סוג של בניטז. בינתיים לטוב

באחת מאסיפות הקבוצה הראשונות שערכה מכבי תל אביב בתחילת העונה במחנה האימון בהולנד, כתב המנג'ר אבי נמני על הלוח בחדר ההלבשה משפט שמשמעותו הפכה גדולה יותר מעוד קלישאת מוטיבציה. "מי שרוצה לשחק במכבי תל אביב צריך להיות מוכן לרוץ כמו משוגע במשך 90 דקות". לא עברו יותר מדי מחזורים מתחילת העונה ואותו משפט הפך למדיניות של ממש: מדיניות הרוטציה. שיטה בה שחקני ההרכב מתחלפים בקצב מטורף, א-לה רפא בניטז, שיטה בה אבי נמני מחליף שחקנים ב-11 לפי כושר נתון, סגנון יריבה, הישגי השבוע הקודם ויעדי השבוע הבא. רוטציה שזכתה ללא מעט ביקורות אחרי ההפסד להפועל חיפה, אבל ככל שחולפים המחזורים היא מביאה יותר ויותר תוצאות. בטח בטווח הקצר.

יהיה זה טיפשי לשער מה תוליד השיטה הזו בטווח הארוך וכמה ישרדו אותה כשבמכבי תל אביב יתייצב הרכב קבוע, אבל אין ספק שזה מעניק כרגע לקבוצה מרחב. שימו לב: למרות הקשיים בהבאת שחקנים בקיץ עקב המעבר משניידר לגולדהאר, במשחק הליגה האחרון נגד בית"ר ירושלים הורכב ספסל המחליפים הצהוב מקשר הרכש הסלובני אנדריי קומאץ', מדור מלול, יובל אבידור, גיז'רמו ישראלביץ', ליאור ז'אן ואיליה יברויאן. הסגל אינו מושתת על 6-8 שחקנים, אלא על 15-14 שכל אחד מהם יכול בקלות לפתוח בהרכב הפותח. לא רק של מכבי תל אביב.

נמני, לא ברור בהשראת מי, בוחר ברוב העמדות ללכת עם השחקן שנמצא בכושר הכי טוב לאותו רגע. שמו של ליאור ז'אן, למשל, שהצטיין במשחק מול מכבי חיפה, עלה מאז לא פעם בשיחות בין אנשי הצוות המקצועי, שם נטען שז'אן שבע מהר מדי מההצלחה של תחילת העונה. מה שהתחיל בהפסד לנתניה הסתיים בהחלטה בעקבות התיקו בנצרת: ז'אן, הבלם המצטיין של תחילת העונה, הקשר המתקאמבק, נשלח לספסל לטובת הזדמנות חוזרת לשירן ייני. באותן שיחות על ז'אן עלה שמו של דור מלול כשחקן עם יותר מדי סימני שובע. יש מאמנים שהיו ממשיכים עם מלול בהרכב כדי לתת לו ביטחון, אבל נמני ראה את היכולת של מלול מול נצרת ובחר לעלות עם שפונגין מול בית"ר. כן, אפילו שפונגין, שנראה כמו שחקן שכבר לא מוצא את עצמו, פתאום נכנס ומשחק היטב במשחק גדול מול יריבה גדולה, לא לפני שהוא מוכיח שזה באמת מגיע לו במשחק גביע הטוטו מול אשדוד. כנ"ל לגבי טומאסיץ, שפתאום השתלב כקשר אחורי, ושיחק היטב גם הוא. מוזר? כן. מצליח? גם כן.

האם מדובר בחותמת על הצלחת השיטה. איציק זוהר, שנבנה עם קבוצת הצעירים הגדולה של העשור הקודם, לא בטוח: "אני לא בעד השיטה הזו", אומר זוהר. "בכל שבוע מוחלפים כמעט 40 אחוז מהשחקנים ואני לא חושב שבסופו של דבר זה משהו שמייצב קבוצה או נותן לה אופי. אני חושב שהשינויים גדולים מדי משבת לשבת, אבל כל עוד יש תוצאות לא מתווכחים. וכל עוד מכבי נמצאת איפה שהיא נמצאת וזה עובד להם, אז יכול להיות שזה מתאים אך ורק למכבי תל אביב. אני לא רואה שינויים כאלה באף קבוצה בליגה מדי שבת. אז נכון שהשחקן שנכנס להרכב מרגיש טוב, הוא התאמן טוב במהלך השבוע והוא יקבל ביטחון מזה שהוא משחק, אבל זה שאיבד את ההרכב אחרי משחק חלש, זה יפגע מאוד בביטחון שלו להמשך הדרך, וצריך לקחת בחשבון שבהמשך יהיו כאלה שיפצעו או יעדרו ואלה שיקראו להם מהספסל יהיו חסרי ביטחון. בשורה התחתונה אני לא מסכים עם הדרך הזו".

מוטי איוניר, עוד אקס מכבי, חושב הפוך. "אני חושב שהרוטציה הזו טובה למכבי, זו הדרך הנכונה לתת למי שטוב לשחק ואיתו ללכת הלאה ולא משנה מי השחקן. בדרך כלל בקבוצה יש לך את השלושה-ארבעה שהם השלד שגם כשהם פחות טובים משחק או שניים, זה לא אומר שמספסלים אותם. אלו שלושה-ארבעה שלא נוגעים בהם. אבל מכיוון שבמכבי של היום יש הרבה שחקנים שיש עליהם את חובת ההוכחה, אז הסבב הזה בין השחקנים הוא משהו חיובי לשלב הזה במועדון. השאלה היא גם עד כמה דומיננטי השחקן בהרכב ועד כמה מכבי תלויה בו. אין היום אחד כזה במכבי שכשהוא לא על המגרש הם נראים אחרת. בסך הכל הקבוצה לא תלויה היום באף שחקן. מצד אחד זה הכוח הקבוצתי ומצד שני המרחק בין מכבי למקום הראשון זה בגלל שאין שם את האחד-שניים שהם תותחים. אם במכבי היו משחקים 3-4 שחקני נבחרת, אז איתם לא היו עושים רוטציות, בגלל המעמד שלהם ואולי גם בגלל התלות של הקבוצה בהם. וכשאין לך כאלו שחקנים, היכולת לשחק ולהזיז היא גדולה יותר ונכון לסגל הנוכחי של מכבי, השיטה הזו נכונה".

לשיטה הזו אפשר לייחס אימונים מאוד אינטנסיביים של מכבי תל אביב, בהם ברור לכל שחקן שירידה לספסל אינה סוף הסיפור. לשיטה הזו יש סייגים עם מספר שחקנים שחייבים לבנות להם יותר ביטחון. ניסו קפילוטו, למשל, שנכנס בשנייה האחרונה להרכב מול מכבי חיפה והשתלב היטב ברוטציה, לא שילם מיד את המחיר אחרי השער העצמי שלו בנצרת ופתח מול אשדוד בגביע הטוטו ומול בית"ר בליגה. כנ"ל לגבי הבלם הבוליביאני המצטיין, רונאלד ראלדס, שגם הוא צנח לתוך הרוטציה ועוד בדרבי הגדול מול הפועל תל אביב, וקיבל מקום של קבע בהרכב למרות, למשל, הטעות שעשה בשער של טוטו תמוז במוצ"ש.

מצד שני, לא מעט זרים או זרים שהפכו לישראלים מתקשים להיקלט. הניסיון לשלב בכוח את אנדריי קומאץ', "בכוח" לטענת מבקרי שיטת הרוטציה, לא עבד, ובמקרה של יברויאן המצב חמור הרבה יותר. חוסר הביטחון של החלוץ בא לידי ביטוי גם כשהוא מקבל כמה דקות. איציק זוהר לא היה צריך את הדוגמה הזו כדי להמשיך לדבוק בעמדתו נגד שיטת הרוטציה של נמני. "אין במכבי כאלה שחקנים צעירים מדי שבת בהרכב. זה לא שמשחקים שמונה צעירים שמחוזקים בשלושה וותיקים, אלא להיפך", אומר זוהר. "שינויים כאלה תכופים בהרכב בסופו של דבר לא ישרתו את המועדון. לטווח ארוך זה יפגע בשחקנים הללו. אם לדוגמה לכל שחקני הבית היה חוזה לחמש-שש שנים במועדון אז זה משהו אחר, כי אז הם היו יודעים שבונים עליהם באמת ושהם חלק בלתי נפרד מהמועדון בשנים הקרובות, לא משנה מי יבוא ומי ילך. אבל זה לא קורה, ובעונה הבאה יהיו שינויים בסגל וגם העונה מחפשים חיזוק".

"בגדול, התוצאות זה מה שקובע אבל אני לא בעד שינויים כל כך תכופים בהרכב", מוסיף זוהר. "זה נכון שטוב שהצוות המקצועי נותן למי שטוב לשחק, מצד שני הצוות המקצועי לא מצליח ליצור מצב שבו שחקנים משחקים טוב לאורך זמן, אז מה זה אומר? כשאתה עושה שינויים של 40 אחוז בהרכב אז אלו שיכנסו ינצחו את מכבי חיפה וגם את בית"ר ירושלים, אבל גם יאבדו נקודות והפרש של שני שערים נגד נצרת. בגלל זה מכבי מאופיינת בחוסר יציבות העונה, כשאחרי כל משחק גדול היא מאבדת נקודות. בפועל מה שקורה זה שחוסר היציבות בהרכב מביא לחוסר יציבות גם ביכולת. למזלה של מכבי, יש הרבה קבוצות שיותר חלשות ממנה והיא יכולה לייצר ניצחונות נגד קבוצות כאלה וזה שם אותה במקום השלישי, אבל לאורך זמן זה פוגע ביציבות של השחקנים".

מוטי איוניר מסכים ולא מסכים: "אין במכבי כרגע מישהו שצריך לתת לו לרוץ 20 משחקים רצופים ולהגיד שהוא עוד יהיה כוכב. כולם שם פחות או יותר באותה רמה ובכל פעם משתמשים במי שיותר טוב ומי שנמצא בכושר עדיף. אני לא תמיד שלם עם החלטות של החלפת הרכב מנצח. באופן עקרוני הרכב שניצח ועשה משחק טוב צריך להמשיך איתו, אבל אני לא רוצה להעביר ביקורת בקטע הזה מבחוץ. מצד שני, שרן ייני, למשל, חיזק את המעמד שלו במכבי כשחקן מוביל, הוא לא היה כזה קודם".

מול סכנין נמני מתכוון לדבוק באותו הרכב שניצח את בית"ר, למעט עמנואל מאיוקה שהמריא לאליפות אפריקה. זה לא דבר בשגרה. שיטת הרוטציה של נמני תיבחן באמת רק לאורך זמן, אבל איוניר, למרות הסייגים שהוא שם, רואה פירות עתידיים. "מכבי נמצאת איפה שהיא צריכה להיות", מסכם איוניר. "ברור שמכבי עם סגל השחקנים שלה ועם התקציב שלה אמורה להיות לפחות במקום בו היא נמצאת עכשיו, כלומר במקומות 1-3. קורים העונה במכבי דברים חיוביים, דברים טובים ויכול להיות שזה סימן להתחלה של משהו לקראת העתיד. יש החלטה ללכת יותר על שחקני הבית וזה דבר נכון, כי מכבי חייבת להתבסס על סגל שיהיו בו הרבה שחקני בית וזה קורה עכשיו. גם אם הם לא כל כך צעירים ואין הרבה צעירים בהרכב, כפי שניסו להציג, משהו בסגל הרחב של ה-20-24 שחקנים נותן הרגשה שהם הולכים לכיוון שישתלם להם בעתיד".