זורקים איירבול

ביום שלישי השבוע התכנסו ראשי הפועל יקנעם/מגידו לשיחה דחופה. מצד אחד, התאריך הראשוני להצגת המסמכים הכלכליים לעליית הקבוצה לליגת העל עבר שבעה ימים קודם, והביטחון שהקבוצה תשיג את המשאבים הכלכליים כדי להעפיל לליגה הראשונה נמוך מאוד. מהצד השני, החלום של ההעפלה לליגת העל, שאותו השיגה הקבוצה בזכות על המגרש בעונה שעברה בליגה הלאומית, מונע מאנשי העמק לוותר. התוצאה של הפגישה – פיצוץ באיחוד שהיה קיים בשנים האחרונות, כמעט התפרקות של המועדון ו-ויתור על העפלה לליגת העל.

"הדוגמה של האיחוד הזה, מוכיחה שיש קבוצות שפשוט לא נולדו להיות בליגת העל", אמר אחד מבכירי המועדון השבוע. "אנחנו התרגלנו להתכונן בכל שנה עם תקציב של כמעט מיליון שקל לליגה השנייה, להביא שחקנים צעירים ולארח בכיף קבוצות אחרות. עלייה לליגת העל היא כאב ראש גדול, וכל עוד אין מי שייקח על עצמו לארגן את הכל, זה לא יקרה". בכיר בכדורסל הישראלי הוסיף על המקרה של יקנעם/מגידו: "זה מראה שקבוצות מסוימות צריכות לוותר בפלייאוף של הלאומית. עם כל הכבוד לספורטיביות, אם יקנעם/מגידו היו מוותרים מראש, אולי מכבי אשדוד היו עולים, ולא דרך השולחן הירוק".

נכון להיום, שלושה חודשים לפני פתיחת ליגת העל, עדיין לא ידוע בוודאות מה יהיה המבנה הסופי של הליגה. אחרי ההודעה של יקנעם/מגידו, פנו במנהלת הליגה לעירוני נהריה ועירוני רמת גן, וביקשו מהן להתכונן למקרה שבו יצטרכו שאחת מהן תשלים את תמונת ליגת העל. לפי התקנון של איגוד הכדורסל ומנהלת הליגה, במידה שאחת מהקבוצות שעלו לליגת העל מוותרת על זכותה, מקבלת הקבוצה שירדה ליגה מהמקום הגבוה יותר את הזכות במקומה. אך למרות התקנון, במנהלת הליגה מקווים כי גם מ.כ הבקעה תוותר על העלייה, ואז יוכלו להודיע על ליגה של 10 קבוצות.


"במקרה של הבקעה, כולם ידעו עוד במרץ שהקבוצה לא תוכל לעלות לליגת העל", אומר בכיר באיגוד הכדורסל, "יש שם בעיות עם ראשי הערים שלא רוצים להיות בליגת העל, וגם מי שעומד מאחורי האיחוד, דורון הרציקוביץ', לא שש להיות זנב לאריות. בסופו של דבר, אחרי שגבעת שמואל פרשה מהאיחוד וקרית אונו מאיימת גם היא לעזוב, אין ספק שהקבוצה הזאת לא תהיה בליגת העל בעונה הבאה. הם הבאים בתור להודיע על כך, אלא אם מוטי אמסלם ישלוף שפן מדהים מהכובע ברגע האחרון".

הוויתור של שתי העולות על זכותן אמור להשאיר את ליגת העל על 10 קבוצות, אך גם כאן התמונה אינה וודאית. הפועל עפולה, שסיימה את העונה האחרונה עם הכרטיס לעונה נוספת בליגה הבכירה, מתמוטטת בימים אלה מבחינה כלכלית, כאשר בקרת התקציבים מימשה ערבויות על סך 725 אלף שקל כדי לכסות את חובותיה של הקבוצה. לא נראה שלעפולה יש עתיד. "סיימתי את העונה בחודש מאי, כשהמשכורת האחרונה שנכנסה לי לבנק הייתה משכורת ינואר", אומר שחקן בקבוצה.

בעפולה מודים שהסיכוי שהקבוצה תשחק בעונה הבאה בליגת העל הוא לא גבוה, ובמקרה כזה שוב יחזרו לתמונה עירוני רמת גן ועירוני נהריה, אלא שפה מחכה למנהלת הליגה הפתעה. "ב-1 לאוגוסט יפנו אלינו, וזו לא שיטה", אומר בני ברנר, יו"ר עירוני רמת גן, שבניגוד לעירוני נהריה (שם בשלב זה אין קבוצה אחרי עזיבתו של היו"ר אבי סבג), מתחילה לבנות את עצמה לליגה הלאומית. "אם במנהלת הליגה רוצים שנעלה שיגידו מעכשיו, אנחנו לא נסתום חור. שימצאו את אשדוד או פראיירים אחרים שיתארגנו ברגע אחד, לא מתארגנים לליגת העל בשנייה".

מכבי אשדוד הצנועה אכן צפויה להרוויח מהקריסה הכלכלית של קבוצות התחתית. ד"ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, יצר במהלך הפגרה קשר עם יו"ר מנהלת הליגה אבנר קופל, והציג לו תוכנית, לפיה הקבוצה תוכל להעמיד תקציב של 5 מיליון שקל בשלוש עונות. במנהלת הליגה רוצים להכניס עוד קבוצה מדרום הארץ עם בסיס אוהדים איתן לליגת העל. למרות היותם מנועים מלאשר זאת, הם יעדיפו קבוצה מבוססת כמו אשדוד על פני אופציות קצת פחות אמינות כמו הפועל עפולה או עירוני נהריה. באשדוד מחכים בינתיים, ולא החלו לבנות את הקבוצה לליגה הלאומית, כשאפילו מאמן לעונה הבאה עדיין לא מונה לקבוצה.

המשבר הנוכחי שפוקד את הכדורסל הישראלי לא היה חייב לקרות. במהלך עונת 2006/7 הוחלט להרחיב את מספר הקבוצות בליגת העל מ-10 ל-12, מה שכבר אז סומן כמהלך בעייתי. ב-2008/9 בוצע המהלך, כשלליגת העל הצטרפה בהצלחה מכבי חיפה ואיתה מ.כ גבעת שמואל ועירוני קרית אתא, שגמרו את העונה עם התרסקות כלכלית, "אמרתי שלכדורסל הישראלי מתאים שיהיו רק 10 קבוצות", נזכר אלדד אקוניס, יו"ר בני השרון בימים של הרחבת הליגה, "לצערי לא הקשיבו לי, והיום בדיעבד כולם יודעים שצדקתי בעניין הזה. הליגה צריכה למנות 10 קבוצות, אין מספיק כסף ושחקנים ל-12 קבוצות. היו צריכים ליצור קבוצות גדולות וחזקות, אבל במקום זה היו כאלה שהתרסקו. כל קבוצה קיבלה פחות כסף, וההתרסקות הייתה ידועה מראש. חבל שזה קרה".

גם ברנר, שנפלט מליגת העל וככל הנראה לא יחזור לשם בעונה הקרובה, מסכים עם אקוניס. "צמצום יהיה טוב לקבוצות מסוימות שיקבלו יותר כסף ממנהלת הליגה, ואולי יעזור להוזיל את מחירי השחקנים. המטרה הראשונה תשיג את עצמה, כי חלוקת הכספים תתפרש בין 10 קבוצות ולא 12, אך המטרה השנייה לא תתממש כי השחקנים עובדתית לא הורידו את המחירים שלהם למחירים נמוכים יותר".

הפחד הגדול של אנשי הכדורסל הישראלי הוא מהתפוררות כלכלית של הקבוצות שכרגע נראות יציבות. בעירוני אשקלון ובמכבי ראשון לציון כבר קיצצו העונה בצורה נכבדת, ויעמידו תקציב צנוע לעומת שנים קודמות. "מאז שיוסי דהאן באשקלון, ואני מברך כל אחד כמוהו שבא, יש קבוצה. בלי מיקי דורסמן הפועל חולון לא הייתה חוזרת", מונה ברנר את האנשים שהצילו חלק מהקבוצות. "אין אף קבוצה בליגה, כולל הפועל ירושלים, שאחרי גאידמק עמדה בפני שוקת שבורה, שיכולה להיות בטוחה, חוץ ממכבי תל אביב. מכבי חיפה, אם ג'ף יעזוב מחר, תהיה בבעיה גדולה. אלה אנשים שמביאים מהבית, ואי אפשר לדעת מתי הם יהיו ומתי הם לא יהיו".

במנהלת הליגה כבר מדברים על פתרונות יצירתיים למניעת הקריסה הכלכלית של השנים הבאות. אחת הדרכים היותר נפוצות היא לעשות ליגה ללא יורדות, בסגנון ה-NBA, שאליה יכולות לעלות קבוצות רק אם הן יעמדו בקריטריונים מסוימים. " הליגה הזאת חייבת להיות ליגה סגורה, ללא יורדות, מי שרוצה לעלות ויש לה כסף, שתעלה", ממשיך ברנר, אליו מצטרף בכיר באיגוד הכדורסל. "אנחנו מייצגים את קבוצות הליגה הלאומית, אבל זו ליגה שלרוב אין בה תוכן, חוץ מהקבוצות שמשתמשות בה בדרכן לליגה הראשונה. צריך לדעת איך להפריד בין הליגות, כי רוב הקבוצות שמשחקות בלאומית הן לא ברמה הכלכלית של ליגת העל".

בסופו של דבר, לכל עולם הכדורסל ברור כבר כעת שבעונה הבאה יהיו רק 10 קבוצות בליגת העל, כשהקבוצה העשירית תהיה ככל הנראה מכבי אשדוד. היא תהיה הראשונה בארבע העונות האחרונות שהעפילה לליגת העל על השולחן הירוק. הליגה הלאומית תמנה 16 קבוצות, וממנה תעלה רק קבוצה אחת לליגת העל. "הליגה הלאומית תהפוך לליגה ישראלית אמיתית, שם יתפתחו שחקנים", חוזים באיגוד הכדורסל. בינתיים, בעוד הפרוצדורה של קביעת הקבוצה העשירית ומבנה הליגה הלאומית ממשיכים, נשאר רק לראות את חלום הליגה הרחבה של שנות ה-90 מתרסק סופית.