וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בנק הטעויות של מכבי ת"א

הדברים האלה כבר היו צריכים להיות ידועים: העליבות של שוק הרכש בינואר-פברואר, הסיכוי לשלב שחקן בקבוצה שעדיין לא הבשילה וההשפעה של זריקת שחקן על שאר הסגל כמעט תמיד טפחו על פניה של מכבי תל אביב ברגע שהיא ניסתה לבצע שינויים באמצע עונה. מישהו הפנים?

פיני גרשון, מספרים, הוא מאמין גדול במספרים. לא מספיק, כנראה; בשבועיים הקרובים ינחת בארץ שחקן פנים, כדי לחזק את הקו הקדמי של מכבי תל אביב. גברת סטטיסטיקה חוזה כישלון צפוי מראש.

שבעה שחקנים הצטרפו למכבי במהלך העונה בעשור האחרון. דורון שפר חבר לקבוצה המקרטעת של דיוויד בלאט בעונה 2002/3; ברונו שונדוב הצטרף בשיאה של עונת 2003/4, רק כדי לנפק משחק שיא של 4 נקודות מול ולנסיה; ב-2006/7 נחת גוראן ירטין, הרכז הראשון בהיסטוריה שאיבד בממוצע שני כדורים על כל אסיסט אחד; ובעונה שעברה עברו כאן הבליין-כדורסלן (בסדר הזה) צ'ארלס גיינס; הראפר-כדורסלן (בסדר הזה) די בראון; השמנמן-כדורסל (בסדר הזה) אלטון בראון; וארון מגי, שגם הסדרנים בהיכל לא תמיד זיהו.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
למה ללכת סחור-סחור? תנו למספרים לדבר/מערכת וואלה!, צילום מסך

כמעט מיותר לציין שאיש מהם לא האריך את חוזהו בעונה נוספת. אלטון בראון וגיינס אף הגדילו לעשות, כאשר נחתכו עוד בטרם הסתיימה העונה. תוסיפו אל הרשימה שמות כמו דיוויד בנואה, אריק גינגולד וזדרבקו ראדלוביץ', שחקני חיזוק-חילוש נשכחים שהצטרפו לקבוצה תוך כדי תנועה בשנות ה-90' העליזות, ותבינו מדוע סיכויי ההישרדות אינם עומדים לצידו של שחקן הרכש שעוד יעלה ויבוא.

"הכל מתחיל ונגמר בכסף", אומר בעניין שרון דרוקר. הוא צודק, כמובן; אילו נהנתה מכבי מתקציב בלתי-מוגבל, הייתה יכולה לבצע מעשה אולימפיאקוס/פנאתינייקוס/צסק"א ולפתות קבוצות אירופאיות לשחרר שחקנים בתמורה לביי-אאוט רצחני. אלא שמכבי הקציבה לשחקן הרכש כ-350-500 אלף דולר, פחות או יותר – כסף שמגיע בעיקר מהחיסכון עקב שחרור לאמפה (300,000 דולר בקירוב), ועוד קצת ממזומנים שיעבירו הבעלים. אלא ש"בסכומים האלה", אומר סוכן השחקנים לשעבר גיא הראל, "קשה למצוא את השחקן שיעשה עבורך את ההבדל".

יותר מדי תנאים להצלחה

יורם חרוש, מאמן-העל של הנבחרות הצעירות ולשעבר מאמן מכבי תל אביב והפועל ירושלים, לא מאמין בשוק השחקנים של ינואר-פברואר. "למעט מקרים ספוראדיים, אני לא חושב שהשוק הזה יכול לעשות נפלאות", הוא אומר. "בדרך כלל, ההשפעה של ההעברות האלה היא די מינורית. כמעט ולא קורה ששחקן מצטרף אליך במהלך העונה ומשנה את הקבוצה. זה מעורר הרבה בעיות מקצועיות, בעיות של כימיה. בקבוצת כדורסל מתגבש מרקם מסוים שקשה להיכנס אליו".

במהלך חודש ינואר מסתיימים החוזים הזמניים ב-NBA, ושלל שחקנים נושרים מהליגה. ברוב המקרים, העובדה שכמעט ושרדו בליגה הטובה בעולם לא הופכת אותם בהכרח למתאימים לרמה האירופאית הגבוהה. "נשורת NBA? אני לא רואה הרבה שחקני NBA גדולים שנחתכו מהליגה בתקופה הזאת של השנה והגיעו לאיזשהו מקום. אין הרבה סודות".

דן שמיר מבקש לחלוק על חבריו. "יש שחקנים שיכולים להפוך לתוספת משמעותית", אומר מאמן בני השרון. טרנס מוריס יכול להיחשב לדוגמא הקלאסית. "אני הבאתי אותו בינואר, מהליגה היוונית, והוא שינה לנו את כל העונה", מספר שמיר. "אם אתה שחקן טוב, זה יכול לקרות לך". התנאי להצלחה, לדבריו, הוא ששחקן החיזוק "יבוא על שלד טוב, כתוספת למשהו שכבר עובד וצריך רק כוונון נוסף. הרבה קבוצות גדולות באירופה עושות שינויים במהלך העונה. אפילו צסק"א של מסינה הביאה שחקנים תוך-כדי".

"כמה פעמים בהיסטוריה קרה סיפור כמו מוריס?", מקשה גיא הראל. "זאת באמת הייתה הצלחה אדירה, אבל זה סיפור נדיר. לפני שהגיע לירושלים הוא שיחק ביוון ולא הותיר חותם יוצא דופן. ליאור ליובין היה איתו בקבוצה. אם היית שואל את ליובין עליו באותו זמן הוא בטח היה אומר שטרנס שחקן נחמד, אבל לא שחקן שיכול בתוך שנתיים להגיע לקבוצות הכי גדולות באירופה. עם טרנס הכל הסתדר, נכון, אבל אין מה לבנות על התקדים הזה. נכון, גם קבוצות גדולות מצרפות שחקנים, אבל כמה מהם הפכו עונה? כמובן, אם ריאל מדריד מביאה עכשיו שחקן-על כמו מרקו יאריץ', זה סיפור אחר. גם אחד כמו רוקו-לני אוקיץ' (הכישרון הקרואטי הגדול שחתם שלשום בפנרבחצ'ה-אולקר, א.ג.) יכול לעשות את ההבדל. העניין הוא שכמעט ואין שחקנים כאלה".

המפתח לשידוך מוצלח, טוען חרוש, טעון בשילוש הקדוש הכולל את "איכות השחקן, האישיות שלו והמערכת שאליה הוא מגיע. יכול להיות שתביא שחקן איכותי ונחמד, אבל למערכת אין יכולת ונכונות לקלוט את השחקן ולחבק אותו, במיוחד בימים הראשונים, שהם ימים לא פשוטים מבחינה הקהל והתקשורת".

ואילו עמרי כספי, שחקנה של סקרמנטו קינגס, סבור כי "זה קשה. קבוצה עושה דרך שלמה תוך כדי עונה. יש שחקנים שיודעים להשתלב טוב יותר, אבל כדי שזה יקרה הם צריכים להיות פותחים מבחינה חברתית, כמו די בראון, שהצטרף אלינו במהלך העונה שעברה. גם שחקן שחוזר מפציעה עובר חוויה דומה; קשה לשחקן להצטרף לקבוצה שרצה, ומיד לקחת אחריות ולזרוק לסל. הוא צריך זמן. וכשאתה מצטרף לקבוצה במהלך עונה, לא בטוח שיש לך".

וזה לא שלמכבי אין אלטרנטיבות מקצועיות; יניב גרין, כזכור, עדיין נמצא שם. אלא שבמכבי מציינים את ריבוי הפציעות של הסנטר, ובין השורות רומזים כי לא יוכלו להסתכן ולבנות את עצמם על מי שאשתקד החמיץ כמעט שליש מהעונה.

מסר שלילי

פסיכולוג הספורט נועם אייל בוחן את הסוגיה מזווית שונה. "החלפת שחקן במהלך עונה יכולה להיות ביטוי של עוצמה מצד אחד, ומצד אחר ביטוי לשבריריות שלה", הוא מסביר. "קודם כל, עצם ההכרה שקיים חסר מקצועי בקבוצה שמחייב החתמה של שחקן נוסף היא אף פעם לא דבר קל. זה מכאיב, אבל זה מראה על שינוי מחשבתי.

"באופן קבוע, יש שחקנים שנפגעים מההחלטה לשחרר שחקן אחר, ואפילו רואים את עצמם נעלבים ברמה האישית; הלא כביכול מדובר בחוסר-אמון גם כלפיהם", מוסיף אייל. "מצד שני, יש שחקנים שמרוצים מכך, מהסיבה שבאופן פסיכולוגי תחושת היריבות הגדולה ביותר בקרב שחקני קבוצות הכדור למיניהן היא לא כלפי שחקנים מקבוצות אחרות, אלא כלפי שחקנים מהקבוצה שלהם. היריבות הזו היא תוצאה של מאבק קבוע על דקות משחק, על תשומת לב של מאמנים, על ההצלחה בתוך המועדון, היחס מהאוהדים ומהתקשורת, כך שכל החלפת שחקן מתפרשת אצלם ביחס לשאלה האם זה טוב או רע לי ברמה האישית".

מפתיע ככל שזה יישמע, אייל דווקא בעד שינויים פרסונאליים תוך כדי תנועה. "מבחינת פסיכולוגיית ספורט, ההנחה שלי היא שהחלפת שחקנים היא צעד הכרחי להצלחה ולבריאות של הקבוצה", הוא אומר. "הסיבה היא שביום-יום, לצוות המקצועי יש מעט מאוד השפעה על השחקנים ברמה הפסיכולוגית במהלך העונה. מאמן יכול לדבר לשחקן שלו כמה שהוא רוצה, אבל אם השחקן לא ירצה להקשיב ויחשוב שהוא מגיע מעמדת כוח, הוא פשוט יתעלם. במקרה כזה, אפילו השוט של קנסות ודקות משחק לא עוזר. מצד שני, החלפת שחקן היא סוג של ניתוח שהוא יעיל יותר מכל תרופה אחרת, כשדברים בקבוצה תקועים או לא מספיק טובים".

לחילופין, מסביר אייל, "ביצוע שינויים נותן לשחקנים תחושה של עסק ופחות של משפחה, ולדעתי בעידן המודרני זה הרבה יותר נכון. כקבוצה נחשבת ליותר מדי משפחתית, השחקנים הופכים לחזקים מדי וחושבים שהם יכולים לקבוע מה יהיה, כך שהתוצאה היא שזה מחליש את הסגל".

השאלה שעומד בבסיס הדיון, לדבריו, אחת היא: האם בוצע השינוי ממניעים סבירים. במקרה של לאמפה ומכבי, אומר אייל, התשובה שלילית. "לא יכולה להיות עונה שבה מכבי לא יחליפו שחקן. זה חלק מהלחץ הזה שמפעילים על השחקנים. כאילו אומרים להם: 'אם אתם מיד לא טובים, אז אתם יורדים לספסל, ואז אי-אפשר לשקם אתכם, ובתוך שלושה חודשים אתם גמורים'. הנטישה והייאוש המהירים בכל שחקן שלא מספק מיד את הסחורה יש בהם, בעיני, מסר רע מאוד לכל המערכת. לאמפה אולי אכזב, אבל אני הייתי מצפה מהמאמן שישתדל להכניס אותו יותר לעניינים, גם אם ברמה האישית אין אהבה ביניהם. אתה תראה שבקאזאן הוא יפרח".

ohad@walla.net.il

מצ'איי לאמפה שחקן מכבי תל אביב. ברני ארדוב
אולי לא הציג יכולת גדולה, אבל היה בעיקר כלי לייצור לחץ על השחקנים האחרים. לאמפה/ברני ארדוב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully