פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סקוטי פייפן

        ההצלחה של הפועל תל אביב קצת הסיטה את תשומת הלב מכך, אבל סלטיק של העונה באירופה, כמו ריינג'רס, הן דוגמאות חיות למשבר החמור שעובר על הכדורגל הסקוטי ערב סיום העשור. גוטמן, אל תתבייש להחמיר אותו

        כשאלכס פרגוסון נשאל פעם איך הוא הצליח לבצע רה-אורגנזיציה באברדין, סיפר גלן גיבונס ב"גרדיאן", המאמן ענה ש"בואו נגיד ששחקן כמו דניס לאו לא יהיה רשאי לעזוב יותר את אברדין". כ-25 שנים לאחר מכן, כשהתבקש לתת את דעתו על מצבו של הכדורגל הסקוטי, אמר: "לצערי הרב זה נראה יותר ויותר כאילו אברדין לעולם לא תייצר עוד שחקן כמו דניס לאו, שלא לדבר על להחזיק אותו במועדון".

        בשבועות האחרונים המילה crisis (משבר) הולכת יד ביד עם צמד המילים "כדורגל סקוטי". זו לא רק הנבחרת, היא הרי לא הגיעה לטורניר גדול מאז 1998, אלא גם ובעיקר ההופעות של הקבוצות במפעלים האירופיים. ריינג'רס וסלטיק כבר שנים לא נחשבות לשתיים מאריות היבשת, אבל הן בכל זאת דאגו להשיג תוצאות יפות, בעיקר בבית. מנצ'סטר יונייטד, מילאן, יובנטוס, ברצלונה וליון - כולן הפסידו בפארקהד בשנים האחרונות, אבל בחודשים האחרונים ביתי כבר לא מבצרי.

        סלטיק שיחקה העונה ארבעה משחקים אירופאים בבית, הפסידה שלוש פעמים (דינמו מוסקבה, ארסנל והמבורג) וסיימה בתיקו נגד ראפיד וינה. מעבר לכך, הבויס העפילו לשמינית גמר ליגת האלופות ב-2006/7 ושנה לאחר מכן וריינג'רס עשתה זאת ב-2005/6, אבל היום הימים הללו נראים רחוקים.

        אברדין הובסה השנה במוקדמות הליגה האירופית 5:1 בבית נגד סיגמה אולמוץ הצ'כית ו-3:0 בגומלין, מאת'רוול חטפה 6:1 בסיכום המשחקים מסטיאווה בוקרשט, הארטס נכנעה 4:0 בזאגרב לדינמו המקומית ופאלקירק הודחה על ידי נציגת ליכטנשטיין, פ.צ ואדוז (שמשחקת בליגה השנייה בשוויץ).

        אף אחת מהנציגות הנ"ל לא עלתה כמובן לשלב הבתים ואת הקינוח סיפקו סלטיק וריינג'רס, שלשיאה הגיעה עם תבוסה ביתית 4:1 נגד אוניראה אורזיצ'ני האלמונית בליגת האלופות. בדיוק כמו בעונה שעברה, המפעלים האירופאים יגיעו לשנה החדשה ולשלבי ההכרעה ללא נציגה סקוטית, ולא במקרה.

        אין שחקנים

        גרג קמרון, קאלום אליוט, סקוט קאת'ברט, סיימון פרי, לי וואלאס. השמות הללו אומרים מעט מאוד לאוהד הכדורגל העולמי הממוצע, אבל בקיץ 2006 הם הפכו לגיבורים סקוטים, עת הצעידו את נבחרת הנוער (עד גיל 19) למקום השני באליפות אירופה תחת ההדרכתו של ארצ'י גמיל האגדי, כובש השער הכי מפורסם בתולדות הכדורגל הסקוטי, נגד הולנד במונדיאל 1978.

        העתיד נראה אז מזהיר, הכישרונות איימו להפוך את הנבחרת הבוגרת לאיכותית בתוך כמה שנים וההבטחה המתינה להתגשם. באותה אליפות שיחקו גם מבלוט ארדינג, ארדה טוראן, מרטין פנין, מרואן פלאיני וארווין הופר. אף אחד מהם לא הגיע למשחק הגמר, אבל איפה הם היום ואיפה הילדים של גמיל? איפה הנערים הסקוטים והיכן קיום ההבטחה?

        שלוש וחצי שנים חלפו מאז אותם ימי תקווה וההבדלים ממש כמו יום ולילה. רבים מנסים לפענח את הסיבות למשבר החמור שעובר על הכדורגל הסקוטי וחוסר היכולת לגדל כשרונות חדשים מסומן שוב ושוב כסיבה מרכזית, כשהעובדות אכן מעידות על כך שמלבד סטיבן פלטשר מברנלי, גם אותם ילדים מ-2006 לא הבשילו לכדי שחקנים טובים.

        "השחקנים שגדלים כאן הם לא השחקנים שהיו פעם", אמר מאמן הנבחרת הבוגרת עד לא מזמן, ג'ורג' ברלי, והוא לא לבד. בילי מקניל, קפטן "אריות ליסבון", סלטיק הגדולה שזכתה בגביע אירופה לאלופות ב-1967 נדרש אף הוא לסוגיה והשמיע דברים דומים: "בזמני היית יכול ללכת לכל קבוצה בליגה הבכירה ולהצביע על לפחות שני שחקנים מעל הממוצע. עבר הרבה זמן מאז שזה קרה".

        בסקוטלנד מכים היום על חטא ומירב הפרשנים ואנשי המקצוע טוענים שהאימונים ברמת הילדים והנוער נשארו הרחק מאחור. "אולי הבעיה היא בכך שהסגנון של הכדורגל שלנו מעולם לא התקדם, בהשוואה להתקדמות המאסיבית בליגות האנגליות", כתב בלוגר סקוטי ואחרים הרבו לציין את העובדה שבאימונים לבני נוער לא מעורבים מספיק נגיעות בכדור ודגשים על אלמנטים טכניים. כך, בין היתר, התקשה הכדורגל הסקוטי לגדל שחקנים מודרניים.

        אין כסף

        התלונות על מחסור בכישרונות חוזרות על עצמן בהרבה מאוד מדינות ובאנגליה השכנה עברו תהליך ארוך של הלקאה עצמית מהסיבה הזו בדיוק אחרי הכישלון במוקדמות יורו 2008, אבל בעוד במקומות אחרים קבוצות יכולות להתחזק בשחקני רכש, בסקוטלנד המצב הכלכלי כמעט ולא מאפשר זאת.

        ההתרסקות הכלכלית של תחנת הטלוויזיה סטנטה פגעה קשות במספר קבוצות מקומיות והסכם שידורים חדש, שהיה אמור להיכנס לתוקפו ב-2010 ולהכניס לכדורגל המקומי עשרות מיליוני ליש"ט, בוטל. חלק מהקבוצות ערכו תכניות ארוכות טווח תוך הסתמכות על הכסף מזכויות השידור, אבל כעת למדו שכ-1.25 מיליון ליש"ט בשנה לא יגיעו אליהן. במונחים של מספר לא מועט של קבוצות בצפון הממלכה מדובר בסכומים לא קטנים כלל ולאחרונה אחדות מהן אף פנו לבנקים בבקשה נואשת לעזרה.

        בגלל המצב שנוצר, הפך שוק ההעברות האחרון לאחד מהשחונים ביותר של הכדורגל הסקוטי בעידן המודרני. ריינג'רס הסתפקה בהשאלתו של ז'רום רוטן הצרפתי, סלטיק רכשה את כרטיסו של מארק אנטואן פורצ'ון מנאנסי והוציאה כסף קטן על השאלות או רכישות של שחקנים מליגות נמוכות באנגליה והרוב הגדול מאוד של ההחתמות בכדורגל הסקוטי בקיץ האחרון היו של שחקנים חופשיים, שלא נדרשים עבורם דמי מעבר.

        "הכדורגל הסקוטי במשבר. מבחינה כספית יש תהום שהולכת ומעמיקה בינינו לבין הליגה השנייה והליגה השלישית באנגליה", הסביר מאמן אברדין, מארק מקגי, ערב פתיחת העונה, "אנחנו לא יכולים להתחרות על שחקנים אפילו עם הצ'מפיונשיפ האנגלית וברור שזה ישפיע על הרמה של הליגה שלנו. אם נמשיך לאבד כישרונות צעירים לטובת קבוצות באנגליה ולהחליף אותם בשחקנים לא טובים, תהיה לזה השפעה. זה הורג אותנו".

        יש תקווה?

        לפני כחודש נדחתה הצעה של יו"ר בולטון, פיל גארטסייד, להזמנת סלטיק וריינג'רס להצטרף לפרמיירליג, כשבהצבעה בהנהלת הליגה נרשם רוב מכריע נגד המהלך. שתי הענקיות הסקוטיות לא היו חברות בהצעה באופן רשמי, אבל במשך שנים בכיריהן רמזו או הצהירו בפירוש שהליגה המקומית קטנה על מידותיהן ושהן רוצות לשחק בליגה גדולה, טובה ומרוויחה יותר.

        משהן למדו שבשלב זה הן לא ממש רצויות בדרום הממלכה, סלטיק וריינג'רס יצטרכו לשפר את מצבן גם בלי הגב הכלכלי, החשיפה ומוקד המשיכה של הפרמיירליג. שתי האימפריות הרדומות יצטרכו לשפר את מצבן גם ללא אמצעים סינטטיים.

        בצד הירוק-לבן של העיר התחילו כבר התחילו לפעול ובחודשים האחרונים סיירו כמה מראשי סלטיק במספר מועדונים באירופה שנודעו במחלקות הנוער שלהם (בנפיקה, אייאקס, פ.ס.וו איינדהובן ועוד) ובקיץ חנכו רשמית פרויקט מיוחד שנועד לשפר את מחלקות הנוער של המועדון ולגדל דורות באים של כוכבים.

        בתוך כך, בסקוטלנד יש גם מי שמדברים על פרויקט לאומי דוגמת קליירפונטיין בצרפת, שם גדלו והתחנכו שחקנים כתיירי הנרי, ניקולא אנלקה ואחרים, אבל השאלה האמיתית היא לא כמה כוכבים מערכות כאלו יצליחו לייצר, אלא כמה זמן ייקח לשחקנים עד שהם ידרימו לכסף הגדול, לאבק הכוכבים ולאיכות הגבוהה שיש לאנגליה להציע להם. גם אם סקוטלנד כן תצליח להפיק שחקנים פנטסטיים, זה לאו דווקא יעזור לקבוצות המקומיות להתקדם.

        בימים אלו ממש אוהדי ריינג'רס וסלטיק לא יודעים אם לצחוק על היריבה השנואה או לבכות על הקבוצה שלהם. הופעות מבישות באירופה זו השנה השנייה ברציפות צפויות להנחית את סקוטלנד כמה מקומות בדירוג של אופ"א, ההווה מדאיג, העתיד לא נראה מזהיר ומה שנותרה היא הרוח המפורסמת. "אנחנו עדיין מדינת כדורגל, אנחנו עדיין מושא לקנאה במדינות רבות אחרות", אמר ג'ורג' ברלי. אם אין כישרונות, אין כסף ואין ליגה תחרותית, לפחות התשוקה תמיד תהיה קיימת..