וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסיפור שמספרים המספרים

23.4.2010 / 15:00

איזה קבוצות השתמשו בישראלים, האם יש שחקני פנים כחול-לבן ומי התעלל באקסית? הסטטיסטיקות שעשו את ליגת העל 2009/10

עונת 2009/10 מגיעה לשלבים המכריעים שלה עם סיום העונה הסדירה. רגע לפני שנתחיל להתכונן לפלייאוף ולמאבק על הכניסה לפיינל פור ונגד הירידה, בדקנו מי עשה את העונה הזאת לטובה יותר, וטובה פחות; מה עשו הישראלים באמת, שהצדיק את המשך החוק הרוסי; האם היו שחקנים חדשים שהצטרפו וטרפו את הליגה; מה הדליק שחקנים מסוימים; והאם באמת יש פה שחקני פנים וקלעים או שכל הפרשנים סתם משתמשים בקלישאות. עונת 2009/10, המספרים שעשו את ליגת העל.

אז כמה תרמו הישראלים?

בהחלטה שעוררה את זעמם של לא מעט מאמנים, אנשי תקשורת ואוהדים הוחלט לאשר את המשך החוק הרוסי, ואת מספר הזרים בכל קבוצה. כזכור, החוק הרוסי קובע כי על המגרש בכל זמן ימצאו שני ישראלים לפחות, כלומר הישראלים צריכים לקבל 40 אחוז לפחות מכלל הדקות של הקבוצה, אחרת יקבלו המאמנים עבירות טכניות. כמעט כל המאמנים השתדלו להפוך העונה את הימצאות שני הישראלים (כולל מתאזרחים) לרף מקסימום ולא מינימום, והפליא לעשות דן שמיר, שנתן לשחקניו הישראלים רק 40.67 אחוז מדקות המשחק הכלליות. עוד בתחום השלילי ניתן לציין את ברק נתניה עם 41.15 אחוז מכלל הדקות. בצד החיובי של הסקאלה מובילה מכבי חיפה עם 46.62 אחוז מכלל הדקות, ואחריה הפועל גלבוע/גליל עליון עם 45.96 אחוז מכלל הדקות.

הדבר שחשוב להסתכל עליו הוא התרומה של הישראלים בנקודות, לעומת מספר הדקות שהם מקבלים. מי שהרוויחה משיתוף הישראלים היא גלבוע/גליל, שהישראלים שלה קלעו 44.16 אחוז מכלל הנקודות של הקבוצה. מכבי חיפה, שהובילה את הישראלים במספר הדקות, קיבלה מהם רק 29.86 אחוז מכלל הנקודות. בני השרון וברק נתניה, שנמצאות אחרונות במספר הדקות לישראלים, חולקות את המקום האחרון גם בתרומת הנקודות, עם 27.17 ו-27.66 אחוז בהתאמה.

ומה עושות מכבי תל אביב והפועל ירושלים? האלופה נתנה לישראלים 43.57 אחוז מדקות המשחק (מקום שמיני בליגת העל), וקיבלה מהם 34.72 אחוז מכלל הנקודות (מקום חמישי בליגת העל). בירושלים, האלטרנטיבה הישראלית לשעבר, קיבלו הישראלים 42.31 אחוז מדקות המשחק (מקום עשירי בליגת העל), שתורגמו ל-35.04 אחוז מכלל הנקודות (מקום רביעי בליגת העל).

אין מצטרפים חדשים לליגה

אחת התקוות של קבוצות הכדורסל בישראל היא ליצור זהות מסוימת, וזהות יוצרים עם שחקנים ישראלים. 19 שחקנים ישראלים חדשים נכנסו העונה לליגת העל, כשהרוב המכריע הם נערי פוסטר. כל השחקנים יחדיו תרמו במשך העונה כולה ממוצע 9.52 נקודות, 3.6 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים. אם המספרים הללו היו הממוצעים שלהם העונה ראשי הכדורסל הישראלי היו משלבים ידיים בהנאה, אך אלו המספרים הכלליים. כלומר, כל השחקנים יחדיו סיפקו 181 נקודות העונה. שלושה שחקנים עברו את מחסום 30 הנקודות הכלליות העונה – אוריה גור, אייזק רוזנפלט ואבי אליהו, כשהאחרון היה המצטיין מבין הישראלים החדשים עם ממוצעים של 4.4 נקודות, 1.4 ריבאונדים ו-1.2 אסיסטים.

התופעה של העונה היא די מדאיגה, במיוחד לאור העובדה שבעונה שעברה 26 שחקנים ישראלים חדשים הצטרפו לליגת העל, כשכל שחקן תורם בממוצע 29.42 נקודות, 14.5 ריבאונדים ו-4.2 אסיסטים. בעונה שעברה נכנסו לא מעט שחקנים שהפכו לפקטור משמעותי יותר בליגת העל וביניהם ניתן למצוא את טוד גולדן, גל מקל, ליאור שגב, בן רייס, דניאל גור אריה, שון דניאל, ליאור חכמון, יחזקאל סקוורר וג'וש ניגוט. הישראלי החדש המוביל היה גל מקל שתרם 6.9 נקודות, 1.6 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים, לא רחוק מהממוצע של כל השחקנים העונה.

רואים אקסים, נכנסים למלחמה

נראה כי לשחקן ישראלי תמיד יש עודף מוטיבציה להוכיח את עצמו כשהוא משחק מול קבוצתו לשעבר, אפילו אם לא מדובר בקבוצה שעזב בעונה שעברה. הקריאות מהקהל, המבטים מחברי ההנהלה על הספסל, והעידוד של אנשי הקבוצה הנוכחית אמורים להלחיץ את השחקן, שצריך לדעת לתעל את הכול להופעה טובה. בליגת העל יש לא מעט שחקנים שעשו את הדרך מקבוצה אחת לשנייה, רובם עברו לאחר שנפרדו יחסית בידידות, אך המטענים תמיד קיימים והתקשורת יודעת להפוך כל מפגש כזה למלחמה.

מי שנוקם בעקביות באקסיות הוא גיא פניני, שבארבעת משחקי הליגה שלו העונה מול בני השרון והפועל ירושלים קלע 21 נקודות והוריד 5.5 ריבאונדים בממוצע למשחק, לעומת הממוצע הכללי שלו שעומד רק על 14.4 נקודות ו-4 ריבאונדים. כמו פניני, גם אלישי כדיר פרח השנה מול עירוני רמת גן, קבוצה ממנה הגיע לגלבוע/גליל. 23 נקודות ו-7 ריבאונדים רשם כדיר מול רמת גן, לעומת 14.3 נקודות ו-6 ריבאונדים בשאר המשחקים.

למורן רוט היה מניות רבות בניצחונות של עירוני אשקלון על הפועל חולון העונה, ובניצחון במלחה על הפועל ירושלים, אך במספרים זה לא דומה לפניני – 10 נקודות ו-6 אסיסטים מול האקסיות לעומת 12.2 נקודות ו-5 אסיסטים בשאר משחקי הליגה. מי שכנראה לא הצליח לתעל כלל את האנרגיות בצורה חיובית הוא דרור חג'ג', שבמשחקיו העונה מול מכבי תל אביב והפועל ירושלים רשם רק 6.7 נקודות ו-2.5 אסיסטים לעומת 8.2 נקודות ו-4.8 אסיסטים בשאר המשחקים.

sheen-shitof

שדרגו את הביצועים

הארכת משך האקט ושיפור ההנאה במיטה - במבצע מיוחד

בשיתוף "גברא"

האם קלעי ישראלי הוא מצרך נדיר?

בעונה הקרובה תורחק קשת השלוש, ונראה כי מלאכת הקליעה משלוש, שכבר כעת נראית עבור חלק מהשחקנים הישראלים כמשימה בלתי אפשרית, תהפוך ללא ריאלית. העונה האחרונה הייתה רעה במיוחד עבור כמה מהקלעים היותר טובים של הכדורסל הישראלי בשנים האחרונות, כשמעל כולם בולטת נסיגה ביכולת של יהוא אורלנד, שביסס את עצמו עד העונה כקלע הטבעי הטוב ביותר בליגת העל. העונה קלע אורלנד 1.1 שלשות למשחק, כשהוא לוקח 4 זריקות בכל משחק, 28.6 אחוזי הצלחה. בעונה שעברה עשה זאת אורלנד עם 1.95 שלשות בכל משחק מ-4.9 ניסיונות – 39.6 אחוזי הצלחה.

עמדת הרכז קיבלה השנה עלייה רצינית ברמת הקליעה, כששניים מתוך שלושת הקלעים המובילים בליגת העל, הם רכזים, אך הם לא זורקים מספיק. עמית בן דוד קלע העונה 46.1 אחוז מכלל הזריקות שלו, אך הוא לקח קצת יותר מזריקה אחת למשחק. אבי בן שימול עומד שלישי בקטגוריה עם 45.7 אחוז, אך גם הוא לא זורק שתי זריקות בממוצע. אז איזה רכזים מרשים לעצמם לזרוק ללא מצפון? יובל נעימי זורק בממוצע 4 שלשות למשחק, וקולע 1.4 מתוכם – 35.7 אחוזי הצלחה. מאיר טפירו זורק כמעט 3 שלשות בממוצע, וקולע קצת פחות משלשה אחת – 32.2 אחוזי הצלחה. מי שאין לו מעצורים הוא מורן רוט – 1.4 שלשות בכל משחק מתוך 4.33 ניסיונות – 33 אחוז.

אז מי בכל זאת נותן תקווה לעונה הבאה? בעיקר שניים. גיא פניני הפך העונה למכונה משומנת בתחום הקליעה משלוש. 2.2 שלשות למשחק קלע הפורוורד של מכבי תל אביב כשבכל משחק הוא הקפיד לזרוק 4.6 שלשות – 49 אחוזי הצלחה מחוץ לקשת. דגן יבזורי, הקלע מהעמק, קלע 2.1 שלשות בכל משחק, וזרק 4.9 – 43 אחוזי הצלחה. אם בנבחרת ישראל רוצים להצליח במוקדמות אליפות אירופה, הקליעה חייבת לעלות מדרגה.

אין שחקני פנים או שמדובר במיתוס?

עידו קוז'יקרו ויניב גרין, מי שסוחבים את הקו הקדמי של הכדורסל הישראלי בשנים האחרונות, כבר מזמן הפכו את שעון החול של הקריירה שלהם, ובאופק לא נראים שחקנים שעשויים להיכנס לנעליהם. מבט אל עבר טבלת הריבאונדרים המובילים בליגת העל מגלה שלושה שחקנים ישראלים ב-20 הראשונים – עידו קוז'יקרו ממוקם במקום השישי עם 7.7 ריבאונדים למשחק, אלישי כדיר במקום ה-13, עם 6 ריבאונדים למשחק, וגור פורת, שאינו שחקן פנים, במקום ה-16 עם 5.3 ריבאונדים למשחק. בממוצע הנקודות למשחק ניתן למצוא את כדיר כישראלי הגבוה היחיד ב-20 הראשונים עם 14.3 נקודות שמציבים אותו במקום ה-14, כשגיא פניני נמצא מקום אחד מתחתיו עם 14.2 נקודות.

אז האם באמת אין ישראלים עם פוטנציאל, או שמא הם פשוט לא מקבלים את ההזדמנות. אורי קוקיה רשם בעונה שעברה 7.1 ריבאונדים למשחק, והעונה ירד כמעט בחצי ל-3.6 ריבאונדים, אך ירד גם ל-17.6 דקות למשחק לאחר 22 דקות בעונה שעברה. יניב גרין רשם העונה 3 ריבאונדים למשחק, אך מנגד שיחק רק 11 דקות בממוצע, וכמוהו ניתן לציין את רוברט רותבארט הכישרוני עם 2.9 ריבאונדים ב-12 דקות. בדור היותר צעיר ניתן לציין את דניאל גור אריה שקטף העונה 2.4 ריבאונדים ב-10.4 דקות. בסופו של דבר אף אחד מאותם שחקנים לא יוכל להפוך לשחקן לגיטימי בלי דקות משחק, ורק אז המספרים שלהם יעלו בהתאם, כדוגמת ההתפתחות של אלישי כדיר. המצב הנוכחי ישאיר את הכדורסל הישראלי בלי גבוהים משמעותיים.

מי הרס לקבוצה או במי לא השתמשו מספיק?

במסגרת שדרוג מערכת הסטטיסטיקה של מנהלת ליגת העל, זכינו העונה להכיר גם בארץ את מדד הפלוס-מינוס. המדד שקובע מה הייתה התוצאה על המגרש בזמן שהשחקן הספציפי היה על הפרקט. בעזרת המדד יכלו המאמנים לנתח עם איזה שחקנים ידעה הקבוצה מפלה מסוימת או הצלחה. בסיכום השנתי של המדד ניתן למצוא באופן צפוי את שחקני מכבי תל אביב ושאר קבוצות הצמרת בראש המדד ואילו את שחקני עירוני רמת גן והפועל עפולה בתחתית, כפי שמיקומם בטבלה מצביע, וכפי שמאזן הסלים שלהם מראה.

בני השרון רשמה העונה מאזן סלים שלילי קטן, אך כשרון סטיל היה על המגרש, מאזן הסלים שלה עומד על פלוס 70. לדן שמיר כדאי אולי להתחיל להשתמש יותר בסטיל שמשחק רק 22 דקות בממוצע למשחק, בשאר הדקות הקבוצה שלו פשוט לא מתפקדת. כמו סטיל, גם בן רייס, עם מדד של פלוס 43, לא מנוצל מספיק עם 17.4 דקות בממוצע למשחק. קבוצה נוספת שצריכה לשקול את חלוקת הדקות היא עירוני אשקלון, קבוצה עם מאזן סלים שלילי גם כן, כשאלעד הופמן מחזיק במאזן של פלוס 38 ב-11 דקות למשחק.

בצד השני של הסקאלה נמצא משה מזרחי, שרשם העונה מאזן של מינוס 8 ב-21 דקות בממוצע למשחק ואילו מכבי חיפה עצמה עם מאזן סלים חיובי של 113. הרבה טענות היו נגד אי שיתופו של ברנדון האנטר בלא מעט משחקים, אך הסנטר המסיבי של הפועל ירושלים רשם מדד של מינוס 12 ב-16 דקות למשחק, בעוד ירושלים מחזיקה במאזן סלים חיובי של 83. השחקן המייצג ביותר את הסקאלה השלילית הוא אבי בן שימול, שרושם מאזן של מינוס 83 ב-27.4 דקות למשחק, ואילו מכבי ראשון לציון השיגה העונה מאזן סלים של מינוס 40. בדקות המעטות שבן שימול לא היה על המגרש, ידעו שחקני ראשון לציון להגיע למאזן חיובי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully