ויקטור חסון

כבר כשהיה ילד טוב רוסיה, בן 20, החלו לפוץ סביב ויקטור חריאפה מונחים מטרמינולוגיה השמורה ל-GMים וסקאוטים ברחבי העולם, העוסקים במלאכת הדראפט השנתית ("יש לו את האפסייד", "הוא ממש פריק אוף נייצ'ור", "איזה אורך של ווינגספאן"). בניגוד למקרים אחרים, הפעם הגלוריפיקציה המוקדמת שעשו לפורוורד הצעיר הייתה מציאותית. בגיל 19 הפך חריאפה לשחקן רוטציה קבוע ולגיטימי בצסק"א הגדולה, היה לרוסי הצעיר ביותר המופיע במדי הנבחרת הרוסית מאז ומעולם, ובקיץ 2003 כבר היה בורג מרכזי בנבחרת באליפות אירופה בשבדיה. על גודל ההבטחה שררה אז תמימות דעים.

חריאפה בהחלט נראה אז כמי שמתעתד להיות הדבר הגדול הבא מבית היוצר של מאמא רוסיה. הסקאוטים ראו בחזיונם את אחיו התאום של אנדריי קירילינקו - פורוורד גבוה ואתלטי המסוגל לעשות הכל מהכל במגרש, בהגנה ובהתקפה כאחד. חריאפה, מצדו, שמע את ההשוואות, הרגיש את התהודה סביבו, והתחיל לחלום בגדול.

בדראפט של שנת 2004 הגיע הרגע של חריאפה, בדראפט היסטורי עבור הכדורסל הרוסי. הפורוורד נבחר בסיבוב הראשון במקום ה-22, מקום אחד אחרי בן ארצו פאבל פודקולזין ואחד לפני חברו הטוב משכבר הימים ,סרגיי מוניה. כמה שנים מאוחר יותר, קצת לאחר ששני חבריו המוזכרים מעלה התנדפו מהליגה בפנים נפולות, הקריירה של חריאפה נראתה בחצי הדרך להתחקות אחר הפלופים הרוסיים, ולהפוך לסמל נוסף ליורוהייפ המוגזם, שנודע לשמצה בקרב חובבי ה-NBA.

חריאפה לא ענה על הציפיות בפורטלנד, הועבר בטרייד ב-2006 לשיקאגו, אך גם שם לא הצליח להחיות את קריירת ה-NBA העקרה שלו ומיעט לשחק. על יד AK-47 , הלא הוא אנדריי קירילנקו, חריאפה נראה במקרה הטוב כמו אקדח פיקות. היכולת הטובה שהפגין בנבחרת המקומית לאורך כל הדרך רק חיזקו את התחושה שמדובר בכישרון מבוזבז, בעל יכולות שלא מצליחות לבוא לידי ביטוי דרך קבע.

יורובאסקט 2007 היה מאורע מכונן לא רק עבור הכדורסל הרוסי כולו, אלא גם לחריאפה עצמו. רוסיה של דיוויד בלאט נתנה טורניר יוצא מהכלל, ותקעה את המסמר האחרון בגמר, כשהדהימה את ספרד המארחת כל הדרך לזכייה ראשונה והיסטורית בתואר. חריאפה, שהיה אחד מאדריכלי הזכייה, הציג טורניר יוצא מהכלל מבחינה אישית, וממוצעים של 11.2 נקודות, 7.8 ריבאונדים ו-3.2 אסיסטים גרמו לכל אירופה להיווכח כמה כישרון טמון בו. בלאט בנה על חריאפה, וזה הצדיק כל גרם של אמון בו.

באיחור אופנתי של כמה שנים, נוכח חריאפה לדעת כי הוא עשוי להתאים הרבה יותר לסגנון הכדורסל האירופאי - שם, בניגוד ל-NBA, הוא נראה כמי שעשוי להשתלב בקלות יתרה כפאוור פורוורד, עמדה שכמעט לא התבקש לשחק בה מעבר לים ולא התאים לה מבחינה פיזית. ובכלל, מדוע לדשדש ב-NBA כשניצבת האפשרות לככב באירופה, ולהרוויח לא פחות?

באמצע עונת 2007-2008, רגע לפני פתיחת הטופ 16, החליט חריאפה להיענות לחוזה עתק בצסק"א, ולעשות את הקאמבק המתבקש לקבוצה בה פרץ. אך למרות שפרק ה-NBA של חריאפה הוכתר ככישלון, לפתע התברר כי גם בבית הישן ברוסיה לא חיכו לחריאפה חיים קלים. נחיתה באמצע העונה בקבוצה כמו צסק"א, שרצה כבר כמה שנים יחד ובעלת רוטציה מבוססת וקבועה, זה לא אידיאלי עבור אף שחקן, בטח לא כשברוטציה ניצב לו אחד הפאוור פורוורדים הטובים באירופה, מתיאז' סמודיש.

מסינה ייעד לחריאפה (ויישם הלכה למעשה) תפקיד משני יחסית, ומעמד של שחקן ספסל איכותי, שביום נתון יכול לתת אקסטרה לקבוצה, ולמלא את תפקידו של סמודיש נאמנה כשזה פצוע, אך לא הרבה מעבר לכך. בעונה שעברה נרשמה מגמת שיפור אצל חריאפה, הן בדקות המשחק והן בתפוקה הסטטיסטית, ובכל זאת, הוא עדיין היה רחוק, רחוק מדי, מלמצות את הפוטנציאל הגלום בו, זה שנחשף להרף עין בכמה הזדמנויות בעבר.

אמות הסיפים רעדו אצל צסק"א בקיץ האחרון, כשהמשבר הכלכלי איים לשנות את פניה לחלוטין. הגורו מסינה עזב את מוסקבה, תקציב הקבוצה קוצץ בכ-30 אחוז על פי ההערכות, ואנדריי ואטוטין, נשיא הקבוצה, נאלץ להיערך לרוחות חדשות בדוב הרוסי הבלתי נלאה. כל אלו, למקרה שתהיתם, דווקא לא היו אמורים לשנות בצורה דרסטית את מעמדו המקצועי של חריאפה עם פתיחת העונה.

אלא שאז, מעט לפני פתיחתה של העונה, נודע כי סמודיש, ההוא שנוגס לחריאפה בדקות, נפצע שוב, והפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, אין מועד חזרה בטווח הנראה באופק. חריאפה ידע כי זהו עשוי להיות אולי הצ'אנס האחרון להתברג כשחקן מרכזי בצסק"א. חריאפה הפנים, ויישם. שלשת הניצחון שלו עם הבאזר במשחק הפתיחה של צסק"א ביורוליג מול מארוסי הייתה סימן לבאות. מאז אותה שלשה נדמה שמשהו השתחרר אצל הפורוורד האתלטי.

עם מעמד משודרג ומקום של קבע כ-4 הבכיר בקבוצה, חזר הביטחון לחריאפה. חוסר היציבות, שהייתה כמעט לשם נרדף אצל חריאפה לאורך הקריירה, נראית כתופעה ההולכת ומתפוגגת.

יבגני פאשוטין, ששימש כעוזר מאמן הנבחרת באותה זכייה היסטורית, זכר את המתכון הנכון, אותו מצא בלאט ב-2007, על מנת להפיק את המירב מהפורוורד המגוון. פאשוטין מצליח להבליט את היתרונות של חריאפה, וכאלו, מסתבר, יש בשפע. הוא מעניק לו ביטחון וחופש פעולה, ומקבל תוצרת נהדרת בהרבה אספקטים, כפי שמראים המספרים של חריאפה עד כה העונה: 10 נקודות, 7.2 ריבאונדים, 0.8 חסימות, ולא פחות מ-4.5 אסיסטים לערב, נתון מדהים עבור שחקן פנים.

ציר ההתקפה של צסק"א, בדומה לנבחרת רוסיה דאז, עובר במידה רבה דרך יכולות המסירה של חריאפה מבחוץ, והיכולת שלו לקבל החלטות טובות עם הפנים לסל. גם בצד ההגנתי הפורוורד ממלא פונקציה חשובה במערך. "ויקטור הוא אחד משחקני המפתח בקבוצה שלנו העונה", אמר ראמונאס שישקאוסקאס בראיון לאתר היורוליג. "הוא טוב מאוד בהגנה, הוא מוסר אסיסטים, לוקח ריבאונדים וחוטף. הוא עושה הכל על המגרש".

צסק"א, יחד עם חריאפה שרק הולך ומשתבח ככל שהעונה מתקדמת, שוב נראית טוב. מאז התבוסה לצהובים מת"א בהיכל נוקיה, צסק"א עומדת על מאזן של עשרה ניצחונות ללא הפסד. ההגרלה הקלה יחסית שהזדמנה לרוסים בהחלט משחקת לטובתה, אך צסק"א, שזכתה לקיטונות של ביקורת לאחר משחק הנפל בארץ, בהחלט התחברה והיא ממש לא קבוצה לזלזל בה.

התצוגות המצוינות של אלן אנדרסון מאז פתיחת שלב הטופ 16 קצת האפילו על כך שחריאפה בעצמו עשה קפיצת מדרגה נוספת בצסק"א. עונת השיא של חריאפה מקבלת אשרור נוסף כשמסתכלים על המספרים המדהימים שלו בטופ 16 עד כה - 13.7 נקודות, שמונה ריבאונדים, חמישה אסיסטים, שלוש חטיפות, ו-1.7 חסימות. נראה שמזמן לא נראה במחוזותינו שחקן כל כך ורסטילי.

בצסק"א יודעים כי יש בידם שחקן בעל סגולות שלא ימצאו בהרבה שחקנים, ומאידך, כדאי להם שלא להשתעשע במחשבה לבנות על חריאפה הרים וגבעות, שלא תואמים את מידותיו. חריאפה, אחרי הכל, לא חף מחסרונות. התקפית הוא היה ונשאר שחקן לא יציב,ואילו בהגנה הוא עשוי להתקשות באחד על אחד מול מתקיף מאסיבי וחזק.

בסופו של דבר, עיקר כוחה של צסק"א מגיע משחקני הקו החוץ שלה, ושחקני הקו הקדמי (חריאפה וקאון) נהנים במידה מסוימת מההפקר. גם שישקאוסקאס יודע במי תלוי גורלה של העונה:" העונה אין לנו את לורבק וסמודיש, ולכן אנחנו משחקים פחות בשביל שחקני הפנים, ותלויים יותר בשחקני הקו האחורי".

השילוש הקדוש בקו האחורי (הולדן, לנגדון ושישקאוסקאס) אמור להיות מי שייתן את הטון בשלבים המאוחרים יותר של העונה. חריאפה, מצדו, גם בעונה מופלאה מבחינתו, יצטרך לגלות יציבות לפרק זמן מתמשך יותר לפני שיוכתר לאחד הפאוור פורוורדים הטובים ביבשת. כרגע הוא נראה במסלול הנכון להסיר מעליו את תווית הפלופ שהודבקה לו. בהמשך, כשישלים את המשימה הזו, יוכל להתפנות למשימה הבאה: להפוך לכוכב של ממש באירופה.