפסדתי דרבי. אי אפשר לתאר מה זה בשבילי להפסיד דרבי, זה כאילו אני מפסיד את החיים שלי. אפילו כשעשינו תיקו בשנה שעברה היה לי קשה מאוד עם זה, במיוחד שהם היו מרוצים מהתיקו. השנה אני מקווה שגם ננצח בכל הדרבים. העונה צריך לתת כבוד למכבי, הם קבוצה מצוינת, אבל הפועל קבוצה הרבה יותר טובה, המועדון לא השתגע ויש לנו את המאמן הכי טוב בארץ".

        - אתה מבין למה שונאים את הפועל כל כך?

        "אני חושב שכולם מקנאים בנו. כולם רואים כמה טוב בקבוצה וכמה כיף להיות פה, וזה גורם להרבה אנשים לקנא. בשנה שעברה שיחקנו מול הפועל פתח תקווה וכולם ראו שהם נתנו הכול על המגרש מולנו. הם לא עזבו את המשחק גם בפיגור, עם המון ג'ליצים ובלאגן על הדשא ובדקה ה-90 הם השוו. אני חושב שהיה בזה משהו מלוכלך כי אחרי שבוע הם נסעו לחיפה ופתאום אף אחד לא רץ ואף אחד לא מתאמץ. זה היה מרגיז ולאף אחד בפתח תקווה לא היה איכפת. אחר כך בדרבי כולם ראו מה היה. במשחק מול מכבי תל אביב, חיפה, אם היו חכמים, יכלו לתת להם 12 שערים. כנראה שהכול היה מלמעלה וכנראה שלא היינו צריכים לנצח את הדרבי הזה כי אז היינו מגיעים לטדי והאצטדיון היה מפוצץ שם, והיה לנו הרבה יותר קשה לנצח. יצא שכולם חשבו שחיפה תיקח את האליפות ובסופו של דבר בגלל זה ניצחנו".

        כולם יודעים שאנחנו הכי טובים

        אם לא הבנתם עד עכשיו, לדה סילבה אין כוונה להיות כאן אחרי ינואר, ואם למישהו עוד איכפת מנבחרת ישראל, עליו לזרז את תהליך האזרוח שלו. "אני רוצה לקנות בישראל בית ולחלק את החיים שלי בין ישראל לברזיל", הוא מנסה להצהיר על נאמנותו. "אני לא מבין למה עושים כל כך הרבה בעיות כאן. בכל העולם עושים דברים אחרים. אני רוצה לקבל דרכון ולשחק בנבחרת ישראל. פעם בחיים לא חשבתי שירצו אותי בנבחרת ישראל. המדינה הזו היא המון בשבילי, הילדים שלי גדלים פה".

        - טוב, מרוב דיבורים שכחנו שהליגה נפתחת בסופ"ש.

        "אני חושב שאנחנו ברמה יותר גבוהה מהעונה שעברה, כולם ראו את זה בזלצבורג. אנחנו יודעים שאנחנו הקבוצה הכי טובה. הליגה מתחילה בשבת ונצטרך להראות לכולם למה אנחנו האלופה של המדינה. עם הכבוד לכולם, אנחנו הקבוצה הכי טובה בישראל וכולם יודעים את זה. אני מאמין שגם העונה ניקח את האליפות, אבל קודם כל אנחנו צריכים להגיע לליגת האלופות".

        דגלאס דה סילבה שחקן הפועל תל אביב חוגג עם וואליד באדיר (ברני ארדוב)
        "אנחנו יודעים שאנחנו הקבוצה הכי טובה" (צילום: ברני ארדוב)