אבי לוזון בתפקיד איתן טייב?

אנחנו תמיד מופתעים כשקבוצת כדורסל שומטת הפרש של 20 נקודות במחצית, או כשקבוצת כדורגל שהובילה בבטחה בראש הטבלה נקלעת לרצף הפסדים, אבל ההיסטוריה מלמדת שהובלה בפער גדול היא סיטואציה לא נוחה מבחינה פסיכולוגית: פתאום אתה חושב יותר מדי על הדברים שקודם באו בטבעיות, פתאום אתה עסוק בלשמור על הקיים במקום להיות רעב לעוד נקודות ועוד ניצחונות, פתאום אתה נכנס להלך רוח של הרחקת כדורים ליציע במקום לתקוף את השער. שיטת הקיזוז של אבי לוזון הוסיפה אלמנט כמעט סדיסטי לתופעה המוכרת. כשמכבי חיפה הובילה בהפרש דו ספרתי, היא ידעה שתאבד אותו גם אם תמשיך לשחק כדורגל מושלם – ואף קבוצה לא יכולה לשמר יכולת שיא לאורך עונה שלמה.

כדאי להזכיר שאלמלא הגאונות של אבי לוזון, חיפה הייתה מובילה על הפועל תל אביב בשש נקודות ויכלה לספוג גם הפסד במשחק העונה. כל השאר – המומנטום של הפועל, הכדורגל היפה של ורמוט ושות', ההצלחה האדומה באירופה מול הכישלון של הירוקים – הוא רק רעש רקע לעובדות: אלמלא הקיזוז, חיפה הייתה לוקחת אליפות קלילה. לכן, לתואר אדום, אם יושג, צריך לצרף כוכבית עצומה בגודלה.

מי שהיה ביציע של אוהדי בית"ר ירושלים במשחק ההוא מול בית שאן בקרית אליעזר, ודאי זוכר לא מעט פרצופים מבולבלים של אנשים שלא הרגישו הכי טוב עם הדרך שבה האליפות מושגת. אחרי הכל, בית"ר של אותה עונה היתה קבוצה יותר טובה מהפועל תל אביב והאופן שבו בית שאן אפשרה לה לזכות במשחק – סגנון לא ספורטיבי שזכינו לצפות בו גם מקבוצות ונבחרות גדולות באירופה במשחקים בהם לא היו חייבות לנצח – יצרה טעם חמוץ. לא מעט "היסטוריונים" ביציע מיד עטו על כמה מבולבלים, והסבירו להם שאת ההיסטוריה אפשר כל הזמן להבין אחרת, ולכן אין טעם לחפש בה חוסר צדק רגעי: הרי הפועל תל אביב לא היתה הופכת להיות הפועל תל אביב בלי חוסר הצדק של ההסתדרות שבנתה עבורה במשך עשורים את כוחה הכלכלי, הממסדי והמעמדי. הרי זו אותה הפועל תל אביב שלקחה אליפות מאופסייד וזכתה בגביע עם נגיעת יד.

בספורט אי אפשר אף פעם להשיג שוויון. לא לכולם תקציב זהה, לא לכולם אותה איכות של שחקנים, לא לכולם אותה כמות של אוהדים, לא את כולם השיטה משרתת בצורה זהה. אם, למשל, היו מתגמלים העונה בשתי נקודות על כל ניצחון כמו בעבר, הפער בין הפועל תל אביב למכבי חיפה היה עומד כעת על שתי נקודות. בלי קיזוז. מה זה אומר פתאום? שחיפה פחות טובה? שטויות. ששיטת שלוש הנקודות היא מעוותת? אפשרי. בכל מקרה, צריך לדעת לנצל את השיטה, ובהקשר הזה הפועל תל אביב של העונה לקחה בחשבון את עניין הקיזוז לאורך כל הדרך, בעוד חיפה התעלמה ממנו עד שלפתע נבהלה. באותה מידה, השיטה יכלה לעוות לטובת מכבי חיפה ולגרוע מהפועל תל אביב (אם אבי נמני היה משכיל לאמן טוב יותר את מכבי תל אביב אחרי ההפסד בדרבי). איפה מתחילה ונגמרת מדידת הצדק? בחוק יעקובו? בשער של יורי שוקאנוב ממכבי תל אביב? באליפות שבית שאן מנעה או באליפות שצבי שריר העניק להפועל תל אביב?

תהיו בטוחים שאם יעקב שחר היה באותה סיטואציה הוא בכלל לא היה מהסס. שחר הרי חגג את העלייה השנייה לליגת האלופות, מבלי לשקלל את ההקלות שאופ"א סידרה לקבוצות דוגמת מכבי חיפה. פעם השיטה הזו מסדרת לך את ליברפול ופעם היא שולחת אותך לחגוג (בצדק רב) על חשבון רד בול זלצבורג. הפועל צריכה לחשוב באותה צורה ולחגוג באותה דרך, אם וכאשר כמובן.

בראיון שהעניק לפני ימים אחדים ל"ידיעות אחרונות", הביע אבי לוזון תקווה כי אם הפועל תל אביב תזכה באליפות, היא תעשה זאת בפער של יותר משלוש נקודות. אתם יודעים, כדי שאף אחד לא יוכל לבוא בטענות. מכך ניתן להסיק כי גם יו"ר ההתאחדות זיהה איזשהו טעם לפגם בשיטת הקיזוז הקלוקלת שהגה. הפועל תל אביב היא אכן הקבוצה הטובה בליגה כרגע ושחקניה מציגים את הכדורגל המלהיב שידע המועדון הזה מימיו, אך זה לא אומר שהיא ראויה לאליפות. אלמלא אותה שיטה בזויה ומעוותת, האדומים כלל לא היו ניצבים בעמדת זינוק למקום הראשון.

הקיזוז ריחף באוויר לאורך כל הסיבוב השני ונתן אותותיו על מכבי חיפה, שנלחצה ממנו וראתה איך יתרון דו ספרתי נעלם בן רגע. למרות זאת, לאלופה היה אמור להיות מרחק ביטחון של שני משחקים - טווח מספק למדי, במיוחד בהתחשב בעובדה כי לא הפסידה ליריבתה בשנתיים האחרונות. זכייה של הפועל תל אביב באליפות בחסות ההברקה של המקזז ממלאבס, שכמו בנקאי מיומן החליט לגבות עמלות בצורת נקודות מקבוצות הליגה, תחזיר לחיים את המושג "אליפות עם כוכבית". זו לא תהיה אליפות מוכתמת סטייל עונת השרוכים, אך בהחלט כזו שתרחף מעליה עננה כבדה של חוסר ספורטיביות משווע.

במשחק בין הפועל תל אביב לבני יהודה בשבת האחרונה קיבלנו דוגמה ליחסיות של המונח צדק. וואליד באדיר נשכב על הקרקע ברחבתו כשהפועל תל אביב יוצאת להתקפה. האדומים איבדו את הכדור, בני יהודה בחרה גם היא לא להוציא אותו לחוץ וזכתה לשריקות בוז צורמות מהקהל. כמובן שמיד עם סיום ההתקפה שלה קם באדיר ועמד על רגליו נרגן וזועף, כאילו כמה שניות לפני כן לא אחזו בו כאבי תופת.

צדק, במיוחד בכדורגל, הוא עניין סובייקטיבי. מבחינת הפועל תל אביב, כל דרך שבה תושג האליפות העונה תהיה לגיטימית. זו השיטה, והרי היא נקבעה לפני שהחלה העונה ולא במהלכה. מבחינת מכבי חיפה, העובדה שבערב אחד לפני שבועיים גולח הפער משמונה לשלוש נקודות מעידה על עיוות מטורף ועושק אכזרי.

אלא אם אתה אוהד אדום, קל לראות את ההיגיון שיש בטענות החיפאים. כמעט בלתי נמנע שכוכבית זועקת תודבק להישג של אלי גוטמן אם יערכו שחקניו את הקפת הניצחון בסיום העונה. אולם האם יהיה זה הוגן להכתים תואר רק בגלל שיטה שכביכול אינה ראויה? הפועל תל אביב משחקת את הכדורגל הכי טוב בארץ העונה, והרי ההכרזה על קיזוז הנקודות ניתנה עוד לפני פתיחת העונה. מדוע, אם כן, לסגור את כל הדלתות האפשריות?

ובכן, חרך אחד עדיין פתוח, חריץ קטן שיכול להפוך את ההישג לקונצנזוס. להפועל תל אביב יש רק אפשרות אחת ביום שני: לנצח. אחרי הפסד ביתי ותיקו בחיפה, החשיבות של ניצחון אדום בקרית אליעזר לא תהיה סמלית בלבד. לניצחון כזה תהיה משמעות עמוקה בהרבה רבדים. ניצחון כזה לא רק יעלה את הפועל תל אביב לראשות הטבלה, לא רק יראה שהיא מסוגלת לנצח בחיפה, לא רק יוכיח שהיא הקבוצה הכי טובה בארץ - ניצחון כזה ישמש גם כתעודת הכשר לתואר.

בדיוק כשם שבית"ר לא היתה גונבת להפועל את האליפות לולא פתחה לה בית שאן את הרגליים, כך גם לא היה לאדומים סיכוי לשדוד את התואר מחיפה לולא שיטת הקיזוז. הכוכבית עברה לצד השני של המגרש, אבל היא נותרה גדולה באותה מידה.

נכון, כללי המשחק היו ידועים מתחילת השנה, אבל זה לא הופך את המשחק להוגן יותר. לו רק היתה מתנהלת ליגת העל בדומה לכל ליגה אירופאית נורמלית אחרת, מכבי חיפה כבר היתה עושה את סיבוב האליפות שלה מזמן, או לכל הפחות מגיעה למפגש השלישי מול הפועל במצב שבו תיקו מספיק לה כדי להבטיח מעשית את הפסגה. הגיע לה להיות במצב הזה, כי היא לא ספגה בבית שלושה גולים מנתניה, כי היא גילתה עליונות מוחלטת בשני משחקי העונה הקודמים וכי היא עבדה קשה כל השנה כדי לרשום מספרים חסרי תקדים במונחים מקומיים עד שמישהו החליט לכווץ אותם בחצי.

רק הודות לכיווץ הזה תוכל הפועל להוסיף אליפות לדברי הימים שלה. אם תעשה כן, היא תצרף לארון התארים שלה גם כוכבית נוספת, שתצטרף לכוכביות המעטרות את הגביע ואת האליפות שהושגו בזכות עבירות ברורות על החוקה, וכן לכוכבית המפארת את הדאבל שהושג בלי שער שדה בארבעת המשחקים מול יריבתה העיקרית באותה עונה, הלוא היא מכבי חיפה. אכן, ניצחון של הפועל בקריית אליעזר ביום שני הקרוב יהיה הישג היסטורי, אבל ההיסטוריה האמיתית תתרחש רק כשהיא תשכיל לזכות בתואר בלי קיצורי דרך.