זה סופו של כל בלון

1. היה קצת עצוב לראות את מכבי תל אביב אמש. היה עצוב לראות כיצד מוותרת הקבוצה על כל בדל של כבוד מקצועי שעדיין נותר לה; כיצד מתפשט מאמנה מכל שמץ של מודעות עצמית; וכיצד הופך המועדון הזה לבלתי-רלוונטי כמעט ברמות היורוליג הגבוהות.

פיני גרשון ניגש בוטח ומחויך לראיון הפוסט-גיים. בזמן שכל מאמן אחר בנעליו היה מופיע עם שקית נייר על הראש ועורך דין צמוד, הרשה לעצמו גרשון להתבדח משל הפסיד זה עתה באיזה משחק אימון קליל ולא איבד הלכה למעשה את הכרטיס לשלב רבע הגמר. שהרי העונה, בניגוד לשנים עברו, תשלם מכבי במזומן על השלב הראשון המביש שניפקה; ריאל מדריד, מונטפסקי סיינה ואפס פילזן במקרה הטוב, או ברצלונה, פנאתינייקוס אתונה ופילזן במקרה הרע, כבר ממתינות לה בסיבוב. לא נגזים אם נעריך שזה הולך להיות טבח.

וגם אם הן יטבחו במכבי, גרשון מאותת לכולם שזה לא באמת מזיז לו: הוא יודע, ובשיחות סגורות גם אומר זאת בפה מלא, שמכבי לעולם לא תוותר על שירותיו. שאין לה אלטרנטיבה אחרת. שאין עוד מלבדו. בסיום המשחק זרק בוץ על שחקניו ("הקבוצה הזאת יותר אתלטית מהקבוצה הגדולה של פעם, אבל שמלוק אמר שהאתלטים ילכו למנחם קורמן ושחקני הכדורסל ילכו ליהושע רוזין") ומנהליו ("לאמפה מוכשר יותר מכל מי שנמצא כאן, אבל האלמנט הכלכלי נלקח בחשבון"). זו התנהלות של אדם שמשוכנע כי הביצים של הבוסים שלו מונחות אצלו עמוק ביד.

2. בזמן שגרשון דיבר על הפערים הכלכליים בין מכבי שלו לבין מועדוני-העל האמיתיים של היבשת, ישב דיוויד בלאט באולפן ערוץ הספורט ופער עיניו בתדהמה. גם נחיתות כלכלית מובהקת מעולם לא מנעה מחברי ההנהלה להציב יעדים גבוהים עד בלתי אפשריים בפני צוות האימון, טען מי שנתקע בעונת 2002/3 עם עונה פיננסית, ובמהלכה היה רחוק כפסע מפיטורין.

אפילו מכבי ההיא של בלאט שיחקה כדורסל טוב יותר מזה שמציגה מכבי העונה, העפילה לטופ-16 ללא ביתיות (המלחמה בעיראק שלחה אותה לארח משחקים ביוון) וגרפה בארץ דאבל קליל. ועדיין, בסיומה נדרש בלאט לשוב אל עמדת העוזר. לעומת סכומי הכסף שהועמדו אז לרשותו של בלאט, מכבי של גרשון היא קבוצה של מיליונרים.

"בשנה שעברה הקבוצה הייתה מושקעת 6-7 מיליון דולר יותר, ובקושי נכנסה לטופ-16", אמר אתמול גרשון. "השנה אנחנו מושקעים בהרבה פחות כסף, וכבר 2-3 מחזורים שאנחנו בתוך השלב הבא. זה הבדל גדול. גם בליגה אנחנו נמצאים במצב טוב".

לא נעים לשבור את המילה של פיני, אבל את העונה שעברה פתחה מכבי עם תקציב של 19,417,132 דולר בדיוק. אפי בירנבוים קיבל מההנהלה את מרכוס בראון ב-1,101,841 דולר ברוטו נוספים, אף שהעדיף שחקנים אחרים וזולים יותר על פניו. אם ההנהלה הייתה משחררת את רודני ווייט בזמן, היא הייתה יכולה לחסוך חצי מהסכום הזה. בפועל, ההתמהמהות שלה הביאה לחיסכון של 330,230 דולר בלבד. 800,000 דולר, פחות או יותר – ההבדל שבין חוזהו של בראון לחיסכון מווייט – היה סכום האקסטרה שהוקצב לחיזוק עבור בירנבוים, ונכון להיום לא מוקצב לגרשון. מכאן המרמור הגדול.

3. העניין הוא שבעונה שעברה הקציבה מכבי לגרשון, על צוותו החדש ויתר הפאדיחות שנחתו כאן במצוותו, קרוב לשלושה מיליון דולר (שכרם של גרשון ודרוקר, מרכוס פייזר, אלטון בראון, צ'ארלס גיינס, די בראון, ארון מגי ורביב לימונד). העונה עלה לאמפה 1.55 מיליון דולר, וברוב המשחקים כלל לא שותף. גם הרמיזה של גרשון אמש, לפיה הנהלת הקבוצה היא זו שעמדה מאחורי הפרידה מהפולני, נראית כהאשמה די מקוממת; הלא לאמפה עצמו הדגיש בכל ראיון שהעניק לכלי התקשורת כי מלבד שיחה אישית אחת, גרשון לא טרח לכוון אותו, וכי בשבועות האחרונים כלל לא תיקשר איתו. האם גם בהזנחה המקצועית הזו אשמה ההנהלה?

כך שלפני התלונות על סירובם של מזרחי, פדרמן ומשפחת רקנאטי להשקיע מיליונים נוספים בעגלה המקרטעת הזו, צריכות להישאל שתי שאלות מרכזיות:

א. האם גרשון הוכיח, נאמר בעשר ההחתמות האחרונות שביצע, כי הסקאוטינג שהוא ועוזריו עורכים הוא כה מדויק עד שאין חשש לפארסה נוספת, וכי השקעה כספית תניב בוודאות שחקן שישדרג את הקבוצה?

ב. בהנחה שהסגל הזה, עם שחקן פנים נוסף או בלעדיו, כבר לא יגיע לפיינל פור, האם אכן מצריכה הליגה הישראלית החלשה השקעה של מאות אלפי דולרים נוספים על מנת להבטיח אליפות? האם תקציב של למעלה מ-18 מיליון דולר לא אמור היה להספיק?

4. חרף זאת: בזמן שכל איש מקצוע אחר על הפלנטה, לו עמד במקומו, היה מפשפש החל מהבוקר בתיבת הדואר בחיפוש אחר מכתב הפיטורין, גרשון יישאר כאן כל זמן שיחפוץ. לחבריו אומר גרשון שימשיך לאמן עוד עונה וחצי, ואז יפרוש. בסביבות הקבוצה לא קונים את הדיבורים האלה. פיני אולי קצת שבע מכדורסל, אומרים מקורבים למאמן, אבל מה יעשה בלעדיו? ישב בבית וישתעמם? הוא לא יוותר בקלות על האקשן, המעמד, היוקרה והשכר, הם מעריכים. בכל זאת, 1,456,615 דולר ברוטו לעונה זה לא בדיוק סכום שהולך ברגל.

כבר כעת ברור ששרון דרוקר לא ימשיך עונה נוספת בתפקיד העוזר. בחודשים האחרונים קיבל מספר הצעות לאמן באירופה אבל החליט לדבוק במערכת, בתקווה שבקיץ יפנה גרשון את מקומו. אם לא, דרוקר כנראה הולך. אבי אבן עשוי להיות מקודם לעמדת העוזר הבכיר, כאשר גם ייתכן שיצורף איש מקצוע מבחוץ. דרק שארפ, שיפרוש בסוף העונה, ימשיך במועדון כחלק מהצוות המקצועי, או כאחראי על השחקנים הזרים – תפקיד שלמעשה ממלא כבר היום.

5. כשגרשון הודה שהעונה האירופאית של מכבי מחוסלת, הייתי שמח לשבת בקונטרול של ערוץ הספורט. לראות כיצד הקודקודים מלבינים. הערוץ משקיע משאבים רבים בקידום משחקיה של מכבי ביורוליג, ומקבל, איך נאמר, מוצר זיפת. אלא שכל האולפנים ההיסטריים, כתבות הצבע, הדיווחים הישירים, הסיקור הנרחב ב"חדשות הספורט" וב"יציע העיתונות" – כשהם באים על רקע הכדורסל האיום הזה – הופכים את החגיגה לגרוטסקה.

גם הציבור, כך נדמה, מאס במוצר. מנתונים שהגיעו לידינו עולה כי 7.1% רייטינג בממוצע בחמשת המשחקים הראשונים ביורוליג הפכו ל-6.5% דלים עוד יותר בחמשת המשחקים האחרונים (נתוני המשחק אמש טרם התקבלו, הגם שהם צפויים לנוע סביב 5.5%). משחק החוץ של מכבי בלובליאנה ב-3 בדצמבר הניב 7.4% רייטינג. המשחק הביתי מול קאחה לאבורל סיפק 7.8%. סימני ההפסד הביתי ניכרו במשחק החשוב במוסקבה, שהניב 5.8% רייטינג בלבד. בשבוע שעבר מול רומא נפלה מכבי ל-5.6%.

זה אומר שבחודש וחצי האחרונים צפו במשחקי מכבי באירופה כ-90,000 בתי אב בממוצע. גורם הבקיא בתחום מסביר כי המשמעות האמיתית של הדבר היא שמכבי משודרת כמעט במחתרת.

המפרסמים נמצאים בבעיה. אם לא יחול שינוי דרמטי, מכבי תסיים עונה שנייה ברציפות ללא העפלה לשלב שמונה האחרונות. זה דבר שלא קרה לה מאז אמצע שנות ה-90' האיומות. משמע, גם העונה, כמו בעונה שעברה, יקבלו המפרסמים ורוכשי המנויים שמונה משחקי יורוליג ביתיים בלבד (חמישה בסיבוב הראשון, שלושה בטופ-16). כשהחשיפה הטלוויזיונית אפסית גם כך, ניתן להבין מדוע עולה החשש מבריחת ספונסרים מאסיבית בקיץ הקרוב.

6. כמה תופינים סטטיסטיים לסיכום שלב הבתים: מכבי מדורגת רק שביעית במפעל בנקודות (79 נק' בממוצע), לראשונה מאז 2003; מדורגת 18 במפעל באחוזים מ-2 (50%); מדורגת 14 באחוזים מהקו (72%); ורק שביעית בנקודות מדד (87). יש לה נציג אחד בלבד בין 30 הראשונים ביורוליג בנקודות מדד (איידסון, עם 15.5 נקודות מדד, במקום ה-11. הבא אחריו הוא ויזנייבסקי, במקום ה-40). יש לה רק שחקן אחד ברשימת 20 המוסרים המובילים (ויזנייבסקי, מקום 14); ואף לא נציג ברשימת 40 המובילים באחוזי קליעה מהשדה (פישר במקום ה-42, עם 55.56%). רק אלן אנדרסון מציל מכבודה, עם המקום השביעי והמכובד ברשימת המאבדים (3.1 איבודים בממוצע).

7. אבל היי, לפחות נפטרנו מרענן.

ohad@walla.net.il