פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        החלוץ הטוב בעולם מגיע מהליגה הטובה בעולם

        יותר מפוקס, יותר רגוע, פחות רב עם שופטים ופחות צולל ברחבה. דידייה "60 בעיטות לשער" דרוגבה שובר שיאים. לירן שבתאי מסכם מחזור באנגליה

        כוס התה שלי

        דידייה דרוגבה. או כמו שהחוף השנהבי אוהב לתאר את עצמו - "החלוץ הטוב בעולם". דרוגבה כבש צמד מרשים ומגוון בניצחון המוחץ של צ'לסי 0:3 על ארסנל, שהיה השני ברציפות של צ'לסי באמירויות (שני הניצחונות נחשבים להפסדי הבית הגרועים של ארסנל בפרמיירליג). נדמה שסוף סוף כל שנותר הוא להסכים ולומר "כן, אתה פאקינג החלוץ הטוב בעולם". העונה דרוגבה הגיע לשקט ולנחלה כשמצא דמות אב חדשה. אשתקד הוא בעיקר היה פצוע. העונה החלוץ (שבשקט בשקט כבר בן 31) התפרץ כמו לבה לוהטת המשאירה אדמה חרוכה אחריה. בראשון הייתה זו ארסנל שנאנסה על ידיו יותר מכל אחד אחר – דרוגבה הבקיע עשרה שערים בתשעה מפגשים מול ארסנל.

        צ'לסי כבשה עד עתה 36 שערים, כמות זהה לזו של ארסנל, רק עם פחות יחצנות של טוטאל פוטבול ודאווינים של ז'וגו בוניטו. דרוגבה אחראי במישרין ובעקיפין על 16 מתוכם. ה-11 שכבש מציבים אותו ראשון (עם דפו) בטבלת מלך השערים של החזקה ביותר מבין כל הליגות. ולא בכדי, דרוגבה ידוע בתור אגו מניאק, וזה לטובתו העונה, שכן שנה נוספת בלי תואר תפגע קשות בו ובמוניטין שלו, לכן הוא משחק בלקוניות (בעט לשער יותר מ-60 פעם. הכי הרבה בליגה) ובאינטנסיביות אדירה שגם לנדאל שחקה את הברכיים. בד בבד, דרוגבה מיתן את הטמפרמנט שלו, מה שהוליד את השינוי הגדול ביותר שחל בו העונה, הפוקוס שלו במטרה הנשגבת - לא רב עם שחקנים, לא מגדף שופטים, כבר לא צולל בירכתי הרחבה ואף זנח את לימודי התיאטרון.

        אנצ'לוטי אמר בסיום כי "יש לנו יכולות פיזיות, אבל יש לנו הרבה יכולת אחרות". הצמד של דרוגבה ממחיש זאת הלכה למעשה. הראשון היה עם הפס בסטירה רכה לכדור סטייל רומאריו, והגול השני הוא בכלל סימולציה של איזה טיל בליסטי. בשורה התחתונה דידייה דרוגבה הוא הפרזנטור של הג'וב האיטלקי העונה – בלי אוונטות ופוזות אלא בקיצור ולעניין.

        מייבש שיער

        אברטון. הטופיז מנפצים את הקלישאה החבוטה שטוענת ש"כשם שמסיימים עונה כך מתחילים את זו הבאה אחריה". הסיומת של אברטון אשתקד הייתה מדהימה. היא עקפה את אסטון וילה בדרך לליגה האירופית, דייויד מויס נבחר למאמן העונה, וסר אלכס פרגסון, בכבודו ובעצמו, הכניס אותו לבורסת השמות העתידים להחליפו. מאז המניות של מויס יורדות כאילו מדובר באלה של ליהמן ברדרס. ההפסד הביתי 2:0 בדרבי הוריד את אברטון למקום ה-16 במרחק שלוש נקודות מהקו האדום. אברטון ספגה 25 שערים עד כה ושברה שיאה מעונת 94-95', אז מהמקום האחרון הטופיז ספגו 24 שערים ב 14 מחזורים.

        אם עד כה זה רק נראה חמור, מול ליברפול ניתן היה לקבוע - הכצעקתה. עמוד התווך של ההגנה, ג'וזף יובו, בישל וכבש לזכות ליברפול, האגרסיביות של הגנת אברטון חדלה מלהרתיע את היריבות, ואף ברוקר לא ימליץ על החלק ההתקפי של אברטון אחרי ההחמצות המזעזעות אתמול. מהגימיק של מרואן פלאיני נותר רק האפרו, קייהיל עסוק בכיסוחים, ביליאלטדינוב לא מגשים את הכישרון שלו, וצעירים כמו דן גוסלינג וג'ק רודוול יתקשו להתרומם כשמסביבם שחקנים חלשים ושבעים.

        כאשר סך השערים של לואיס סאהה עומד על 47 אחוז מסך שערי הקבוצה, ניתן להסיק מדוע אברטון במקום ה-16. אברטון ניצחה רק משחק בודד אחד מתוך שמונת האחרונים וכבר הפסידה שבעה משחקים העונה. הקבוצה מיצתה את מלוא הפוטנציאל שלה, היא עייפה מעצמה וזקוקה לריענון. מויס מאשים בין היתר את הליגה האירופית במצב של קבוצתו. זו טעות. במקום לתעל את הלילות של הליגה האירופית שיכולים לנפק אושר על הלחיים של האוהדים בגודיסון פארק, ריגוש ותחרותיות ריאלית על תואר כלשהו, הג'ינג'י בוחר להשתמש בזה כאליבי לליגה.

        מויס אמר לפני ההפסד בדרבי: "אם לא נתחיל לשחק טוב יותר, נהיה בסכנת ירידה". שוב טעות. כשאסטון וילה, סיטי וטוטנהאם, שעד לפני שנה היו באסכולה של אברטון, בורחות לה, וכאשר סנדרלנד וברמינגהאם קיבלו כסף, רעב, ונכון לעכשיו גם אוכלות את אברטון, הנבואה של מויס לא תתגשם. היא תהיה גרועה יותר, מפני שאברטון עדיפה, חזקה ומנוסה יותר מיריבותיה בתחתית. כשתוכנית האצטדיון החדש תקועה וכסף לא נראה גם מהטלסקופ, אברטון מובלת לאזור הדמדומים הגרוע ביותר – תהום הבינוניות של מרכז טבלה.

        הסקאוט

        ביום חמישי ג'וניור סטניסלס חגג 21 אביבים. לפני שנה, ב-29 לנובמבר, הושאל הלונדוני לסאות'נד מהליגה הראשונה והבקיע במשחק הבכורה שלו. הופ הופ טרללה וג'וניור גדל בשנה, ותריסר ירחים אחרי הקשר השמאלי כובש במדי הפטישים בניצחון 3:5 על בארנלי. את שערו השני העונה כבש סטניסלס מזווית אפס כמו שרק אפשר לכבוש מהזווית הזו, בין הרגליים של השוער בעדינות של שחקן ברזילאי. סטניסלס אף בישל את השני שלו העונה בהרמה נפלאה וסחט כרטיס אדום. סטניסלס הוא חלק מהשטנץ של שחקני כנף אנגליים מהגל החדש: וולקוט, לנון, יאנג, מילנר, סטניסלס ושות', סילונים כמו קליע שיוצא מאקדח, אגרסיביים על גבול הברוטליים, מרימים כאילו מושתל להם צ'יפ של בקהאם ויודעים לכבוש. יותר מכל, הם מנפצים את הסטיגמה ששחקנים אנגלים נגרים ברגליים. הילדים החדשים נוהגים בג'נטלמניות עם הכדור. התפשטות השחקנים הזרים בפרמיירליג עזרה וזירזה את התהליך הזה. סטניסלס פטיש מגיל 10, ולפני שנה חתם במועדון עד 2013. עד אז תמונתו של ג'וניור סטניסלס עתידה לעלות מכיתת הג'וניורס ולהיתלות לצד שושלת הכישרונות שהצמיחה מחלקת הנוער של ווסטהאם.

        מספרים

        1. כאשר מארק יוז עשה שופוני הקיץ כמו בחורה המחזיקה קצר את השוגר דדי שלה, אף אחד לא חשב שמנצ'סטר סיטי תשבור שיאים שלילים. ה-1:1 מול האל סיטי בשבת הפך למשחק השביעי ברציפות שהסיטיזנס מסיימים בתוצאת תיקו, ובכך ניפץ את שיא המועדון שעמד על שש תוצאות תיקו בלופ מ-1913 והשווה את שיא הפרמיירליג בצוותא עם נוריץ' בעונת 93-94' וסאות'המפטון שנה לאחר מכן.

        לסיטי יש חומר שחקנים משובח. כאינדיבידואלים כל שחקן בהרכב הפותח הוכיח את עצמו במועדונים הקודמים, אולם כקבוצה הם כאוטים. מארק יוז אינו מצליח לערוך את הפריימים היפים שיש לו לכדי סרט מסונכרן, ממוקד וטוב. הסיטי אומנם בתמונת הצמרת, אך כרגע הם בסרט רע. סביר להניח שהמפיקים מדובאי ממתינים בסבלנות להחליף את הבמאי שלהם.

        2. ריאן "פיטר פן" גיגס חגג אתמול (ראשון) יומולדת 36. יום לפני כן הוא היה אחד המצטיינים בניצחון הליגה ה-2,000 של מנצ'סטר יונייטד. גיגסי כבש את שערו ה-100 ב-1:4 של השדים האדומים על פורטסמות. מלבד השער בכדור חופשי, הילד הנצחי הוכשל ברחבה ובישל לווין רוני בטאץ' של מארדונה. באנגליה שואלים, עד מתי? ושחקני ההגנה בפרמיירליג צועקים, כמה עוד? אנחנו הצופים תוהים כמה זמן נותר לנו להתרפק על השירה בתנועה של מי שמכונה לא פעם שחקן הפרמיירליג הגדול בכל הזמנים.

        במחזור הבא

        מנצ'סטר סיטי תארח את צ'לסי לקרב הנובורישים הגדול. צ'לסקי תגיע לסיטי אוף מנצ'סטר אחרי 0:3 קונקרטי על ארסנל בחוץ, ניצחון שהשלים סוויפט של אנצ'לוטי וצ'לסי על מאמני ושחקני הטופ 4. מאידך הסיטיזנס הפסידו העונה רק פעם אחת (בדרבי), הכי מעט בליגה. ניצחון על צ'לסי יהפוך את שיא התיקו ל"לא הפסדנו מספטמבר", אולם זה בקושי המייקאפ שיכול לכסות את הפצעים שעל פני הקבוצה. ובכל זאת, איפור לא יזיק. למה הכוונה? ז'וזה מוריניו נראה נואש לסקס עם הפרמיירליג והתקשורת, סיטי תפורה עליו כמו המעיל המפואר שלו. גם הרוח של חוס הידינק מרחפת מעל מארק יוז. ואפילו בסטמפורד ברידג' נשבעים שראו אותה.