"חשבתי לפרוש אבל התמזל מזלי, זה חלום של כל שחקן לזכות בדאבל"

יום שבת, אצטדיון טדי, דקה 92: "אחרי הגול שהבקענו ישר תפסתי את הפלאפון והתקשרתי לדוד שלי", משחזר מהראן לאלה את רגעי הדרמה במחזור האחרון. "כל אוהדי בית"ר צעקו כאילו כבר 1:2 לבני יהודה, וגוטמן וכל השחקנים התחילו כבר לחגוג. אמרתי לו 'תירגע, יש עוד דקה וחצי ושום דבר לא נגמר'. פתאום דוד שלי אמר לי ששרקו לסיום והטירוף התחיל. אין תחושה שאני יכול להסביר שתהיה קרובה למה שהלך שם. זה חלום של כל שחקן לזכות בדאבל, ובכלל אצלי שהגעתי מהליגה הלאומית למעמד כזה, ולפני שנתיים אף אחד לא הכיר אותי".

חשוב להתעכב על אותן דקות דרמטיות בטדי. כי אם הדאבל של הפועל תל אביב היה מפתיע, החלק שלקח בו לאלה הוא בכלל סיפור סינדרלה בלתי נתפס. החלוץ בן ה-28 הפך בתוך שתי עונות משחקן אלמוני בליגה הארצית לאחד הווינרים הגדולים שידע הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות, ולא פחות חשוב, לפורץ דרך בעדה הדרוזית, שלא הוציאה מתוכה עד כה כדורגלנים ברמה הזו.

"האמת היא שבהתחלה ממש לא חשבתי שתהיי לי קריירה בתור כדורגלן", הוא מתוודה. "חשבתי לפרוש ולהמשיך בקבע בצבא או לחפש מקצוע אחר. אבל התמזל מזלי והתחלתי לשחק במכבי שעריים. אחרי שנתיים שם ראיתי שאני טוב ומבקיע הרבה שערים. החלטתי לתת לזה הזדמנות אמיתית וכיוונתי הכי גבוה שיש".

- באותה תקופה בכלל חלמת שתהיה בקבוצה גדולה?

"כשהתגייסתי לצבע ידעתי שהחלום להיות שחקן מבחינתי כבר לא יקרה, אבל כשחזרתי לשחק נתתי את כולי והאמנתי שמתישהו זה ישתלם לי. הייתי בליגה א', בארצית, בלאומית, שוב בארצית ושוב בלאומית, עד שאלי גוטמן ויוסי אבוקסיס ראו אותי והחליטו לקחת אותי להפועל תל אביב. אני אפילו לא יודע לתאר עד כמה אני מוקיר להם את מה שהם עשו. הם נתנו לי את הצ'אנס בהפועל ואני מרגיש שהחזרתי להם בגדול בשנתיים שאני בקבוצה. את הגול בקרית אליעזר אני מקדיש להם על האמונה שהם נתנו בי".

- במה היה לך יותר קל להאמין: שתגיע לקבוצה גדולה, או שהעונה תסתיים בדאבל?

"כשהעונה התחילה ידענו שאנחנו קבוצה טובה והאמנו שנביא תואר, אבל בטח לא דאבל. שאלו אותי העונה אם לפני כמה שנים הייתי מאמין שאבקיע את הגול במשחק העונה ואמרתי להם שכן, האמנתי בגלל שאני עובד קשה ואף פעם לא מוותר. אני חושב שהגול שלי בחיפה הוא זה שנתן לנו את האליפות".

- איזה גול יותר משמעותי, שלך או של ערן זהבי?

"אוף, קשה. הגול בקרית אליעזר סגר את הפער שהיה בנינו לבין מכבי חיפה והביא אותנו למקום הראשון ולהזדמנות הראשונה האמיתית לקחת אליפות. אני לא יודע להכריע, אלה שני גולים שבלעדיהם לא היינו לוקחים אליפות ואני שמח מאוד בשביל ערן, הגיע לו הגול הזה".

- בתחילת העונה חזרת להיות שחקן ספסל, איך הרגשת עם זה?

"קודם כול, אלה היו השיקולים של אלי. הוא זה שהכריע מי ישחק, ולי לא היה מה לעשות עם זה, אלא רק לקבל את ההחלטה ולהוכיח לו שהמקום שלי בהרכב. ידעתי שבסופו של דבר העבודה הקשה תשתלם לי ועובדה שחזרתי להרכב. ברור שכאב לי לשבת על הספסל, אבל מה כבר יכולתי לעשות, ללכת לאלי גוטמן ולהגיד לו שיבואה לא פוגע ושייתן לי לשחק? החלטתי באותו הזמן לא לדבר ורק להראות באימונים שמגיע לי לחזור להרכב".

- אתה מרגיש שענית למבקרים שלך שטענו שאתה לא מתאים לקבוצה גדולה?

"תמיד יש אנשים רעים שמחפשים את השלילי. אני רק יכול לקוות שהשערים המכריעים שלי מול בית"ר ומכבי וחיפה סתמו להם קצת את הפה".

- מה התרומה של אלי גוטמן להתקדמות שלך ושל שחקנים אחרים בקבוצה?

"יש לו חלק גדול בהתקדמות של כל אחד מהשחקנים. הוא לא מפספס שום דבר ותמיד יודע להגיד את המילה הטובה וגם לתקן את הטעויות של כל אחד מאתנו. אפילו במשחק האחרון מול אשדוד שניצחנו 0:4, הוא בא אליי בסוף המשחק ואמר לי שבאחת ההזדמנויות שלי הייתי צריך להוציא פס רוחב ולא לבעוט. אותם הדברים הוא עשה עם שכטר אחרי ראפיד וינה. שם הוא אמר לו שהוא היה צריך למסור לי את הכדור ולא לנסות להבקיע בכוח".

"זאת הגדולה שלו", ממשיך לאלה. "הוא רואה כל דבר ודואג לתקן את הדברים שחסרים לנו בתור שחקנים. אין לנו מאמנים כאלה, הוא ויוסי אבוקסיס הם פשוט תותחים אמיתיים ואין לי ספק שהם יביאו אותנו לעוד תארים בעתיד. אף אחד לא יכול להבין כמה אני מעריך את זה שהוא לקח אותי ביום העצמאות לים ופשוט הרג אותי שם, זה נתן לי להבין עד כמה הוא מאמין בי ואני שמח שבאותו שבוע ידעתי להחזיר לו על המגרש".

- מה זה עושה לך כשאתה שומע שמחפשים חלוצים נוספים לקבוצה כמו ברק יצחקי ובן סהר, שאמורים לבוא על חשבונך בהרכב?

"לפני הכול זאת קבוצה וההצלחה שלה לא פחות חשובה מההצלחה שלי. נכון שזה לא הכי נעים לשמוע את זה, אבל אם יביאו באמת שחקנים כמו יצחקי וסהר זה גם ישמח אותי, כי בסך הכל זה טוב לקבוצה ויעשה את כולנו יותר טובים. מה שבטוח, אני אמשיך לעבוד קשה ואני מאמין שאת ההזדמנות שלי אני אקבל ואוכיח שגם אני חשוב לקבוצה. אסור לאף שחקן אצלנו לחשוב אחרת".

- אמרו השנה שאתה שחקן של משחקים גדולים.

"לפני הכול, כשאני עולה למגרש במשחקים האלה, אני מרגיש את הקהל, שבאמת אין כמוהו בארץ. הוא יודע לתמוך ברגעים הקשים ביותר שיש לך בתור שחקן וכשאני שומע אותם, במשחקים האלה, אני פשוט נכנס לטירוף. זה לא שבמשחקים מול הקבוצות הקטנות אני לא רוצה להבקיע, פשוט נוצר מצב על המגרש ששחקנים אצלנו מרגישים יותר בטוחים עם הכדור ועושים יותר פעולות אישיות. מול הקבוצות גדולות יותר יש פחות מקום על המגרש ויותר צפיפות, ועם התנועה שלי אני מצליח להגיע למצבים בגלל ששחקנים אחרים גם נשמרים יותר חזק. לדעתי, אין כזה דבר שחקן של משחקים גדולים. הנה, אמרו על גילי ורמוט שהוא לא מגיע למשחקים גדולים וכולם ראו מה הוא עשה השנה בגמר גביע ומול בית"ר".

- אם כבר הזכרת את ורמוט, בתור חבר טוב שלו, יש לך הסבר לעונה המדהימה שלו?

"גילי ורמוט תמיד היה שחקן מעולה, עוד כשהיינו קטנים בהפועל חיפה תמיד אמרו שהוא יהיה השחקן הישראלי הכי טוב. לפעמים, כמו לכל שחקן, יש תקופות פחות טובות, והשאלה היא איך אתה מתמודד עם זה. אני יכול לספר שבעונה שעברה כשלא הלך לו גילי בכה, אבל הוא ידע שאסור לו לוותר והמשיך לעבוד וכולנו רואים את התוצאה העונה. לא סתם הוא שחקן העונה. אולי השינוי הכי גדול שעבר גילי העונה שהוא הפך להיות מנהיג שמוביל את הקבוצה ונותן לה המון שקט וביטחון. הקבוצה סומכת על גילי ורמוט".

- תגיד, שכטר מתנהג בקבוצה כמו שהוא חגג עם האוהדים?

"שכטר הוא אגדה. אין דברים כאלה. הוא מצחיק ונמצא בכל מקום כשצריך אותו. הוא נכס אמיתי לקבוצה וכמו גילי, הוא גם מנהיג ואף אחד לא יודע כמה הוא לוקח קשה כשהקבוצה לא מנצחת. הוא ממש שחקן נשמה אמיתי".

- מה אתה צריך עוד לשפר במשחק שלך?

"אולי אני צריך להיות קצת יותר רע במשחק שלי ולעשות מהלכים יותר אישיים. אני יודע שאני יכול, אבל כשאני עולה למגרש תמיד עומדת טובתה של הקבוצה מול עיניי ולא איכפת לי לפעמים לוותר, רק שהקבוצה תרוויח מזה. כבר הוכחתי בעונה שעברה שאני יכול לעשות מהלכים אישיים, אני מקווה להביא את זה לידי ביטוי בעונה הבאה".

- לקחת דאבל העונה, אתה אוטוטו מתחתן, נשארו לך עוד חלומות בכדורגל?

"החלום של כל שחקן בארץ הוא לשחק באירופה ולהגיע לנבחרת. אני אמשיך לעבוד קשה ואני מקווה שמתישהו הדברים האלה יקרו. לפעמים צריך מזל בחיים, שמישהו יראה אותך במשחק מסוים ואז הכול יכול לקרות. חוץ מזה, יש לנו בעונה הבאה חלום והוא ליגת האלופות. אפילו כשאני מסתכל בטלוויזיה ושומע את המנגינה של ליגת האלופות, עוברת בי צמרמורת, כך שאני אפילו לא יכול לתאר מה יעבור בתוכי או איך אני ארגיש אם באמת נהיה שם".

- לסיום, מה זה בשבילך להיות הדרוזי הראשון שלוקח אליפות וגביע?

"זה כבוד ענק בשבילי ובשביל העדה. אפילו עכשיו ראש המועצה בא לברך אותי. אני מקווה שפתחתי דלת לעוד שחקנים שיבואו מהעדה ויגשימו את החלומות שלהם".