1. ג'טר ומטר השלשות
בשנים האחרונות התרגלנו לראות הצגות אישיות בעיקר מכוכבים של קבוצות תחתית שלא הצליחו להציל את קבוצותיהן מהפסדים, כמו שעשו מתחילת העונה ברנדון יואינג וג'ון שארפר מרמת גן וג'סטין דנטמון מעפולה. חזינו גם בסקוררים גדולים מקבוצות צמרת שתופסים יום נפלא כפי שעשו העונה לא פעם ג'רמי פארגו ודנילו פינוק. אך ההצגה המדהימה של פו ג'טר בשבת, בה קלע 39 נקודות, מתוכן 9 מ-10 מתחום שלוש הנקודות, וסל ניצחון עם הבאזר מפתיעה מכמה מובנים.
משחקו הטוב ביותר של ג'טר העונה, שלא פותח בחמישייה בדרך קבע, היה בהפסד לנהריה, אותו סיים עם 20 נקודות. מלבד אותו משחק הציג הגארד האמריקאי משחקים סולידיים נוספים, אך באף אחד מהם לא קלע באחוזים טובים מחוץ לקשת. ג'טר התרגל למעמד של שחקן שעולה לזמן קצוב מהספסל כדי לתת מנוחה לאחד הגארדים האחרים, ודווקא בגלל זה כשקיבל את ההזדמנות וקלע 20 נקודות במחצית הראשונה, הוא הבין שיש לו את ההזדמנות להוכיח מה הוא שווה. בזמן שכל יתר שחקני ירושלים סבלו מיום חלש מאוד, גיא גודס הבין שיש לו על הספסל מכונת התקפה שמוכנה להתפוצץ בכל רגע.
אל תפספס
2. עפולה מתפקדת ללא מזומנים
מול ירושלים עמדה קבוצה שנקלעה לאחד המצבים הקשים ביותר בליגת העל. חודשיים וחצי לא קיבלו שחקניה הישראלים של הפועל עפולה את משכורתם החודשית, ולפני המשחק הם הודיעו כי הם מתכננים לפתוח בשביתה בעוד שבועיים. על פניו היה נראה כי עפולה תרים דגל לבן לפני המשחק ולהפועל ירושלים לא תהיה עבודה קשה מדי. אבל שחקניו של אלי רבי נלחמו למרות הכל והעניקו להנהלת הקבוצה, שעל פי הדיווחים עושה מאמצים על מנת לסדר את המצב הכספי, עוד כמה סיבות להעביר את המשכורות שמגיעות להם.
"עמדו בפנינו שתי אפשרויות", אמר לאחר המשחק אחד מהשחקנים הישראלים שהכריזו על סכסוך העבודה, "היינו יכולים לתת לירושלים לרמוס את הכבוד שלנו, כמו שהוא נרמס בתקופה האחרונה על ידי אי תשלום המשכורות. למרות שלאף שחקן אין חשק גדול לתת מלחמה בתקופה כזאת, כולנו יודעים שלכל עונה יש את העונה הבאה, וחשוב שידעו שאנחנו נותנים מעצמנו הרבה בתקופה לא פשוטה. החלטנו בינינו ובין הצוות המקצועי לתת הכל להצלחה של המועדון, כי בסופו של דבר אף אחד לא יזכור שבהפועל עפולה לא שילמו משכורות. כולם יזכרו מי השחקנים שהיו שייכים לכישלון מסוים. אנחנו לא ניתן יד לכישלון".
3. מגי בא לדרוש את החוב
במצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה עירוני נהריה בעונה שעברה דנו רבות. לא מעט אנשים הוזכרו כאשמים בגרעון התקציבי שנוצר לקבוצה, מהנהלת הקבוצה ועד ספונסרים שנטשו. בלב המהומה היו גם שחקנים שדרשו את חוזיהם הכספיים והחלו להרגיש מואשמים בעצמם לאחר שאחדים מהם שקלו להשבית את אימוני הקבוצה. חלק מהשחקנים החליטו לעזוב את הקבוצה, כמו טוני וושהאם ופיל ריצ'י (שלבסוף חזר), ואחרים החליטו להמשיך ולתת מעצמם לקבוצה, בדיוק כמו עפולה השנה. כחלק מתוכנית ההבראה חתמו השחקנים על קיצוץ רוחבי של 15 אחוז בשכר, וארון מגי ביחד עם רביב לימונד נשלחו למכבי תל אביב.
מי שחושב שאותם שחקנים ישכחו מהקיצוץ הכלכלי בתוספת העיכוב בשכר והויתור על משכורות, קיבל את התשובה ביום ראשון בנהריה. לאורך כל השבוע דאגו בראשון לציון להזכיר למגי שהוא הולך לפגוש את הקבוצה "שלקחה לו כסף מתוך הכיס", והביאו את שחקן הפנים המוכשר חם למשחק. מגי לא לקח שבויים בעין שרה, קלע 20 נקודות הוסיף 14 ריבאונדים ולא שכח להגניב חיוך לעבר הספסל המקומי בסיום.
אל תפספס
אל תפספס
4. מה שלא היו רוצים שתראו בסטטיסטיקה
כחלק מהשיפור הטכנולוגי שמציגים השנה במנהלת ליגת העל, חל שיפור גם בתחום הסטטיסטיקה במשחקים. לצד הנתונים היבשים על אחוזי הקליעה, ריבאונדים, אסיסטים וחסימות, הוסיפו השנה גם את מספר ההטבעות ואת הנתון החשוב ביותר שבו מתעסקים מאמני הכדורסל בשנים האחרונות מדד הפלוס מינוס.
למי שלא מכיר, המדד קובע עבור כל שחקן מה הייתה התוצאה על המגרש בזמן שהוא שהה על הפרקט. בסיטואציה מסויימת קבוצה עשויה להפסיד ב-20 הפרש, אך שחקן ששיחק רק ברגעי המומנטום החיובי יסיים עם מדד חיובי, מה שיעזור למאמן לנתח את ההרכב לקראת המשחק הבא. לא מעט שחקנים שנחשבים לשחקני נשמה, מוצאים את עצמם כעת עם מדד שלילי, ועל שולחן הניתוחים, מה שלא היה קיים בשנים קודמות.
במשחק של בני השרון מול הפועל חולון מצא את עצמו קוקי בלצ'ר יושב בכל דקות ההכרעה על הספסל, נתון שלא צריך להדאיג את דן שמיר לאור המדד השלילי של בלצ'ר שעמד על מינוס 11. ארז כץ, ששיחק בהארכה גם משיקולי החוק הרוסי, סיים עם מינוס 17, כשבמהלך ההארכה הוא צלל עד מינוס 22. מנגד, בחולון צריך מיקי דורסמן, שהמטרות של קבוצתו בליגה הולכות ונעלמות משבוע לשבוע, לשקול מחדש את מעמדו של שון דניאל שאיתו על המגרש הוליכה חולון ב-10 נקודות.
אל תפספס
5. מה באמת תורמים הישראלים במאני טיים?
משחקי המחזור ה-19 התאפיינו במספר מאבקים עיקשים עם השלכות ברורות על המיקום הסופי של העונה הסדירה. דווקא כעת, שלושה מחזורים לפני שהליגה הסדירה מגיעה לסיומה ומפנה את מקומה לפלייאוף, כדאי להעיף מבט אל השחקנים הישראלים, שעבורם חוקק החוק הרוסי. לא מעט יושבי ראש מבקרים את החוק, וכך גם המאמנים, אך העסקנים הצליחו להעביר את החוק לעונה נוספת, ונשאלת השאלה האם הישראלים באמת משפיעים בקבוצותיהם גם במשחקי המפתח?
שני משחקים נערכו במחזור האחון בין קבוצות צמרת לקבוצות תחתית. הפועל ירושלים גברה על הפועל עפולה, ובקרב בין הישראלים ניצחה ירושלים 16:21. מכבי חיפה לא התקשתה מול עירוני רמת גן, שהרבה בזכות המתאזרח כריס ווטסון הפסידה בקרב בין הישראלים רק 26:30. בשלושת הקרבות הצמודים התמונה הייתה הפוכה - ראשון לציון ניצחה את נהריה וככל הנראה שלחה אותה לפלייאוף התחתון, אך הישראלים של נהריה ניצחו בקרב הפנימי 10:25. בני השרון קברה את סיכוייה של חולון להסתנן לפלייאוף העליון, אך הובסה בקרב בין הישראלים 38:22. גלבוע/גליל ונתניה ניהלו קרב פלייאוף בו ניצחה נתניה, אך גם כאן הישראלים של גלבוע/גליל היו עדיפים וניצחו 25:30.
התוצאות השונות של המחזור הנוכחי נותנות המחשה שהחוק הרוסי לא גורם לשחקנים הישראלים להשפיע יותר, ובסופו של דבר גם כשכופים על המאמנים לשלב את הישראלים למספר דקות מסוים, עדיין מי שמנצח את המשחקים החשובים הם השחקנים הזרים. אם במנהלת הליגה ובארגון השחקנים רוצים לשנות את התמונה, עליהם לחשוב על פיתרון אחר, ונראה שהחוק הרוסי סיים את תפקידו.