לא בדיוק כוכב רוקי

כמדי עונה, גם את עונת 2002/3 פתחו בפריס סן ז'רמן עם שאיפות עצומות ורצון להשיב את תואר האליפות בו זכו רק פעמיים. עם כוכב גדול בדמותו של רונאלדיניו, הגנה בהנהגת מאוריסיו פוצ'טינו וגבריאל היינצה הארגנטינאים, עזרה משחקני ליגה מצטיינים כמו ז'רום לרואה ופרדריק דהו ופיגורה מסוגו של לואיס פרננדז על הקווים, בהחלט היה לפריסאים על מה להסתמך. אלא שהדברים לא התחברו, הקונספציה קרסה ופרננדז סיים את דרכו בקבוצה בעקבות עונה קטסטרופלית ומקום 11 בלבד. עבור רומן רוקי, קשר הרכש הצעיר שצירף פרננדז במפתיע מקאן, הייתה זו מהלומה רצינית דווקא כשנראה היה כי הקריירה שלו לקראת המראה.

רוקי נחשב לתגלית הגדולה של פרננדז והיווה שדרוג נוסף לצעירים המוכשרים – ביניהם גם מיודענו, רודי חדד - שהתדפקו על דלתות הקבוצה הבוגרת. המאמן ראה ברוקי גרסה רעננה שלו עצמו - שחקן קישור סולידי ונטול אגו שעובד ללא לאות עבור הכוכבים ומשתתף בהנעת הכדור – ושלף אותו מקאן, בה שיחק ואימן, מתוך כוונה שבעתיד יהיה שחקן מפתח בפריס סן ז'רמן. רק שבפועל, הדברים לא היו כל כך פשוטים. רוקי לא התאקלם לחיים בבירה הצרפתית המפתה, נתקע מבחינה מקצועית ולאחר עונה נוספת לא מוצלחת החל בנדידה שהובילה לבסוף להתבוססות בבינוניות הליגה השנייה.

שבע שנים עברו מאז נפרדו דרכיהם של פרננדז ורוקי, אבל מאמן נבחרת ישראל זכר לשחקן חסד נעורים ולמעשה תיווך בעסקת צירופו להפועל תל אביב. לקשר בן ה-29 היה חוזה לעונה נוספת במץ והצעה מקבוצה בקפריסין, אך המלצת המנטור שלו עשתה את העבודה והובילה אותו לחתום על חוזה לשנתיים בשורות האלופה. הפועל תל אביב קיבלה במהלך הזה שחקן מסור ומקצוען שאוהב לעבוד קשה, אך לא הוא האיש שימלא את החלל שהותיר אחריו ביברס נאתכו וינהל את משחק ההתקפה של האדומים.

רומן רוקי נולד ב-1981 וגדל בכפר בשם קבאיון, בדרום מזרח צרפת. בגיל 13 הצטרף רוקי לאקדמיית הכדורגל המפוארת של קאן, שהצמיחה בין היתר את זינדין זידאן ופטריק ויירה. בעונת 2001/2 ערך את הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של קאן וצד את עינו של פרננדז, אז מאמן פ.ס.ז'. "הסוכן שלי התקשר ואמר שפרננדז רוצה שאבוא לפריס", סיפר רוקי בראיון שהעניק לעיתון 'לה קוטודיאן' בפברואר. "ארזתי מיד, זה היה הרגע המאושר בקריירה שלי".

את הופעת הבכורה בהרכב של פ.ס.ז' עשה רוקי דווקא בקלאסיקו מול מארסיי בפארק דה פראנס, אבל באופן כללי לא הצליח לעמוד בתקוות שתלו בו ושילם את המחיר לאחר שפרננדז עזב, למרות שהיה שותף לזכיה בגביע הליגה. בסך הכל רשם רוקי 24 הופעות בקבוצה מהבירה בשנתיים וחצי. "הייתי רווק, הפוזה הייתה חשובה לי אז", הסביר רוקי את הפספוס. "זה כבר לא המקרה. התבגרתי, מצאתי את האישה של חיי וזה עזר לי למצוא את האיזון בין החיים האישיים למקצועיים. אין לי חרטות לגבי הקריירה שלי, אני מביט קדימה".

בעונת 2004/5 הושאל רוקי לקבוצת התחתית של באסטיה, שם בנו עליו כעל שחקן מפתח בקישור. בעונה אחת השווה רוקי את מספר המשחקים שלו מהתקופה בפריס (24), אולם גילה יכולת בינונית ולא סייע לקבוצה להימלט מירידה לליגה השנייה. בבאסטיה אהבו מאוד את הקשר, אך טענו שתרומתו ההתקפית לא מספיקה (שער בודד) ושהוא לא מפעיל את החלוצים כנדרש. "מדובר במשקיען אמיתי שמשתדל ורץ במשך 90 דקות ומבצע לחץ בצורה נהדרת, אבל חסר את האיכות במסירה שמצופה משחקן בקישור המרכזי", נכתב עליו בסיכום העונה.

בתום עונת ההשאלה בבאסטיה הסתיים למעשה חוזהו של רוקי בפ.ס.ז' והוא חתם על חוזה לשלוש שנים בקבוצה נוספת מקורסיקה, אז'קסיו. גם במקרה הזה הוא נאלץ לחוות ירידת ליגה, למרות היותו אחד השחקנים הבולטים בקבוצה עם שלושה שערים ב-24 הופעות, כולל ביצוע אחד מרהיב שהתחרה על תואר שער העונה. המזל הרע המשיך לפקוד את רוקי גם בעונת 2006/7, אז לא מצא קבוצה בליגה הראשונה שחפצה בשירותיו, חווה פציעה לא קלה ורשם רק 11 משחקי ליגה במדי אז'קסיו בליגה השנייה. התקופה המוזרה הזו קיבעה את מעמדו של רוקי כשחקן ליגת המשנה, כאשר התעניינות מצד קבוצות תחתית בליגה הבכירה לא הבשילה לכדי חתימה, בשל תרומתו המעטה מבחינה סטטיסטית וה"נאחס" שדבק בו בעקבות שתי הירידות הרצופות.

מאוכזב מכך שלא זכה להצעות מקבוצות הליג 1, רוקי השלים את חוזהו באז'קסיו ובקיץ 2008 עבר למץ היומרנית, שנחשבה למועמדת בכירה להעפיל לליגה הראשונה. "טעמתי מהליגה הזו כשהייתי צעיר, וכשמשהו חסר מתגעגעים אליו", הסביר רוקי את שאיפתו הגדולה. "אני רוצה לחזור". הקשר קיבל תפקיד מפתח במרכז השדה של הסגולים ואף רשם את עונתו המוצלחת בקריירה מבחינת הבקעות (ארבעה שערים ב-36 משחקים), אך זה הספיק רק למקום חמישי בליגה וטעם מר של החמצה. "הוא מקצוען גדול שחונך כראוי בבית הספר לכדורגל של קאן", החמיא לו מאמנו דאז, איבון פוליקן. "הוא מאוד ביקורתי כלפי עצמו, לפעמים יתר על המידה".

מץ ניסתה לעשות התאמות ובעונה החולפת הוסט רוקי מתפקידו הטבעי כקשר מרכזי (50/50) לעמדה הגנתית יותר. פוליקן רצה לנצל את הניסיון וקור הרוח של רוקי בתפקיד הקשר האחורי, ולהרוויח מקום לקשר נוסף שאולי יספק לו תרומה נכבדת יותר בצד ההתקפי. השינוי הזה הפך את רוקי לשחקן היציב במץ ולאהוב הקהל, במיוחד כשבסוף העונה, כששוב הוחמצה העלייה עם מקום רביעי בלבד, התלוננו האוהדים כלפי חוסר ההשקעה של כל השחקנים, פרט אליו. רוקי הבקיע רק פעמיים וסיים עונה של 33 משחקים ללא אף בישול, אך רוח הלחימה ("למדתי מהלוחם הגדול מכולם, גבי היינצה") וההתרוצצות הבלתי פוסקת על כר הדשא העניקו לו את תואר השחקן המצטיין של העונה מטעם האוהדים.

במץ כבר החלו בקמפיין להעברת סרט הקפטן לידי רוקי, כשמכירתו להפועל תל אביב תפסה אותם לא מוכנים והפתיעה גם את המאמן החדש שרצה לבנות סביבו את הקבוצה. הבעיות הכלכליות הקשות של המועדון גרמו להנהלה לוותר על אחד השחקנים החשובים בקבוצה, שהיה גם בעל השכר הגבוה בסגל. "איבדנו מנהיג ועוד תמורת סכום מגוחך", התלוננו אוהדי מץ על העסקה שהעשירה את קופת מועדונם בכ-300 אלף יורו. "הוא אולי לא הכי מבריק, אבל יש לו לב גדול והוא שווה לפחות פי שניים".

על כך אין חולק. לרוקי יש קלאסה של מקצוען אמיתי, הוא שחקן קבוצתי ומאמניו בצרפת יודו כי מדובר ב"שחקן של מאמן". נשאלת השאלה, האם השחקן שלא התאקלם בפ.ס.ז' והפך לאחת הדמויות המייצגות של הליגה השנייה הפיזית והקשוחה, מסוגל לעשות את השינוי בגיל 29, בעונתו הראשונה מחוץ לצרפת, ולהיות איש מפתח בקבוצה המעוניינת להגיע לליגת האלופות. אם מישהו בהפועל תל אביב מצפה לשליטה ברסן המשחק ולבישולים נוסח נאתכו, הוא צפוי להתבדות. מדובר בשוליה, לא בקוסם.