המלכודת של בארסה

כאשר רינוס מיכלס מונה למאמן ברצלונה ב-1976, הוא הביא עימו מנבחרת הולנד לא רק את הטוטאל פוטבול אלא גם את מלכודת הנבדל, אותה השריש בקבוצה הקטלאנית. יוהאן קרויף, תלמידו של מיכלס, דגל באותה שיטה כנשק הגנתי, וגם ממשיכו פפ גווארדיולה בחר לשמור אמונים. במשחקים האחרונים, כתוצאה מעייפות מצטברת וחוסר תשומת לב של שחקני ההגנה, השיטה הזו מסבכת לברצלונה את החיים. לא רק אינטר, עם חוליה התקפית משובחת וסמואל אטו אחד שמכיר היטב את המלכודת, הצליחה לשבור אותה ללא קושי.

בשבת הגיעה נועלת הטבלה חרז לקאמפ נואו המאיים בכוננות ספיגה, אך בחצי שעה טובה שלה (בין השער של הנרי לזה של זלאטן) הביכה את הגנת ברצלונה פעם אחר פעם ושחקניה ניצבו לא אחת בעמדה מצוינת להכניע את ויקטור ואלדז. עם קצת יותר איכות וגם טיפת מזל, חרז הייתה חוזרת לאנדלוסיה עם נקודה סנסציונית. "המשימה הושלמה, עכשיו אינטר", קראה כותרת העיתון 'ספורט' וכביכול טענה כי אין מה לקחת ממשחק שכזה. האמת היא שגווארדיולה, עוד לפני הדאגה להתקפה ולצורך להשיג שני שערים, חייב לשים דגש בימים שנותרו לגומלין חצי הגמר ליגת האלופות על התיאום ביציאה לנבדל, אחרת אינטר שוב תגרום לו לשלם מחיר כבד. שער אחד של הנראזורי בקאמפ נואו, כמו שכולם יודעים, יכול לחסל את חלום הגמר בברנבאו.

מעטים האמינו שדווקא בעת בה ריאל מדריד נלחמת בכל כוחה על התואר, מישהו יזכור את ראול ויאפשר לו לסגור מעגל בלה רומרדה רגע לפני שהוא נפרד מהבלאנקוס (לפחות על פי רמזים שפיזר לאחרונה). גם מנואל פלגריני לא התכוון להעניק לסמל דקות משחק משמעותיות, אך נאלץ להכניסו כבר בדקה ה-14 בעקבות פציעה של רפאל ואן דר וארט. ראול עלה לכר הדשא וההתרגשות נראתה מכל עבר, כולל ביציעי הקבוצה הביתית. את הופעת הבכורה שלו ערך ראול במגרש בסראגוסה ב-29 באוקטובר 1994, כשקיבל את ההזדמנות מחורחה ולדאנו, אז מאמן הקבוצה וכיום המנהל המקצועי.

מים רבים זרמו בנהר מאז, ראול איבד את מעמדו הרם והפך לשחקן ספסל אצל פלגריני, אבל המעגל הזה חייב היה להיחתם. גם בקשה של ראול להתחלף עקב פציעה לא מנעה מהתסריט להגיע לרגע השיא שלו - בו הקפטן הבקיע את השער שעשוי להיות האחרון שלו במדים הלבנים וסייע לריאל לנצח 1:2 את סראגוסה כדי להישאר במאבק על האליפות. במקום בו עבר את טקס החניכה שלו ושש שנים לאחר מכן ביסס את מעמדו (חגג את שער ה-100 שלו במגרש סראגוסה), ראול גם הפך לכובש השלישי בטיבו בהיסטוריה של הליגה וכפי הנראה ערך את סיבוב הפרידה. ריאל יכולה להיערך לעידן חדש. יותר גלקטי, הרבה פחות אותנטי.

במחזורים שנותרו עד סיום העונה, לברצלונה וריאל מדריד מצפים משחקים מול קבוצות נחותות מהן, אך כאלה בהן יש שחקנים שיעלו במוטיבציית שיא על מנת לעזור לקבוצה בה שיחקו בעבר. אחד כזה הוא אדמילסון הברזילאי, שחקנה של ברצלונה בין השנים 2004-2008, שכל כך רצה לסייע לבלאוגרנה ולעצור את ריאל מדריד. אדמילסון, שכבר נפרד מהכדורגל האירופי וחזר לליגה הברזילאית, הצטרף לסראגוסה בחלון ההעברות של ינואר כדי להוסיף לקבוצת התחתית את המנהיגות והניסיון שחסרים לה ולהוציא אותה ממצב הביש אליו נקלעה.

בגיל 33 ואחרי פציעות לא קלות שעבר במהלך הקריירה הארוכה, הברזילאי כבר לא מציג יכולת מזהירה כבעבר, אך בסראגוסה הוא נותן את התמורה וגם נגד ריאל היה מהבולטים בחלק האחורי, למרות ההפסד שסיבך שוב את הקבוצה במאבקי ההישרדות. לפני המשחק, בראיון חושפני שהעניק לעיתוני מדריד, התוודה אדמילסון על התמכרותו לאלכוהול בגיל 13 וטען שחייו ניצלו רק הודות לאמונתו הגדולה באלוהים. אחד האנשים שהפכו את חולצת "I LOVE JESUS" לסמל של נבחרת ברזיל בעשור הקודם, ינסה עכשיו להנחיל את אותה אמונה לחבריו בסראגוסה.