מכיוון שמאזן הכוחות בדרבי התל אביבי הוא די ברור, נראה כי גם הפעם כל קלישאות הכדורגל עומדות לצד מכבי: "לדרבי חוקים משלו", "במשחק נתון הכל אפשרי", "הכדור הוא עגול", או כל אמירה אחרת שמעמעמת את הבדלי הרמות ורומזת כי כל האפשרויות פתוחות. מנגד, אם יש קלישאה שמטרידה את מנוחתם של האוהדים בצהוב, זו הקביעה המסורתית ש"אין מגיע בכדורגל". ככה זה בכדורגל, אין צדק. יש קבוצה שראויה לניצחון, זה יהיה רק הוגן וטבעי לראות אותה חוגגת בסיום, אך אופיו האכזרי של המשחק לא מבטיח לה מאום. אדרבא, המסורת מתעקשת בנחרצות שלא רק שאין צדק או דין הוגן, אלא המשחק אף מאופיין באפליה ובקיפוח, ופה כביכול טמון קסמו. האין זה בלתי נסבל? האין זה עוול חסר רחמים? אין פלא שכבר ימים ארוכים שאוהדי מכבי מתקשים להירדם, ובראשם מהדהדת רק מחשבה מפחידה אחת: אין, אין מגיע בכדורגל.
העוול של לוזון
ישנם כאלו שיתעקשו כי דווקא להפועל "מגיע" לנצח, בתור הקבוצה שמוערכת כטובה בליגה, אך האין זה שטחי? האם זו באמת סיבה מספקת? האם אוהדיה לא חוו העונה די והותר רגעי שמחה, והגיע הזמן לחלוקה שונה של מנות האושר? איפה הצדק החברתי שאליו מתיימרים האנשים באדום? האם זו רק העמדת פנים צבועה? האם ייתכן שרק קבוצה אחת תחגוג ותצהל בזמן שיריבתה תמשיך לסבול ללא שום פרופורציות הוגנות, ואילו הם יביטו במתרחש ולא יפצו פה?
ונגיד כי הייתה זו דמגוגיה מגוחכת, מה לגבי הימצאותם בפסגה? כיצד ייתכן כי קבוצה שצברה פחות נקודות תמוקם במקום הראשון? זה הוגן? זה צודק? האם ניתן לדמיין את התלונות של ראשיה לו המצב היה הפוך? אין ספק, אם יש מגיע בכדורגל, הרי שראוי כי מכבי תנצח בדרבי, ולו רק בשביל ההגינות הספורטיבית וה"פייר פליי". זה יהיה מתאים והולם, יסגור מעגל, יבטל כל אפשרות לאליפות לא חוקית, ייצור אווירה קסומה של צדק קוסמי וייתן תקווה לכל המקופחים והנדכאים באשר הם. אבל אין, אין מגיע בכדורגל. הפועל שוב ניצלת, ואוהדיה נושמים לרווחה.
אל תפספס
וצדק לכל
ומה לגבי המתקפה התקשורתית האלימה שספגה מכבי תל אביב השבוע? האם בהתלהמות חסרת הפרופורציות הזו היה צדק? האם זה "הגיע" להם, או שמא הייתה זו הזדמנות לנקמנות וניגוחים אישיים? האם היה זה השער המגוחך הראשון ששטראובר ספג בחייו? האם הפסד לאלופה מלאת האמביציה מרמז על ויתור? ממתי הכדורגל מורכב רק מרצון ומתשוקה? הרי אם יש אמת בקביעה, מדוע מכבי הובסה והובכה כל כך הרבה פעמים העונה, מדוע הפסידה בבית לאחי נצרת, מדוע הודחה מהגביע בבושת פנים? כמה פעמים "הקבוצה של נמני" עלתה לדשא חדורת מוטיבציה, רצתה והשתדלה, אך עדיין ירדה ממנו מוכה? אין ספק, אם יש מגיע בכדורגל, הרי שראוי שהצהובים יענו לכל מבקריהם עם ניצחון מוחץ בדרבי, אבל אין, אין מגיע בכדורגל.
ומה לגבי פרשת טביב? כיצד היא הושתקה לאורך השנים? איך העברת הבעלות המקוממת הזו, שכללה העברה חשודה של שחקנים מכפר סבא, לא הסעירה יומם וליל את התקשורת? איפה התחקירים, איפה החשיפות? זה צודק? זה הוגן? כיצד ייתכן כי הקבוצה מתנערת מכל יומרותיה של אוהדיה המפורסמים, ועדיין זוכה לפרגונים ולהנחות? איך המועדון שאוהדיו מתלוננים נגד הגזילה של מכבי בכדורסל, לא איפשר לשוערו גבי בורשטיין לשחק מולו, אך עדיין נתפס כרודף צדק? למה הרכש הנוצץ של האדומים בתחילת העונה מתקבל בטבעיות, ואילו כשקבוצות אחרות נוהגות כך זה נחשב לדורסנות מושחתת? האם זו צביעות? האם זו היתממות? אין ספק, אם יש מגיע בכדורגל, ראוי שהצהובים ייתנו מחר ליריביהם מכה אחת אפיים וישיבו את הסדר על כנו, אבל אין, אין מגיע בכדורגל.
ובסופו של דבר, האיכות עצמה. גם שונאיה המושבעים ביותר של הפועל תל אביב ייאלצו להודות כי הקבוצה סיפקה העונה לא מעט חוויות כדורגל איכותיות. היא הקבוצה הטובה יותר, היא ראויה למחמאות, היא ניצחה ברגע האמת, אבל יריביה עדיין מנסים להשתעשע במחשבות אופטימיות ומתנחמים בקלישאות סתומות: אין מגיע בכדורגל.
