ליגת העל בכדורסל 2009/10 אכזבה אפילו יותר מהרגיל. עשור שהתחיל עם ליגה בצורת שטיח (מרופט) מסתיים באותה צורה, עם עונה סדירה כל כך עצובה שלא זכורה כבר הרבה מאוד זמן. כיצד עוד ניתן להצביע על המצב, כיצד אפשר להלעיג את המציאות המגוחכת ממילא, מה עוד אפשר לצעוק? ובכל זאת, הליגה הנוכחית הצליחה להוציא מאיתנו עוד מעט תסכול מקורי, על ידי הפניית שלוש שאלות כואבות לאחד-עשר מאמני הליגה ועוזר מאמן מכבי תל אביב. תחזיקו חזק, אנחנו יורדים נמוך.
1. אם היית צריך לבחור פרזנטור לליגה, שחקן שהוא לא ממכבי תל אביב, מי זה היה ולמה?
הבעיה המרכזית: ליגה ללא כוכבים, ללא פנים, ללא אישיות שתסחוב אותה מכוח איכותה המקצועית והמנטלית. אחרי שיותם הלפרין, ליאור אליהו ועמרי כספי עזבו את ישראל, המצב הזה החמיר. במכבי תל אביב ומחוצה לה. אפילו מאיר טפירו כבר לא מסוגל לסחוב את העגלה הזו ולספק לה אופי, משהו להזדהות איתו. כדי להבין את חומרת המצב, שימו לב לתשובות התמוהות שקיבלנו לשאלה שבכותרת הקטע. שלושה שחקנים קיבלו יותר מקול אחד אלישי כדיר (דן שמיר, עודד קטש ואלי רבי), עידו קוז'יקרו (אריק אלפסי ושרון דרוקר) ומאיר טפירו (יניב בורגר ואפי בירנבוים). לא מספיק כדי להחזיק ענף, הא?
לעומת השבעה שהלכו על הנורמה, חמישה מאמנים לקחו את הבחירה שלהם אל הצד הציני יותר, אך רק המחישו את הדימוי של ליגה ללא כוכבים. יעקב ג'ינו בחר בגל מקל, מי שבחר לברוח מאור הזרקורים ועבר לגלבוע/גליל. גיא גודס בחר בשמוליק ברנר, אריאל בית הלחמי במורן רוט ומיקי דורסמן התלבט בין אבישי גורדון לכריס ווטסון. רק אבי אשכנזי, מאמן מכבי חיפה, הצטרף לשיקולי מנהלת הליגה, שם לא מצליחים לבחור פרזנטור לליגת העל בתקופה האחרונה והסביר: "טפירו וקוז'יקרו כבר מאוד מבוגרים, אני לא רואה מישהו שאפשר לבנות עליו בתור הפנים של הליגה".
2. מי תגלית העונה שלך?
כדי להבין עד כמה המעיינות של הכדורסל הישראלי הולכים ומתייבשים, הפנינו שאלה מרגיזה נוספת. ליגת העל 2009/10 לא חשפה שום כוכב צעיר חדש, אף כישרון על לא פרץ באופן שיכול לזכות אותו בצורה מוחלטת בתואר התגלית שזו אולי הבשורה הכי פסימית. שבעה מאמנים שהתבקשו לבחור את תגלית העונה, למשל, ביקשו לדעת מהן האפשרויות. אף תגלית לא עלתה להם מיד בראש. סך כל התשובות לא שיפרו את התמונה. מיקי דורסמן לא היה בטוח שמדובר בבחירה מותרת, אך אמר שמבחינתו דגן יבזורי הוא תגלית העונה. שרון דרוקר הצביע על דורי אסף, שהספיק העונה להרשים מול הצהובים לפני שנפצע. אריאל בית הלחמי בחר ביוני ניר, שמשלים העונה את עונתו השישית בליגת העל, ואריק אלפסי בחר בערן אסנטי. עודד קטש החליט ללכת על הבחירה הצינית כשבחר את ברק פלג הוותיק.
התשובה הדומיננטית ביותר הייתה אין תגלית. "יוני ניר, לדוגמה, עושה עונה אדירה, גם ליאור חכמון בנתניה, אבל הם לא שחקנים צעירים. דורי אסף שיחק רק חצי עונה, בה הוא היה גדול, אבל זה מעט מדי. לא היה מישהו שפרץ כמו גל מקל בעונה שעברה", מנסה להסביר ג'ינו, ואליו מצטרפים גם שמיר, אלי רבי ויניב בורגר, שהוסיף: "לא היו הרבה שחקנים שנעו השנה מאנונימיות להצלחה. דורי אסף היה בדרך לעשות את זה ונפצע. אני עדיין חושב שהוא איפשהו התגלית, אבל לא מספיק צעירים פרצו העונה. זה שילוב של מחסור בצעירים ומחסור בדקות לצעירים".
מאמנים אחרים, שבחרו באופציה של אין תגלית, היו יותר חריפים. "זו הבעיה של העונה הזאת, אף אחד לא פרץ", יורה אפי בירנבוים. "אני לא זוכר עונה שבה אף אחד לא פרץ, תמיד היה שחקן שהגיח מאנונימיות, והעונה כל מי שפרץ הכרנו כבר", מסכים איתו גיא גודס, וגם אבי אשכנזי: "זה שלא קופץ לי שם של מישהו, רק מראה על הדלילות. אף שחקן חדש לא צץ, יוגב ושאר הצעירים היו פה כבר. לא כל שנה מצליחים לייצר צעירים".
3. מנה שלושה שחקנים במחלקת הנוער של קבוצתך שמסוגלים להצליח בשנים הבאות
כדי שיהיו צעירים מוכשרים, צריכים לעבוד. כאן אנחנו מגיעים לשאלה לא פחות כואבת, שנובעת מהתחושה שמאמני ליגת העל לא צופים מספיק במשחקי הנוער של הקבוצות שלהם. את חלקם אי אפשר להאשים, כמובן, נוכח רכבת המאמנים במספר קבוצות, אבל התופעה הזו עדיין צורמת. על הבקשה לציין שמות בולטים במחלקת הנוער, קיבלנו היענות חלקית. את הצל"ש על הסעיף הזה מקבלים יניב בורגר, אריק אלפסי, שרון דרוקר, אבי אשכנזי, דן שמיר ואריאל בית הלחמי. בית הלחמי (שציין את גל בן אמו, גיא ירוחימוביץ' ודקל נעים) מכיר את הילדים שמגיעים מדי פעם להתאמן עם הקבוצה הבוגרת. אלפסי (דולב דראפיץ', יריב חג'ג', ניב טל) מזהה את הילדים בזכות קבוצת בתי הספר אותה הוא מאמן, ויניב בורגר (בר ראובן, אלון אברמוביץ', חן וישינקר) אימן בתחילת העונה את קבוצת הנוער. לאשכנזי, שמיר ודרוקר מגיע צל"ש על הבקיאות, למרות שלא היה להם יתרון מסוים.
ששת המאמנים האחרים הראו קצת פחות בקיאות ונציג אותם מהטוב יותר לטוב פחות. מיקי דורסמן ציין שני שמות ("הבן של מוטי דניאל, ורכז ילד בשם דן"), ואת השלישי טען שהוא מכיר בפנים אך לא בשם. עודד קטש הכיר שני ילדים בשם עוז וזיו, והסביר כי "הבעיה שהם לא כל כך שלנו. בגדול לגליל/גלבוע אין קבוצת נוער. הנוער פה שייך לגלבוע, אני מכיר שני שחקנים בשם עוז וזיו שהתאמנו איתנו, אז זו לא חוכמה בדיוק". יעקב ג'ינו ציין ילד בשם דין, זכר גם שכוכב הקבוצה של נהריה שעולה לליגת העל הוא שחקן פנים מהמגזר הערבי (על פי בדיקתנו מדובר באימאן עסאף), והוסיף: "ראיתי אותם הרבה העונה, כי אני מנהל פרויקט שבו חלק מהם משחק בקבוצת הנוער. אין כל כך קשר בין הבוגרים לנוער".
המצב קצת יותר עגום בהפועל עפולה, הפועל ירושלים ומכבי ראשון לציון. אלי רבי הכיר את דור כץ, שמתאמן עם הקבוצה הבוגרת, וגיא גודס את רם אליאספור, שמתאמן גם כן עם האדומים. שניהם הודו כי הם לא מכירים אף אחד אחר. אפי בירנבוים אף נימק את חוסר בקיאותו: "אני אגיד לך למה אני לא יודע. כשרציתי שהם יבוא להתאמן איתנו, היו שבועיים שהם עשו שביתה והם לא באו למשחקי נוער וגם לא למשחקי בוגרים. למרות שהיו לי שתי אפשרויות לראות אותם, לא הלכתי לראות. ברוב הקבוצות שהייתי לא רק הכרתי שלושה שמות, הכרתי הרבה יותר".