פרשת שופטים

משחק שמינית גמר גביע המדינה בין עירוני רמת גן לגלבוע/גליל התנהל על מי מנוחות במשך רבע אחד בדיוק, אז לפתע החלה רמת גן לברוח, כשהשופטים לא הפסיקו לשרוק לחובת שחקניו של עודד קטש. הספסל של גלבוע/גליל הפך אדום מזעם. בשיא המהומה אלישי כדיר ספג שריקה לעבירת תוקף, ושאג לעבר השופט: "אתה בושה". מיד הגיעה עבירה טכנית לחובתו. באופן מפתיע המשחק הסתיים עם מהלך בו טאג' מקאלו מרמת גן חדר פעמיים לסל, ספג מהלומות משחקני גלבוע/גליל, אך המשרוקית נדמה. למרות מהלך המשחק, גלבוע/גליל עלתה לרבע הגמר, כך נדמה, בחסות השופטים.

פרשת סמי בכר, שהתפוצצה השבוע, החזירה את אנשי המשרוקית למרכז הבמה, ולא במובנים ספורטיביים. השמועות על מעורבות השופטים בהטיית משחקים מוכחשות מכל עבר, אך מסיטות את אור הזרקורים מהבעיה האמיתית בנוגע לשופטים בישראל: ביותר מדי משחקים השופטים מכריעים את ההתמודדות בשריקות, שחלקן תמוהות. אחרי שבקיץ החליפו את יו"ר איגוד השופטים זאב קורן, בשופט העבר ראובן וירובניק, ציפו באיגוד הכדורסל לשינוי חיובי. וירובניק אמנם הוא איש מקצוע, אך עד כה לא נראה כאילו שינוי גדול חל בנושא המקצועי.

"רמת השיפוט לא טובה, ויש קונצנזוס על זה. בישיבת הנהלת איגוד הכדורסל האחרונה כולנו הסכמנו על זה", מסביר יו"ר עירוני רמת גן בני ברנר את המצב ומחדד את הטענות, "אין לזה קשר לפרשה של סמי בכר. כולנו התלוננו על הרמה של השופטים, קבוצות הגברים והנשים". באיגוד היו עסוקים השבוע בהדיפת ההאשמות התקשורתיות על פרשת בכר, אך רגע לפני שהשופטים מתייצבים לפני משימתם הבאה, רבע גמר גביע המדינה, נותר לשאול, האם הם מבצעים את עבודתם בצורה הטובה ביותר?

"אני נעמד בצד בשקט לראות את המשחק כי המאמן מפריע לי", נזכר בני ברנר באירוע שקרה לו, "ופתאום אני מקבל טכנית. שמעון מזרחי לא קיבל 40 שנה טכנית למרות שהוא קופץ על המזכירות. איפה ואיפה קיימת ללא ספק". בשיחה עם מספר בעלי קבוצות עולה תמונה זהה: השופטים הם בני אדם ומותר להם לטעות, הבעיה היא ביחס ובהתנהגות היהירה. קבוצות הליגה הלאומית ניהלו בתחילת העונה שיחה עם וירובניק והעירו לו על המצב החוזר ונשנה, אך בינתיים אין שיפור בנושא. "יש שופטים שהתגובות שלהם להערה כזאת או אחרת היא מזלזלת", מסביר יו"ר מכבי אשדוד, מאיר גבאי, "לזכותו של וירובניק ייאמר שהוא אמר שעד סוף העונה הוא מתכוון להעלים את זה".

אבל הבעיה היא לא רק בהתנהגות השופטים, אלא באופן בו הם מקבלים את החלטותיהם. "רוב השופטים באמת באים לעשות את עבודתם נטו ותו לא", אומר יו"ר של קבוצה מליגת העל, "אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה כי יש שופטים שמגיעים למשחק ומשוכנעים שהם ההצגה. זה בא לידי ביטוי בפרצופים ותנועות תיאטרליות, בעיקר כשיש מצלמות בסביבה".

כששופטים עקביים בשריקותיהם, בדרך כלל זה עומד לזכותם, אולם במקרה זה העקביות אינה מחמיאה. "לא קל להיות שופט, לספוג קללות ולעבור כל מיני דברים נעימים", אומרת אורנה אוסטפלד, מאמנת רמת השרון מליגת העל לנשים, שגם בה נתקלים המאמנים בהתנהגות בלתי הולמת. "כמו בכל דבר, שופט יכול לנצל את הכוח שלו. זה לא גורף, אך יש סוג של יהירות, כמו בתנועת הנפנוף. אנחנו משקיעים את החיים שלנו בקבוצה, אז אנחנו לא רוצים ששופטים יכריעו משחקים".

יו"ר איגוד השופטים, ראובן וירובניק, מבטל את הטענות כנגד אגרסיביות יתר של השופטים וטוען כי המצב הפוך, וכי המאמנים אינם טלית שכולה תכלת. "היו הערות אליי בנושא הזה, ואני אמרתי במפורש, צריך לתת לשופטים כלים כדי לנהל את המשחק", הוא מדגיש. "יש לדוגמה את הקופסה המפורסמת שבה ורק בה המאמן צריך להימצא. אנחנו מקפידים כדי שהשופט יוכל לנהל את המשחק. אם זה מתנהל ככה במשחקים הבינלאומיים אז למה שזה לא יהיה ככה במשחקים אצלנו?"

בעונה שעברה קפטן מכבי חיפה עידו קוז'יקרו התפרץ כלפי משה ביטון על שיפוטו בגמר גביע המדינה, בו ניצחה הפועל חולון בצורה דרמטית. קוז'יקרו נקנס על ידי איגוד הכדורסל, ונענש בעונש חינוכי נוסף, אך לטענת אנשי חיפה זה היה רחוק מלהרגיע את ביטון. לטענתם הוא המשיך להתנכל לשחקן גם במשחק הליגה מול בני השרון, ובחיפה פנו במכתב לאיגוד השופטים בטענות כלפי השופט. באיגוד ענו לטענות חיפה, אך לא קיבלו אותן ושיבצו את ביטון לחצי גמר הפיינל פור. במסיבת עיתונאים לקראת המשחק הביעו בחיפה תמיהה על השיבוץ. בחצי הגמר חיפה ניצחה, אך התנהגות חיפה לא נראתה לביטון. בראיון שנתן השופט לעיתון "ידיעות חיפה" בקיץ האחרון הוא הראה כי טרם שכח מהמתיחות, "אני חושב שהעונש שניתן לקוז'יקרו היה צריך להיות הרבה יותר חמור. האמת, אני עדיין שוקל מה לעשות עם האמירה שלו. ההתנצלות לא פוטרת אותו עדיין מהדברים הקשים שאמר". למרות שלביטון עדיין יש משקעים כלפי קוז'יקרו, ושמדבריו ניתן להסיק כי יתקשה לשפוט אותו בצורה אובייקטיבית, שובץ העונה לשפוט את משחקי חיפה.

בערך באותו זמן דרשו קבוצות הליגה הלאומית לשלוח שופטים בכירים למשחקי הפלייאוף המכריעים על העלייה לליגת העל. "למרות הבקשה, קיבלנו את עומר אסתרון ובגללו אני לא בליגת העל", נזכר מאיר גבאי יו"ר מכבי אשדוד. לטענת אנשי אשדוד במשחק השלישי והמכריע על העלייה לחצי גמר הפלייאוף מול לב השרון הכריע אסתרון את המשחק, תוך כדי שהוא מתייחס בצורה מזלזלת לספסל הקבוצה. באשדוד שלחו מכתב ארוך לאיגוד השופטים, אך לא קיבלו תשובה לטענותיהם. בתחילת העונה כשהוגרלה הקבוצה לסיבוב ב' של גביע המדינה מול לב השרון, נדהמו באשדוד לראות את אסתרון כשופט במשחקם. כשפנו לאיגוד לברר האם מדובר בסוג של בדיחה, נדחו טענותיהם.

חוסר ההיענות של איגוד השופטים הגיע למצב שקבוצות פשוט מתעייפות מלהתלונן על רמת השיפוט. "הרמנו ידיים בנושא, כל התלונות שהגשנו בעבר, נענו בנושא שהשיפוט היה מצוין ולא מבינים מה אנחנו רוצים. כשהשופטים בודקים את עצמם הם מגוננים על עצמם, אז אין על מה להתלונן", מסביר בני ברנר, ועמיתו אבי נמרודי, יו"ר עירוני אשקלון מוסיף, "ככלל, השופטים נתונים לביקורת של המבקר וגם של התקשורת. ביקורת תקשורתית על אופן שיפוט משפיעה על שופטים יותר מכל מכתב תלונה".

"אני אחראי על השיבוץ, למה שטוב ומה שלא", ממשיך וירובניק בקו ההגנתי, "אני לא מוכן לקבל פסילה של שופט כזה או אחר, בשיטה כזאת נגיע למצב שהקבוצות יקבעו מי ישפוט אותם. זה לא תקין. אני לא מכיר שופט שיש לו משקעים כלפי שחקן, אני לא זוכר שביטון אמר את זה. שופט רוצה להצליח לא פחות מהשחקנים והמאמן. היום בעולם המודרני יש שבע מצלמות עליו. כל עווית בעין רואים מיד, אז השופט עושה את כל המאמצים כדי להצליח. אני מבקש מהקבוצות שיתנו להם את השקט, והם ידעו לנהל את המשחקים בצורה הטובה ביותר".

את השופטים מבקרים לרוב שופטים לשעבר. לא לכל משחק בליגת העל נשלח מבקר שופטים, ובניגוד לכדורגל, כשמבקר שופטים מגיש ציון נמוך על שופט, אין זה נחשף לתקשורת, והקפאות שופטים נעשות בשקט מסוים. הקשר הישיר בין אותם שופטים לשעבר לאנשים שמנהלים את המשחק אינו ידוע, אך ברור שאי אפשר להתעלם ממנו. "בעונה הראשונה שלי בליגת העל הייתי קצת מופתע שאחרי אחד המשחקים הלכנו לאכול ארוחת ערב עם מבקר השופטים", מספר אחד מהשופטים הצעירים בליגת העל, "כששאלתי את אחד השופטים הותיקים שיושב איתי בשולחן אם זה בסדר, הוא ענה, 'אני שפטתי איתו מספיק משחקים כדי שנוכל להפריד בין המקרים'".

"שופטים צעירים שנכנסו לליגה בדרך כלל משמשים בתור השופט השלישי, והם בדרך כלל שורקים הכי הרבה, כנראה מחוסר ביטחון", מנסה להסביר בני ברנר, אך אותו שופט צעיר טוען אחרת, "אנחנו שורקים בדיוק אותו מספר שריקות כמו כל שופט אחר. קבוצות חושבות שאנחנו שורקים יותר? אולי כי שופטים יותר ותיקים רואים את המשחק בצורה שונה מאיתנו. חשוב להבין שלכל שופט יש ראיית משחק משל עצמו".

בשעה שסמי בכר נלקח אל חדרי החקירות, הוא היה אמור לשפוט את משחק ליגת העל לנשים בין אליצור רמלה לרמת השרון. מהמשחק הזה נשלפה השערורייה הבאה כאשר השופט דודי רומנו הרחיק את לייני סלווין, ובתגובה האשימה המאמנת אוסטפלד את רומנו, באופן מרומז, על חוסר אובייקטיביות בנוגע לסלווין. "ההתנהלות שלי במשחק האחרון הייתה לא בסדר. לא הפסדנו את המשחק בגלל השופט והם באמת שפטו טוב", מכה אוסטפלד על חטא, אך מבקשת לא להוריד את נושא השיפוט בליגת העל לנשים מסדר היום.

בישיבת הנהלת האיגוד האחרונה הוחלט להרחיב את מספר השופטים בליגת העל לנשים לשלושה, כמו בגברים, אולי כדי למנוע מצב כמו בעונה שעברה בו נקלע באופן ברור סל ניצחון אחרי שהמשחק נגמר, אך אושר בכל זאת. "בכדורסל נשים הבעיה הראשונה שאני רואה זה שהם משתכרים הרבה פחות מאשר בליגת העל לגברים. יש הבדלים משמעותיים, למרות שזה אותו שופט, שאפילו רץ יותר כי יש רק שני שופטים, אבל הוא עדיין מרוויח פחות כסף. ברור שזה יכול להשפיע בתת מודע על רמת המוכנות".

אך הטענות של אוסטפלד הן הרבה יותר מעבר לרמת השכר הנמוכה של השופטים: "צריך לחדד את הקוד האתי. מבחינת יחסים בין גברים לנשים. יש שופטים שמתרועעים במקומות הבילוי של הכדורסלנים והכדורסלניות. אני לא חושבת ששופטים צריכים להיות נוכחים שם בכלל. שחקניות מוצאות את עצמן במצבים לא נעימים. בליגות יותר נמוכות יש גם הטרדות והערות סקסיסטיות במהלך משחק. ברגע שיתפסו מישהו על חם זה יהיה למען יראו וייראו".

כשרמת השיפוט ירודה, וההחלטות מכריעות על המשחקים, הדבר היחיד שעוד ניתן לשאול הוא מה יש לעשות כדי לשפר את המצב. "יש פה בעיה מאוד קשה בהתמקצעות", מסביר בני ברנר וממשיך קו שמוביל יו"ר מנהלת ליגת העל אבנר קופל, להעתקת האחריות על השופטים לידי מנהלת הליגה. "המערכת בנויה משחקנים ומאמנים מקצוענים, שזה העיסוק שלהם. עבור חלק גדול מהשופטים מדובר בעיסוק משני. אחד פעיל פה, השני פועל שם. זו היתה המטרה של אבנר קופל - לקחת 25 שופטים שזאת תהיה עבודתם. לדעתי זה היה נראה אחרת אם הם היו מתמקצעים".

גם אותו שופט צעיר בליגת העל, שלא מרוויח שכר גבוה, חולם רחוק, "אני רואה את השופטים ב-NBA ומה שנשאר לי זה רק לקנא בהם. אני קם ב-6 וחצי בבוקר לעבודה, ואחרי הצהריים הולך לעשות את מה שאני אוהב באמת. הלוואי שהייתי יכול להתפרנס רק מלהיות שופט כדורסל, אבל זה נראה לי היום כמו חלום רחוק. אם הייתי מגיע למצב שאני מתעסק בכדורסל נטו, אין לי ספק שהיו פחות טענות כנגדי וכנגד החברים שלי למקצוע, ופחות שמועות".

אז האם החלום של קופל וחבריו יוכל להציל את הענף? לא, אם תשאלו את וירובניק. "אני לא חושב שזה מעשי במדינת ישראל ששופטים יהיו מקצוענים, לא יוכלו לשלם לשופט כדי שהוא יהיה מקצוען", מסביר וירובניק, "חשוב יותר ואסור לשכוח שגיל הפרישה של שופטים הוא 50 וגיל הפרישה במדינת ישראל הוא 67. מה שופט יעשה בגיל 50 שהוא צריך לפרוש משיפוט, מי יגשר על 17 שנה של זכויות פנסיוניות, לכל אחד יש משפחה, והוא צריך לכלכל אותה גם בימים המאוחרים יותר".

כשהפיתרון לא נראה באופק, רמת השופטים תמשיך להיות בינונית במקרה הטוב ושופטים ימשיכו להכריע משחקים, מה שנותר לקוות הוא שהמהפך שבאיגוד השופטים מדברים עליו ושאותו מוביל וירובניק, יצא אל הפועל. "השופטים שיש לנו היום הם הכי טובים שיש לנו בארץ", מסכם וירובניק. "אנחנו כל הזמן עובדים כדי להפוך את השופטים לטובים יותר. השבוע אנחנו עובדים עם סגל הלאומית וליגת העל בוינגייט עם ניתוחי וידאו, על שיתוף הפעולה והאחידות. אנחנו משקיעים המון כדי לטייב את השופטים". אולי, אם נשמור על אופטימיות, דווקא העבודה הקשה והאפורה על שיפור יכולת השופטים, ללא פתרונות קסם מהשרוול, תמנע בהמשך העונה מראות של שחקנים זועפים ומאמנים זועמים שבאים בתלונות אחרי שריקה במשחק מכריע.